ב"ש 9956/09 ב"ש (תל-אביב-יפו) 9956/09 – אזרד גולן נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ ( נוסח משולב ) תשמ"ב-1982 (להלן: " חסד"פ& quot;) בגדרה מבקש המבקש, נאשם בתפ"ח 1016/09 מחוזי תל אביב-יפו, "לקבל רשימת חומר החקירה " ו"פראפראזות של חומר הראיות אשר לא הועבר לידי ההגנה". 2.    ב"קליפת אגוז" יצויין שהמבקש הוא נאשם מספר 7 בכתב אישום ובו 8 נאשמים, אשר הוגש לבית משפט זה ומחזיק 23 אישומים. מהם, נגד המבקש עומדים האישומים ה-18 וה-23 בעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס -2000 , קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות וגרימה לעזיבת המדינה לשם זנות – עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 . 3.    בבקשה ובטענות שהושמעו במהלך הדיון בה, טענה ב"כ המבקש כי חומר החקירה מגיע לידיה טיפין טיפין וללא שקיבלה לידיה "רשימת חומר חקירה " להבדיל מ"יומן תיק", ציון המסמכים שבאותם יומני תיק לקוני ואינו מביא לידי ביטוי את כוונת הדין באשר לחובת הגילוי בעניין זה. בהינתן ש" חומר החקירה " מחזיק האזנות רבות שמספרן כ-10,000 (כך מוערך ע"י המבקש) ונמסרו לעיון כ-1,400 שיחות, מן הראוי שכל רשימת השיחות תועבר לעיון ההגנה על מנת שתוכל היא לבור מהן אלה שיחות יש בהן כדי לסייע להגנת המבקש. 4.    באשר לחלקה השני של הבקשה עניין ה"פראפרזות", זאת נסמכת על תעודת חסיון אשר טרם נחתמה ע"י השר לביטחון פנים עובר להגשת הבקשה. מאחר ובעת הדיון כבר נחתמה תעודת החסיון על ידי השר לביטחון הפנים (ביום 4.6.09), מסרה התביעה להגנה את אותן פארפראזות באשר לתוכן ידיעות מודיעיניות, עליהן באה הבקשה. עם זאת, בקשת ההגנה היא, כי התביעה תפרט טיבם של מסמכים אשר חוסו בתעודת החיסיון, עד כמה שניתן בהליך הנוכחי, כדי שתוכל לבחון על פיהם הצורך להגיש עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות ( נוסח חדש ), תשל"א-1971 . 5.    בתשובתה הכתובה ובדיון בע"פ הסכימה המדינה, כי עליה לספק רשימת חומר החקירה , עוד הסבירה שבשל ריבוי החומר בתיק והחקירה הנמשכת נגד חשודים שטרם אותרו, נוצרו תקלות בהמצאת אותה רשימה. במקביל טענה המדינה כי "הרשימה" לעניין חומר החקירה שנחסה על פי תעודת החיסיון הועברה בשלמותה וכי באשר ל"האזנות" הרי נמסר כל שרלוונטי להגנה וכל שלא נמסר אינו בגדר חומר חקירה. 6.    ההלכה לעניין "רשימת חומר חקירה " לפי סעיף 74(א) לחסד"פ היא "שהרשימה תכלול לא רק את החומר שנמסר לעיון אלא גם את החומר שאינו נמסר לעיון, בין מפני שאינו רלוונטי לאישום או מפני שהוא חסר או מכל סיבה אחרת" ( בש"פ 349/04 מדינת ישראל נ' אבו עיסא (לא פורסם מיום 8.4.04). כעת חיה, כך נראה, אין מאן דפליג ש"רשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום" רחב "מחומר החקירה" וראה לעניין זה בש"פ 5221/08 עלי מחמד ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם מיום 1.9.08). בהקש ר זה אפנה התביעה לאמור בסעיף 9 בבש"פ 7936/08 ליאורה ברקו נ' מדינת ישראל ואח' (מיום 18.11.08 טרם פורסם): "הוראות סעיף 74(א) הנ"ל מטילה על המשיבה כמי שמרכזת את כל המידע והנתונים בעניין זה לערוך רשימה אחת שלמה וממצה". 7.    בפרשת מחמד חזרו על מושכלות ראשונים מע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, שאפילו כאשר עסקינן בראיה חסויה, בוודאי חומר שאינו כזה, צריך שתוכן הראיה "ולו בקווים כלליים" תובא לידיעת ההגנה. 8.    על הגבול הדק שבין החייב גילוי לפי סעיף 74 לחסד"פ לבין הנכנס לדיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות – ראה בש"פ 3786/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם מיום 10.6.09). 9.    עד כאן על דרך הכלל ובענייננו על סמך עקרונות אלה, עיינתי בתעודת החיסיון שנמסרה להגנה, ברשימות שהעבירה התביעה להגנה, בקלסר האזנות הטלפוניות שברשות התביעה וברשימת האזנות שנמסרו למבקשת וביתר החומר שהובא בפני ואקבע: א.    על המשיבה למסור למבקש "רשימה" משלימה לזאת אשר מסרה לה ובה יצויין פירוט תוכני מתומצת לכל ראיה או מסמך. לצורך הדגמה- פריט 26 מתוך "סימון תיק בלאק ג'ק מס' 11" המפורט " מזכר – רחלי מרגוליס" – יוסף לו בקיצור תוכנו. על פי עיקרון זה תנהג התביעה כחוכמתה. ב.    על המשיבה למסור להגנה את כל רשימת השיחות שברשותה, כפי שהוצגה בפני בקלסר המכונה "סודי ביותר". ג.     לתעודת החיסיון אין המשיבה צריכה לפרט עוד דבר, למעט רשימה על המסמכים שבתיק הפעלת הסוכן, לפריט שלפני האחרון בעמ' השני לתעודת החיסיון (ראה ב"ש 3152/05 רמי בן יעיש נ' מדינת ישראל, תק-על 2005 (2), 1413). 10.  המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים. התביעה מוזמנת ללשכתי לקבלת מסמכיה. זכות ערר כחוק. ניתנה בלשכתי היום, י' בתמוז, תשס"ט (2 ביולי 2009), בהיעדר הצדדים.