ה"פ 9333-12-19 ה"פ 9333-12-19 סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית, חוקרת וחופשית

1 לפני מחלוקת בשאלה אם עמוד באתר אינטרנט פלוני מהווה מאגר מידע שיש חובה לרשום אותו

2

לפי דין.

3 4

כללי .1

5 התובע הוא איש עסקים בעל אזרחות ישראלית ובריטית .מקום מושבו בבריטניה.

6 7

הנתבעת היא עמותה המפעילה אתר אינטרנט בשם "העין השביעית" בכתובת

8

"( www.the7eye.org.ilהאתר").

9 10

התובענה אמנם הוגשה על דרך של המרצת פתיחה ,אך לשם נוחות מכונים הצדדים:

11

"תובע“ ו"-נתבעת".1

12 13

.2

בחודש מאי 2019הגיש התובע כנגד הנתבעת ואחרים תביעת לשון הרע בגין מספר

14

כתבות שפורסמו באתר וסיקרו אותו לשיטתו "באופן מעוות ושיקרי" (ת"א (שלום ת"א)

15

" ;32058-05-19ההליך בבית משפט השלום").

16 17

1ולא "מבקש" ו"משיבה" .הליך המרצת פתיחה ממילא אינו עוד עימנו מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי ,תשע"ט.2018- 1מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 .3

ההליך שלפני הוגש מספר חודשים מאוחר יותר .נטען כי מאז שהוגש ההליך בבית משפט

1

השלום ,החליטה הנתבעת לסקר את התובע ,שהוא אדם פרטי" ,באופן נמרץ ,אובססיבי,

2

שיטתי ומתוכנן" כאשר פירסמה כ 25-פרסומים שליליים בתוך כ 3.5-חודשים בלבד ,וזאת

3

כדי להטיל עליו מורא ולגרום לו להצטער ש"העז" להגיש תביעת דיבה נגדה.

4 5

עוד טען התובע ,כי הנתבעת מבצעת פעולת איסוף ,עיבוד ו"אינדוקס" של חומרים

6

משפטיים יקרי ערך מתוך הליכים משפטיים שהתובע מנהל מולה ומתוך הליכים אחרים

7

שהתובע ניהל בעבר נגד גורמים אחרים ,והיא מציגה את המידע שאספה ,לרבות כתבי

8

טענות ,בקשות ביניים ועוד ,במדור ייעודי בשם "הגנזך" .לטענת התובע ,עיתונאי מטעמה

9

של הנתבעת ,אורן פרסיקו ("פרסיקו") ,ניצל לרעה היתר עיון כללי שיש לו בתיקי בתי

10

משפט (במערכת "נט המשפט") והחל לאגור חומרים על התובע חרף ניגוד עניינים בו הוא

11

נמצא ,שכן פרסיקו הוא אחד הנתבעים בהליך בבית משפט השלום .התובע טוען כי הדבר

12

נועד להפעיל עליו לחצים באמצעות העברת החומרים לצדדים שלישיים בארץ ובעולם ,כדי

13

שאלה יסייעו להרתיע אותו ממימוש זכותו לשם טוב במסגרת ההליך בבית משפט השלום.

14

לשיטתו" ,הגנזך" הוא מאגר מידע שאינו רשום כדין ,השימוש בו אינו כמתחייב מהדין,

15

דולף מהמאגר מידע רגיש על התובע ,ונגרמים לו כתוצאה מכך נזקים אדירים.

16 17

התובע עתר לסעד הצהרתי הקובע כי התכנים שמוצגים באתר הנתבעת כוללים מידע

18

אישי אודותיו ומביאים בהצטברם לפגיעה בזכותו לפרטיות .כן עתר התובע לצו עשה

19

המורה על הסרת הפרסומים והקישורים לכתבי בי הדין הקשורים בו ומוחזקים במאגר

20

המידע.

21 22

.4

עמדת הנתבעת שונה בתכלית .לשיטתה ,התובע הוא דמות ציבורית והוא נוקט בטקטיקות

23

של תביעות השתקה ()Strategic Lawsuit Against Public Participation – SLAPP

24

אותן הוא מגיש במכוון כנגד "טרף קל" ולא כנגד כלי תקשורת מרכזיים אשר גם בהם בוצעו

25

פרסומים.

26 27

הנתבעת דוחה את טענות התובע למיניהן .בהקשר מדור "הגנזך" טוענת הנתבעת כי היא

28

מעלה על נס את הנגשתם של מסמכי מקור הנחשפים במסגרת הבירור העיתונאי "מתוך

29

תפיסה שלפיה המידע שמגיע לידינו אינו רק שלנו ,אלא של כלל הציבור" (סע' 18

30

לתשובה) .ממשיכה הנתבעת וטוענת כי במדור הגנזך היא מציעה לציבור מסד נתונים של

31

2מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 מסמכים ראשוניים בתחום התקשורת ,בהם כאלה שנחשפו על ידה באופן בלעדי ,וכי כך

1

גם מונגשים לציבור במסגרת הדיווח על הליכים משפטיים ,מסמכי המקור העיקריים

2

הנוגעים להליך .נטען כי בגנזך מוצג חומר גם לגבי סוגיות רבות אחרות .הנתבעת מדגישה

3

ערכים כמו חופש הביטוי ,חופש העיתונות ,סיקור עיתונאי ,פומביות המשפט ,ועוד.

4

לשיטתה ,פעולותיה מבוצעות כדין וחלות לגביהן הגנות משפטיות בסוגיות כאלה ואחרות.

5

כן מדגישה הנתבעת כי התכנים באתר מפורסמים כדין וממילא אין לראות בשימוש בהם

6

משום "דליפה" של מידע.

7 8

.5

אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להציב רקע כללי בלבד.

.6

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים מּוקד הדיון בסוגיית מאגר המידע הנטען .הובהר כי לא

11

מתבקשים סעדים לגבי היתר העיון של פרסיקו או בעניין הקשרים הנטענים עם צדדים

12

שלישיים .בשל המיקוד בסוגיית מאגר המידע ,הוסרו מעל הפרק סעדים הנוגעים

13

לפרסומים באתר הנתבעת שאינם ב"גנזך" .על רקע זה גם ניתנו החלטות והנחיות

14

בבקשות שעמדו על הפרק ,לרבות בקשה לעיכוב הליכים ובקשות לגבי הליכים מקדמיים.

15

9 10

16 גם בדיון המשך ובהחלטת ביניים חודד ומוקד כי עניינו של ההליך הוא רק בשאלה אם

17

העמוד הנוגע לתובע בגדר מדור הגנזך של הנתבעת (להלן גם" :המדור") ,הוא מאגר

18

מידע המחייב רישום לפי חוק הגנת הפרטיות ,תשמ"א–"( 1981חוק הגנת הפרטיות" או

19

"החוק") ,ואם המענה חיובי – מה השלכת מסקנה זו.

20 21

.7

הרשות להגנת הפרטיות ("הרשות") התבקשה להגיש את עמדתה במחלוקת .לבקשת

22

הצדדים ונכונותם ,הותר לרשות לשמוע את טיעוניהם גם בעל־פה .הצדדים אכן פנו לרשות

23

להגנת הפרטיות ובסופו של דבר הוגשה עמדתה לתיק ביום "( 19.4.2021עמדת

24

הרשות").

25 26

.8

לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות ולּו ברמה הפרקטית ,ויתרו הצדדים על

27

חקירות עדים והגישו טיעוניהם בכתב.

28 29

.9

תוך כדי שלב הסיכומים ,הוגשה בקשה מאת "התנועה לזכויות דיגיטליות" להצטרף להליך

30

כידיד בית המשפט .נקבע כי הדבר יישקל בשלב ההכרעה בהליך.

31

3מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 מאגר מידע וחובת רישום – הוראות החוק .10

1 2

המונח "מאגר מידע" מוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ"אוסף נתוני מידע ,המוחזק באמצעי מגנטי

3

או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב" ,כאשר לכך קיימים חריגים שאינם לענייננו (סע' 7

4

לחוק).

5 6

"מידע" מוגדר כ"נתונים על אישיותו של אדם ,מעמדו האישי ,צנעת אישותו ,מצב בריאותו ,מצבו

7

הכלכלי ,הכשרתו המקצועית ,דעותיו ואמונתו"; "מידע רגיש" מוגדר כ"נתונים על אישיותו של

8

אדם ,צנעת אישותו ,מצב בריאותו ,מצבו הכלכלי ,דעותיו ואמונתו" (או מידע שנקבע בצו שהוא

9

מידע רגיש).

10 11

.11

סעיף (8ג) לחוק הגנת הפרטיות קובע מקרים אשר בהתקיים אחד מהם ,יש חובה לרשום

12

מאגר מידע בפנקס מאגרי מידע:

13 14

"בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו

15

אחד מאלה:

16

()1 ()2 ()3

מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על ;10,000 יש במאגר מידע רגיש; המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם ,מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

20

()4

המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף ;23

21

()5

המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג".

22

17 18 19

23 .12

לחובת הרישום לפי סעיף (8ג) לחוק יש חריג .סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי

24

חובת רישום זו "לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או

25

שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין".

26 27 28

לנוכח הוראות החוק והנסיבות הקונקרטיות ,יש לפנינו מעין תרשים זרימה.

29

מתכונת הדיון .13

30 תחילה יש לבדוק האם המסמכים הרלוונטיים (כתבי טענות ופרוטוקולים) כוללים "מידע"

31

כהגדרתו בסעיף 7לחוק .אם המענה לשאלה זו שלילי ,אין מדובר במאגר מידע ובזאת

32

4מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 מסתיים הדיון .לטענת הנתבעת בשלב הסיכומים ,יש לבדוק בנוסף גם אם מדובר באוסף

1

נתוני מידע "המיועד לעיבוד ממוחשב" .לשיטתה ,המענה לשאלה זו שלילי ומשכך אין

2

מדובר במאגר מידע (ובכך אמור להסתיים הדיון) .לטענת התובע ,טענת הנתבעת בעניין

3

זה היא הרחבת חזית אסורה ובכל מקרה המענה גם לשאלה זו חיובי ומדובר במאגר

4

מידע.

5 6

.14

ככל שנגיע למסקנה כי לפנינו מאגר מידע ,עולה השאלה אם המסמכים כוללים "מידע

7

רגיש" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות (היינו חל סעיף (8ג)( )2לחוק) ,או מידע על אנשים

8

שהמידע "לא נמסר על ידיהם ,מטעמם או בהסכמתם למאגר זה" (כלשון סעיף (8ג)()3

9

לחוק).

10 11

אם המענה לשני רכיבי השאלה הוא שלילי ,מדובר במאגר מידע שאיננו מחויב ברישום

12

ומסתיים הדיון .אם המענה לאחד מרבדי השאלה הוא חיובי (היינו – יש תחולה לסעיף

13

(8ג)( )2או לסעיף (8ג)( )3לחוק) ,מדובר במאגר מידע המחויב ברישום לפי סעיף (8ג)

14

לחוק הגנת הפרטיות.

15 16

.15

לאחר מכן ובמידת הצורך יהא עלינו לבחון אם מתקיים החריג האמור בסעיף (8ד) לחוק,

17

כלומר – אם מדובר במאגר מידע שפורסם לרבים או הועמד לעיון הרבים כאמור בסעיף

18

הנ"ל .אם המענה לשאלה זו חיובי ,ההתנהלות תקינה והדיון מגיע לסיום .לעומת זאת ,אם

19

המענה שלילי ,מדובר במאגר מידע אשר מחויב ברישום בלי שחל לגביו חריג .או אז יהיה

20

צורך להידרש לשאלת ההשלכות.

21 22

מאגר מידע וחובת רישום לפי סע' (8ג) לחוק – בנסיבות העניין

23

מאגר מידע?

24

.16

מעיון בטיעוני הנתבעת בסיכומיה נראה ,כי היא אינה חולקת על כך שהמסמכים

25

הרלוונטיים במדור הגנזך כוללים "מידע" כהגדרתו בסעיף 7לחוק הגנת הפרטיות.

26 27

.17

בד בבד טוענת הנתבעת בסיכומיה כי אין מדובר באוסף נתוני מידע "המיועד לעיבוד

28

ממוחשב" וכי משכך אין מדובר ב"מאגר מידע" כהגדרתו בחוק .לטענתה ,המידע המרוכז

29

במדור מכיל קישורים למסמכים בתצורתם " "as isולא במטרה או באופן המיועדים לעיבוד

30

ממוחשב ,דוגמת גיליון נתונים או טבלאות מצאי.

31

5מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 1 הנתבעת אינה מכחישה כי הטענה הנוגעת לשאלת "מיועד לעיבוד ממוחשב" לא הועלתה

2

על ידה קודם לשילובה בסיכומים .למרות זאת היא סבורה שאין לראות בכך הרחבת חזית

3

אסורה (כטענת התובע) לפי שמדובר בטענה משפטית "טהורה" (סע' 16לסיכומי

4

התשובה).

5 6

.18

טענת הנתבעת לגבי משפטיות טהורה של הנושא היא מוקשית .בסמוך לאחר הגשת

7

סיכומי הנתבעת ,הוגשה בקשת הצטרפות להליך מטעם "התנועה לזכויות דיגיטליות".

8

הטיעון בבקשת ההצטרפות עוסק במידה רבה בביטוי "מיועד לעיבוד ממוחשב" .הבקשה

9

מתייחסת לניתוחו של הביטוי ונטען כי לצורך התקיימות יסוד זה יש צורך בקיומם של

10

מספר רכיבים אותם יש "להראות" או "להציג" ,למשל – להראות כי הנתבעת ייעדה את

11

החומרים לעיבוד ממוחשב "כלומר אפשרה מניפולציה על המידע בצורה דיגיטלית" ,להציג

12

כי העיבוד הממוחשב המתבצע מאפשר ניתוח של הנתונים (וניתנות דוגמאות) ועוד .נטען

13

כי בהליך "לא התקבל מידע ואין תצהיר הטוען שישנו ייעוד לעיבוד ממוחשב של הנתונים

14

או שבפועל אותם נתונים מעובדים" (סע' 25לבקשה).

15 16

כבר מטיעונים אלה בבקשת ההצטרפות ,בקשה בה תומכת הנתבעת ,ניתן להסיק כי

17

השאלה אם מדובר באוסף נתוני מידע המיועד לעיבוד ממוחשב איננה שאלה משפטית

18

טהורה .בהתאם יש קושי בהעלאת הטענה לראשונה בשלב הסיכומים.

19 20

.19

הנושא לא עלה כנראה גם בטיעוני הצדדים אצל הרשות להגנת הפרטיות והסוגיה לא

21

נזכרה בעמדתה של הרשות כפי שהוגשה לבית המשפט .ככל שהצדדים אכן לא העלו את

22

העניין ,הרי שהרשות לא מצאה לנכון להעלות מיוזמתה סימן שאלה לגבי חלק זה בהגדרת

23

"מאגר מידע" .בעמדת הרשות נכתב כי אם כתבי הטענות שבמדור הגנזך מכילים "מידע"

24

כהגדרתו של מונח זה" ,הרי שבהיותם מוחזקים באופן ממוחשב ,הם עולים כדי 'מאגר

25

מידע' כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות" (סע' 18לעמדת הרשות) .מדברים אלה נראה

26

לכאורה כי לשיטת הרשות די בהחזקה של מידע באופן ממוחשב כדי לראות בו מאגר

27

מידע.

28 29

6מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 .20

מכל מקום ,העלאת הטיעון לראשונה בשלב הסיכומים אינה מאפשרת להידרש אליו כדבעי

1

ומבלי לפגוע בזכויות הצד שכנגד .זאת ,גם אם התאפשר לצדדים להגיש סיכומי תשובה.

2

העניין לא לובן בהליך ואין להידרש אליו עתה.

3 4

.21

לנוכח האמור ,מבלי לקבוע מסמרות עקרוניים בפרשנות המונח "אוסף נתוני מידע המיועד

5

לעיבוד ממוחשב" ,סוגיה שלא נדונה כאמור ,ומשלא נסתרה הטענה כי המדור כולל

6

"מידע" ,יש לקבוע כי לצרכי עניינו של התובע דכאן ,לפנינו מאגר מידע כהגדרתו בחוק.

7 8

הבקשה להצטרף כידיד בית המשפט .22

9

משהזכרנו את בקשתה של "התנועה לזכויות דיגיטליות" להצטרף להליך כידיד בית

10

המשפט ,נידרש לבקשת ההצטרפות לגופה.

11 12

.23

כידוע" ,בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי,

13

יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת .יש לבחון את מהות הגוף

14

המבקש להצטרף .יש לבדוק את מומחיותו ,את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס

15

שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך .יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו.

16

יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות .יש להיות

17

ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה .כל אלה אינם קריטריונים ממצים" (מ"ח

18

7929/96קוזלי נ' מדינת ישראל ,פ"ד נג( ,)16.2.1999( 529 )1סע' ,45ופסיקה רבה

19

נוספת בעקבותיו).

20 21

.24

בקשת ההצטרפות הוגשה רק לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים ומבלי שניתן לכך טעם

22

מספק .לא זו בלבד שמדובר בשיהוי ,אלא שבנסיבות ההליך ,נראה כי מבקשת ההצטרפות

23

חפצה להתייחס למשמעות הגדרת הביטוי "מאגר מידע" בחוק הגנת הפרטיות תוך

24

הידרשות למאפיינים שבוססו או לא בוססו בתיק הקונקרטי ,באופן שיכולה להיות בו פגיעה

25

בבעל דין וביעילות הדיון .ניתן גם לתת את הדעת לכך שקיימת חפיפה לא מבוטלת של

26

אינטרסים בין מבקשת ההצטרפות לבין הנתבעת .אין טענה כי ייצוגה של הנתבעת אינו

27

ראוי .די באמור כדי לדחות את הבקשה ,אף מבלי להידרש לפגמים שנפלו בה ובהם העדרו

28

של תצהיר (כאשר כבר נפסק כי יכול להיות בפגמים כאלה די לשם דחיית בקשה ,שכן

29

בהעדר תצהיר למשל" ,לא הוכח קיומה של המבקשת ומה טיבה" ,ע"א

30

Eisenman 2790/93נ' קימרון ,פ"ד נד( ,)30.8.2000( 817 )3סע' .)34-33

31

7מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 1 2

חובת רישום לפי סע' (8ג) לחוק? .25

משנמצא כי לצרכי התובע והדיון מדובר במאגר מידע ,עולה שאלת תחולת סעיף (8ג)()2

3

או סעיף (8ג)( )3לחוק הגנת הפרטיות.

4 5

.26

בעמדה שהוגשה מטעם הרשות להגנת הפרטיות נכתב כי ככל שכתבי הטענות

6

והפרוטוקולים המופיעים בעמוד הרלוונטי באתר מכילים "מידע רגיש" כהגדרתו בחוק או

7

מידע על צדדים שלישיים שלא נתנו את הסכמתם לשימוש במידע על אודותיהם ,מדובר

8

במאגר מידע שחלה עליו חובת רישום מכוח סעיף (8ג) לחוק .הרשות אינה מתייחסת

9

לגופם של דברים אלא אומרת ,למעשה ,את אשר צוין בפסקה הקודמת ,קרי – לבחון

10

שאלת תחולת סעיפים (8ג)( )2או (8ג)( )3לחוק.

11 12

.27

התובע טוען פוזיטיבית לתחולת חובת רישום לפי סעיף (8ג) לחוק בשל קיום מידע רגיש.

13

בסיכומי הנתבעת לא אותרה התייחסות ישירה לסוגיה זו .הנתבעת אמנם דוחה את

14

הטענה כי מדובר במאגר מידע ,אולם ככל שנמצא כי מדובר במאגר מידע ,המשך הדיון

15

מבחינת הנתבעת עוסק בשאלת תחולת (8ד) לחוק ,כלומר ,קיום חריג לחובת הרישום.

16 17

לפיכך יש לומר כי חל בענייננו סעיף (8ג) לחוק הגנת הפרטיות ,מדובר במאגר מידע החייב

18

ברישום ונעבור לטיעונים שהועלו בשאלה אם יש תחולה להוראות סע' (8ד) לחוק.

19 20

שאלת תחולת סע' (8ד) לחוק בנסיבות העניין

21

עמדות הצדדים

22

.28

חלק ניכר מטיעוני הצדדים הוקדש לשאלת תחולתו של סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות

23

אשר קובע כי חובת רישום מאגר לפי סעיף (8ג) לחוק לא תחול על מאגר של מידע שפורסם

24

לרבים או שהועמד לעיון הרבים.

25 26

.29

הנתבעת הצביעה על כלל פומביות הדיון וטענה כי המסמכים עליהם מלין התובע ,שהם

27

מסמכים מתוך תיקי בתי משפט ואף פורסמו באתר בצד כתבות שונות ,הם בגדר "מידע

28

שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין".

29 30

8מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 לשיטת התובע ,חריג סעיף (8ד) אינו חל במקרה דנן שכן בשונה מפסקי דין ,כתבי טענות

1

ומסמכים מתוך תיקי בתי משפט ומערכת "נט המשפט" אינם פתוחים לעיון הציבור ואינם

2

גלויים אלא לאחר בקשת עיון והחלטה שיפוטית.

3 4

.30

התובע הוסיף וטען כי המידע מגיע לידיה של הנתבעת ונאסף ב"גנזך" באופן פסול ,שכן

5

לצורך כך נעשה שימוש שלא כדין ותוך ניגוד עניינים ,בהיתר העיון הכללי של פרסיקו.

6

לשיטת הנתבעת ,פרסיקו עשה שימוש בהיתר העיון בדיוק למטרה שלשמה ניתן לו :דיווח

7

עיתונאי לציבור אודות הליכים משפטיים .לגישתה ,העובדה שהתובע פתח בהליכים כנגד

8

הנתבעת ופרסיקו ,אינה משנה את תכלית מתן ההיתר.

9 10

.31

טיעונים אלה מאת הצדדים מעלים שתי סוגיות( :א) האם המסמכים שבמדור הם בבחינת

11

מידע מהסוג הנזכר בחריג הקבוע בסע' (8ד) לחוק הגנת הפרטיות; (ב) האם נעשה שימוש

12

שלא כדין בהיתר העיון של פרסיקו.

13 14

השימוש בהיתר העיון .32

15

שאלת השימוש בהיתר העיון איננה יכולה להוות חלק מההכרעה בפסק דין זה .זאת ,גם

16

מבלי להידרש לשאלת הקשר בין דרך שימוש שנעשה בהיתר עיון ובין סעיף (8ד) לחוק

17

(ר' להלן).

18 19

.33

היתר העיון (נספח 5לתובענה) ניתן מאת הנהלת בתי המשפט לפרסיקו .ההיתר ניתן לו

20

לצורך עבודתו העיתונאית בנתבעת.

21 22

.34

עוד קודם להגשת התובענה ,במענה לפניית התובע ציינה הרשות להגנת הפרטיות ,כי את

23

טענותיו לגבי השימוש בהיתר העיון הוא יכול להפנות אל הנהלת בתי המשפט (וצורף לינק

24

רלוונטי; נספח 9לתובענה).

25 26

התובע מצא לנכון שלא לפנות אל הנהלת בתי המשפט (עמ' 3ש' 13-11לפרוטוקול).

27 28

.35

כמו כן ,התובע לא צירף להליך את פרסיקו (בעל היתר העיון) או את הנהלת בתי המשפט

29

(מעניקת היתר העיון) .התובע גם לא דרש סעד של ביטול היתר העיון או סעד הצהרתי

30

ישיר הנוגע להיתר העיון.

31 9מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 1 .36

התובע אמר כי לא דרש סעד לגבי היתר העיון כדי שלא לפגוע במשלח ידו של פרסיקו ולא

2

למנוע ממנו היתר עיון בתיקים אחרים ובמקרים אחרים (עמ' 3ש' ,26-25 ,20עמ' 4ש'

3

28-24לפרוטוקול) .ניתן לראות בחיוב עמדה כזו ,אולם בנסיבות אלה אין מקום לקבוע

4

ממצאים בדבר שימוש כדין או שימוש שלא כדין בהיתר העיון .גם אם התובע לא עתר

5

לסעד אופרטיבי לגבי היתר העיון ,ככל שיקבע ממצא שנעשה שימוש שלא כדין בהיתר

6

שקיבל פרסיקו ,משמעות ממצא כזה עלולה להיות אותה פגיעה שהתובע הבהיר כי לא

7

התכוון לגרום לה .ממילא אין מקום לממצא מסוג זה על משמעותו האפשרית ,מבלי שבעל

8

היתר העיון הוא צד רשמי להליך (לא די בכך שכלי התקשורת הוא בעל דין) .הדעת נותנת

9

כי היה מקום לשמוע גם את עמדתה של מעניקת ההיתר ,הנהלת בתי המשפט.

10 11

.37

זאת ועוד .בכל מקרה ספק אם שאלת כשרות השימוש בהיתר העיון יכולה להיות מוכרעת

12

על יסוד טיעון משפטי בלבד ,ללא רקע עובדתי הנוגע להיתרי עיון במערכת ,לשימוש

13

שנעשה בהם ככלל ,לשימוש שנעשה בהיתר הקונקרטי ועוד (השוו :סע' 13לסיכומי

14

התשובה של התובע).

15 16

בעמדת הרשות להגנת הפרטיות צוין כי בנסיבות העניין "ספק אם" העלאה גורפת ומרוכזת

17

של כתבי טענות ופרוטוקולים של דיונים למדור היא שימוש בהתאם למטרה לשמה נמסר

18

המידע (סע' 26לעמדה) .לא בכדי ציינה הרשות אמירה מסויגת בלבד .לא הובאה לעניין

19

זה תשתית של ממש והוא לא לובן.

20 21

.38

כמו כן ,ממילא נראה שהקשר בין שימוש בהיתר עיון בתיקי בתי משפט לבין שאלת חובת

22

רישום מאגר מידע (שהיא השאלה שהוצבה לדיון) ,אינו ישיר ,הכרחי או נרחב.

23 24

.39

היתר עיון בתיקי בתי משפט ניתן בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון

25

בתיקים) ,תשס"ג"( 2003-תקנות העיון בבתי המשפט" או "תקנות העיון") .תקנות העיון

26

הותקנו מכוחם של חוק בתי המשפט [נוסח חדש] ,תשמ"ד"( 1984-חוק בתי המשפט")

27

ושל חוק בית הדין לעבודה ,תשכ"ט.1969-

28 29 30

10מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 .40

חובת רישום מאגר מידע קבועה בחוק הגנת הפרטיות .גם בחוק הגנת הפרטיות יש

1

הוראות לגבי זכות עיון במידע אשר במאגר מידע (לאו דווקא מאגר מידע רשום) .לצורך

2

מימוש זכות עיון זו ,הותקנו תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור

3

על סירוב לבקשת עיון) ,תשמ"א"( 1981-תקנות הפרטיות – עיון").

4 5

.41

עיון בתיקי בתי משפט נעשה כיום תכופות באמצעות מערכת ניהול תיקים ממוחשבת של

6

הנהלת בתי המשפט ,הידועה כ"נט המשפט" .בפסיקה נזכר כי בחודש מרץ 2019הגישה

7

הנהלת בתי המשפט בקשה לרישומה של מערכת נט המשפט כמאגר מידע לפי חוק הגנת

8

הפרטיות (בג"ץ 6207/17גולדברג נ' הנהלת בתי המשפט (( )30.4.2019עניין

9

גולדברג .))2על בקשה לעיון במערכת נט המשפט יכולות לכאורה לחול שתי מערכות של

10

תקנות (תוך שנראה כי תקנות העיון בבתי המשפט יכולות להיחשב כהוראות ספציפיות).

11 12

.42

היתר עיון בתיקי בתי משפט אינו מתייחס בהכרח לעיון במאגר מידע ממוחשב .העיון יכול

13

להתבצע ,ולעתים אף מתבצע ,בתיקים פיזיים .3טענה כי נעשה שימוש שלא כדין בהיתר

14

עיון ,יכולה לעלות גם לגבי עיון שאיננו במאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות .אין

15

חפיפה לשאלת קיומו של מאגר מידע ,ובוודאי שלא לשאלה האם מדובר במאגר המחייב

16

רישום.

17 18

.43

עוד ניתן לזכור כי סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות מתייחס למידע "שהועמד לעיון הרבים"

19

לפי סמכות כדין.

20 21

ניטול לצורך דוגמא מקרה של פלוני אשר פנה בבקשת עיון בתיק בית משפט מסוים לפי

22

המנגנון הקבוע בתקנה 4לתקנות העיון ,מנגנון המתייחס לבקשת מי שאינו בעל דין .פלוני

23

2בחלק מהמקומות מאוזכר פסק דין זה תחת השם" :פלוני נ' הנהלת בתי המשפט" .בהחלטת בית המשפט העליון מיום 1.5.2019באותו הליך (בג"ץ ) 6207/17נקבע כי אין מניעה לפרסם את פסק הדין ואת ההחלטות שניתנו בתיק בצירוף שמו של העותר ,שאף הדגיש כי אינו מבקש לחסות את שמו. 3לפי סע' (6ב) ו( 6-ג) לתקנות העיון בבתי המשפט" ,נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן" ו"מנהל בתי המשפט רשאי להתיר עיון בתיקי בית משפט בהתאם לתקנות אלה באמצעות רשת האינטרנט או בכל דרך ממוחשבת אחרת" .לגבי תיקים פרטניים ,ביצוע העיון באמצעות מערכת נט המשפט נתון ככלל לבית המשפט הדן בבקשה (רע"א 8410/21עו"ד ברקוביץ' נ' מימון (( )16.3.2022עניין ברקוביץ') ,סע' ;9רע"א 7906/21מצליח נ' מיטרני ( ,)13.01.2022סע' .)11לגבי היתרי עיון כלליים לפי תקנה 5לתקנות העיון נקבע בהוראות נוהל של מנהל בתי המשפט כי החלטה בבקשה להיתר עיון כללי ,תינתן בידי מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך ,וכי עיון בתיקים יכול להיעשות באופן ממוחשב או בדרך של עיון בתיק הפיזי" ,בהתאם להוראות ההיתר ונסיבות העניין" (הוראת נוהל של מנהל בתי המשפט " 08-20נוהל היתר כללי לעיון בתיקי בית המשפט" ( ,)1.10.2010סע' 9ו.)13- 11מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 קיבל היתר ,ועיין בתיק .המסמכים בהם עיין אותו פלוני אינם הופכים מכוח עובדה זו בלבד

1

למסמכים שהועמדו לעיון הרבים .4הדבר אינו אמור להיות שונה מהותית לגבי קבלת היתר

2

עיון כללי שניתן מכוח תקנה 5לתקנות העיון .היתרים מכוח תקנה זו יכולים להינתן

3

מטעמים שונים (לרבות מחקר) ולא רק לצרכי עיתונות .ההיתרים ניתנים לאנשים מסוימים.

4

לא פעם כפופים ההיתרים לתנאים.

5 6

.44

לנוכח האמור ,העמדת מידע לעיונו של פלוני ,גם אם כדין ,עדיין אינה הופכת את אותו

7

מידע בשל עובדה זו למידע שהועמד לעיון הרבים .ובענייננו ,גם אם מידע הגיע לידי

8

הנתבעת תוך שימוש כדין בהיתר העיון ,לא בהכרח מדובר במידע "שהועמד לעיון הרבים"

9

לצורך סעיף (8ד) ולהחלת החריג לגבי רישום מאגר מידע.

10 11

.45

יוער כי מסקנה זו ,העולה מלשונה של הוראת החוק ,אינה נסתרת מתוך ההיסטוריה

12

החקיקתית.

13 14

סעיף (8ד) ,בדומה לרוב ההוראות העוסקות במאגרי מידע ,התווסף לחוק הגנת הפרטיות

15

בתיקון משנת ( 1996חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' ( )4מאגרי מידע) ,התשנ״ו,1996-

16

ס"ח תשנ"ו " ;290 ,1589תיקון .)"4בפתח דברי ההסבר להצעת החוק הרלוונטית צוין כי

17

התברר שההגנה על הפרטיות במאגרי מידע אינה מספקת ,כי קיימת דליפה של מידע

18

מהמאגרים וכי מידע פרטי בהם חשוף לנגישות של רבים .ההצעות לתיקונים נועדו להבטיח

19

יתר הגנה על הפרטיות ובגדר כך נכללה התייחסות מפורשת גם לאבטחת מידע .במקביל

20

הוצע לתת הקלות לגבי מחשבים אישיים כמו גם למחשבים לצרכי עסק אשר יש בהם

21

פרטים מוגבלים .התיקון עסק גם בסוגיות נוספות ובעיקר בשאלת דיוור ישיר (הצעת חוק

22

הגנת הפרטיות (תיקון מס' ( )2מאגרי מידע) ,התשנ"ד ,1993-ה"ח תשנ"ד ,2234עמ'

23

.)148

24 25

.46

הצעת החוק נדונה בוועדת החוקה חוק ומשפט .לא אותרו בדיוני הוועדה התייחסויות

26

נרחבות אל ההוראה המופיעה כיום בסעיף (8ד) לחוק.

27 28

4מכוח עובדה זו ,בשונה מהשאלה אם המסמכים הם כאלה מעצם היותם חלק מתיק בית משפט. 12מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 הצעת החוק המקורית לא כללה הוראה בדמות סעיף (8ד) .מהפרוטוקולים של הדיונים

1

נראה כי נושא המידע הפומבי עלה מטעם חברה העוסקת בדיוור ישיר .נציגי החברה טענו

2

כי יש דברים שהם מידע הפתוח לעיון הציבור "אין בו סודיות .ורק מפני שהעבירו אותו

3

מצורה אחת לצורה אחרת ,למאגר מידע ,אין שום סיבה להפוך אותו למידע סודי לשמור

4

עליו כאילו איננו מידע גלוי לכל" (פרוטוקול מס' 199של ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,הכנסת

5

השלוש עשרה ,עמ' "( )13.6.1994( 11פרוטוקול .))"199

6 7

מדיון זה ומדיוני המשך נראה שעניין המידע הפומבי ו"הצלבות" שניתן לבצע על רקע מידע

8

כזה ,הטריד את חברי הוועדה בעיקר בהקשר של דיוור ישיר (ר' למשל :פרוטוקול 199

9

בעמ' ;14-13פרוטוקול מס' 230של ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,הכנסת השלוש עשרה,

10

עמ' ;)12.10.1994( 11-10פרוטוקול ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,הכנסת השלוש עשרה,

11

מיום .)28.2.1996

12 13

.47

לא אותר מידע נוסף לגבי הרקע לחקיקת סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות ונראה כי סעיף

14

זה עוסק במידע שהוא פומבי לרבים עוד קודם להכללתו במאגר.

15 16

.48

בד בבד לכל האמור ,נכון הוא כי בעת בחינת בקשה לרישום מאגר מידע ,יכול רשם מאגרי

17

המידע לסרב לבקשת רישום אם היה לו יסוד סביר להניח כי המידע הכלול במאגר "נתקבל,

18

נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין" (סע' (10א)( )1לחוק).

19 20

.49

מן המקובץ עולה כי הקשר בין שאלת שימוש בהיתר עיון לבין רישום מאגר מידע הוא

21

מוגבל למדי.

22 23

.50

לפי שנושא השימוש בהיתר היה במחלוקת ניכרת ,שבתי ועיינתי בחומר על מנת לראות

24

האם ניתן להידרש אליו בעת ההכרעה .מהטעמים שתוארו לעיל ובהינתן הדרך שבה נוהל

25

ההליך ,באתי לכלל מסקנה כי לא אוכל לעשות זאת וכי לא יהיה די בהשלמת טיעון או

26

במהלך מוגבל אחר .משמעותה של הידרשות כדבעי לנושא תהא במידה רבה השבת

27

ההליך לראשיתו ,ולא מצאתי לנכון לעשות כן.

28 29

13מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 .51

משנמצא כי סוגיית השימוש בהיתר העיון איננה יכולה להוות חלק מההכרעה במקרה דנן

1

והרלוונטיות שלה אליו אף מוגבלת ,נותרת לדיון השאלה אם המסמכים שבמדור הם

2

בבחינת מידע מהסוג הנזכר בחריג הקבוע בסעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות.

3 4

המסמכים במדור למול סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות .52

בפתח הדברים נשוב ונציב את הוראות סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות:

5 6 7

"(ד)

הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם

8

לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות

9

כדין".

10 11

.53

מדור הגנזך בעניין התובע כולל בין השאר וככל הנראה: א) מידע מתיקי בתי המשפט אשר שפורסם לרבים על פי סמכות כדין ,כמו החלטות ופסקי דין המתפרסמים באופן שוטף ויומיומי על ידי הרשות השופטת.

12 13 14 15

ב.מידע נוסף מתיקי בתי משפט אשר כבר פורסם (לרבות בעמודים אחרים של אתר

16

הנתבעת) .במקרה כזה יכולות לעלות לגבי כל מידע ומידע באופן קונקרטי שאלות

17

האם אותו פרסום נעשה "על פי סמכות כדין" .שאלות אלה יכולות אולי ובין השאר,

18

להעלות שאלה בדבר שימוש בהיתר עיון ואף להוביל לדיון בשאלת הגנות שונות

19

החלות על פרסומים .כל אלה אינם להכרעה בהליך זה.

20

ג.מידע אחר ,שאינו מתיקי בתי משפט ,אשר פורסם לרבים או עומד לעיון הרבים ,כמו "מרשמים פומביים" (סע' 8לסיכומי הנתבעת).

21 22 23

עד כאן מסמכים אשר קיומם במדור אינו מוקד המחלוקת או שאינו להכרעה בהליך זה.

24 25

.54

נוסף לאלו התייחסו הצדדים בהרחבה למסמכים מתוך תיקי בתי המשפט במנותק משאלת

26

פרסומם במקומות אחרים .כלומר – כתבי טענות וכיוצא באלה מסמכים הנמצאים בידי

27

הנתבעת ולא פורסמו לרבים כדין במקום אחר ,קודם להכללתם במדור.

28 29

14מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 במילים אחרות ,השאלה היא אם תיקי בתי משפט – תיקים "רגילים" ,שאינם חסויים מכוח

1

דין או החלטה קונקרטית – הם מידע "שהועמד לעיון הרבים" לצורך סע' (8ד) לחוק הגנת

2

הפרטיות.

3 4

.55

ברמה העובדתית והמעשית ,תיקי בתי משפט כיום אינם בבחינת מידע העומד לעיון

5

הרבים .אדם שאינו צד לתיק בית משפט זקוק להיתר על מנת שיוכל לעיין בתיק בית

6

משפט .עליו לפנות לשם כך בבקשה ולנמקה ,גם אם בקצרה ,והיתר עיון יכול להיות מותנה

7

בתנאים .הסדרים לכך מופיעים בתקנות העיון בבתי המשפט.

8 9

גם הנתבעת מציינת כי מסמכים כמו כתבי טענות "אינם גלויים לכל אדם במסגרת עיון

10

חופשי [במערכת נט המשפט]" (סע' 19לסיכומים).

11 12

.56

הסדרי תקנות העיון נדונו בבג"ץ 5917/97האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים

13

( ;8.10.2009עניין האגודה) .העותרים באותו מקרה תקפו את חוקתיות ההסדר המופיע

14

בתקנה 4וטענו כי לנוכח העובדה שזכות העיון היא חלק מהעיקרון החוקתי של פומביות

15

הדיון ,אין להטיל על מבקש עיון לנמק את בקשתו.

16 17

בית המשפט העליון ,בהרכב הנשיאה דאז בייניש ,דן בתשתית העיונית לתקנות ,הבהיר

18

כי נקודת המוצא לבחינת בקשות עיון היא כי יש לאפשר עיון בתיקי בית משפט ,וקבע כי

19

על בית המשפט לבצע מלאכת איזון בין העקרונות והאינטרסים השונים העומדים על

20

הפרק .נקבע כי חובת ההנמקה מסייעת לבית המשפט להעריך את עוצמת האינטרס של

21

מבקש העיון ואת משקלה של זכות העיון שלו אל מול עוצמתם של האינטרסים העומדים

22

מנגד ,וכי לא נפל פגם בסבירות המנגנון שהותווה בתקנות לצורך בחינת בקשות עיון.

23 24

.57

לאחר הדיון בעניין האגודה ופסיקה רבה בעקבותיו ברור שברמה המעשית ,גם אם

25

היעתרות לבקשות עיון נעשית "כדבר שבשגרה" (שם ,בסע' ,)25וגם אם הכלל הרחב

26

הוא "שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט" (שם ,בסע' 21ופסיקה רבה נוספת

27

כגון :עניין ברקוביץ' ,סע' ;7רע"א 6624/20בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי

28

( ,)19.1.2021תיקי בית משפט אינם פתוחים הלכה למעשה לכל דורש ללא הגבלה (ר'

29

גם בש"פ 5234/14הלוי נ' מדינת ישראל (( )21.12.2014עניין הלוי) ,סע' .)13-12

30 31

15מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 משכך ,לא ניתן לקבוע כי מדובר במידע שהועמד לעיון הרבים.

1 2

.58

זו גם עמדת הרשות להגנת הפרטיות .הרשות מפנה לכך שלצורך עיון בתיק בית משפט

3

יש צורך בקבלת היתר לפי תקנות העיון ,מצטטת מפסק הדין בעניין הלוי ,וסבורה כי אין

4

לומר שכלל כתבי הטענות בתיקי בתי המשפט (במערכת נט המשפט) הם מידע שפורסם

5

ברבים או הועמד לעיון הרבים.

6 7

.59

במקביל יצוין כי ככל שהרשות מקשרת בין השימוש בהיתר העיון לבין שאלת תחולת סעיף

8

(8ד) לחוק (סע' 26-24לעמדה) ,לא מצאתי לקבל רובד זה בעמדתה ,מהטעמים שפורטו

9

לעיל" .יש ליתן משקל מסוים (ולעיתים אף מוגבר) לעמדה המוצעת מטעם רשות מינהלית

10

בהקשר לפרשנות דבר חקיקה שעל ביצועו היא אמונה ...כאשר ישנן כמה פרשנויות

11

אפשריות ,ואולם גם במקרה כזה – אין לייחס לעמדתה משקל מכריע ... .על בית המשפט

12

להטות אוזן לפרשנות הרשות המינהלית ולהתחשב בה ,שכן היא איננה בעלת דין רגילה,

13

אלא שנתונה לה מומחיות בתחום עליו היא אמונה ,נוכח היכרותה עם השוק הרלבנטי

14

והניסיון המעשי שלה באותו מגזר פעילות .עם זאת ,התפקיד הפרשני הסופי נותר בידי

15

בית המשפט ,ועליו לבחור מבין הפרשנויות המוצעות – את זו הראויה ביותר לשיטתו ,כך

16

שאין הוא מחויב לאמץ את עמדתה הפרשנית של הרשות המינהלית ,אם מצא כי אין

17

לקבלה" (דנ"א 4960/18זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( ,)4.7.2021סע' 62

18

ואסמכתאות המובאות שם; עניין זליגמן עצמו עסק במשקל שיש ליתן לפרשנות המאסדר

19

ביחס להנחיות שיצאו תחת ידו-שלו ,להבדיל מפרשנות לדבר חקיקה שלא יצא תחת ידיו).

20 21

.60

אין לכחד כי שאלת העיון בתיקי בית משפט מגלמת מתח והתנגשות עקרוניים בין זכויות

22

יסוד .לא מעט כבר נכתב בעניין זה (חלק יוזכר להלן).

23 24

להבנתי ,המקום לדיון המשמעותי בין זכויות וערכי יסוד איננו על דרך פרשנות הוראה

25

העוסקת בחריג לכלל רישום מאגר מידע.

26 27

.61

מלכתחילה ,חובת רישום מאגרי מידע אינה קשור במישרין לסוגיה זו .בדיוני ועדת החוקה

28

חוק ומשפט ניתן למצוא התייחסויות לתכלית התיקון בנוגע לרישום מאגרי מידע:

29 30

"ש' בר סלע[ :משרד המשפטים ,רשמת מאגרי המידע – ת.א]. 16מתוך 25

31

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 "...ההסבר הפילוסופי של הרישום הוא שיהיה פנקס של מאגרי מידע

1

שאדם יוכל לעיין בו ולדעת איפה יש מידע עליו .נניח שהוא שכח איפה

2

יש עליו מידע ,זה יכול להיות בעבור השנים ,אם הוא רוצה לתקן איזה

3

שהוא מידע לאחר שנתקל בקושי עקב אותו מידע ,הוא יוכל לממש את

4

זכותו זו .זה הצד הפילוסופי .הצד המעשי הוא תשתית להבטחת מידע

5

שהיא הבסיס להגנת הפרטיות"....

6 7

פרוטוקול מס' 172של ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,הכנסת השלוש

8

עשרה ,עמ' .)18.4.1994( 6

9 10

"ד' מרידור:

11

....יש בארץ עשרות או מאות אלפי מאגרי מידע ,והמספר ילך ויגדל,

12

רק חלק קטן מהם רשומים ,ושום ממשלה לא תוכל להדביק את הקצב.

13

רישום הוא לא הכל ,הרישום הוא התחלת דרך שבהמשכה אפשר

14

לעשות דברים נוספים"...

15 16

"היו"ר ד' צוקר:

17

..הנטייה שלנו היא ללכת בכיוון הגדרה מחייבת של הגנות ,אבל לא

18

בכל מקרה חובת רישום"

19 20

פרוטוקול ,199עמ' .11-10

21 22

.62

הנטייה להקטין את חובת הרישום ולהגביר הגנות אכן באה לידי ביטוי בהמשך הדרך,

23

ובהצעת החוק חלו שינויים רבים.

24 25

כך אמר בעניין זה יו"ר הוועדה ,חה"כ צוקר ,כאשר הצעת החוק עלתה בסופו של דבר

26

לקריאה שנייה ושלישית (והתקבלה ללא הסתייגויות):

27 28

החוק הממשלתית שקיבלנו לוועדה ההגנה "בהצעת היתה בדרך של רישום ,היינו ,חובת רישום על כל ואנחנו החלטנו ללכת בדרך אחרת. מידע, מאגר

17מתוך 25

29 30 31

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 עוד פיקוח .לא המרנו את חובת הרישום בחובת בדקנו את המצב רישום של כל מאגר מידע. באירופה ובארצות-הברית ...והתברר לנו שהדרך לפיקוח היא לא בהכרח רישום .הדרך לבקרה איננה בהכרח רישום ,אלא פיקוח ,ואנחנו צמצמנו את חובת הרישום ...ולעומת זאת נתנו כלים יותר משמעותיים .אני לא יודע אם הם משמעותיים דיים, אבל הם הרבה יותר משמעותיים מאשר כיום מבחינת מאגרי רשם מבחינת המפקח על מאגרי המידע, מידע ,ואני מקווה שכלי הפיקוח האלה יהיו יעילים יותר מאשר דרישה פורמליסטית לרישום בלבד, שמאחוריו אין שום פיקוח".

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13

דברי הכנסת 12.3.1996עמ' ( 5227ההדגשה הוספה – ת.א).

14 15

.63

לעניין הרקע לחקיקה וחובת רישום מאגר מידע ר' מיכאל בירנהק מרחב פרטי :הזכות

16

לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה (תשע"א( ("בירנהק-מרחב פרטי") ,עמ' .237-218

17 18

למגמה לצמצום חובת הרישום ר' לאחרונה הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' ,)14

19

התשפ"ב ,2022-ה"ח הממשלה ,1496עמ' "( 420הצעת חוק תיקון .)"14

20 21

.64

לתמיכת עמדותיהם הפנו הצדדים לכלל פומביות הדיון ,לזכות לפרטיות ולזכויות נוספות

22

אולם השאלה העומדת לדיון לגבי תחולת סעיף (8ד) איננה ה"מיקום הגאומטרי" הרלוונטי

23

או הטבעי לאיזון בין הזכויות ואין לעשות בשאלת רישום מאגר מידע שימוש לשם כך.

24 25

גם בעמדת הרשות להגנת הפרטיות צוין כי "שאלת האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות לבין

26

חופש הביטוי וחופש העיתונות היא שאלה חשובה ומורכבת .אולם ,לעמדת המדינה

27

המענה לשאלה זו אינו מצוי בקביעה מהו מאגר מידע החייב ברישום" (סע' 37לעמדה).

28 29

.65

משהקדישו הצדדים טיעון נרחב לזכויות ולהתנגשות ביניהן ,יובא בעניין זה רקע כללי

30

מסוים ,להשלמת התמונה בלבד. א) הזכות לעיין בתיקי בית משפט היא "נגזרת" של עיקרון פומביות הדיון ואחת הערובות

31 32 33

למימוש עקרון זה .כידוע" ,עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר

34

18מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 דמוקרטי .הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית ,ועל חשיבותו

1

ומרכזיותו אין חולק" (עניין האגודה ,סע' .)17מהותו וחשיבותו של כלל פומביות הדיון,

2

הקבוע בסעיף 3לחוק יסוד :השפיטה ובסעיף (68א) לחוק בתי המשפט ,נדונו בפסיקה

3

רבה .בבסיס עיקרון פומביות הדיון מונחים טעמים כמו ההכרה בזכות הציבור לדעת;

4

תרומת וחשיבות פומביות הדיון לאיכותו של התוצר המשפטי; וקיום אמון ציבורי בבתי

5

המשפט (ר' למשל :בג"ץ 5870/14חשבים ה.פ.ס .מידע עסקי בע"מ נ' הנהלת בתי

6

המשפט (( )12.11.2015עניין חשבים) ,סע' לב; עניין האגודה ,סע' ;18ע"א

7

4963/07ידיעות אחרונות בע"מ נ' עו"ד פלוני (( )27.2.2008עניין ידיעות

8

אחרונות) ,סע' ;7ופסיקה הנזכרת בהפניות אלה). ב) על מאגרי פסיקה כדרך למימוש עקרון פומביות הדיון ר' למשל עניין גולדברג ,סע' 18

9 10 11

ועניין חשבים ,סע' כה .כן ר'..." :נגישות למערכת השיפוטית באמצעות האינטרנט

12

מצויה מזה זמן בהליכי שיפור ופיתוח ,ומערכת חדשה המקלה את נגישותו של הפרט

13

לתיקי בית המשפט הולכת ומוטמעת בכלל בתי המשפט בישראל .לכל אלו יש להוסיף

14

אף את העובדה כי עקרון פומביות הדיון מוגשם אף הלכה למעשה באמצעות הסיקור

15

הנרחב של אמצעי התקשורת שבפניהם פתוחים התיקים על-פי היתר העיון הכללי,

16

כמו גם בנגישות הפיזית לדיונים של כל פרט המעוניין בכך" (עניין האגודה ,סע' .)26 ג) זכות העיון ,בדומה לזכות ממנה היא נגזרת (פומביות הדיון) ,איננה מוחלטת .ככל

17 18 19

זכות ,יש לאזן את זכות העיון אל מול זכויות אינטרסים אחרים הראויים להגנה (עניין

20

ברקוביץ ,סע' .)7זכות מרכזית הניצבת לא פעם למול עיקרון פומביות הדיון היא

21

הזכות לפרטיות (עניין האגודה ,סע' .)22 ד) הזכות לפרטיות ,המעוגנת בסעיף 7לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,אף היא חוקתית

22 23 24

וחשיבותה רבה .היא מתוארת לאורך השנים כ"אחת החירויות המעצבות את אופיו

25

של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי ...המבססות את הכבוד והחירות להן זכאי

26

אדם כאדם ,כערך בפני עצמו" (ע"פ 5026/97גלעם נ' מדינת ישראל ),(13.6.1999

27

סע' ;9בג"ץ 1550/18עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות ( ,)30.4.2020סע'

28

.)51פסיקת בית המשפט העליון עמדה לא פעם על חשיבותה של הזכות לפרטיות,

29

טעמיה ועמימות גבולותיה .לדיון נרחב ר' ע"א 8954/11פלוני נ' פלונית ,פ"ד סו()3

30

;)24.4.2014( 691בג"ץ 2481/93דיין נ' מפקד מחוז ירושלים ,פ''ד מח(456 )2

31

( .))9.2.1994גם הספרות עוסקת רבות בזכות לפרטיות .לדיון עיוני נרחב ר':

32

19מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 בירנהק-מרחב פרטי; מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה :הבסיס העיוני של הזכות

1

לפרטיות" משפט וממשל יא ( 9תשס"ח) .כן ר' למשל יצחק עמית חסיונות ואינטרסים

2

מוגנים ,שער שלישי פרק מה (תשפ"א.)2021- ה) התנגשות בין עקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות איננה עניין נדיר .הסדרים

3 4 5

שונים בדין מובילים לבחינת השיקולים ולמציאת פתרון למתח שבין האינטרסים לפי

6

נסיבות המקרה ועקרונות כלליים .כך למשל ניתן למצוא בחוק בתי המשפט הוראות

7

המאפשרות ,אם בית המשפט ראה צורך בכך ,להורות על איסור פרסום בקשר לדיוני

8

בית המשפט "לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" של אדם (סעיף (70ד) לחוק

9

הנ"ל) .הוראה זו "משקפת איזון בין עקרון פומביות הדיון ,לבין ערכים חוקתיים

10

מתנגשים ,ביניהם הזכות לפרטיות" (רע"פ 2783/19קרא נ' מדינת ישראל

11

( ,)20.1.2020סע' .)17גם ההסדר בתקנות העיון נועד לאפשר בחינה של השיקולים

12

השונים ומציאת פתרון למתח שבין האינטרסים. שינויי הזמנים והאמצעים העומדים לרשות הציבור והפרט ,משליכים על היחס בין

13 14 15

עקרונות היסוד השונים ומוסיפים רובד נוסף לדיון .צוין כי "אנו מצויים בעיצומה של

16

מהפכת המידע שהביא עמו עידן האינטרנט .מידע שהיה בעבר נחלתם של יודעי ח"ן

17

זמין עתה לכל דורש ,במהירות ובקלות .המשפט רודף ,כדרכו ,אחר התפתחויות אלו,

18

המצריכות אותו תדיר לפרשנות חדשה לחקיקה ישנה – ברוח הזמן והקדמה

19

הטכנולוגית – ולאיזונים שונים שעשויים לשנות מהחלטות ותיקות" (עניין חשבים ,פסק

20

דינו של כב' השופט ,כתוארו אז ,פוגלמן). ז) עניין ההתפתחות הטכנולוגית עלה מלכתחילה בדיון לגבי מאגרי מידע שהתקיים

21 22 23

בשנות ה" :90-היו"ר ד' צוקר :ברנדיס אמר מה שאמר לפני הפלאפון ולפני המחשב.

24

עשרים שנה של התפתחות כל כך דרמטית שאי אפשר שלא להתייחס אליה .ד'

25

מרידור :התפתחות דרמטית מחייבת התייחסות .לכן אני בעד החוק הקיים ואני בעד

26

תיקונים לחוק ,אולי לא בדיוק התיקונים האלה...אינני רוצה אח גדול שרושם .אם

27

הרישום מביא תועלת ,זה ענין אחר .לכן אני שמח מאוד שמצמצמים קצת את ההגדרה

28

של מאגרים שצריכים רישום ,ועוד נגיע לדיון בפרטים .אני לא רוצה רישום של מיליון

29

מאגרים שאיש לא יעשה בו שימוש" (פרוטוקול מס' 172של ועדת החוקה ,חוק

30

ומשפט ,הכנסת השלוש עשרה ,עמ' .))18.4.1994( 14

31 32

ו)

20מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 ח) גם לאחר תיקון 4חלה כמובן התקדמות באמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים.

1

ההתקדמות משליכה על האיזון בין זכויות יסוד ,ובין פומביות הדיון לפרטיו בכלל זה.

2

למעלה מעשור לאחר תיקון 4לחוק ,ציין בית המשפט העליון: "...איננו יכולים להתעלם מכך שסוגיית היקפה של זכות העיון

3 4 5

בתיקי בית המשפט הנגזרת מעקרון פומביות הדיון הינה סוגיה

6

דינמית המחייבת בחינה עדכנית מעת לעת .כיום ,הדבר נובע

7

בעיקרם של דברים מן ההתפתחויות הטכנולוגיות במערכות

8

הממוחשבות של בתי המשפט בישראל ,ובמיוחד בשים לב

9

למערכת ניהול התיקים המוטמעת בימים אלו בכלל בתי המשפט

10

בישראל ,המאפשרת מבחינה טכנולוגית לעיין בכלל מסמכי

11

התיקים המתנהלים בבית המשפט דרך אתר האינטרנט של

12

הרשות השופטת .מערכת זאת ,מקדמת אמנם את נגישותו של

13

הפרט לתיקי בית המשפט אך מציבה מנגד סוגיות מורכבות

14

הנוגעות לזכויות ואינטרסים של צדדים להליכים אלו ובראשם

15

הזכות החוקתית לפרטיות ואפשר שמצב זה מחייב חשיבה

16

מחודשת באשר להסדר הראוי לעיון בתיקי בית המשפט .עניין זה

17

לא היווה חלק מהדיון בעתירה שלפנינו ואינו מתאים בשלב זה

18

לבחינה על-ידינו .עם זאת ,נעיר כי המצב שנוצר מחייב שלא

19

להשאיר את הנושא ללא טיפול המותאם להתפתחויות ולנסיבות

20

החדשות שנוצרו"...

21 22 23

עניין האגודה ,סע' .33 כן ר' בעניין זה למשל ע"א (מחוזי ת"א) 2319/08פלוני נ' פלונית ( ,)1.6.2011סע' .37 ,30-29

24 25

ט.לפני כעשור מונתה ועדה בראשות השופט בדימוס אנגלרד לבחינת סוגיית פרסום

26 27 28

המידע אודות בעלי דין בהליכים השונים ,כאשר ההנחה הייתה כי ועדה זו תבחן את

29

השלכות ההתקדמות הטכנולוגית ואת ההגנה הנדרשת לפרטיותם של בעלי הדין (ע"פ

30

21מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 2676/97אבו חוסיין נ' מדינת ישראל ( ,)6.2.2012סע' .)7ככל הידוע ,המלצות

1

הוועדה לא פורסמו עד עתה.5 י) למותר לציין כי בשנת 2022לא פחתו האתגרים המוצבים לפני המערכות השונות

2 3 4

בהינתן ההתפתחויות הטכנולוגיות .להתייחסות לחלק מאתגרים אלה ,לרבות בהקשר

5

מאגרי מידע ,ר' לאחרונה הצעת חוק תיקון .14ההצעה מפנה בדברי ההסבר בין

6

השאר לפסק הדין בעת"מ (מחוזי ת"א) 24867-02-11איי .די .איי חברה לביטוח

7

בע"מ נ' רשם מאגרי המידע (( )5.8.2012שאושר בעיקרו בעע"מ 7043/12איי .די.

8

איי חברה לביטוח בע"מ נ' רשם מאגרי המידע (.))15.1.2014

9 10

המובאות וההפניות דלעיל אינן אלא דוגמאות מתוך שפע הכתיבה בתחומים אלה.

11 12

.66

נחזור לעניין שלפנינו ונבהיר כי הנתון העובדתי לפיו תיקי בית משפט אינם עומדים כיום

13

לעיון הרבים ,אין בו כדי לשנות את האיזונים שנקבעו עד כה על ידי המחוקק ועל ידי בית

14

המשפט העליון בשאלת המתח בין האינטרסים השונים .בכלל האמור אין בכך כדי לשנות

15

את הכלל ולפיו בהקשר בקשת עיון ,על פי רוב גוברת פומביות הדיון על הפרטיות (עניין

16

ידיעות אחרונות ,סע' ;8רע"א 382/16יהל נ' פקיד שומה ( ,)13.7.2016סע' .)21

17 18

ככל שיש מקום לשינוי האיזונים בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות או בכלל ,מקומו

19

של שינוי כזה אינו על דרך של פרשנות סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות בהקשר חובת

20

רישום מאגר לפרסומים מתוך תיקי בתי משפט שאינם חסויים .זוהי דרך עקיפה שאינה

21

נותנת מענה הולם לבחינה כזו.

22 23

סיכום .67

24 במקרה שלפנינו נמצא לצורך הדיון ובאופן שסויג לעיל ,כי המדור בעניינו של התובע הוא

25

מאגר מידע וכי לפי הוראות סעיף (8ג) לחוק תחול עליו חובת רישום אלא אם הוא מוחרג

26

מכך לפי הוראות סעיף (8ד).

27 28

5בשלהי שנת 2015צוין כי הוועדה עודה יושבת על המדוכה (עניין חשבים ,סע' ה') .בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2022צוין כי הוועדה טרם מסרה את המלצותיה (מבקר המדינה ,דוח שנתי מרץ .))2022( 819 ,2022 22מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 .68

סעיף (8ד) לחוק הגנת הפרטיות חל רק אם כל המידע הכלול במאגר הוא מידע שפורסם

1

או הועמד לעיון הרבים ("מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים ...או שהועמד לעיון

2

הרבים.)"...

3 4

משכך ומשלא ניתן לומר כי מידע בתיקי בתי משפט הוא מידע העומד לעיון הרבים ,הרי

5

שאם המדור כהגדרתו לעיל כולל גם מסמכים מתיקי בתי משפט אשר לא פורסמו לרבים

6

או הועמדו לעיון הרבים על פי סמכות כדין קודם לכך שנכללו בו ,כי אז המדור אינו בא

7

תחת כנפי סעיף (8ד) לחוק וחייב ברישום כמאגר מידע.

8 9

הסעד .69

10 בתובענה ובסיכומיו עותר התובע להסרת העמוד המוקדש לו במדור הגנזך של הנתבעת.

11

הנתבעת טוענת כי גם אם קיימת חובת רישום ,הסרת העמוד אינו הסעד המתאים בנסיבות

12

העניין.

13 14

.70

סעיף (8א) לחוק הגנת הפרטיות קובע:

"( .8א) לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה ,אלא אם

15 16 17

כן התקיים אחד מאלה: ( )1המאגר נרשם בפנקס; ( )2הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף (10ב;)1

20

( )3המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה

21

לניהול והחזקה של המאגר עד רישומו".

18 19

22 23

יש אפוא איסור על החזקת וניהול מאגר מידע החייב ברישום ,כל זמן שלא מתקיימות אחת

24

האפשרויות שפורטו בסעיף.

25 26

.71

נכון הוא שיש מגמה של צמצום חובת הרישום .כמו כן ,הרשות להגנת הפרטיות ציינה כי

27

במסגרת סדרי העדיפויות ,היא "ככלל אינה נוהגת ליזום פעולות אכיפה שעיקרן אכיפת

28

החובה לרישום מאגרי מידע ,בפני עצמה" אלא מתמקדת באכיפת החובות המהותיות

29

המוטלות על בעלי מאגרי מידע .הרשות הוסיפה כי ככל שבמסגרת הליך אכיפה שנפתח

30

23מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 בחשד להפרת הוראות אחרות בחוק הגנת הפרטיות נמצא כי הגוף המפוקח לא קיים את

1

חובת רישום מאגרי המידע ,כי אז "תיקבע הפרה גם בעניין זה".

2 3

.72

עוד ערה אני לטענה שהעמוד בו עסקינן כולל מסמכים שחלק ניכר מהם נמצא ממילא

4

בעמודים אחרים של אותו אתר (ואין על הפרק סעד של הסרתם מעמודים אלה) .התקיפה

5

אינה עוסקת בעצם העלאת מסמכים לאתר אלא בריכוזם במדור מסוים .בהינתן

6

האפשרויות הטכנולוגיות ,ה"רווח" שיכול להיגרם מקביעת חובת רישום של עמוד זה הוא

7

מוגבל ,גם אם אין לומר שמדובר ב"פגיעה שאין בה ממש" כלשון סעיף 6לחוק אליו הפנתה

8

הנתבעת (השוו :עניין חשבים ,סע' מא'-מג') .בהקשר טענה ל'מיפתוח' ציין כב' המשנה

9

לנשיאה רובינשטיין (לגבי פסקי דין) ,כי "פרטיותו של בעל-הדין נפגעת כתוצאה מעצם

10

מציאת פסק-הדין – הכולל את פרטיו האישיים – במנוע חיפוש אינטרנטי "...ומשכך ,גם

11

אם יאסר על חברה מסוימת לבצע 'מיפתוח' של החלטות ופסקי דין" ,חיפוש שמו של בעל-

12

דין במנוע חיפוש עדיין יוביל לפסק-דינו ,אם זה יפורסם על-ידי מאן דהו" (עניין חשבים,

13

סע' לז').

14 15

.73

אף מקובל עלי כי דיון בשאלת חובת רישום מאגר מידע אינו דרך המלך לדיון בטענות

16

התובע כלפי הנתבעת .הן חוק הגנת הפרטיות והן דינים נוספים מאפשרים לכאורה כלים

17

אחרים מתאימים ומותאמים יותר לבחינת טענות של בעל דין כלפי יריבו לגבי העלאת

18

מסמכים מתיק בית משפט לרשת האינטרנט (באופן מקובץ או באופן אחר).

19 20

.74

עם כל זאת ,כל זמן שהדין קובע חובה מסוימת ,יש לקיימה.

21 22

משכך ,אם וככל שהמדור בעניינו של התובע כולל גם מסמכים מתיקי בתי משפט הנמצאים

23

בידי הנתבעת ולא פורסמו לרבים או הועמדו לעיון הרבים על פי סמכות כדין קודם לכך

24

שנכללו בו ,הרי שהוא אינו יכול להיות מוחזק או מנוהל ,וממילא יש להסירו עד שתתקיים

25

אחת האפשרויות המפורטות בסעיף (8א) לחוק.

26 27

הערות וסיום .75

28

לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים ,כדי לשנות את תוצאות

29

הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (;)18.11.2018

30

ע"א 2112/17גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ ( ;(2.9.2018רע"א 1491/16פלונית נ' פלוני

31

24מתוך 25

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ה"פ 9333-12-19סוריאנו נ' העין השביעית עיתונות עצמאית ,חוקרת וחופשית 2יוני 2022 ( ;)14.4.2016רע"א 9294/09חן נ' בנק הפועלים בע"מ ( ;)25.3.2010ע"א 4861/05

1

שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין ( ;)11.8.2008ע"א 84/80קאסם נ' קאסם ,פ"ד

2

לז( ,)(15.6.1983) 60 )3ובכלל האמור טענת הנתבעת למניעות מצד התובע בשל בקשתו

3

בעבר להעלות לגנזך מסמך מסוים; טענות התובע בסוגיות החורגות מהשאלה שסוכם כי

4

נותרה על הפרק; המחלוקת אם האם התובע הוא ,כעמדתו ,אדם פרטי אשר הנתבעת

5

החליטה למרר את חייו או ,כעמדת הנתבעת" ,אישיות ציבורית ודמות שיש בה עניין

6

ציבורי" אשר פועל להגשת הליכים רבים ובכך מכתיב בעצמו את מסגרת הדיווח אודותיו

7

ואודות ההליכים שהוא נוקט; ועוד.

8 9

.76

תוצאת הליך זה היא כמפורט בסע' 74לעיל .בשל נימוקי הדיון ,יישא כל צד בהוצאותיו.

10 11 12

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

13 14