פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9976/05
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ראשק ראשק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 9657/05 מיום 21.9.2005, שניתן על-ידי כבוד
סגן-הנשיא צ' סגל והשופטים ע' חבש ו-י' נועם
בשם המבקש : עו"ד פתחי
פרהוד
בשם המשיבה : עו"ד אלעד
פרסקי
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בירושלים (ת"פ 3788/04) בגין עבירה של זיוף שטר כסף, לפי סעיף 462(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 29.8.2004, התקשר למבקש סוכן משטרתי (להלן: הסוכן) בכדי לרכוש ממנו כסף מזויף, תמורת עמלה בסך 20% אשר תשולם למבקש. למחרת היום נפגש המבקש עם הסוכן והעביר לו מעטפה ובה 33,500 ש"ח בשטרות מזויפים.
בית-משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת א' באום-ניקוטרה) הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום – על-פי הודאתו – וגזר עליו עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך של 5,000 ש"ח.
על פסק-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים בטענו, כי היה על בית-משפט השלום להקל בעונשו, לאור נסיבותיו האישיות והיותו אדם נורמטיבי.
בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגן-הנשיא צ' סגל והשופטים ע' חבש ו-י' נועם) דחה את הערעור מבלי לבקש את תשובת המשיבה, בקובעו, כי אין הוא מוצא ערך של ממש בנסיבות עליהן מצביע המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא הקל בעונשו, לאור נסיבותיו האישיות ונסיבות המקרה, בגינן ראוי היה להטיל עליו עונש של עבודות שירות בלבד. עוד טוען המבקש, כי היה על בית-המשפט המחוזי להתחשב במעורבותו של הסוכן המשטרתי במקרה, כחלק מהשיקולים לטובת המבקש.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, שכן מדובר בערעור על חומרת העונש ותו-לא. עוד טוענת המשיבה, כי העונש שנגזר על המבקש אינו עונש בלתי סביר ביחס למעשים אותם ביצע. כן טוענת המשיבה, כי ככל שהייתה התחשבות בפסיקה במעורבותו של סוכן בביצוע העבירה, מדובר היה בסוכן ששידל את הנאשם למעשיו, מה שאינו כן בענייננו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.
גם לגופו של עניין, העבירה אותה ביצע המבקש הינה עבירה חמורה, שבה רב הפיתוי לזכות ברווח כספי על חשבון הציבור ואשר אין לנקוט בגינה בגישה מקילה. בית-משפט השלום שקל בגזר-דינו את כל נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות של המבקש ולא מצאתי מקום להתערב בהכרעתו. אוסיף רק, כי בנוגע להתחשבות בהשפעת הסוכן המשטרתי על ביצוע העבירה במקרה דנן, אין ליתן משקל מעבר למשקל אותו ייחס לעניין בית-משפט השלום. זאת, לאור תפקידו המוגבל של הסוכן, יחסית לתפקיד אותו מילאו "סוכנים מדיחים" במקרים בהם הקלה הפסיקה בעונש בשל השפעת הסוכן (ראו ע"פ 360/80 מדינת ישראל נ' אפנג'ר , פ"ד לה(1) 228, 235).
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
החלטתי מיום 21.11.2005, בעניין עיכוב ביצוע גזר-הדין, מבוטלת.
על המבקש להתייצב ביום 5.2.2006 לא יאוחר מהשעה 10:00, בבית המעצר שבמגרש הרוסים בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, י"ח בטבת תשס"ו (18.1.2006).
ש
ו פ ט