ת"צ 5267-03-23 ת"צ 5267-03-23

1.לפניי בקשת המבקשים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמענה לשאלון. 2. הבקשה הוגשה בגדרי בקשה לאישור תובענה כייצוגית אשר עניינה הוא פגם נטען בצמות החשמל ברכבי יונדאי איוניק וקיה נירו. לפי הטענה, צמות החשמל מחוברות לבלמי הרכב האחוריים ומשמשות מערכות בטיחות מרכזיות ברכב כגון ABS, בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית. המבקשים טוענים כי המשיבות הפרו את חובותיהן בכך שייצרו, ייבאו ושיווקו כלי רכב פגומים, תוך שהן מסתירות את הפגם הבטיחותי מהצרכנים ונמנעות מביצוע קריאת שירות יזומה (recall) או מהארכת תקופת האחריות. כתוצאה מכך, נטען כי חברי הקבוצה נחשפו לסיכון בטיחותי של אובדן שליטה, הידרדרות או נעילת הבלמים, לצד נזקים ממוניים של עלויות תיקון לאחר תקופת האחריות ונזקים לא ממוניים של אובדן זמן ועוגמת נפש. המשיבות הכחישו את הטענות האמורות וטענו שאין כל פגם בטיחותי ברכבים נושא הבקשה, לרבות פגם בבלם החשמלי או בצמות החיווט. לטענתן, חוות דעת המומחה שצורפה לבקשת האישור אינה נשענת על עובדות אלא על מקורות בלתי קבילים ובלתי מהימנים, שאינם יכולים לשמש תשתית ראייתית. בנוסף, נטען כי אין מדובר בעניין בטיחותי שכן במקרה של תקלה נדלקת נורית אזהרה ומערכות הבלימה ממשיכות לפעול כרגיל ללא כל סיכון לנהג או לנוסעי הדרך. המשיבות טענו כי נורית החיווי מסמלת התרופפות במגע של אחת מצמות החשמל (בעיקר במצבים של נסיעה בדרכים משובשות), ולכן, על מנת להתמודד עם התופעה הוחלט לשפר את צמת החיווט. זאת, על ידי הארכת אורך הכבל וביצוע מספר שינויים נוספים, לרבות בצורת התושבת. המשיבות הוסיפו כי הטענות שהועלו בבקשת האישור מצריכות בדיקה פרטנית של נסיבות כל מקרה ומקרה, לרבות בירור חלוף תקופת האחריות עקב מד הנסועה או שימוש ברכב בניגוד להוראות היצרן. עוד נטען כי למבקשים אין עילת תביעה אישית. משכך, נטען כי לא מדובר בפגם שיטתי, ולכן התנאים לניהול תובענה ייצוגית אינם מתקיימים. לבסוף, המשיבות כופרות בעילות התביעה וטוענות כי לא התרשלו ולא התעשרו שלא כדין מאחר שהחלפת צמות החיווט מבוצעת ללא תשלום במסגרת אחריות היצרן. 3. לאחר הגשת כתבי הטענות, וטרם פניית הצדדים להליך גישור ממושך, המבקשים הגישו את הבקשה הנוכחית לגילוי מסמכים ומענה לשאלון. בבקשה התבקש גילוי של מסמכים שונים, ובהם התכתבויות בין המשיבות בנוגע לפגם או לתקלות בצמות החשמל; מסמכי ריכוז תלונות שהתקבלו אצל המשיבות או במוסכים המורשים; עלונים טכניים (TSB); "המסמך הראשון" שערכה או קיבלה כל משיבה לגבי התקלות; נהלים ומסמכי מדיניות לגבי "מדיניות הרצון הטוב" של המשיבות; וכן כל ניתוח או דוח בנוגע לפגם הנטען. בנוסף, המבקשים עתרו למענה על שאלון הכולל דרישה לחשיפת מועד קבלת ההחלטה על תכנון צמה משופרת וצירוף מסמכי ההחלטה, וכן נתונים כמותיים מפורטים לגבי מספר כלי הרכב משני הדגמים ששווקו עם צמות מהדגם הישן ומהדגם המשופר, כמות הצמות שהוחלפו, והמקרים שבהם נגבה תשלום מהלקוחות בגין ההחלפה. 4. המשיבות התנגדו לבקשה. לטענתן, הן נענו לדרישת גילוי מסמכים שהופנתה אליהן קודם להגשת הבקשה, העבירו תצהירי גילוי מסמכים ומסרו לעיון את המסמכים הרלוונטיים. לשיטתן, המבקשים לא הציגו תשתית ראייתית ראשונית כלשהי לקיומו של פגם בצמות החשמל, שכן, כאמור, בקשתם נשענת על חוות דעת בלתי מבוססת. זאת, על מול חוות דעת המומחה שהוגשה מטעם המשיבות, אשר שללה קיומו של פגם בטיחותי כלשהו. המשיבות מוסיפות כי הבקשה היא "מסע דיג" כוללני ואינה ממוקדת, כי מדובר בדרישה מכבידה, וכי מרבית הדרישות והשאלות עוסקות במובהק בבירור גודל הקבוצה והיקף הנזק – נושאים שמקומם להתברר בשלב הדיון בתובענה לגופה ולא בשלב המקדמי של אישור התביעה כייצוגית. דיון והכרעה 5. שקלתי את טענות הצדדים וראיתי לקבל את הבקשה בחלקה כמפורט להלן. כידוע, בקשה לגילוי מסמכים בתובענה ייצוגית כפופה לתנאים שנקבעו לעניין זה במסגרת תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות) וכן במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – אשר חלות בהליכים לאישור תובענה ייצוגית "בשינויים המחויבים" ואם אין בחוק או בתקנות הוראה אחרת לעניין זה (תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות). שילוב הדברים מוביל לכך שעל בקשה לגילוי מסמכים לעמוד במספר תנאים מצטברים. ראשית, המסמכים שגילויים מתבקש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כייצוגית ודרושים להכרעה במחלוקות בין הצדדים. שנית, כאשר הבקשה מוגשת על ידי מבקש בקשת האישור, עליו להצביע על קיומה של תשתית ראייתית ראשונית באשר להתקיימות התנאים לאישור תובענה ייצוגית, אשר קבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגית, התשס"ו-2006. שלישית, המידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכנגדו מתבקש הצו. רביעית, יש במתן הצו כדי לפשט ולייעל את ההליך. חמישית, אין בבקשת הגילוי משום הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד (ראו, רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זליכה, בפסקה 11 להחלטה (29.3.2016); רע"א 4114/22 ביטון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 11 להחלטה (5.11.2023)). נוכח שילוב התנאים האמורים נקבע כי הזכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב בו טרם אושרה התובענה כייצוגית היא מצומצמת, אולם יש לה חשיבות ייחודית, בעיקר על רקע פערי הכוחות בין הצדדים המאפיינים חלק ניכר מתובענות אלה (עניין ביטון לעיל). יצוין כי תנאים אלה חלים גם על מענה לשאלון (ראו, בעניין תנובה לעיל). 6. אפתח תחילה בכך שלטעמי הונחה תשתית ראייתית ראשונית באשר להתקיימות התנאים לאישור תובענה ייצוגית. כפי שנקבע לא אחת, לצורך החלטה בבקשה לגילוי מסמכים בית המשפט מעריך את התשתית הראייתית באופן ראשוני בלבד ואינו נדרש להיכנס לעובי הקורה. עיון בטענות שהועלו בבקשה מעלה כי קיים סיכוי שהבקשה תאושר כתובענה ייצוגית, וזאת, כאמור, מבלי לקבוע מסמרות מראש ומבלי לבחון לעומקן את טענות ההגנה (ראו, רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus, בפסקה 14 (12.10.2021)). המבקשים הצביעו על כך שישנן תקלות חוזרות ונשנות הנובעות מצמות החשמל, ותמכו עמדתם בחוות דעת מומחה. אמנם, המשיבים כפרו במסקנות חוות הדעת או בנתונים שעליהם היא מסתמכת, ואולם, המשיבות הודו כי ביצעו שינויים בצמות החשמל במטרה להתמודד עם התופעה שבה מתרופף המגע במחבר הצמוד לבסיס בלם החניה החשמלי, ובראשם הארכת הצמה המקורית שהתברר שהייתה "גבולית באורכה" (כפי שעולה מחוות הדעת השמאית מטעם המשיבות, בעמ' 3). אומנם המשיבות חולקות על משמעות הדברים, ובפרט על אופיו הבטיחותי של הכשל, אלא שמחלוקת זו וכן יתר המחלוקות שמתעוררות צריכות להתברר במסגרת בירור בקשת האישור לגופה, ואין בהן כשלעצמן כדי לשלול את קיומה של התשתית הנדרשת. סבורתני כי בשלב זה של הדיון בבקשת גילוי המסמכים די בתשתית הראייתית שהוצגה. 7. אשר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים, ואם יש בהם כדי להכביד על הצד שכנגד או לקדם את בירור ההליך: סעיף 2.2 לבקשה מתייחס לכל מסמך ריכוז של תלונות שהתקבלו אצל משיבות 2 ו-4 או אצל המוסכים המורשים מטעמן לגבי הצמות נושא התביעה. מצאתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים. כפי שציינו המבקשים בבקשה, ריכוז התלונות נועד להצביע על המועד שבו התקבלה "מסה קריטית" של מידע באשר להיקפו של הפגם הנטען. לא מצאתי לקבל את טענת המשיבות כי מדובר במסמכים הנוגעים לגודל הקבוצה – גם אם יש בהם כדי להקרין על עניין זה, ועניין זה מתייחס בעיקרו לשאלת קיומה של קבוצה (ראו, רע"א 19217-09-25 המועצה הישראלית לצרכנות נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ, בפסקה 9 להחלטה (26.10.2025)). ככל שיש בידי המשיבות דוח המרכז את התלונות שהתקבלו, המשיבות יוכלו להעביר את הדוח המרכז. אחרת, לא מצאתי לחייב את המשיבות לערוך דוח מרכז של תלונות והן תוכלנה להעביר את המסמכים הנוגעים לתלונות שהתקבלו לעניין צמות החשמל. סעיף 2.4 לבקשה מתייחס למסמך הראשון שערכה או קיבלה כל אחת מהמשיבות לגבי תקלות בצמות. בעניין זה, מצאתי לקבל את עמדת המשיבות כי מדובר בדרישה כללית ולא ברורה. כך, לא ברור מה הכוונה במסמך הראשון ולאיזה תחום (למשל, בעניין תקלות, שיפור הצמות, החלפות וכו'). ממילא, אוסיף כי יש להניח שחלק מהמענה המבוקש בסעיף זה יתקבל במסגרת של סעיפים אחרים; וכי ספק אם המסמך הראשון המלמד על תקלות יכול ללמד על נקודת הזמן שבה נודע למשיבות על אודות התקלות הנטענות. על כן, לא מצאתי להיעתר לבקשה זו ומצאתי כי יהיה בה משום הכבדה על הצד שכנגד. סעיף 2.5 לבקשה מתייחס לכל נוהל או מסמך לגבי מדיניות "הרצון הטוב" שבה נקטו המשיבות. במסגרת המענה לדרישה שהופנתה אליהן המשיבות העבירו לעיון המבקשים את העלונים הטכניים (TBS). מהבקשה כעת עולה כי המבקשים סבורים שאין בעלון הטכני התייחסות למדיניות "רצון טוב" או לגורם המשלם עבור התיקון. לאחר עיון בתשובת המשיבות מצאתי לקבל את הבקשה חלקית. מצאתי לצמצם את הבקשה, במובן זה שהמשיבות יעבירו למבקשים מסמכים הנוגעים להחלטה ליישם מדיניות של "רצון טוב" בקשר עם החלפת הצמות. כפי שצוין, אין בעלון הטכני כדי לעמוד על שיקולי המדיניות בפתיחת קמפיין רצון טוב. ככל שאין מסמכים כאלה, המשיבות יתייחסו לכך בתצהיר גילוי מסמכים וכן יבהירו כיצד התקבלה ההחלטה לנקוט מדיניות של רצון טוב. סעיף 2.6 לבקשה מתייחס לכל ניתוח או דוח בנוגע לפגם או תקלות בצמות נושא התובענה. המשיבות טוענות כי מדובר בדרישה כללית ומכבידה, המהווה למעשה דרישה לגילוי מסמכים כללי (עניין שלשיטתן נלמד גם מהשימוש במילה "כל" ניתוח או דוח). יש ממש בטענה זו, שהרי ייתכנו מסמכים שאינם רלוונטיים לסוגיה שבמחלוקת ומדובר בבקשה כוללנית ורחבה. על כן, מצאתי להגביל את הבקשה למסמכים הנוגעים לניתוח התקלות הנובעות מאורך צמות החשמל (ככל שישנן) או הסיבות שבגינן נדלקת נורית החיווי. 8. בכל הנוגע למענה לשאלון: שאלה 3.1 לשאלון: כפי שציינו המשיבות, בתצהיר שנמסר למבקשים במענה לבקשת גילוי המסמכים נמסרו תאריכים בנוגע למועד שבו התקבלה החלטה לתכנן צמת חשמל משופרת. ככל שישנה החלטה המתייחסת לתכנון החדש בקשר עם צמות החשמל נושא ההליך הנוכחי, המשיבים יעבירו החלטה זו לעיון המבקשים. שאלות 3.3-3.2 לשאלון: המבקשים ביקשו לקבל פרטים על כמות הרכבים ששווקו בישראל עם הצמות מהדגם הישן, ומתוכם, בכמה רכבים הוחלפו הצמות; מהו המספר הכולל של הצמות שהוחלפו; ובכמה מקרים נגבה תשלום עבור התיקון או ההחלפה. לאחר עיון מצאתי לצמצם את הבקשה, כך שהמענה לה יתייחס לבחינת עצם קיומה של קבוצה, ולא יתרכז בשאלת גודל הקבוצה או גובה הנזק. על כן, המשיבים יתייחסו לכמות כלי הרכב ששווקו בישראל, למספר כלי הרכב שבהם הוחלפו הצמות, ולמספר הכולל של הצמות שהוחלפו. שאלות 3.5-3.4: השאלות מתייחסות למספר כלי הרכב ששווקו עם צמות חשמל חדשות ולכמות ההחלפות שבוצעו בכלי רכב אלה. מצאתי כי מדובר בדרישה מכבידה בשלב הנוכחי ומתעורר ספק לגבי מידת הרלוונטיות של המידע, בהינתן טענת המשיבות בעצמן שמדובר בדגם משופר. 9. הבקשה, אפוא, מתקבלת בחלקה. המשיבות יעבירו למבקשים את המסמכים האמורים, וישלימו את המענה לשאלון, עד ליום 12.11.2026. 10. בשים לב לכך שהבקשה התקבלה בחלקה, המשיבות יישאו בהוצאות המבקשים בסך כולל של 5,000 ש"ח.