לפני כבוד השופטת מרב גרינברג בעניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות עו"ד יעל תרם, פמ"מ (פלילי) נגד הנאשם שמואל אפללו על ידי ב"כ עו"ד קובי בן שעיה גזר דין רקע כללי הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") והחזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודה. כנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 14.11.24 החזיק הנאשם בחדר בביתו בראש העין סמים שלא לצריכה עצמית כדלקמן: 9 שקיות שהכילו כל אחת כ-500 גר' סם קנאביס, סה"כ משקל כ-4 ק"ג סם 4170 סיגריות קנאביס מאולתרות כ-2500 בקבוקוני זכוכית ובהם סם מסוג דלתא 9 TETRAHYDROCANNABINOL כלים: שקיות חלוקה, שני משקלים, מנורה אולטרה סגול, מפוח וכו'. ביום 5.2.23 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו הנאשם הופנה לתסקיר שירות מבחן, ללא הסכמות עונשיות. תסקירי שירות המבחן הנאשם בן 29 , גרוש ואב לשני ילדים, מתגורר בבית הוריו, מתקיים מקצבת נכות, נקבעה לנאשם 50% נכות ואובדן כושר עבודה מלא על רקע רפואי. גדל במשפחה דתית, בגיל 16 התרחק מהדת, החל להסתובב בחברה שולית ולצרוך סמים. על אף הקשיים סיים לימודי ישיבה ונישא, תיאר הליך גירושין מורכב. בשנת 2022 חווה התקף פסיכוטי על רק שימוש מוגבר בסמים, אושפז ואובחן כלוקה בסכיזופרניה, הוכר כנכה, מצוי במעקב מרפאתי ללא צורך בתרופות. הנאשם נעדר עבר פלילי, החל להשתמש בקאנביס בגיל 16 תחילה לא באופן התמכרותי לאחר מכן הגביר את תדירות השימוש בין היתר כדי לברוח מרגשות כואבים. לאחר אשפוזו כתוצאה משימוש בסם הפסיק את השימוש וחזר להשתמש בסמים במהלך הליך הגירושין. מזה שנה נקי מסם. במסגרת הליך המעצר שוחרר למעצר בית, שירות המבחן התרשם מאדם בעל אישיות לא בשלה המגלה תובנה ראשונית וחלקית ביחס לקשייו, ללא מאפיינים עברייניים. במסגרת צו פיקוח מעצרים השתתף בקבוצה לעצורי בית, שיתף פעולה והיה פעיל בקבוצה, ביקש להשתלב ביחידה טיפול בהתמכרויות, פיקוח המעצרים נמשך כשנה עוד טרם הודה בתיק. אשר ליחסו לעבירות שביצע, הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והכיר בחומרת מעשיו, ההערכה היא כי ברקע מעשיו עומדים דפוסיו ההתמכרותיים, קשריו השוליים וקושי בהצבת גבולות לעצמו. הליך הגירושין ערער את מצבו הנפשי, בתקופת ביצוע העבירות היה חסר מגורים ונעדר כוחות ורצון לטפל בעצמו. כיום מטופל מזה יותר משנה ביחידה להתמכרויות בעירו. מעדכון מגורמי הטיפול עולה כי מוכר להם מהליכי טיפול קודמים, מגיע לרב הפגישות, מוסר בדיקות שתן, ניכרת נוקשות סביב עולמו הפנימי והימנעות ממגע עם קונפליקטים רגשיים. הוערך כי הנאשם מכיר בבעיית ההתמכרות ממנה סובל ומביע מוטיבציה טיפולית, מצוי במגמה חיובית של שינוי. כחלק מהטיפול מקבל סיוע וליווי הקשור להסדרת חובות, קידום שיקום תעסוקתי ובחינת אפשרות ללימודים לשם רכישת מקצוע. הנאשם שיתף כי הליכי הטיפול מסייעים לו להשיב יציבות לחייו והשגת איזון במצבו הרגשי. לדבריו חש מחובר יותר לעולמו הפנימי, התנתק מחברה שולית וממצבי סיכון, להוריו תפקיד חשוב בהליכי שיקומו. שירות המבחן מנה בעניין הנאשם מספר גורמי סיכון וביניהם דפוסיו ההתמכרותיים, מיקוד בסיפוק מידי של צרכיו וקושי להציב לעצמו גבולות, ומנגד הנאשם נוטל אחריות על מעשיו, משתף פעולה עם גורמי הטיפול, מקדם את מצבו בכל מישורי חייו, הליך המעצר וההליכים המשפטיים מהווים גורמים הרתעתיים משמעותיים. לפיכך הומלץ לאפשר המשך טיפול, להעמיד את הנאשם בצו מבחן ולהימנע מעונש מאסר ממש שעלול לפגוע בהיבט הנפשי והטיפולי ובהתייצבות חייו. תמצית טיעוני הצדדים המאשימה, ע"י ב"כ יעל תרם, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשם שהיה נטוע בעולם הסמים במשך תקופה ארוכה, לשיטתה המתחם הראוי בעניינו של הנאשם נע בין 30-50 חודשי מאסר לענישה נלווית הכוללת קנס משמעותי. הנאשם החזיק כמויות גדולות למסחר של סם קנאביס וסם מסוג דלתא 9 שהוא חומר הבסיס לייצור סם קנאביס. הפסיקה מורה להחמיר עם מחזיקי סמים בכמויות גדולות, המעשים פגעו ברף משמעותי בערכים מוגנים של בריאות הציבור ושלומו. הנזק הפוטנציאלי שיכול היה להיגרם מהפצת הסם גבוה. הנאשם בן 30, ללא עבר פלילי, קיבל אחריות למעשיו, ברקע מעשיו שימוש מוגבר בסמים, שירות המבחן התרשם ממגמה חיובית של שינוי. לטענת המאשימה הנאשם לא עבר הליך שיקום משמעותי ועל כן עניינו אינו מצדיק חריגה מהמתחם מטעמי שיקום אלא מיקום עונשו בתחתיתו. ב"כ הנאשם, עו"ד קובי בן שעיה עתר לאמץ את המלצת התסקיר. הנאשם החזיק פחות מארבעה ק"ג סם, חלק מהסם נוזלי, סובל מתחלואה כפולה, נכה ואינו יכול לעבוד. הנאשם אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, אובחן כחולה סכיזופרניה (נ/1). הנאשם ניסה בעבר להיגמל מסמים אך הליך הגירושין שעבר קטע את הליכי שיקומו, לנאשם ילדים קטנים בני 4 ו-7. המעשים בוצעו בתקופת גירושיו כשהיה שרוי במשבר ובמצוקה. לנאשם אין דפוסים עבריינים, ללא עבר פלילי, שירות המבחן התרשם כי מאסר יקטע את הליכי שיקומו ויביא לרגרסיה במצבו הרגשי, היום הנאשם נמצא במקום חיובי ובמסלול אחר לגמרי. אף כמויות הסם שהחזיק מאפשרות להסתפק בעונש שאינו מאסר ממש, לנאשם סיכויי שיקום גבוהים מאד. מטעמו של הנאשם העיד אביו, לדבריו שמח שבנו עשה שינוי גדול בחייו, הנאשם הסכים להתגרש מאשתו, עבר טיפול ששינה אותו, הקשר שלו עם ילדיו חזק מאד, נמצא בטיפול ביחידה להתמכרויות וב-N.A; חברו, מר שמעון היימליך, סיפר כי השנים האחרונות היו קשות לנאשם, מאז שהתחיל בטיפול עשה שינוי מטורף בחייו, הוא אבא למופת, הטיפול מסייע לו. הנאשם בדברו האחרון לעונש טען כי מבין את חומרת מעשיו, במועד המעשים היה במצב מאד קיצוני והתקשה להתמודד עם הליכי הגירושין והמזונות, חש שאין לו כוחות ועשה טעות. הטיפול מסייע לו והוא מקבל כלים להתמודדות ומבין כיום שהיה צריך לבחור אחרת. דיון והכרעה הנאשם הורשע בהחזקת כמות מסחרית של סם מסוג קנאביס בתצורות שונות. מעשיו פגעו פגיעה מוחשית בערכים חברתיים וביניהם הגנה על שלום הציבור והגנה על בריאותם של הצורכים את הסמים. בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הסיכון הנשקף מעבירות סמים חמורות, שהפכו רעה חולה שיש למגרה ועל ההכרח לעצור את התפשטות נגע הסמים בחברה, בין היתר על-ידי השתת ענישה מרתיעה על הנוטלים חלק ממערך הפצת הסמים. (ראו ע"פ 966/94 אלי אמזלג נ' מדינת ישראל (10.12.95). בענייננו, הנאשם החזיק סם סם קנאביס וקנאבינואיד דלתא 9-THC שהוא החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס בכמות מצרפית של עשרות ק"ג, כתב האישום לא כולל פירוט האם מדובר בחומר נוזלי או סיגריות שהן תערובת הכוללת סם או סם נקי. החומרה במעשיו נעוצה בכך שהסם הוחזק בתצורות שונות מוכנות למכירה: שקיות סם במשקל 500 גר', אלפי סיגריות סם ואלפי בקבוקוני זכוכית שהכילו את חומר הסם הפעיל, ולצדם כלי שקילה ואריזה. לא נטען כי הנאשם הוא בעלי הסם או אמור היה להפיצו ולהפיק רווח ממכירתו, ניתן להעריך שהנאשם שימש מעין מחסנאי שאחסן את הסמים בביתו עבור תשלום, בכך שימש חולייה מרכזית בשרשרת הפצת הסם. הרקע לביצוע העבירה הייתה מעורבותו העמוקה בעולם הסמים וקשרים עם חברה שולית, במועד המעשים הנאשם עבר הליך גירושין מורכב, לא עבד והתפרנס ממעשיו בתיק זה. אין מדובר במעשה מתוכנן או מתוחכם, פוטנציאל הנזק ממעשי הנאשם אלמלא התגלו ע"י המשטרה, גבוה. לפיכך מצאתי לקבוע שמעשיו פגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים. בחינת מדיניות הענישה המקובלת בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מעלה מתחם הענישה מגוון ורחב, כשניתן משקל לסוג הסם, כמותו ונסיבות ההחזקה, הכולל, על דרך הכלל, בנסיבות הדומות לאלו שבפנינו, עונשי מאסר שאינם ממושכים. המאשימה הפנתה לאסופת פסיקה שבה נדונו נאשמים בגין החזקת סם קנאביס, לרוב בכמויות גדולות יותר. טענתה כי יש לקבוע רף ענישה מחמיר יותר בשל אופן החזקת הסם באריזות קטנות מיועדות לסחר והקרבה להפצת סמים, מקובלת עליי. אין דינו של מי שהחזיק סם מחולק לאלפי יחידות מיועד להפצה כמי שהחזיק סם גולמי ארוז ביחידה אחת. בעפ"ג 2100-12-24 סיידון נ' מדינת ישראל (19.10.25) ערעור נאשם שנדון לפניי, הורשע הנאשם בכך שהחזיק בביתו 109 ק"ג סם קנאביס על רקע חובות לשוק האפור, השתמש שימוש מוגבר בסם, עבר הליכי טיפול במרכז יום, שירות המבחן העריך כי עבר תהליך שינוי משמעותי ובא בהמלצה טיפולית. נקבע מתחם הנע בין 22-48 חודשי מאסר, וכי המעשים לא בוצעו על רקע התמכרות, נגזר על הנאשם עונש מאסר בן 16 חודשים בחריגה לקולה ממתחם הענישה. ערעור הנאשם נדחה, נקבע בדעת רב (השופטים סולברג וכבוב כנגד דעתה החולקת של כב' השופטת רונן) כי אמנם הנאשם עבר כברת דרך טיפולית אך באיזון בין סוג הליכי הטיפול לשיקולי הענישה הנוספים אין מקום לחריגה עד כדי הימנעות מהטלת עונש מאסר ממש; ע"פ 2000/06 מדינת ישראל נ' ויצמן ואח' (20.7.06) במקרה זה הורשעו שניים בהחזקת כ-48 ק"ג סם קנאביס ועבירות נלוות. על ויצמן נגזרו 20 חודשי מאסר, על שותפו, נהג המונית שהוביל את הסם, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות. ערעור הוגש על קולת עונשיהם, בית המשפט העליון מצא לקבל את הערעור, בין היתר נקבע כי אמנם מדובר בסמים הנחשבים קלים ונפוצים אך פגיעתם קשה, עוד נשקל לחומרה המניע הכלכלי של העבירה שבוצע לצורך רווח כלכלי קל, לפיכך, עונשו של ויצמן הוחמר למאסר בן 36 חודשים ועונשו של שותפו הועמד על 12 חודשי מאסר; ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07), במקרה זה הורשע נאשם בהחזקת סם קנאביס במשקל 17.5 ק"ג מחולק לאריזות. הנאשם נדון תחילה לענישה שיקומית, בהמשך הופקע צו המבחן ונגזרה עליו ענישה חלופית בדמות מאסר בן 18 חודשים. ערעורו התקבל ועונשו הופחת ל-12 חודשי מאסר; רע"פ 3084/21 יאגודייב נ' מדינת ישראל (12.5.21, הוגש ע"י המאשימה), הנאשם הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, במסגרת תרגיל משטרתי התבקש למכור 9 ק"ג סם קנאביס. ניסה למכור לשוטר 9.9 ק"ג סם, עבר הליכי טיפול. נקבע מתחם 10-24 חודשי מאסר, נדון ל-12 חודשי מאסר. ערעור ורע"פ שהגיש, נדחו. מדובר בתיק המזכיר בנסיבותיו את המקרה שבפנינו, הכמות גדולה יותר, העבירה נושקת לסחר אך פוטנציאל ההפצה הוא לקונה אחד ולא לציבור קונים רב; בת"פ (מח'- מרכז) 5076-04-22 מדינת ישראל נ' כהן הורשע נאשם בהחזקת כ-110 גר' סם מת' ו-100 גר' סם קנאביס וכן בשלוש עבירות של סחר בקנאביס. הנאשם, אב יחידני לילדה בת 8, עבר הליכי שיקום משמעותיים, נדון לעונש שיקומי בן 6 חודשי עבודות שירות. נקבע מתחם 26-48 חודשי מאסר. הצדדים הפנו לצורך השוואה גם למדיניות הפסיקה בעבירת גידול סם בהיקפים גדולים יותר. להקמת מעבדות לגידול סם אמנם נופך חומרה שונה אך מטרתן לגדל סמים ולהפיקם במטרה למוכרם לציבור. העונש הקבוע בפקודת הסמים לצד העבירות של גידול סם ושל החזקה שלא לצריכה עצמית הוא זהה (20 שנים). פסיקה זו תילקח בחשבון בשינויים המחויבים לענייננו. רע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.21), הנאשם גידל 10 ק"ג סם, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהסם לא גודל לשימוש עצמי, נקבע מתחם 6-24 חודשי מאסר, הנאשם נדון נוכח הליכי טיפול ל-150 שעות של"צ. ערעור המדינה על עונשו התקבל, נקבע כי מדובר בגידול שיטתי ומשמעותי שאינו מתיישב עם טענה לשימוש עצמי, עונשו הוחמר והועמד על 10 חודשי מאסר. רע"פ שהגיש הנאשם נדחה; רע"פ 7819/15 סלור נ' מדינת ישראל (22.5.16)- הנאשם נדון בגין גידול 7.5 ק"ג סם למאסר בפועל בן 9 חודשים. ערעור ורע"פ שהגיש, נדחו; בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה בעניין נאשם שהקים מעבדה בה נתפסו 286 שתילים במשקל של כ-63 ק"ג נטו, וגנב חשמל בשווי של למעלה מ-70,000 ₪. כתוצאה ממעשיו נגרם נזק לארון החשמל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-18 חודשי מאסר, וגזר עונשו ל-9 חודשי עבודות שירות תוך סטייה מהמתחם מטעמי שיקום. בית המשפט העליון החמיר עונשו והעמידו על 18 חודשי מאסר בפועל מאחר שלא שוכנע שמדובר בנאשם משוקם; בע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל (17.7.2022) נדחה ערעורו של נאשם, שגידל במעבדה שהקים סם קנבוס במשקל של כ-65 ק"ג נטו, ונטל חשמל שלא כדין בשווי של כ-21,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-22 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בגילו הצעיר והיעדר עבר פלילי נדון למאסר בתחתית המתחם; בת"פ 57910-06-24 (מח'-מרכז) מדינת ישראל נ' כהן (21.4.25) נדון לפניי, הנאשם הורשע בגידול סם במשקל 57 ק"ג, 237 שתילי סם, נקבע מתחם מאסר הנע בין 22- 46 חודשים, נדון למאסר בן 23 חודשים; בת"פ (מח' מרכז) 67338-02-20 בימרו נ' מדינת ישראל (23.2.2022) הורשע נאשם בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים ובנטילת חשמל, במעבדה נמצא סם במשקל כולל של 82.81 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, בן 29, בעל עבר פלילי לא מכביד, מצוי בהליך טיפולי בשלביו הראשוניים, נדון לעונש מאסר בתחתית מתחם. בהינתן נסיבות מעשי הנאשם, הרקע למעשיו, כמות הסם ואופן החזקתו ומדיניות הענישה הנוהגת מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 15-30 חודשי מאסר. עתירת המאשימה למתחם 30-60 חודשי מאסר אינה מתיישבת עם הפסיקה הנוהגת ומחמירה מאד גם ביחס לפסיקה שאליה הפנתה בטיעוניה. הנאשם כיום בן 30, גרוש ואב לשניים, גדל בחברה חרדית, ניהל במשך שנים אורח חיים הכולל שימוש מוגבר בסמים, במצבי משבר ודחק הגביר את השימוש בסמים וחבר לחברה שולית. את העבירה בתיק זה ביצע בתקופה משברית בחייו כשהוא נתון בהליך גירושין מורכב ונעדר כוחות ומוטיבציה לטפל בעצמו. בשנת 22' חווה על רקע שימוש בסמים החמרה פסיכוטית, היה מעורב בתאונת דרכים קשה, אושפז בהסכמה בבית חולים פסיכיאטרי וחווה התקף פסיכוטי. אובחן כסובל מסכיזופרניה, קיבל טיפול תרופתי למשך תקופה ומצבו התייצב (אסופת מסמכים רפואיים, נ/1). על רקע מצבו הנפשי הוכר בעל 50% נכות ונעדר כושר עבודה. הנאשם ביצע את העבירה על רקע משולב של מעורבות בעולם הסמים וממניע כלכלי. היה עצור כארבעה חודשים, הועבר לתנאי איזוק והועמד במשך תקופה ארוכה בצו פיקוח מעצרים. הנאשם שולב בהליכי טיפול שכללו מרכז יום וטיפול פרטני וקבוצתי, שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, הפסיק את השימוש בסם, מסדיר את חובותיו. ההתרשמות היא כי עובר תהליך שינוי חיובי בכל מישורי חייו. מסור לילדיו, זוכה לתמיכת משפחתו, מגלה תובנה לפסול במעשיו ומוטיבציה טיפולית גבוהה. ניכר כי רכש כלים טיפוליים, מצבו התייצב והסיכון הנשקף ממנו פחת. המלצת שירות המבחן היא להימנע משליחתו למאסר בשל חשש לרגרסיה במצבו הנפשי וקטיעת הליכי הטיפול. לאחר ששקלתי בזהירות המתבקשת את מכלול השיקולים: גיל הנאשם, עברו הפלילי הנקי, המלצת שירות המבחן וההפחתה בסיכון הנשקף ממנו מצאתי את המקרה מתאים לחריגה ממתחם הענישה לצרכי שיקום. משקל נכבד נתתי לכך שהנאשם היה נתון כארבעה חודשים במעצר. משקל נוסף ניתן למצבו הנפשי של הנאשם והערכת שירות המבחן כי מאסר בפועל עלול לפגוע במשפחתו וילדיו ולגרום לנסיגה במצבו לאחר תקופה ארוכה שהנאשם עשה מאמץ לייצבו בכל מישורי חייו. מובהר לנאשם כי אם יפסיק לשתף פעולה עם שירות המבחן, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולגזור עליו תחתיו עונש חלופי שעלול להיות עונש מאסר ממש. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: 8 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. הנאשם ירצה עבודות שירות באצטדיון ר"ג החל מיום 9.11.26, בימים א'-ה', לפי טווח השעות שיקבע הממונה. על הנאשם להתייצב לקליטה והצבה במועד זה בשעה 08:00 במשרדי הממונה בכתובת סלמה 53, תל אביב. בית המשפט מבהיר לנאשם כי אם לא ישתף פעולה עם הממונה כנדרש, ניתן יהיה להפקיע העבודות ולהמירן במאסר ממש. 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם עבירות סמים מסוג פשע במשך שלוש שנים מהיום. קנס בסך 4500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.26 מעמידה הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים מהיום. הנאשם מוזהר כי העדר שיתוף פעולה יביא להפקעת הצו והטלת עונש אחר תחתיו. הסמים וכלים-יושמדו. העתק גזה"ד יועבר לממונה ולשירות המבחן 5129371זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך תוך 45 יום. 5467831
ניתן היום, א' חשוון תשפ"ז, 12 אוקטובר 2026, במעמד הצדדים.