ת"צ 44939-08-16 ת"צ 44939-08-16 אבקסיס נ' Aegean Airlines

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 19לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו"( 2006-חוק תובענות ייצוגיות") ,וזאת לאחר אישור התובענה כייצוגית. רקע הנתבעת היא חברת תעופה יוונית ,המפעילה טיסות מהארץ ליעדים ביוון .ביום 10.8.2016 .1 רכש התובע מהנתבעת כרטיס טיסה באתר האינטרנט המופעל על ידה תמורת סך של 162.51אירו, וביטל את העסקה לאחר יומיים .הנתבעת גבתה ממנו דמי ביטול בסך 130אירו ,והשיבה לו את היתרה. ביום 18.8.2016הגיש התובע בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת .הטענה העיקרית .2 שהועלתה במסגרת הבקשה היא ,כי העסקה שביצע התובע נחשבת ל"עסקת מכר מרחוק" כהגדרתה בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן ,התשמ"א"( 1981-חוק הגנת הצרכן") ,ולפיכך בהתאם לסעיף 14ג(ג) לחוק היה על הנתבעת לגבות ממנו דמי ביטול בשיעור של 5%מסכום העסקה בלבד ( 8.12אירו), ולהשיב לו את היתרה (סעיף 14ה(ב) לחוק) .זאת ,בהתחשב בכך שהעסקה בוטלה תוך פחות מ14- יום ממועד כריתתה.

1מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

במסגרת בקשת האישור הוגדרה הקבוצה ככוללת את הצרכנים אשר ביטלו עסקה לרכישת כרטיס טיסה עם הנתבעת בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור והיו זכאים להשבה לפי הדין הישראלי ,והנתבעת לא השיבה להם את החיוב העודף .התובע עתר לסעדים של השבת הכספים שנגבו ביתר מחברי הקבוצה ומתן צווים המורים לנתבעת לפעול בעתיד בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. מנגד ,טענה הנתבעת כי חוק הגנת הצרכן אינו חל על עסקאות שנעשות באמצעות אתר .3 האינטרנט שלה .זאת ,שכן עסקאות אלו כפופות לדין היווני ,אשר אינו כולל הוראה מקבילה לזו שקבועה בסעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן. .4

למען הסדר הטוב יצוין ,כי בקשת האישור הוגשה גם על ידי מבקש נוסף נגד משיבה נוספת

( .)Turkish Airlinesמשלב מסוים הופרד הדיון בין שתי המשיבות .בהחלטה מיום ( 23.6.2024כב' השופט י' קינר) אושרה התובענה הייצוגית נגד המשיבה הנוספת ,והדיון בעניינה עודנו מתנהל. ההחלטה בבקשת האישור בהחלטה מיום 10.10.2023קיבל בית משפט זה (כב' השופט י' קינר) את בקשת האישור .5 באופן חלקי .בית המשפט הבחין בין שתי תתי קבוצות :לקוחות שרכשו כרטיסים באתר האינטרנט של הנתבעת ,ולקוחות שרכשו כרטיסים באמצעות סוכנויות נסיעות הפועלות בארץ. בכל הנוגע לתת הקבוצה הראשונה ,ציין בית המשפט כי אין מחלוקת שהנתבעת אינה פועלת בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן ,והשאלות שעומדות לדיון הן האם מדובר ב"עסקת מכר מרחוק" כהגדרתה בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן ,והאם הוראות החוק חלות על עסקאות כאלו. לגבי תת הקבוצה השנייה ,ציין בית המשפט כי אין מחלוקת שהוראות חוק הגנת הצרכן חלות לגביה ,והשאלות העולות בעניינה הן האם הוכח ברף הנדרש שסוכנויות הנסיעות אינן משיבות ללקוחות במקרה של ביטול עסקה את הסכומים המגיעים להם לפי חוק הגנת הצרכן ,וככל שכך הוא – האם קמה עילת השבה בעניין זה גם נגד הנתבעת. מכאן נפנה בית המשפט לדון בשאלות השנויות במחלוקת .בית המשפט קבע ,כי רכישה .6 מקוונת באמצעות אתר אינטרנט נחשבת ל"עסקת מכר מרחוק" ,כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן .אשר לשאלה אם חוק הגנת הצרכן חל על העסקאות שנעשו באתר האינטרנט של הנתבעת ציין בית המשפט כי תחולתו של החוק היא טריטוריאלית ,ועל מנת לקבוע את תחולתו על הנתבעת יש לבחון את הזיקה שלה לישראל .לאחר שסקר את טענות הצדדים ,מצא בית המשפט ,תוך שהפנה גם לפסיקה קודמת שלו (ת"צ (מחוזי מרכז) 24068-04-17הבר נ' אוסטריאן איירלינס (,))2.9.2022 לייחס משקל ניכר לכך שהנתבעת שכרה את שירותיה של חברה ישראלית בשם ""Open Sky Ltd המשמש ת עבורה כסוכנת מכירות כללית בארץ .בית המשפט ציין ,כי תפקידה של חברה זו אינו טכני בלבד ,אלא היא מבצעת עבור הנתבעת מגוון גדול של תפקידים ,כך שהנתבעת "מקיימת

2מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

פעילות ענפה בישראל ,המיועדת לקהל הישראלי ,ומבוצעת באמצעות נציגות ישראלית" (פסקה 68 להחלטה). בנוסף ,צ יין בית המשפט כי עולה השאלה האם אין די בכך שהנתבעת פועלת בארץ באמצעות סוכנויות נסיעות (ולו באופן חלקי) על מנת להצדיק את החלת חוק הגנת הצרכן על מכלול פעולותיה בארץ (לרבות באמצעות אתר האינטרנט) .שאלה זו ,כך נקבע ,יש להותיר לשלב בירור התובענה עצמה. אשר לל קוחות שרכשו כרטיסים באמצעות סוכנויות הנסיעות ,בית המשפט קבע כי .7 האחריות להשבת הסכום המגיע להם מוטלת גם על הנתבעת ,אולם התובע לא עמד בנטל הנדרש להראות כי ישנם מקרים בהם לקוחות רכשו כרטיס של הנתבעת דרך סוכנות נסיעות ולא קיבלו את ההחזר המגיע להם .לפיכך ,לא אושרה הבקשה ביחס לתת קבוצה זו. נוכח האמור ,ולאחר שנעתר גם לבקשה להרחבת הגדרת הקבוצה ביחס למבוקש בבקשת .8 האישור כך שהיא תחול גם על לקוחות שרכשו כרטיס לאחר הגשת הבקשה ,אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית ,כדלקמן (פסקה 99להחלטה): "חברי הקבוצה: 'כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה ,עד מתן החלטה זו בבקשת האישור ,ביטלו טיסה שהזמינו בישראל באמצעות אתר המשיבה מישראל ו/או אליה ,בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו14-ג(ד)( )2לחוק הגנת הצרכן ,והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן ( 5%ממחיר העסקה או ,₪ 100לפי הנמוך מביניהם)'. התובע המייצג ובא כוחו :כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית :הפרת סעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן. השאלות המשותפות לקבוצה :תחולת הוראות חוק הגנת הצרכן לגבי ביטול כרטיסים שנרכשו באתר המשיבה; האם הפרה המשיבה הוראות אלה בגבותה דמי ביטול ששיעורם עולה על השיעור המקסימלי הקבוע בסעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן; האם ההפרות הנטענות מקנות לחברי הקבוצה זכות לסעד כספי. הסעדים הנתבעים :פיצוי כספי בגין גביית דמי ביטול ששיעורם עולה על השיעור המקסימלי הקבוע בסעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן".

3מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

לאחר שניתנה החלטת האישור ,הגיש התובע כתב תביעה מתוקן המתייחס לעניינה של .9 הנתבעת בלבד ,והנתבעת הגישה כתב הגנה .לאחר מכן נכנסו הצדדים למשא ומתן ,אשר בסופו עלה בידם להגיע להסכמות. הבקשה לאישור הסדר הפשרה .10

ביום 13.3.2024הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה .אלו עיקרי ההסדר: א.

הנתבעת תעמיד לצורך ביצוע הסדר הפשרה סכום כולל של 300,000אירו .סכום זה "ישמש לפיצוי חברי הקבוצה בגין העבר (להשבת הסכומים העודפים שנגבו מהם מעבר לסכומים המותרים לפי חוק הגנת הצרכן) ,לתשלום גמול ושכ"ט באי כוח התובע הייצוגי בתוספת מע"מ והוצאות פרסום מודעות בעיתונים" (סעיף 3.1 להסדר הפשרה) .הגדרת הקבוצה היא כפי שנקבע בהחלטת האישור.

ב.

הנתבעת מתחייבת לפעול מכאן ואילך בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן ,כך שלקוח שיבטל עסקה בתנאים המעמידים לו זכות ביטול לפי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן ,יזכה להשבה בהתאם לסעיף 14ה(ב) לחוק .צוין ,כי החל מיום 14.1.2024 הנתבעת מפרסמת זכאות זו באתר האינטרנט שלה ,והיא תוודא שקיים באתר פירוט באנגלית לגבי זכות הביטול של הלקוח במקרה של רכישת כרטיס טיסה באמצעות אתר האינטרנט.

ג.

הנתבעת תפרסם מודעה בשני עיתונים יומיים בה תזמין את חברי הקבוצה (כהגדרתה בהחלטת האישור) לפנות ולקבל החזר ,וזאת לאחר שיוכיחו את זכאותם לפיצוי כאמור .העברת סכום הפיצוי תבוצע תוך 60ימי עסקים ממועד אישור הסדר הפשרה .בהקשר זה טענה הנתבעת ,כי אין בידה את הפרטים הנדרשים כדי להעביר את הכספים באופן אוטומטי ללקוחות הזכאים לכך. בהסדר הפשרה לא צוין במפורש האם יצורפו לסכום ההשבה הפרשי ריבית והצמדה ,אולם מהודעות שהוגשו לאחר מכן עולה כי הכוונה היא להשבה בערכי אירו ,כלומר לפי שער האירו במועד התשלום ללא ריבית. בבקשה צוין ,כי לשיטת הנתבעת סכום ההשבה לא יעלה על 121,948אירו ,ואילו לשיטת התובע הסכום עשוי להגיע לסך של 275,000עד 325,000אירו.

ד.

ככל שתיוותר יתרה לאחר העברת הפיצוי לחברי הקבוצה ,היא תועבר לקרן הפועלת מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ("הקרן").

4מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק ,מן הטעם שעלויותיו גבוהות יחסית לסכום בו מדובר, לאור העובדה שהנתונים מבססים את טענות הצדדים ,ובהינתן שהערכת סיכויי התביעה היא עניין משפטי. ומכאן לנושא שכר הטרחה והגמול .לטענת הצדדים ,יש להעריך את שווי ההסדרה .11 העתידית בשיעור של 75%מסכום הפיצוי ,ולפיכך יש לקבוע כי שווי ההטבה עומד על 525,000אירו. הצדדים המליצו כי בית המשפט יפסוק לתובע גמול בשיעור של 3.5%מסכום זה (היינו ,סך של 18,375אירו) ולבאי כוחו שכר טרחה בשיעור של 25%בתוספת מע"מ (היינו ,סך של 131,250אירו, לא כולל מע"מ) .כזכור ,סכומים אלו יורדים מסכום הפשרה הכולל שהנתבעת הסכימה לשאת בו ( 300,000אירו). הבקשה לאישור הסדר הפשרה פורסמה כדין .לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה ,ולא .12 הוגשו הודעות פרישה ממנו .המדינה הגישה הודעה הכוללת מספר הערות של הגורמים המקצועיים במדינה .אלו ההערות המרכזיות: א.

קיים קושי עם העובדה שההסכם מתייחס לסכום הכולל בתוכו גם את עלויות הביצוע של הסדר הפשרה .יש לבחון את הגינות ההסדר לפי סכום הפיצוי הקבוע בו ,ועל הנתבע לשאת בהוצאות הביצוע של הפשרה.

ב.

לא הוצג פירוט של האופן בו חושב סכום ההשבה ולא נקבע מנגנון המסדיר מצב בו כל חברי הקבוצה יפנו לקבלת השבה ,באופן שלא יאפשר מתן פיצוי מלא לכולם, בהתחשב בסכום הפשרה.

ג.

יש לשקול מנגנון אשר יקל על חברי הקבוצה לקבל את ההשבה המגיעה להם, ובפרט יחסוך מהם את הצורך לפנות לנתבעת לשם קבלתו.

ד.

הגמול ושכר הט רחה שהומלצו חורגים מהמקובל ,ומנגנון החישוב שהוצע על ידי הצדדים אינו עולה בקנה אחד עם המבחנים שנקבעו בפסיקה.

הצדדים הגישו תגובה לעמדת המדינה ,ונתייחס לטענותיהם בהמשך במידת הצורך .לאחר מכן נקבע דיון ,ובמסגרתו חודדו הנושאים הטעונים בירור או שיפור .לאחר הדיון הגישה הנתבעת הודעה אשר צורף לה תצהיר של ד"ר שחר פרנק ,מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב אשר כיהן בעבר בתפקידים שונים בחברת אל-על ,הכולל ניתוח של נתונים שנמשכו מהמערכת החשבונאית של הנתבעת .בהתאם לניתוח זה ,ועל סמך הנחות המיטיבות במידת-מה עם הקבוצה, נקבע כי הפער בין הסכומים שהנתבעת השיבה ללקוחות שביטלו את טיסתם לבין הסכומים שהיה עליה להשיב לפי חוק הגנת הצרכן הוא כדלקמן 25,294 – 2016-2009 :אירו ( 251נוסעים); 2020- 64,477 – 2017אירו ( 705נוסעים); 32,177 – 2023-2021אירו ( 392נוסעים) .סך הכול ,בין השנים 121,948 – 2023-2009אירו ( 1,348נוסעים).

5מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

לעניין חלוקת הפיצוי לחברי הקבוצה :לטענת הנתבעת ,לא ניתן לקשור במערכותיה בין נתוני ההזמנות שבהן מצויים פרטי הקשר של הנוסעים לבין המערכת החשבונאית ,ולפיכך לא ניתן לבצע פנייה יזומה ללקוחות (בהתאם להחלטתי ,הגישה הנתבעת בהמשך תצהיר של מבקר הפנים שלה התומך בטענה זו) .לפיכך ,הציעה הנתבעת להקים באתר האינטרנט שלה אזור בו יוכלו הלקוחות הסבורים שהם זכאים להחזר לפנות אליה בעניין זה .במסגרת הפנייה ,יהא עליהם למלא את הפרטים הבאים :שם משפחה ושם פרטי של הנוסע ,כפי שנרשם בכרטיס ההזמנה; תאריך הטיסה שבוטלה; מסלול הטיסה שבוטלה (נקודת מוצא ונקודת יעד); פרטי חשבון הבנק; ואישור של הפונה כי שלח לנתבעת הודעת ביטול במועדים המזכים אותו בהשבה לפי חוק הגנת הצרכן. פונים שברשותם כרטיסי הטיסה או הודעת הביטול יוכלו לצרפם ,אולם לא תהיה חובה כזאת. הנתבעת תבצע בדיקה ברשומותיה ,וככל שתמצא שהפונה זכאי להחזר היא תעביר את הסכום לחשבונו. דיון והכרעה בהתאם לסעיף 18לחוק תובענות ייצוגיות ,הסדר פשרה בתובענה ייצוגית טעון אישור של .13 בית המשפט .סעיף 19לחוק קובע ,כי: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא ,כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה ,ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת ,לכאורה ,בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 4 ,3ו(8-א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בענייננו ,מכיוון שהתובענה הייצוגית אושרה ,נותר לבדוק האם ההסדר ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. סעיף (19ג)( )2לחוק קובע רשימה לא ממצה של שיקולים אשר על בית המשפט להתחשב .14 בהם בהחלטתו האם לאשר את הפשרה .המבחן העיקרי בכל הנוגע להגינותו של הסדר הפשרה מתייחס לניתוח הפשרה במשקפיים של סיכון-סיכוי .כלומר" ,על בית המשפט לבחון את השאלה מה היה עולה בגורל התביעה אילו היא הייתה נדונה עד תומה .מהסכום המקסימלי שהיו חברי הקבוצה עשויים לקבל אילו היו טענותיהם מתקבלות במלואן ,יש 'לגזור' את הסיכון כי טענות אלה לא היו מתקבלות .ככלל ,סכום הפשרה אמור לשקף את המכפלה של הסכום הכולל בסיכון המשוער לכך שהוא היה מתקבל על כלל רכיביו" (ע"א 2398/22שולץ נ' הוט מובייל בע"מ ,פסקה 25לפסק דינה של השופטת רונן ("( )30.11.2022עניין שולץ"); וראו גם ,בר"מ 2744/19עיריית עכו נ' בריל

6מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

תעשיות נעליים בע"מ ,פסקה ;)10.3.2021( 16ע"א 1582/20חלפון נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה "( )19.1.2021( 68עניין חלפון")). נוסף על כך ,יש לתת משקל גם לכך שסיום ההליך בפשרה גורר חיסכון בעלויות והוא מביא להקדמת הפיצוי לחברי הקבוצה (עניין שולץ ,שם). בענייננו ,הצדדים הסכימו על תשלום סכום של 300,000אירו על ידי הנתבעת ,אשר יכלול .15 הן את רכיב הפיצוי והן את שכר הטרחה והגמול והוצאות פרסום המודעות בעיתונים .לטענת המדינה ,אין מקום לגיבוש הסדר פשרה על דרך קביעת "סכום כולל" ,אלא יש לקבוע בהסדר את הסכום שישולם כפיצוי לקבוצה (או ההטבה שתינתן לה) ,ולקבוע כי הנתבע יישא בעלויות ביצוע ההסדר .על פני הדברים ,יש ממש בטענה זו (וראו גם ,החלטת כב' השופט קינר מיום .)13.3.2024 הגם שניתן להבין את האינטרס של הנתבע בגידור הסיכון שלו ,במיוחד שעה שמדובר בנתבע זר ,הרי שהמתכונת של קביעת סכום כולל בו יישא הנתבע במסגרת ההסדר ,הכולל בתוכו גם את עלויות הביצוע של ההסדר (כגון עבור פרסום) – מעוררת לכאורה קושי .כאשר אין זה ברור מה יהיה רכיב הפיצוי (שכן לא ידוע מהן עלויות הביצוע שיופחתו מהסכום) ,הרי שהדבר עלול להקשות על הערכת הגינותו של הסדר הפשרה .כמו כן ,הסכמה כזו עלולה להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט בעת קבלת החלטות הקשורות בביצוע ההסדר ,כגון באיזה עיתונים יש לפרסם את ההסדר או בשאלה אם יש למנות בודק (ככל שגם עלויות הבודק נכללות בתוך הסכום הכולל) .זאת ועוד ,הסכמה כזו לכאורה מטילה מגבלה על סכומי שכר הטרחה והגמול שבית המשפט יכול לפסוק (שהרי הוא לא יכול לחרוג מסכום הפיצוי הכולל) ,וזאת בניגוד להוראות סעיף (18ז)( )2לחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת ,במקרה הנוכחי לא מתעוררים הקשיים האמורים במלוא עוצמתם ,שכן כפי שיפורט להלן ניתן לקבוע כי הפיצוי לקבוצה הוא ראוי והוגן ,גם אם נניח שהסכום שיגיע לחברי הקבוצה (לרבות לקרן) הוא הסכום המינימאלי האפשרי ,בהתחשב במתווה המוסכם .לפיכך, מצאתי שלא להידרש לשאלות העקרוניות שהמתווה הנזכר מעלה ,מעבר להערות האמורות. נפנה ,אפוא ,לבחון את ההסדר לגופו. על מנת להעריך את הגינותו של הסדר הפשרה ,יש לבחון מה היו צפויים חברי הקבוצה .16 לקבל אילו הייתה התביעה מתקבלת ,לעומת מה שהם צפויים לקבל לפי הסדר הפשרה .כאמור לעיל ,לטענת הנתבעת סכום ההשבה המגיע לחברי הקבוצה ככל שתתקבל הטענה שההוראות בחוק הגנת הצרכן הנוגעות לביטול עסקת מכר מרחוק חלות ,עומד על כ 121-אלף אירו (נומינאלי) .התובע אמנם טען תחילה כי להערכתו הסכום גבוה יותר ,אולם טענה זו התבססה על הערכות שנבעו מהשוואה לחברה אחרת ,בעוד שטענת הנתבעת נשענת על נתונים הלקוחים ממערכותיה.

7מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

לאחר הדיון הגישה הנתבעת תצהיר הכולל פירוט של החישוב שלפיו נקבע הסכום .שקלתי האם יש מקום למינוי בודק על מנת לבחון את החישוב ,ובאתי לכלל דעה כי בנסיבות המקרה אין בכך צורך ,וזאת מחמת צירוף השיקולים הבאים :התצהיר שהגישה הנתבעת מניח לכאורה את הדעת; השווי הכולל של התביעה אינו נחזה להיות גבוה ,כך שהוצאות של מינוי בודק עלולות להיות לא פרופורציונאליות; כפי שיפורט להלן ,הפיצוי המוסכם מבטא השבה בשיעור גבוה של הסכום שלפי הנטען מגיע לחברי הקבוצה ,אולי עד כדי השבה מלאה או קרוב לכך ,כך שגם אם נניח שסכום ההשבה הכולל המגיע לחברי הקבוצה גבוה מעט מזה הנטען על ידי הנתבעת (וממילא שיעור ההשבה נמוך יותר) – עדיין מדובר בהסדר ראוי והוגן (לשיקולים הרלוונטיים לעניין מינוי בודק ראו ,עניין חלפון ,פסקה .)76 הנה כי כן ,יש לצאת מנקודת הנחה כי ככל שיתקבלו טענות התובע יעמוד סכום ההשבה .17 הכולל על כ 121-אלף אירו .יובהר ,כי סכום זה אינו מהווה בהכרח את מלוא הסכום אשר חברי הקבוצה היו זוכים לקבל אילו התקבלה התביעה ,שכן במקרה כזה היה מקום להוסיף לסכום ההשבה הפרשי ריבית והצמדה ממועד ביטול העסקה (בעוד שלפי ההסכמה הנוכחית ההשבה תהיה בערכי אירו ,ללא ריבית). עתה יש לבחון מהו הסכום שחברי הקבוצה צפויים ליהנות ממנו במסגרת הסדר הפשרה .18 (בין אם בהשבה בפועל ובין אם בדרך של העברה לקרן) .כפי שפורט לעיל ,מתווה ההסדר מקשה לקבוע בשלב הנוכחי מהו בדיוק הסכום ממנו ייהנו חברי הקבוצה .אולם ,בהינתן שהנתבעת העמידה לטובת ההסדר סך של 300,000אירו ,הרי שאפילו היו מאושרים הגמול ושכר הטרחה כמבוקש (כ 150,000-אירו ,בתוספת מע"מ) ואפילו אם נניח שהוצאות הפרסום יהיו ממשיות ,עדיין הייתה הקבוצה זוכה להשבה מלאה (נומינאלית) או קרוב לכך (תלוי מה יהיו עלויות הפרסום) .אכן, ייתכן שלו נוהלה התביעה עד תומה היו חברי הקבוצה נהנים מסכום גבוה יותר ,בגין תוספת הפרשי ריבית והצמדה ,אולם יש להביא בחשבון גם את הסיכון שמא התביעה הייתה נדחית בסופו של יום. סיכון זה בוודאי "שווה" ויתור על הפרשי ריבית והצמדה ,ואף למעלה מכך .יתרה מזו ,כפי שאפרט להלן אין לאשר את שכר הטרחה והגמול המבוקשים ,וממילא הסכום שיועבר לטובת חברי הקבוצה יהיה כנראה גבוה יותר מסך ההשבה הנומינאלי. הנה כי כן ,ככל שהדברים אמורים בסכום שיוקצה לטובת הקבוצה (בין על דרך השבה בפועל ובין על דרך העברה לקרן) ,הרי שההסדר הוא ודאי ראוי והוגן – ואף למעלה מכך. אשר לדרך חלוקת הסעד – ההסכמה כוללת שלב ראשון של השבה לחברי הקבוצה שיפנו .19 ויימצא כי הם זכאים לכך ,ושלב שני של העברת היתרה לקרן .ככלל ,ישנה עדיפות להעברת הפיצוי לחברי הקבוצה על פני העברתו לקרן (ע"א 3604/22פז נ' פלאפון תקשורת בע"מ ,פסקה 8 ("( )23.5.2023עניין פז")) ,ואילו היה הדבר מעשי מן הראוי היה ליישם מנגנון של פנייה יזומה לחברי הקבוצה .אולם ,נוכח טענת הנתבעת ,שנתמכה בתצהיר מטעם מבקר הפנים שלה ,כי אין בידה

8מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

יכולת טכנית לאתר את הנתונים הנדרשים לצורך פנייה יזומה תוך השקעת משאבים סבירים ,דומה כי הפיתרון שהוסכם עליו בסופו של יום – לפיו תינתן לחברי הקבוצה אפשרות לפנות לקבלת הפיצוי באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת ,ופנייתם תיבדק אף מבלי שיהא עליהם להמציא אסמכתאות על העסקה – הוא משביע רצון. נוכח האמור ,אני סבור כי הסדר הפשרה הוא ראוי ,סביר והוגן מבחינת חברי הקבוצה ,ויש לאשרו. גמול ושכר טרחה פסיקת גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית נתונה לבית המשפט ,והצדדים אינם רשאים .20 להגיע להסכמות בעניין זה (אלא רק להציג המלצה מוסכמת) (סעיף (18ז)( )2לחוק תובענות ייצוגיות) .השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בכל הנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחה מפורטים בסעיפים 23-22לחוק תובענות ייצוגיות. בעניין רייכרט (ע"א 2046/10שמש נ' רייכרט ,פ"ד סה( ,))2012( 681 )2שהוא פסק הדין .21 המנחה בסוגיה זו ,אימץ בית המשפט העליון את "שיטת האחוזים" כשיטה המרכזית לפסיקת שכר טרחה כאשר מדובר בתובענה ייצוגית שנפסק בה סעד כספי .כלומר ,שכר הטרחה ייקבע כאחוז מסוים מהסעד שהקבוצה תזכה בו .בהקשר זה הוסיף בית המשפט והתווה את העקרונות הבאים: השכר ייגזר מהסכום שנגבה בפועל ולא מהסכום שנפסק; האחוזים ייקבעו בהתחשב בנתונים הפרטניים של כל מקרה ומקרה; שיעור שכר הטרחה יושפע מהשלב אליו הגיע ההליך (האם הוא הסתיים בפסק דין או בהסכם פשרה ,וככל שהושגה פשרה מהו השלב הדיוני בו היא הושגה); שכר הטרחה ייקבע בשיעור מדורג ,כך שככל שסכום הפיצוי גדול יותר כך יקטן שיעור שכר הטרחה באחוזים. לצד זאת ,בפסיקה שניתנה לאחר מכן הובהר ,כי הגם ששיטת האחוזים היא השיטה המועדפת ,בית המשפט אינו מחויב לה ורשאי לאמץ שיטה אחרת ,אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת (עע"מ 2978/13מי הגליל -תאגיד הביוב האזורי בע"מ נ' יונס ,פסקה מט ("( )23.7.2015עניין מי הגליל"); עניין שולץ ,פסקה 14לפסק דינה של השופטת ברון ופסקה 13 לפסק דינו של השופט כבוב; רע"א 2957/17סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן ,פסקה "( )17.3.2024( 50עניין סופרגז")). בעניין סופרגז ליבן בית המשפט העליון מספר סוגיות הקשורות לשיטת האחוזים .בין .22 היתר ,חודד כי המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט (עד 5מיליון ש"ח – ;25%מעל 5מיליון ש"ח ועד 10מיליון ש"ח – ;20%מעל 10מיליון ש"ח – )15%מהוות תקרה מקסימאלית ,ולא בהכרח השיעור שיש לפסוק; כי המדרגות מתייחסות לשכר הטרחה והגמול גם יחד; וכי יש לחשב את שכר הטרחה

9מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

והגמול "לפי שיטת נטו" ,היינו מסכום הסעד לטובת הקבוצה ,ולא מהסכום הכולל גם את שכר הטרחה והגמול (שיטת ברוטו) (פסקה 50לפסק הדין). עוד יש לציין כי הבסיס שלפיו יחושבו שכר הטרחה והגמול אמור לכלול גם כספים המועברים לקרן או ניתנים כתרומה לצדדים שלישיים ,אולם במקרה כזה העובדה שהכספים לא מגיעים לחברי הקבוצה עשויה להיות מובאת בחשבון לעניין קביעת האחוזים (עניין פז ,פסקאות 9- .)5 ומכאן לענייננו .המלצת הצדדים היא לפסוק שכר טרחה בשיעור של ( 25%בתוספת מע"מ) .23 וגמול בשיעור של ,3.5%וזאת מתוך סכום בסיס של 525,000אירו ,המהווה 175%מסכום הפיצוי הכולל שהוסכם עליו ( 300,000אירו) .לטענת הצדדים ,הדבר מוצדק נוכח ההטבה המשמעותית שצמחה לחברי הקבוצה ולציבור בדמות ההסדרה העתידית אשר הסדר הפשרה הביא בכנפיו. במונחים כספיים ,הצדדים מבקשים שייפסק גמול בסך 18,375אירו ושכר טרחה בסך של 131,250 אירו ,ובסך הכול – 149,625אירו ,לא כולל מע"מ. להלן נידרש לשאלה אם יש מקום להביא בחשבון את ההסדרה העתידית כחלק מבסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול .אולם ,אף מבלי להידרש לסוגיה זו ,ניתן לראות כי דרך החישוב המוצעת לוקה בשני כשלים: ראשית ,החישוב נעשה לפי "שיטת ברוטו" ,היינו מתוך סכום הכולל את שכר הטרחה והגמול (ואף עלויות נוספות הכרוכות ביישום הסדר הפשרה) ,ולא מתוך הסכום האמור להגיע כפיצוי לחברי הקבוצה .הצדדים מפנים לפסקי דין אשר לטענתם קבעו את שכר הטרחה והגמול לפי שיטת ברוטו ,אולם אלו ניתנו לפני פסק הדין בעניין סופרגז ,אשר מהווה הלכה מחייבת ואומצה בו הגישה לפיה יש לחשב את המדרגות לפי שיטת נטו. שנית ,הצדדים מבקשים את הסכום המקסימאלי של המדרגה הראשונה .25% ,בהינתן השלב אשר ההליך הגיע אליו עד שהושגה הפשרה ,התשומות שהושקעו על ידי באי כוח התובע (כפי שפורט בטיעוניהם בכתב ובעל פה) ,האתגר המשמעותי שהם ניצבו בפניו ,וההישג הנאה שהם הניבו לקבוצה ולציבור – אני סבור שהם אכן זכאים לסכום המקסימאלי של מדרגה זו (וזאת הגם שחלק מכספי הפיצוי יגיעו כנראה לקרן) .דא עקא ,כפי שנקבע בעניין סופרגז ,מדרגה זו מתייחסת לשכר הטרחה והגמול גם יחד ,בעוד שבאי כוח התובע ביקשו כי שכר הטרחה לבדו יעמוד על ,25%ועליו יתווסף גמול בשיעור של 3.5%נוספים. נפנה עתה לבחון את סוגיית ההסדרה העתידית ,ולאחר מכן נתייחס לסכום שראוי לפסוק בענייננו.

10מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

הסדרה עתידית כחלק מהבסיס לחישוב שכר הטרחה והגמול לטענת באי כוח התובע (והנתבעת מסכימה איתם) ,הבסיס לחישוב שכר הטרחה והגמול .24 צריך להיות 175%מסכום הפיצוי ,וזאת על מנת להביא בחשבון את ההטבה שצמחה לקבוצה ולציבור כתוצאה מהסדר הפשרה .עד להגשת בקשת האישור סברה הנתבעת כי היא אינה כפופה להוראות בחוק הגנת הצרכן העוסקות בביטול עסקת מכר מרחוק ,ובעקבות הגשת הבקשה היא הסכימה לפעול בהתאם לחוק זה .בכך יש הטבה משמעותית עם רוכשים עתידיים שיבטלו את טיסתם ,ויש להביא זאת בחשבון .בהקשר זה מדגישים באי כוח התובע כי אחוז העסקאות באמצעות האינטרנט נמצא בעלייה מתמדת ,ומכאן גם שווי ההטבה הטמונה בהסדרה העתידית. לעומתם ,סבורה המדינה כי אין מקום להביא בחשבון את ההסדרה העתידית לצורך קביעת בסיס החישוב .המדינה אינה חולקת על התועלת העשויה לצמוח מהסדרה כזו ,אולם לשיטתה יש להביא אותה בחשבון במסגרת פסיקת שיעור הפיצוי בתוך המדרגות שנקבעו בעניין רייכרט ,ולא כחלק מבסיס החישוב. כבר בעניין רייכרט ציין בית המשפט ,כי שיטת האחוזים יאה למקרה בו נפסק סעד כספי, .25 והיא אינה רלוונטית כאשר נפסק סעד שאינו כספי (פסקה 7לפסק הדין; וראו גם ,ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ ,פסקה .))7.5.2018( 17לפיכך ,כאשר הסעד העיקרי הנפסק במסגרת הסדר פשרה הוא הסדרה עתידית ,הרי שממילא שיטת האחוזים אינה מתאימה (ראו גם ,עניין שולץ ,פסקה 14לפסק דינה של השופטת ברון) .ענייננו אינו במקרים כאלו .השאלה בה עסקינן היא האם מקום בו הסעד המרכזי הוא סעד כספי והשיטה המיושמת היא שיטת האחוזים ,ניתן להתחשב כחלק מיישומה של שיטה זו בהסדרה העתידית לצורך קביעת בסיס החישוב. מעיון בפסיקה ניתן למצוא פסקי דין של בתי משפט מחוזיים לכאן ולכאן .בת"צ (מחוזי .26 ת"א) 42526-03-12אינטרדייט בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ ( )16.6.2014אישר בית המשפט (השופט י' ענבר) ,בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ,לגזור את שכר הטרחה והגמול מסכום העומד על 175%מסכום הפיצוי ,בציינו כי "להשקפתי ,כאשר פסק דין בתביעה ייצוגית ,לדין או לפשרה ,כולל סעדים אקוויטביליים המסדירים את התנהלות הנתבע בעתיד ,אין מניעה להביאם בחשבון בהקשר לפסיקת שכר הטרחה והגמול ,שאם לא כן לא יהיה כל תמריץ לתובע או לבא כוחו לפעול להסדרת תקופת העתיד .זאת ועוד :אימוץ העמדה המובעת בהערת היועץ המשפטי לממשלה עלול לתמרץ את התובע להשהות את הגשת תביעתו עד כמה שאפשר במטרה להגדיל באופן מלאכותי את סכומה (עקב חלוף הזמן) ,שהרי אם יגישה מיד לאחר שהתוודע לעילת התביעה תוך שיעתור לסעדים משולבים יצא וידיו על ראשו".

11מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

גישה דומה ניתן למצוא בת"צ (מחוזי מרכז) 22715-11-16לפינר נ' בנק מזרחי טפחות ("( )18.2.2018עניין לפינר") ,שם אישר בית המשפט (השופט ע' גרוסקופף) התחשבות בהסדרה העתידית כחלק מהישגי התביעה ,כך שבסיס החישוב יעמוד על ( 175%פסקה 13לפסק הדין). בת"צ (מחוזי מרכז) 6116-02-14עובדיה נ' פזגז בע"מ ( )13.1.2019ציין בית המשפט (השופט י' קינר) ,כי "מבלי לקבוע מסמרות בשאלה מתי יש להתחשב בהסדרה עתידית לעניין הגמול ושכר הטרחה ,ובאיזה אופן ושיעור תבוא לידי ביטוי התחשבות זו ,אני סבור כי בהסדר פשרה זה בו מרכיב ההסדרה העתידית חשוב ומשמעותי יותר מן הפיצוי שישולם ,מן ההכרח להתחשב בהסדרה העתידית לעניין הגמול ושכר הטרחה ,באופן שיביא לפסיקת גמול ושכר טרחה העולים באופן משמעותי על הגמול ושכר הטרחה 'הרגילים' הנפסקים תוך כדי גזירת אחוזים מהפיצוי" (פסקה 42לפסק הדין) .באותו עניין נקבע גם כן ,כי נוכח ההסדרה העתידית יעמוד הבסיס לחישוב שכר הטרחה והגמול על 175%מסכום הפיצוי לקבוצה. במקרה אחר דחה השופט קינר את הטענה כי יש להתחשב בהסדרה העתידית לצורך חישוב שכר הטרחה והגמול ,אולם זאת בלא לשלול אפשרות זו מהבחינה העקרונית .בהקשר זה צוין ,כי "תוספת לשיעורים המקובלים של גמול ושכר טרחה בגין הסדרה עתידית ,צריכ[ה] להינתן במקרים המתאימים בלבד .מקום בו סכום ההשבה אינו נמוך ,שיעורי שכר הטרחה והגמול הנגזרים ממנו משקפים סכומים סבירים והוגנים ,בלא שיהא צורך להוסיף עליהם סכומים נוספים ,ואין כאן נסיבות נוספות ,גם לא השקעה יוצאת דופן ,שבגינן יש להוסיף על שווי ההטבה לציבור לצורך חישוב הגמול ושכר הטרחה הנגזרים ממנו ,אינו מקרה מתאים לתוספת כאמור" (עניין לפינר ,פסק דין מיום ,4.9.2019פסקה ;55וראו גם ,ת"צ (מחוזי מרכז) 7078-02-17חכמי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ,פסקה .))26.5.2021( 70 הנה כי כן ,במספר פסקי דין ניתן למצוא נכונות להכיר בהסדרה עתידית לצורך קביעת .27 בסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול לפי שיטת האחוזים ,וזאת במקרים המתאימים .גישה שונה ניתן למצוא בפסק דינה של השופטת שטמר בת"צ (מחוזי מרכז) 39507-07-14לפינר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ( .)27.9.2020שם דחה בית המשפט את הטענה כי יש להתחשב בהסדרה העתידית לצורך חישוב הגמול ושכר הטרחה ,בציינו כי "אמות המידה המקובלות בפסיקה נפסקו בהלכת רייכרט ואין צורך להוסיף עליהן אמת מידה נוספת לחישוב ,כגון מידת ההשפעה של ההסדר העתידי ...ניתן להתייחס להשפעת ההסדר העתידי ע"י הגדלת אחוזי שכר הטרחה מתוך סכום הפשרה ,לפי הענין" (פסקה 18לפסק הדין) .עמדה שלילית בנוגע לאפשרות להתחשב בהסדרה עתידית לצורך קביעת בסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול ניתן למצוא גם בדו"ח הצוות הבין- משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ,התשס"ו ,2006-עמ' .)2023( 42 אעיר ,כי בעניין מי הגליל (ראו ,פסקאות מט-נה) קבע בית המשפט העליון כי יש לפסוק .28 שכר טרחה לפי שיטת האחוזים על יסוד תועלת עתידית ,אולם כפי שהודגש בפסק הדין קביעה זו

12מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

נובעת מהמאפיינים הייחודים של פסיקת שכר טרחה במקרה בו ניתנה הודעת חדילה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות .לפיכך ,לא ניתן ללמוד מפסק דין זה לענייננו. הנה כי כן ,קיימות גישות שונות בשאלה האם ניתן להתחשב בהסדרה עתידית לצורך .29 קביעת בסיס החישוב לעניין קביעת שכר הטרחה והגמול כאשר נעשה שימוש בשיטת האחוזים. נראה ,כי הגישה הרווחת אינה שוללת אפשרות זו ,אולם זאת בצמצום ובמקרים המתאימים בלבד. אף לדעתי ,אין לשלול מכל וכל את האפשרות להביא בחשבון את ההסדרה העתידית כחלק מבסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול ,אולם זאת רק במקרים חריגים ,ותוך הקפדה על כך שפרקטיקה זו לא תהווה מכשיר לניפוח מלאכותי של שכר הטרחה והגמול .לפיכך ,נראה כי נקודת המוצא צריכה ל היות כי הסדרה עתידית לא תובא בחשבון לצורך קביעת בסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול (אלא רק לצורך קביעת שיעור האחוזים בתוך המדרגות שנקבעו בפסיקה) ,אולם ניתן לסטות מנקודת מוצא זו במקרים המתאימים ,ותוך התחשבות בשני שיקולים עיקריים: האחד ,טיבה של ההסדרה העתידית .על מנת שניתן יהיה להתחשב בהסדרה העתידית לצורך קביעת בסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול ,נדרש כי יהיה מדובר בהסדרה עתידית "איכותית" ,היינו כזו שהביאה לשינוי של ממש .התחייבות להקפדה על הוראות החוק ,לרענון נהלים ,להעברת הדרכות וכדומה ,אין די בה (השוו ,ע"א 8114/14מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ ,פסקה ;)22.8.2018( 34וראו גם ,ע"א 7593/21פיינטוך נ' אלוניאל בע"מ ,פסקה 8 ( ;)9.6.2022רע"א 335/23דאבלטק בע"מ נ' לב ,פסקה ;)27.7.2023( 22עניין סופרגז ,פסקה .)44 כפי שציין השופט ר' חיימוביץ בהקשר זה" ,כיבוד הוראות החוק אינו הסדרה עתידית המצדיקה הגדלת שכ"ט" (ת"צ (מחוזי מרכז) 67824-07-20שהרבני נ' ,TIK TOK PTE.LTDפסקה 28 (.))18.8.2024 השני ,התייחסות להגינות של שכר הטרחה והגמול כמכלול .כאשר בית המשפט מתרשם כי שכר הטרחה הכולל שצפוי להיפסק כתוצאה משיטת האחוזים נמוך ביחס להשקעה בהליך ,הרי שיש בכך משום שיקול לטובת התחשבות בהסדרה העתידית לצורך הגדלת בסיס החישוב. מן הכלל אל הפרט בענייננו ,בראי המבחנים האמורים ,סבורני שיש הצדקה ליתן משקל מסוים להסדרה .30 העתידית לצורך קביעת הבסיס לחישוב שכר הטרחה והגמול. בכל הנוגע לטיבה של ההסדרה העתידית :זו כוללת הסכמה של הנתבעת לפעול מכאן ואילך בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן בכל הנוגע לביטול עסקת מכר מרחוק .אין מדובר בהתחייבות גרידא לציית להוראות החוק ,אשר כאמור לעיל אינה נחשבת להסדרה עתידית במובן הרלוונטי. בין הצדדים הייתה מחלוקת מהותית ואמיתית בשאלה אם חוק הגנת הצרכן חל על עסקאות הנעשות באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת ,שעה שמדובר בחברה זרה ובאתר המופעל מחו"ל.

13מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

בעקבות בקשת האישור ,התקבלה העמדה הפרשנית של התובע .מדובר בשינוי ממשי ולא טריוויאלי ,אשר יש בו הישג לא מבוטל עבור רוכשי כרטיסים עתידיים ,ומן הדין לתת לכך משקל. בכל הנוגע להגינות שכר הטרחה בהתחשב בכלל הנסיבות :יש להביא בחשבון כי הדיון בתיק נמשך כבר למעלה משמונה שנים ,והפשרה הושגה לאחר ניהול הליך הוכחות בבקשת האישור, תוך השקעת תשומות ממשיות על ידי באי כוח התובע ונטילת סיכון על ידו .אולם ,בסופו של יום מתברר כי היקף ההשבה לחברי הקבוצה (כולל הסכום שיועבר לקרן) יחסית אינו גבוה .במצב דברים זה ,אי התחשבות ברכיב ההסדרה העתידית עלולה להביא לפסיקת שכר טרחה שבמכלול הנסיבות נחזה להיות נמוך מידי. עם זאת ,גם אם יש להביא בחשבון את ההסדרה העתידית ,ברי שלא ניתן לעשות זאת .31 באופן בו מבקש התובע .כזכור ,לטענת התובע בסיס החישוב אמור להיות 175%מהסכום הכולל שהנתבעת הסכימה לשאת בו .אולם ,גם אם יש מקום להתחשב בהסדרה העתידית כחלק מבסיס החישוב ,ברי כי המכפלה צריכה להיעשות על הבסיס של הפיצוי לקבוצה (היינו ,הסכום נטו) ,ולא על בסיס הכולל גם את הגמול ושכר הטרחה. בנקודה זו יש להתייחס לטענה שהעלו באי כוח התובע בדבר הצורך בהלימה בין שכר .32 הטרחה לבין התשומות הרבות שלטענתם הם השקיעו בתיק .בהקשר זה הם הרחיבו בטיעוניהם אודות המשאבים הרבים שהשקיעו במסגרת ההליך ,המתנהל זה למעלה משמונה שנים והושקעו בו לטענתם קרוב לאלף שעות עבודה .הגם שטענה זו אינה נטולת טעם ,המשקל שניתן לתת לה מוגבל. להשקעה בהליך יש משקל בקביעת אחוזי שכר הטרחה והגמול בתוך המדרגות שנקבעו בפסיקה ,וכאמור לעיל ניתן לתת לכך משקל מסוים גם במסגרת שאלת ההתחשבות בהסדרה העתידית כחלק מבסיס החישוב של שכר הטרחה והגמול .אולם ,עדיין ייתכנו מקרים בהם שכר הטרחה שייפסק לא יהלום את התשומות שהושקעו בתיק .תוצאה כזו היא חלק בלתי נמנע מההשלכות האפשריות של אימוץ שיטת האחוזים כשיטה המובילה לפסיקת שכר טרחה וגמול בתוב ענות ייצוגיות .מדובר בסיכון מובנה שיש להביאו בחשבון כאשר נשקל ייצוג בבקשה לאישור תובענה ייצוגית וקיימת אי בהירות בקשר לגובה הסעד הכספי שייפסק היה ויתקבלו הטענות בבקשת האישור. למעלה מהצורך אציין ,כי במקרה הנוכחי התמונה מורכבת יותר .כאמור לעיל ,בקשת האישור הוגשה גם נגד משיבה נוספת ,Turkish Airlines ,אשר היקף הפעילות שלה גדול יותר. בקשת האישור בעניינה של משיבה זו אושרה גם היא .הגם שלטענת באי כוח התובע המשאבים הנזכרים לעיל הושקעו בעניינה של הנתבעת בלבד ,הרי שנוכח הדמיון בסוגיה המשפטית יש להניח כי קיימת חפיפה מסוימת בכל הנוגע למשאבים שהושקעו בתיק .ממילא ,ככל שהתביעה בעניינה

14מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

של המשיבה הנוספת תעלה יפה ,צפויים באי כוח התובע ליהנות משכר טרחה נוסף בגין השקעתם. עוד אציין כי ישנו תיק נוסף אשר באי כוח התובע מייצגים בו ועולה בו שאלה דומה והוא נדון תחילה יחד עם התיק הנוכחי (ת"צ 24068-04-17הנ"ל) .גם בתיק זה אושרה התובענה כייצוגית (החלטת כב' השופט קינר מיום )2.9.2022והוגשה בו בקשה לאישור הסדר פשרה ,כך שניתן להניח כי גם בו צפוי להיפסק שכר טרחה לטובת באי כוח התובע. למען הסר ספק אבהיר ,כי משעה שאין בפניי נתונים ברורים בנוגע למידת ההשקעה בתיקים האחרים והחפיפה ביניהם לבין התיק הנוכחי לא ייחסתי לכך משקל ניכר בקביעת שכר הטרחה והגמול ,והדברים נאמרים בעיקר על מנת לסבר את האוזן. לעניין החלוקה של הסכום בין שכר הטרחה לגמול ,הרי שבהתחשב בחלוקה שנעשתה .33 במסגרת המלצת הצדדים תתבצע החלוקה כך ש 15%-מהסכום ייפסקו כגמול ו 85%-ממנו ייפסקו כשכר טרחה (ראו ,עניין סופרגז ,פסקה .)50 ומכאן לסכום הקונקרטי שיש לפסוק כשכר טרחה וגמול .נוכח המתכונת של הסדר הפשרה .34 שנקבעה בענייננו ,לפיה תישא הנתבעת בסכום גלובאלי הכולל בתוכו גם את הוצאות הפרסום ,לא ניתן לדעת בשלב הנוכחי מהו הסכום המדויק שיעמוד לטובת הקבוצה .ככל שלא היו הוצאות פרסום ,ובלא להתחשב בהסדרה העתידית ,סכום הגמול ושכר הטרחה שהיה מקום לפסוק היה עומד על סך של כ 67,000-אירו ,כולל מע"מ על רכיב שכר הטרחה .בהינתן הוצאות הפרסום ,הסכום אמור היה להיות מעט נמוך יותר .עם זאת ,כאמור לעיל יש מקום בענייננו לתת משקל לרכיב ההסדרה העתידית .בהתחשב במתווה המורכב ובחוסר הוודאות שבו ,לא ניתן לבצע מכפלה פשוטה על סכום ההשבה .לפיכך ,בנסיבות העניין מצאתי ליתן ביטוי להסדרה העתידית על ידי הגדלת סכום שכר הטרחה והגמול ,כך שהוא יעמוד על 100,000אירו ,בתוספת מע"מ על רכיב שכר הטרחה. סוף דבר .35

לאור כל האמור ,נקבע כדלקמן: א.

הסדר הפשרה (כולל התיקונים שהוסכם עליהם במסגרת ההליך) מאושר.

ב.

הצדדים יפרסמו מודעה בשני עיתונים יומיים בדבר אישור הסדר הפשרה .גודל האותיות במודעה יהיה קריא ללא מאמץ .הצדדים יגישו נוסח מודעה לפרסום תוך 14יום ,ויציינו גם את עלויות הפרסום.

ג.

לאחר חלוף התקופה שנקבעה בהסדר הפשרה לביצוע ההשבה לחברי הקבוצה, יגישו הצדדים הודעה ,אשר תכלול התייחסות לנתונים הבאים :הפעולות שנעשו לצורך ביצוע ההשבה (לרבות הפרסום ,הקמת האזור הייעודי באתר האינטרנט של הנתבעת וכדומה) ,מספר הפניות של חברי הקבוצה לצורך קבלת הפיצוי והסכומים

15מתוך 16

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 44939-08-16אבקסיס נ' Aegean Airlines תיק חיצוני:

ששולמו .ההודעה תיתמך בתצהיר מטעם הנתבעת ובאסמכתאות הרלוונטיות. כמו כן ,תכלול ההודעה התייחסות מטעם באי כוח התובע בדבר בדיקת הנתונים הנכללים בהודעה אשר יש באפשרותם לבדוק אותם. ד.

הנתבעת תשלם לתובע ולבאי כוחו גמול ושכר טרחה בסך בשקלים השווה לסך של 100,000אירו ,נכון למועד התשלום 15% .מהסכום ישולמו כגמול ,ו 85%-כשכר טרחה .על רכיב שכר הטרחה יתווסף מע"מ.

ה.

הנתבעת תשלם את הגמול ו 70%-משכר הטרחה תוך 30יום .יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר השלמת הסדר הפשרה ,ובכפוף להחלטה מפורשת המאשרת זאת.