פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
העותרת
דנאל ציוד ומכשור רפואי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיל מעייני
נגד
המשיבות
1. מכבי שירותי בריאות, אגודה עותמאנית
ע"י ב"כ עוה"ד גלית בונה וברכה וקסלבאום
2. מוצרי מיניפק בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דנה יאראק-זהרוביץ וטל מזרחי
פסק דין
עתירה שעניינה בקשה להצעת מחיר לאספקת מטליות חיטוי למכשירי אנדוסקופ אף אוזן גרון (בל"מ), שפרסמה המשיבה 1, מכבי שירותי בריאות (מכבי), ובה זכתה המשיבה 2, מוצרי מיניפק בע״מ (מיניפק). אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בכל שהונח לפני ושמעתי את הצדדים, מצאתי לדחות את העתירה על הסף ולגופה. הכל כמפורט להלן. רקע כללי תנאי הבל"מ לפי תנאי הבל"מ (נספח 1 לעתירה) ציון האיכות מהווה 30% מהציון הכולל, והמחיר מהווה 70% מהציון (סעיף 1.7 לבל"מ). בסעיף 2 פורטו דרישות המפרט: "נדרש אמצעי הנותן מענה לדרישות הבאות: 2.1. עומד בדרישות חוזר מס 50/2013 של משרד הבריאות – תנאי סף. 2.2. מוצר בעל אישור אמ"ר בתוקף ליום הגשת ההצעה – תנאי סף. 2.3. יש להעביר הצהרת ספק בדבר יעילות החיטוי ובטיחות המוצר. 2.4. זמן תהליך כולל (ניקוי, חיטוי ברמה גבוהה, הסרת שאריות חומר חיטוי) – עד 5 דקות. 2.5 מוצר נוח ובטיחותי לשימוש ע"י המשתמש. 2.6. על גבי האריזה מצויין תאריך ייצור ותאריך תפוגה. 2.7. עפ"י בקשת מכבי ובמידה וידרש לכך, הספק יבצע באתרי מכבי, הדרכות למשתמשים ויספק חומר מידע. 2.8. הספק ינהל מעקב אחר תלונות מהמשתמשים ויציג תהליכים לשיפור השירות ככל שיתקבלו. 2.9. יש לפרט תנאי אחסון ואורך חיי מדף". כעולה מן האמור, רק התנאים הנקובים בסעיפים 2.1 ו- 2.2 צוינו במפורש כתנאי סף. בסעיף 3.10 לבל"מ נקבע כי יש לצרף להצעה "תקני איכות ובטיחות באירופה/ארה"ב". נשאלו גם שאלות הבהרה וניתן מענה (נספח 3 לעתירה). צורף לבל"מ טופס אמות המידה להערכת איכות המוצר (משקל הערכת האיכות, כאמור, 30% מהציון הסופי), כדלקמן: למסמכי הבל"מ צורפו גם טופס הצעה, שאומדן הכמויות המצוין בו הוא 30,000 יחידות בשנה; ודוגמת הסכם להתקשרות לתקופה של שנתיים מיום 1.7.25 (למכבי אפשרות להביא לסיום מוקדם יותר של ההסכם בהודעה מראש כמפורט בסעיף 1.2 להסכם). ההליך לבחירת הזוכה והשתלשלות האירועים בהליך הבל"מ הוגשו שתי הצעות, זו של העותרת וזו של מיניפק. לפי המידע שמסרו הצדדים העותרת ומיניפק הן היחידות שמספקות מוצר רלבנטי בשוק הישראלי. העותרת מספקת מוצר מיובא. מיניפק מייצרת את המוצר בישראל. עוד יש לציין כי מיניפק היא הספק הנוכחי של מכבי, והיא מספקת לה את המוצר שהוצע על ידה גם בבל"מ כבר במשך כארבע שנים. מידע זה, יש לומר כבר כאן, לא צוין בעתירה גופה. ועדת הרכש של מכבי בישיבתה מיום 21.7.2025 המליצה להתקשר עם מיניפק. מיניפק קיבלה את הציון המרבי על המחיר (70 נקודות), ואילו ציון המחיר של העותרת עמד על 17.7 נקודות בלבד, וזאת בשל פער משמעותי בהצעות המחיר בין שתי החברות - הצעתה של מיניפק עמדה על סך של 513,000 ש״ח, ואילו הצעתה של העותרת עמדה על סך של 2,053,200 ש״ח (עבור 30,000 מוצרים). במכתבה מיום 17.7.2025 השיגה העותרת על תוצאות הליך הבל"מ (נספח 7 לעתירה). ביום 31.7.2025 דחתה מכבי את מרבית טענות העותרת, למעט הטענה בדבר אי ביצוע בדיקת איכות כנדרש למוצר מיניפק. מכבי ציינה כי נפלה טעות בכך שלא בוצע שלב בדיקת איכות המוצר (סעיף 7.4 למכתבה, נספח 8 לעתירה), והודיעה לעותרת כי הנושא יוחזר לוועדת הרכש תוך שתבוצע בדיקת האיכות כנדרש לפי הוראות הבל"מ. בנוסף ציינה מכבי כי ככל שמיניפק תעמוד בציוני האיכות המזעריים הדרושים לפי תנאי הבל"מ (ראו הטבלה לעיל), הרי שלנוכח פערי המחיר ומשקל המחיר בשקלול ההצעות, אין לעותרת סיכוי לזכות בבל"מ. העותרת לא המתינה לקבלת החלטת ועדת הרכש לאחר שתיערך בדיקת האיכות כאמור, והגישה עתירה זו ביום 7.8.2025. ישיבה נוספת של ועדת הרכש נערכה ביום 10.8.2025. בבדיקת האיכות, שנעשתה על ידי מחלקת הרכש, הזוכה מיניפק קיבלה 22 נקודות (מתוך 30 אפשריות), שהוא ציון גבוה מהציון המזערי הדרוש. הוועדה הניחה שהעותרת תקבל את הציון המרבי של 30 נקודות, אך גם במצב דברים זה, לנוכח הפרשי המחיר בין שתי ההצעות, נותרה הצעת מיניפק ההצעה הזוכה. הודעות על כך מיום 11.8.2025 נשלחו למציעות בצירוף פרוטוקול הוועדה (נספח 1 לתשובת מכבי). בנוסף, כעולה מתגובת מכבי לעתירה, ועדת הרכש ערכה ישיבה נוספת לאור טענות העותרת בעתירה לאחר שהוגשה, לא מצאה שיש בטענות ממש והחלטתה לגבי הזוכה נותרה בעינה. הכל כמפורט בפרוטוקול הוועדה מיום 4.9.25 (נספח 2 לתשובת מכבי). על מנת שלא להלאות בחזרה על הדברים, לפי העניין והצורך יפורט בהמשך הדרוש מפרוטוקול זה. העותרת הגישה בקשה מיום 30.8.25 לקבוע מועד לדיון בעתירה "בהקדם האפשרי", וציינה כי "... אף שלא הוגש צו מניעה בהליך זה, הרי שקיימת דחיפות לדון בעתירה, הן בשל הנזק הצפוי להיגרם לעותרת וחמור מכך, בשל הנזק שעלול להיגרם למטופלי קופת חולים מכבי מקום שבו העתירה עוסקת בשיווק מוצרים רפואיים ואופן בחינת איכותם במסגרת ההליך המכרזי." בנסיבות אלה ניתנו הוראות לטיפול מהיר בתיק. תגובות לעתירה הוגשו ביום 7.9.25, ודיון בה התקיים ביום 14.9.2025. לאחר שמיעת הצדדים המלצתי לעותרת שלא לעמוד על העתירה. לאחר הפסקה לצורך שקילת הדבר, הודיעה העותרת שהיא מבקשת שינתן פסק דין. פסק הדין ניתן תוך זמן קצר בשים לב לכך שמכבי ציינה בדיון כי מלאי המוצר הולך ואוזל (ומכבי ממתינה להכרעה אף שלא ניתן צו ביניים), ובהתאם גם הינו תמציתי. טענות העותרת הסעד המבוקש בעתירה הוא להורות על בטלות החלטת ועדת הרכש מיום 21.7.2025 ו/או על פסלות הצעתה של מיניפק, בשל אי עמידתה בתנאי סף ותנאים מהותיים בהליך. לחלופין, התבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת ועדת הרכש ו/או להשיב את הדיון בהצעות לדיון בוועדה. לטענת העותרת, הצעת המחיר הנמוכה של מיניפק "סינוורה" את מכבי, ובחירתה כזוכה מנוגדת להוראות הליך הבל"מ ותוך שינוי תנאיו בדיעבד. לשיטתה, כשלה מיניפק מלעמוד בארבעת תנאי הסף ותנאי החובה שנקבעו: מיניפק לא עמדה בתנאי 2.1 לבל"מ שהוא תנאי סף, ולא הציגה בדיקות המוכיחות חיטוי ברמה גבוהה בהתאם להוראות החוזר של משרד הבריאות; לא עמדה בתנאי שבסעיף 2.3, שכן לא צירפה להצעתה הצהרה בדבר יעילות ובטיחות המוצר; מסמכי הצעתה של מיניפק מוכיחים כי המוצר המוצע על ידה אינו עומד בדרישות החובה שבסעיף 2.4, שלפיו זמן החיטוי הכולל צריך לעמוד על עד 5 דקות, שכן השלב השני בתהליך אורך לבדו, לפי הוראות היצרן, 5 דקות; ולבסוף, מיניפק לא צרפה להצעתה מסמכים נדרשים ביחס לעמידה בתנאים אירופיים או אמריקאים, בניגוד למצוות סעיף 3.10 לבל"מ, באופן שאינו מאפשר לקבוע כי עמדה בדרישות סעיפים 2.3 ו- 2.5. לטענת העותרת נפלו גם כשלים בהליך בדיקת ההצעות. פרוטוקול הוועדה אינו משקף כל דיון ענייני ומקיף בהצעות למעט השוואה בין הצעות המחיר, ומכבי זנחה את הוראות הבל"מ שהיא עצמה כתבה. כך, למשל, ויתרה על הדרישה לצירוף הצהרת ספק, תקנים אירופאים או אמריקאים. נטען גם שלא נערכה בדיקת איכות (טענה שהייתה נכונה כמפורט לעיל, אך בהמשך תוקנה התקלה ובוצע הדרוש), ולא הוצגו בפניה כל חוות דעת או דו"ח ביחס לעמידת ההצעות בתנאי המכרז. הוועדה לא נתנה גם דעתה לאיכות המוצר ולהפרש העצום בין המחירים וסיבותיו. לטענת העותרת הדבר מעלה "חשש כי הצעת המחיר הנמוכה של מיניפק משקפת מוצר נחות ו/או כזה שאינו עומד בדרישות המכרז" ו"לו הייתה הוועדה בוחנת את איכות ההצעות, כפי שמורים מסמכי המכרז, ייתכן בהחלט שהייתה מגלה תמונה לפיה מוצריה של העותרת הינם מוצרים איכותיים וברמה גבוהה יותר מאלו של מיניפק, באופן שהיה מספק גם הסבר לפער המחירים, ומהווה שיקול נוסף ביחס לבחירת ההצעה הזוכה" (סעיף 52 לעתירה). העותרת טענה עוד כי בהסתמכותה של מכבי על התייחסות הגורם הרלבנטי במשרד הבריאות - פרופ' מיטשל שוואבר, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים - בכל הקשור ליעילות החומר לחיטוי ברמה גבוהה שמציגה מיניפק, היא בבחינת התפרקות אסורה של ועדת הרכש משיקול דעתה. העותרת סבורה כי מכל המקובץ לעיל נמצא שנפל פגם בהצעת מיניפק ובהליך הבל״מ, המצדיק ליתן סעדים כמבוקש על ידה. תגובת מכבי מכבי ציינה כי אין מדובר במכרז אלא בבקשה להצעות מחיר מכוח תקנה 40ג (10) לתקנות חובת המכרזים, שלפיה היא אינה מחויבת בפרסום מכרז כשמדובר בהתקשרות ששוויה אינו עולה על 600 אלף ₪. בחירתה לנהל הליך בל"מ ולא מכרז פומבי, כוללת מטבע הדברים גם קביעת אומדן מקסימלי, שכן אם העלות לפי הערכתה היתה גבוהה מ- 600 אלף, היה עליה לפרסם מכרז. לטענת מכבי, הבל"מ הגדיר שני תנאי סף בלבד (ס"ק 2.1-2.2): עמידה בדרישות חוזר מס 50/2013 של משרד הבריאות, ומוצר בעל אישור אמ"ר בתוקף ליום הגשת ההצעה. יתר התנאים אינם תנאי סף. הדרישה בסעיף 2.4 היא אמת מידה לציון איכות המוצר, וכך גם סעיף 2.5. סעיף 2.5 למפרט דורש "מוצר נוח ובטיחותי לשימוש ע"י המשתמש", ועניין זה מופיע כפרמטר לאיכות בטבלת אמות המידה. כמו כן, ככל שהעותרת סברה כי החלוקה בין ציון האיכות (30%) לציון המחיר (70%) אינה סבירה, היה עליה להעלות טענה זו כבר בעת פרסום הבל"מ, ולא לאחר סיום ההליך ופרסום תוצאותיו. לטענת מכבי מיניפק עומדת בתנאי הסף ובדרישות הבל"מ, ותנאי הבל"מ לא שונו. דווקא העותרת היא זו שמבקשת לשנות את תנאי הבל"מ בדיעבד, תוך הפיכת כלל הדרישות בבל"מ לתנאי סף. לגופו של עניין, מיניפק צירפה את כלל המסמכים הנדרשים, ובחינת ההצעות נעשתה לאחר בחינה מקצועית של גורם מקצועי ורפרנט הרכש של מכבי, שווידאו כי כל המסמכים והאישורים הדרושים צורפו, וכי ניתן להתקדם בבחינת ההצעות (מידע זה נמסר לעותרת בצירוף אסמכתא במענה לפנייתה, ראו נספח 5 לעתירה). מכבי לא ויתרה על דרישת הצהרה מטעם הספק (סעיף 2.3 לבל"מ), ומכל מקום אף אם היה פגם כשלהו, הוא טכני ותוקן. שכן למען הזהירת ביקשה מכבי ממיניפק, בעקבות העתירה, תצהיר מאומת מטעמה בעניין זה. אשר להמצאת תקני איכות ובטיחות אירופיים/אמריקאים (סעיף 3.10 לבל"מ) - המסמכים נמצאו מספקים למילוי הדרישה (רשימת התקנים בהם עומד המוצר צורפה בנספח 6 לתשובה). במענה לשאלת ההבהרה בעניין זה ניתנה תשובה שאינה קובעת תקן ספציפי המחייב את כלל המציעים ואינה מגדירה תקנים שיש לצרף. בוודאי שאינה קובעת תנאי סף. התשובה מנוסחת באופן "פתוח" ומשתמע ממנה בברור כי על המציעים להציג את התקנים שבידיהם והוועדה תבחן את המשמעות והרלבנטיות לפי שיקול דעתה. לטענה בעניין פניית מכבי למשרד הבריאות - הוועדה נעזרה בהתייחסותו של פרופ' שוואבר וזאת לאחר הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטה, וזו היוותה אישור וחיזוק להחלטתה. בשום פנים ואופן אין לקבל את הטענה שהסתמכה עליה בעיוורון. יתר על כן, טענת העותרת כי פניה לרגולטור הרלבנטי שאחראי גם על מתן אישורי אמ"ר היא התפרקות משיקול דעת, היא יותר מתמוהה. לעניין התנאי בסעיף 2.4 מציינת מכבי כי אין מדובר בתנאי סף, ובפועל קיבלה מיניפק ברכיב זה ציון של 7 מתוך 10. לפי חוזר מב"ר הליך החיטוי כולל 3 שלבים שיש לבצע לפי הוראות היצרן. התהליך כולל ניקוי ראשוני באמצעות העברת מטלית על האנדוסקופ. השלב השני הוא שלב החיטוי שדורש לפי הוראות היצרן "זמן מגע" של 5 דקות עם החומר. השלב השלישי הוא הסרת שאריות חומר החיטוי בהעברת מטלית נוספת. הרכיב הראשון והשלישי זניחים ואין לגביהם הוראות מיוחדות של היצרן. גם במסמכי היצרן של מוצר העותרת אין התייחסות לזמן שאורכים שלבים אלה, מן הסתם בשל היותם זניחים. כאמור, הנושא נשקל וניתן לו משקל בבחינת איכות המוצר. לבסוף, המטרה המרכזית של אמת מידה זו היא לאפשר לרופא בקהילה לבצע תהליך חיטוי מהיר ויעיל. בפועל, מוצרי מיניפק קיבלו ציונים גבוהים בכל חוות דעת רופאי מכבי שצורפו להצעתה, ומכבי שבעת רצון ממהירות הניקוי והחיטוי ויעילותם. מכבי מציינת עוד כי היא עושה שימוש במוצר מיניפק מזה 4 שנים, כך שהמוצר מוכר לה היטב ואיכותו אינה מוטלת בספק. מכבי מפנה לפסיקה לפיה כאשר קיימות מספר פרשנויות אפשריות שמקיימות את תכלית המכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את ההצעה ואת המכרז על פני זו שמביאה לפסילה או להקשחת תנאים שלא לצורך. כן הפנתה לפסיקה שלפיה בתי המשפט ממעטים להתערב בהחלטות הוועדות הבוחנות את ההצעות. לטענתה, בענייננו, הוועדה פעלה בהגינות וביסודיות, החלטתה סבירה, ואין מקום להתערב בה. טענות מיניפק לטענת מיניפק יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב, הסתרת עובדות מהותיות ומסירת מידע חלקי ומוטעה. כן יש לדחותה לגופה, שכן מיניפק עומדת בתנאי הבל"מ ונבחרה כדין. מיניפק חזרה על טענותיה של מכבי באשר לכך שרק דרישות 2.1-2.2 הן תנאי סף ומצטרפת לטענות מכבי. לטענת מיניפק, העותרת הסתירה במכוון כי מיניפק היא הספק הנוכחי של מטליות החיטוי למכבי אף שהדבר ידוע לה היטב. אמנם יש לכך אזכור עקיף במסגרת נספחי העתירה בנספח 4, שם צורפו העתק החלטת ועדת הרכש מיום 21.7.2025 כאשר באחד מהם מצוין הדבר (עמ' 102 לעתירה), אך כפי שנקבע בפסיקה, בכגון דא אין די בצירוף באופן זה ויש לומר את הדברים במסגרת העתירה עצמה. אין זה עניין של מה בכך, שכן עובדה זו משליכה באופן ישיר על טענות העותרת כנגד בטיחות מטליות הניקוי של מיניפק, ובעיקר שומטת את הקרקע תחת הטענה כאילו בהצעת מיניפק ובקבלתה, יש משום חשש לשלום הציבור. וזאת כאשר האמת היא שהעותרת מנסה בכל דרך להדיח את מתחרתה היחידה בשוק. גם הטענה ביחס למחיר שבו מוכרת מיניפק את המוצר קשורה קשר ישיר לכך. המחיר שהוצע על ידי מינפק בהליך הבל"מ הוא קצת יותר גבוה מהמחיר שבו סופק המוצר למכבי עד כה, כך שאין ממש בטענת העותרת כי מיניפק לא תוכל לעמוד במחיר שהציעה. נטען כי העותרת הסתירה גם את העובדה שהטענות שהיא מעלה כנגד מוצר מיניפק כבר הועלו על ידה בפני משרד הבריאות במסגרת תהליך קבלת אישור אמ"ר, ונדחו. במסגרת הליך אישור אמ"ר נבדק המוצר בשלל בדיקות, שנדרשות לפי נהלי משרד הבריאות, כולל הצהרת בטיחות ובדיקות המוודאות כי המוצר מתאים לחיטוי ברמה גבוהה (מפנה לנספח 2). העותרת גם הסתירה את העובדה שבעקבות פנייתה הודיעה לה מכבי שהיא מחזירה את ההצעות לבדיקת ועדת הרכש לשם ביצוע בדיקת איכות, והזדרזה להגיש את העתירה לפני קבלת התוצאות. העותרת טענה כי מכבי הודתה כי שגתה והפנתה למענה מכבי (נספח 8 לעתירה), אך באותו מענה מכבי הודיעה גם שבכוונתה להחזיר את הנושא לוועדת הרכש. למוצר שמספקת מיניפק יש את כל האישורים הנדרשים והוא עומד בתקנים הנדרשים. הצעתה עומדת בשני תנאי הסף (והדרישות האחרות). מטליות הניקוי של מיניפק עומדות בתנאי החוזר והמוצר הוא בעל אישור אמ"ר. מדובר בשתי דרישות שמשלימות זו את זו. בעוד שהחוזר קובע עקרונות כלליים לניקוי וחיטוי של מכשיר אנדוסקופ, הרי שהבדיקות הנעשות לצורך קבלת רשיון אמ"ר הן רשימה ארוכה מאוד של בדיקות שכולן נועדו לוודא עמידת המוצר בכל התנאים הדרושים על מנת להבטיח שהמוצר מתאים לניקוי וחיטוי כאמור, ובין היתר לפי תו תקן ישראלי 4502. כחלק מהמסמכים שהגישה מיניפק בהצעתה לבל"מ גם מסמך MSDS בדבר בטיחות המוצר כנדרש לפי סעיף 2.3 לבל"מ. הצהרה זו הוגשה יחד עם טופס ההצעה של מיניפק ובכך מולאה הדרישה. למעלה מן הצורך ועל מנת להפיס את הדעת בלבד צורף גם תצהיר של מר מרק לשם מטעם מיניפק לעניין זה. מיניפק מבהירה כי לא נדרש תצהיר, וכך עולה במפורש מהמענה לשאלות ההבהרה (עמ' 99 לעתירה). באשר לצירוף תקני איכות ובטיחות כנזכר בסעיף 3.10 לבל"מ, אין זו דרישת סף וממילא אלה עשויים להיות רלבנטיים במקרה של מוצר שמיוצר או משווק באירופה/ארה"ב (כמוצר העותרת) בעוד שמוצר מיניפק הוא מוצר כחול לבן שאושר בישראל ומשווק בישראל, אין הוא משווק בחו"ל, ועל כן גם אינו נדרש לעמוד בתקנים אלה. נטען כי העתירה נוסחה באופן מטעה גם ביחס לנושא זמן הניקוי והחיטוי, באופן שנועד ליצור רושם מוטעה כאילו הרופא נדרש להצמיד במשך 5 דקות את מגבון החיטוי למכשיר. לא כך הדבר. המגע בין המגבון לאנדוסקופ הוא מגע של שניות בודדות בלבד כאשר ביתרת הזמן המכשיר מאוחסן במקומו הייעודי עד להשלמת התהליך (על דרך העברת מגבון הניקוי להסרת שאריות חומר החיטוי, פעולה שאורכת בסביבות שניה אחת). דיון והכרעה תקנה 40ג לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, קובעת כי "נוסף על האמור בתקנה 40ב [שעניינה התקשרויות של קופת חולים הפטורות ממכרז – י'ב'], התקשרות של קופת חולים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: ... (10) התקשרות ששוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים אם היא נעשית בהתאם לנהלים שאישר היועץ המשפטי של הקופה". תקנה 1א(ב) לתקנות חובת מכרזים קובעת כי "גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, ינהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה ככל הניתן לפי העקרונות כאמור בתקנת משנה (א)", שהם שקיפות הוגנות ושוויוניות (ראו גם דפנה ברק-ארז משפט מינהלי – משפט מנהלי כלכלי (כרך ג', 2013) בעמ' 28 (ברק-ארז)). ראשית אזכיר כי אומדן הכמויות השנתי כפי שצוין בבל"מ הוא 30,000 יחידות. המחיר בהצעת העותרת הוא 29 ₪ ליחידה (לפני מע"מ), כך שכבר בשנה הסכום גבוה מ- 600 אלף השקלים. מטעם זה אין אפשרות להכריז על העותרת כזוכה בהליך, ופסילת הצעת מיניפק (גם אם היה לכך מקום, ואיני סבורה שכך) משמעותה הליך חדש, בין בל"מ ובין מכרז. אזכיר עוד כי העותרת ומיניפק הן החברות היחידות שיש להן אישור אמ"ר לספק מטליות ניקוי כנדרש בבל״מ. מיניפק היא יצרנית ישראלית והעותרת מייבאת את המוצר מאנגליה. כך עלה מתגובת מיניפק, וב"כ מכבי אישרה בדיון כי זהו המצב למיטב הידיעה. כאמור, לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, מצאתי לדחות את העתירה על הסף ולגופה. מצאתי ממש בטענות מיניפק לחוסר ניקיון כפיים של העותרת בכך שלא ציינה כנדרש בגוף העתירה ובמסגרת טיעוניה בעתירה, כי מיניפק היא הספק הקיים של מכבי למוצר (ואף במשך 4 שנים); ועל כן הצטיירה מעתירתה, על מכלול הטענות שנטענו בה, תמונה לכאורית של חשש לבריאות הציבור. משנה תוקף יש לדברים נוכח בקשת העותרת לקבוע דיון בעתירה "בהקדם האפשרי" בין היתר "... בשל הנזק שעלול להיגרם למטופלי קופת חולים מכבי מקום שבו העתירה עוסקת בשיווק מוצרים רפואיים ואופן בחינת איכותם במסגרת ההליך המכרזי." אזכיר כי העתירה הוגשה בטרם עריכת בדיקת איכות להצעת מיניפק וקבלת החלטה נוספת על ידי ועדת הרכש ביום 10.8.2025. עם זאת היא הוגשה לאחר שמכבי הודיעה לעותרת במכתב התשובה מיום 31.7.2025, כי אכן נפל פגם בכך שלא נעשתה בדיקת איכות; וכי הפגם יתוקן בכך שתערך בדיקה כנדרש, והעניין יחזור להחלטת ועדת הרכש. אם לא די בכך שהעותרת לא מצאה מקום להמתין בהגשת העתירה עד למתן החלטה סופית לאחר ביצוע האמור, העותרת גם הקפידה שלא להבליט את הודעתה של מכבי במכתבה זה, כי היא פועלת לביצוע הדרוש, ובחרה להסתמך אך על ה"הודאה" של מכבי שלא נערכה בדיקת איכות (ראו סעיף 50 לעתירה). קשה לקבל עוד יותר, את העובדה שעם הגשת הבקשה לקביעת מועד דיון (ובכלל), לא מצאה העותרת צורך לעדכן כי כבר בוצעה בדיקת איכות והתקבלה החלטה נוספת של ועדת הרכש לאחר עריכת הבדיקה. זאת אף שהודע לה על כך בצירוף מסמכים. לכל הפחות, היה עליה לעשות כן מכוח חובתה לפרוש לפני בית המשפט את מלוא המידע לעת הגשת הבקשה לקבוע דיון בהקדם, אשר הוגשה ביום 30.8.25, תוך טענה שהדבר דרוש גם בשל "הנזק שעלול להיגרם למטופלי מכבי". סבורני כי היה עליה לעשות כן אף מתוך הגינות כלפי מיניפק. ניתן לסכם את האמור ולומר כי מהעתירה והבקשה לקביעת מועד דיון כפי שהוגשו, הצטייר מצב שבו מכבי הכריזה על זכיית הצעת מיניפק לאספקת ציוד רפואי, כשהמוצר המסופק על ידי הזוכה לא נבחן כלל מבחינת איכותו, ורק מפני שמחירו היה משכנע, וזאת גם במועד הגשת בקשה לקביעת מועד דיון. כך, מבלי לציין כי מיניפק היא הספק הנוכחי של מכבי (עובדה שרלבנטית ללא ספק כשמועלית טענה של חשש לשלום הציבור); ומבלי לציין שבעקבות פניית העותרת מכבי הודיעה שתבוצע בדיקת איכות המוצר כנדרש לפי הוראות הבל"מ או, למצער, לעדכן כי זו בוצעה והתקבלה החלטה נוספת במסגרת הבקשה לקביעת דיון בהקדם. זאת גם לצד טענות נוספות לאי עמידה בתנאי הסף של סעיף 2.1 (עמידה בדרישות חוזר משרד הבריאות) וטענות נוספות (שנמצא כי אין בהן ממש), ביחס לטיב המוצר. המידע כפי שנמסר יצר מצג לכאורי שיש סיכון לפגיעה בציבור בשל אי עמידה בתקן איכות. למותר לציין כי תחת רושם זה (שהתפוגג לאחר עיון בתגובות), גם נקבע מועד הדיון. העותרת התבקשה להתייחס לעניין זה שעלה בתגובת מיניפק בדיון, אך לא הייתה בידה כל תשובה מניחה את הדעת להתנהלות זו (ראו פרוטוקול הדיון). ההתנהלות כמתואר עולה כדי חוסר ניקיון כפיים ומצדיקה את דחיית העתירה על הסף. כפי שנקבע בפסיקה "כלל גדול מנחה בית משפט זה מאז ומתמיד, הוא כי מחובתו של הפונה אל בית המשפט הגבוה לצדק לגלות לבית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות, ומי שמסתיר עובדות, אשר להן משמעות לגבי העתירה, אינו ראוי לכך שבית המשפט יושיט לו סעד" (בג"ץ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409; בג"ץ 794/78 חרות בע"מ נ' שר הבריאות (9.5.1979). הדברים יפים כמובן גם לפונה לבית המשפט לעניינים מנהליים מאז הקמתו והסמכתו לדון בחלק נכבד מהעתירות שהיו מוגשות בעבר לבג"ץ. כפי שכבר ציינתי במקום אחר, החובה לנהוג בהגינות ולפרוש בפני בית המשפט את מלוא העובדות, חלה גם לגבי התרחשויות שחלו לאחר שהוגשה העתירה, ומחובתה של העותרת לעדכן את בית המשפט בעובדות הרלבנטיות לעתירה (עת"מ 30650-12-20 בני וצביקה בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב (3.8.2021)). על מנת שלא יימצא חסר, אוסיף ואתייחס לעתירה גם לגופה. דינה של העתירה כי תידחה גם לגופה. תחילה אתייחס לטענת העותרת שהצעת מיניפק אינה עומדת בתנאי האמור בסעיף 2.4 לבל"מ, שלפיו "זמן תהליך כולל (ניקוי, חיטוי ברמה גבוהה, הסרת שאריות חומר חיטוי) – עד 5 דקות". אין חולק כי השלב השני – "חיטוי ברמה גבוהה" – הוא שלב שלפי הוראות היצרן של מיניפק, דורש זמן מגע של האנדוסקופ עם חומר החיטוי במשך 5 דקות. אבהיר כי כפי שציינה מיניפק, אין מדובר במצב שבו נדרש מגע של 5 דקות בין מגבון הניקוי לבין המכשיר, אלא מנקים את המכשיר עם המגבון בפעולת ניגוב פשוטה, וביתרת הזמן הוא מאוחסן במקום המיועד לכך כשחומר החיטוי נותר עליו. השלב הבא, שלב ״הסרת שאריות חומר החיטוי״, צריך שייעשה לאחר חמש דקות לפחות. בהתאם להוראות היצרן, ההמלצה היא שהשלב השלישי (ניגוב שאריות חומר החיטוי עם מגבון נוסף ייעודי) שאורך זמן זניח של שניות ספורות, יבוצע לפני שמשתמשים במכשיר עם החולה (הלקוח) הבא, והוא נעשה בפניו של האחרון שרואה שמבוצע הניקוי (ראו ההוראות בעמוד 29 לתשובת מיניפק). בישיבת ועדת הרכש מיום 4.9.25 שבה בחנה הוועדה את הדברים נוספות בראי טענות העותרת בעתירה זו, וקבעה כי "לאחר בדיקת הגורם המקצועי במכבי הוסבר כי השלבים שאינם כוללים זמן מגע הינם זניחים. כמו כן, המוצר הנבחר זכה לציון איכות נמוך באמת מידה זו, וחסרונותיו קיבלו ביטוי בשקלול הציון" (עמ' 23 בנספח 2 לתגובת מכבי). אכן בבדיקת האיכות של מוצר מיניפק ציון האיכות שניתן לפרמטר "זמן תהליך כולל תואם להצהרת היצרן" שמשקלו 15% (בקביעת ציון האיכות שמשקלו בשקלול הכולל הוא, כאמור, 30%), הוא 7 נקודות וציון סופי הוא 10.5. אוסיף עוד כי כפי שציינה מכבי, גם במסמכי היצרן של המוצר שמייבאת העותרת אין התייחסות לזמנים של שלב 1 (״ניקוי״) ושלב 3, ואף מכאן ניתן ללמוד שמדובר בזמן זניח. נמצא כי אכן הזמן הכולל של שלושת השלבים יחדיו לוקח יותר מ- 5 דקות, אך מדובר בזמן נוסף זניח. נושא זה בא לידי ביטוי בהערכת האיכות, ולא ראיתי להתערב בהחלטת ועדת הרכש שלפיה מדובר בעניין זניח, שהיא החלטה סבירה בנסיבות העניין ולאור תכלית הבל"מ. סבורני כי בנסיבות העניין ניתן לאמץ פרשנות סבירה ותכליתית, שלפיה גם מוצר שתהליך הניקוי הכולל באמצעותו הוא בן 5 דקות ושניות ספורות, עומד בתנאי של 5 דקות. אימוץ פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית הבל"מ. כפי שגם ציינה העותרת (סעיף 61 לעתירה), תכלית הדרישה היא לאפשר לרופא בקהילה לערוך חיטוי של המכשיר בזמן מהיר יחסית. תוספת של שניות ספורות אינה גורעת מכך (ראו גם המלצת היצרן לגבי אופן ביצוע השלב השלישי כמפורט לעיל. אוסיף כי אין מדובר במכשיר שבו נעשה בדרך כלל שימוש אצל כל אחד ואחד מהמטופלים המגיעים לרופא בקהילה). ראוי אפוא גם ליישם כאן את הפסיקה שלפיה יש לתת עדיפות לפרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים ואת ההליך המכרזי, על פני זו הפוסלת אותם; ולהימנע מפסילת ההצעה או החלטת ועדת המכרזים בשל עניין זניח. בעניין שנדון בבג"צ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין בשבתה כוועדת מכרזים לבחירת בעל הרישיון לשידור בערוץ הכנסת, לפי חוק שידורי הכנסת, התשס"ד - 2003 (19.7.2018) (עניין הערוץ לשידורי הכנסת) נקבע תנאי במכרז שלפיו על התוכנית העסקית שיציג המציע לכלול הצגת רווח של 5% לפחות מתקציב הערוץ. המועצה מצאה שהמציע רשם הוצאות בלתי מתוכננות שאין להביאן בחשבון בתחשיב, בעוד שהוא לא תקצב הוצאות אחרות, וכי כפועל יוצא מההוצאות שהיה על המציע להביא בחשבון (לאחר קיזוז ההוצאות הבלתי מתוכננות), הרווח התפעולי של המציע עמד על 4.9922% במקום 5%. בית המשפט קבע כי "...קשה להלום כי בשל פחות ממאית האחוז יקבע כי ערוץ 10 לא עמד בשולי הרווח של 5%". סבורני כי הדברים יפים לענייננו בשינויים המחויבים, לאמור: קשה להלום כי בשל תוספת זניחה של מספר שניות (מעבר ל- 5 דקות) ייקבע כי הצעת מיניפק אינה עומדת בתנאי הבל"מ. עוד נקבע שם "למעלה מן הצורך, ובהנחה שהמועצה לא הייתה רשאית לקזז את החוסרים מול הוצאות הבלת"ם, אזי הרווח התפעולי היה עומד על 3.8%. לגישת ועדת המכרזים, גם במקרה זה, לא היה מקום לפסילתה של ההצעה. זאת, לאור הפרשנות שנתנה המועצה לדרישה במכרז לרווח של 5% ולפיה דרישה זו אינה מהווה תנאי סף, אלא נועדה ליתן שולי ביטחון לדרישה כי ההצעה לא תהיה גרעונית. כפי שהוסבר, נדון והוחלט בישיבת וועדת המכרזים מיום 25.7.2017: 'דרישה זו – היות החברה לא הפסדית – היא הדרישה המהותית והעיקרית, הדרישה להציג רווח תפעולי של 5% נועדה להבטיח 'שולי ביטחון' על מנת שלא לחרוג מהדרישה המהותית'" (פסקה 33). ועוד בהמשך לכך נאמר שם כי "לא אכחד כי שאלת הפרשנות היא גבולית ואינה נקיה מספקות. אך לסופו של יום, אני סבור כי אין מקום להתערב בפרשנות של ועדת המכרזים [...] הלכה עימנו כי כאשר לשון התנאי סובלת שני פרושים אפשריים ניתן משקל לעמדתה הפרשנית של ועדת המכרזים [...] ההלכה נוספת עימנו, כי יש ליתן עדיפות לפרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים על פני פרשנות הפוסלת אותן [...]". ההלכה באשר לפרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים, אשר בית המשפט בעניין לעיל מצא להחילה גם במקרה של פרשנות גבולית או כזו שאינה נקיה מספקות (כלשון בית המשפט), בוודאי יפה לכאן. גם בעע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (12.4.2009) אימץ בית המשפט פרשנות תכליתית של תנאי המכרז שמונעת נוקשות רבה מדי של תנאי המכרז; פרשנות שמקיימת את תכלית המכרז ומקיימת את הצעות המשתתפים. במכרז האמור נקבע בכל הקשור לנתונים הטכניים של המוצר תנאי שלפיו "נדרשים מכונות בעלות קיבולת של 400 תאים לפחות, כל תא יהיה בגודל שיוכל להכיל בצורה נוחה כריך, מעדן חלב, או משקה חצי ליטר באריזת קרטון (חלב, שוקו או מיצים טבעיים) ...". הזוכה במכרז טענה כי די בכך שחלק מהתאים יתאימו לקרטון משקה של חצי ליטר, שכן כוונת המכרז הייתה לספק תחליף לארוחת בוקר, לרבות כריכים ומוצרי מזון נוספים, והמכונה נדרשה לכלול תמהיל של מוצרים שרק חלקם משקה כאמור. מנגד טענה המערערת שפרשנות התנאי היא שכל אחד מ- 400 התאים יוכל להכיל את אריזת הקרטון. בית המשפט לא קיבל את פרשנות המערערת ודחה את הטענה שההצעה הזוכה לא עמדה בדרישות המפרט. נקבע כי לשון המכרז ותכליתו אינם מחייבים קבלת פרשנות המערערת, שמשמעותה פסילת ההצעה הזוכה, ואף תביא למצב שבו המערערת היא היחידה בישראל שהייתה יכולה לזכות במכרז; וכי "כאשר קיימים מספר פירושים סבירים יש להעדיף פרשנות שתרחיב את מעגל המשתתפים במכרז ולא תצמצם אותה". דוגמא נוספת לפרשנות תכליתית של תנאי המכרז (אף היא ביחס לסטייה כביכול מדרישה הכוללת מאפיינים שביטויים במספרים), מצינו גם בעניין ע"א 6160/97 ר.ג.א. שירותים וניקיון בע"מ נ' עיריית בת ים, פ"ד נב(4) 278 (1998). בעניין זה נדון מכרז שדרש ניסיון בהעסקת 75 עובדים לפחות במהלך תקופה של חמש שנים. בית המשפט העליון קבע כי הגם שמדובר בתנאי סף שמחייב פירוש דווקני, "... גם על פי אמת מידה פרשנית דווקנית, אינני סבור, כי התנאי לקיום ניסיון בן חמש שנים בביצוע עבודות 'בהיקף של 75 עובדים לפחות' חייב, או ראוי, להתפרש כמחייב את העסקתם של 75 עובדים לפחות בכל אחד ואחד מימי העבודה במהלכן של חמש שנים רצופות. הדעת נותנת, כי בביצוע עבודות ניקיון וטיאוט, הן הצרכים והן כוח העבודה הנדרש לסיפוקם נתונים לתנודות. על רקע זה יש לקבל, כי גם מי שבתקופה בת חמש שנים ביצע עבודות בהיקף של 75 עובדים בממוצע – בשונות קטנה בין נתוני החישוב – מקיים לכאורה את התנאי בדבר העסקתם של 75 עובדים לפחות." (פסקה 8. ההדגשה במקור). ראו גם המלומד עומר דקל בספרו דיני מכרזים (2004), בעמ' 556 ה"ש 67-68, וטקסט סמוך. שם הובאו כדוגמאות פגמים שמוצדק להבליג עליהם בהיותם זניחים, כגון "הגשת ערבות הנמוכה בשקלים בודדים מהנדרש; אי העסקה של מספר העובדים הנדרש, כשהסטייה היא זניחה, אי עמידה בדרישת הניסיון הקודם כשמדובר בחסר של ימים בודדים". וכן: עע"מ 5345-15 מפרם בע"מ נ' עיריית טבריה (8.5.2016), שם נקבע כי הפרש הערבות המיטיבה הזניח בסך של 82 ₪, נכנס בנסיבות העניין "לגדרי החריג הנדיר בנושאי ערבויות, ואינו פוגע באופן ממשי בהלכה המחמירה בהקשרים אלה ..., אין הוא מצדיק את פסילת ההצעה, והעניין הוחזר לדיון בוועדת המכרזים. ועת"מ 69084-01-17 יפעת ויגו בע"מ נ' מדינת ישראל (7.6.2017), שם נקבע כי הפגם שנפל בהצעת הזוכה בכך שתוקף הערבות הבנקאית היה ארוך ביום אחד מתוקף הערבות שנקבע במסמכי המכרז, הוא זניח ובא אף הוא בגדר החריגים שבהם לא יביא לפסילת ההצעה; וכי לא קמה עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים שלא לפסול את ההצעה בשל כך (ערעור שהוגש על פסק הדין, נדחה). כך, הגם שבענייני ערבות, כידוע, נוהגת הלכה מחמירה. ומדוגמאות אלה, לענייננו; כפי שקבעה ועדת המכרזים וכמפורט לעיל, מדובר בתוספת זמן זניחה של מספר שניות, שמקיימת את התכלית של ההליך המעין מכרזי. ניתן אפוא לאמץ את עמדת מכבי ומיניפק, שלפיה הצעת מיניפק, שתהליך הניקוי הכולל באמצעות המוצר שהיא מספקת הוא בן 5 דקות ומספר שניות – עומדת בתנאי המכרז. סבורני לאור כל שנפרש לעיל והדין החל, כי גם אם יימצא לומר שהתנאי לא התקיים כלשונו, אין בכך בנסיבות העניין להביא לפסילת הצעת מיניפק ולביטול הצעת ההחלטה על זכיית מיניפק. מדובר בפגם מינורי וזניח, שאינו מצדיק את ביטולה בנסיבות העניין; ואין להתערב בהחלטת ועדת הרכש מיום 4.9.2025 לאשר את ההצעה הזוכה, שהיא החלטה סבירה. על פי הפסיקה, גם פגם מהותי (ככל שיש לסווג כך את הפגם בענייננו) אינו מביא תמיד לביטול ההצעה או המכרז. "תוצאתו של פגם הנחשב למהותי מושפעת ממכלול שיקולים נוספים, ובהם חומרתו היחסית של הפגם בנסיבות העניין ותוצאותיו הצפויות של החלטת הפסילה (במיוחד אם משמעותה היא פסילת המכרז כולו, להבדיל מפסילת הצעה יחידה במסגרתו). מכל מקום, אם הפגם הוא תולדה של פעולה בחוסר תום לב או שהוא מביא לפגיעה בשוויון – התוצאה תהיה תמיד פסילה של ההצעה או המכרז הנוגעים בדבר, לפי העניין." (ברק-ארז בעמ' 157-158). כך, בדומה לעיקרון הבטלות היחסית שחל בכל הקשור לתוצאות פגמים שנפלו בפעולה מנהלית (ברק-ארז בעמ' 159 טקסט סמוך לה"ש 461). חומרתו של הפגם מצויה לטעמי על הצד הנמוך. אין מדובר בפגם שנגוע בחוסר תום לב או כזה הפוגע בשוויון. כאמור, מדובר בהליך בל"מ שבו אך שתי מציעות פוטנציאליות, ולא ידוע על משתתפים פוטנציאלים שיכולים להיפגע מאימוץ עמדה זו. התוצאה של פסילת ההצעה היא גם פסילת ההליך (בשל חריגה מהסכום שבו ניתן לפי התקנות להתקשר בהליך בל"מ ללא מכרז), וככל הנראה גם תוביל לכך שהעותרת היא היחידה שיכולה להשתתף במכרז. אזכיר כי אין מדובר בתנאי סף, שבכל הקשור אליו מקובל בדרך כלל להקפיד במיוחד (אך יובהר כי בעניין ע"א 6160/97 ר.ג.א. שירותים וניקיון בע"מ הנ"ל למשל, אומצה פרשנות מרוככת הגם שדובר בתנאי סף); והעניין נשקל על ידי ועדת הרכש והובא בחשבון ניקוד האיכות. לבסוף אזכיר כאן גם מושכלות ראשונים. כידוע, בית המשפט אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינו מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו (ראו למשל, עע"ם 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' עיריית נשר (17.3.2011); עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה (18.1.2009). לא ראיתי שיש ביתר טענות העותרת כדי לשנות מהכרעתי. לא ארחיב בעניין זה. אעיר עם זאת מספר דברים כמפורט להלן. לתנאי הסף שבסעיף 2.1 – לפי המסמכים המצורפים עומדת מיניפק בתנאי זה ותשובת המשיבות לטענות העותרת בעניין מקובלות על בית המשפט. המשיבה 2 הבהירה היטב את ההבדל בין התנאים בסעיף 2.1 ו- 2.2, ומקובלת עלי גם טענת מכבי כי גם אם יש כפילות מסוימת בין תנאי הסף הראשון לשני אין בכך כדי להטיל דופי בתנאי הסף. כפי שציינתי, מכבי גם פנתה לרגולטור בעניין. לא מצאתי שנפל בכך פגם כלשהו, בוודאי לא פגם שמצדיק פסילת ההצעה של מיניפק או את תהליך הבחירה בה, שהיא החלטה סבירה. למותר לציין כי אם לעותרת טענות כנגד הרגולטור או עמדתו, עליה לנקוט בהליך המתאים לתקיפתם, ואין הליך זה יכול לשמש אכסניה נאותה להתפלמסות עם עמדת הרגולטור. לעניין סעיף 2.3 לבל"מ – לפי אותו תנאי "יש להעביר הצהרת הספק בדבר יעילות החיטוי ובטיחות המוצר". גם בעניין זה מקובלות עלי טענות המשיבות. מיניפק צרפה להצעתה מסמך בטיחות (נספח 12 לעתירה). ניתן גם מענה לשאלת הבהרה בסוגיה זו והובהר כי נדרשת הצהרה כללית. הצהרת ספק אינה בהכרח בדרך של תצהיר משפטי. ממילא גם מיניפק ערכה תצהיר לאור הערות העותרת, ובנסיבות העניין אין מניעה שדרישה זו תתמלא במועד מאוחר יותר להגשת ההצעה. החלטת ועדת הרכש גם בעניין זה סבירה ולא ראיתי להתערב בה. לא מצאתי ממש גם בטענה שלא התקיימו התנאים בסעיף 2.5 וסעיף 3.10 למפרט השירותים וגם כאן מקובלת עלי תשובת המשיבות. הכשל שנפל בתהליך הבדיקה תוקן כמפורט לעיל, לאחר הגשת העתירה, ומכבי אף הודיעה על כך שיתוקן על דרך ביצוע בדיקת האיכות להצעות ודיון נוסף בוועדת הרכש, עוד בטרם הוגשה העתירה. נערכה בדיקת איכות להצעת מיניפק על פי התבחינים בטבלה שפורסמה במסגרת הבל"מ, וועדת הרכש התכנסה וקיבלה החלטה נוספת לאחר בדיקת האיכות. ועדת הרכש בחנה את העניין שוב גם ביום 4.9.2025 לאחר הגשת העתירה. לא ראיתי להתערב בהחלטת ועדת הרכש כמפורט לעיל ובבחירת ההצעה הזוכה. אני דוחה את הטענה כי ועדת הרכש כשלה בכך שלא נתנה דעתה להפרש העצום בין המחירים וסיבותיו; ודוחה את טענתה כי ההפרש מעלה "חשש כי הצעת המחיר הנמוכה של מיניפק משקפת מוצר נחות/או כזה שאינו עומד בדרישות המכרז"; כמו גם את הטענה כי "לו הייתה הוועדה בוחנת את איכות ההצעות, כפי שמורים מסמכי המכרז, ייתכן בהחלט שהייתה מגלה תמונה לפיה מוצריה של העותרת הינם מוצרים איכותיים וברמה גבוהה יותר מאלו של מיניפק, באופן שהיה מספק גם הסבר לפער המחירים, ומהווה שיקול נוסף ביחס לבחירת ההצעה הזוכה" (סעיף 52 לעתירה). מוטב היה שטענות אלא לא ייטענו כלל בנסיבות חוסר ניקיון הכפיים באי גילוי המידע המלא כנדרש, הגשת העתירה טרם שהיה סיפק בידי מכבי לבצע בדיקת איכות וליתן החלטה חדשה והעדר עדכון גם בהמשך. הכל כמפורט לעיל. יפה לכאן גם האמרה הידועה "הפוסל במומו פוסל". למעשה, בטענותיה אלה העותרת היא שמבקשת לשנות בדיעבד את תנאי הבל"מ. שהרי כפי שראינו נקבע בתנאי הבל"מ במפורש כי משקל מרכיב המחיר הוא 70% ומשקל האיכות הוא 30%. אם נפסד הדבר בעיני העותרת, היה עליה לטעון כנגד תנאי הבל"מ מראש ולא בדיעבד. סוף דבר מכל הנימוקים לעיל העתירה נדחית. בנסיבות העניין תשלם העותרת הוצאות ושכ"ט בסך של 15,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות (בסך הכל 30,000 ₪). הבאתי בחשבון את התוצאה, את קביעותיי לרבות באשר לסילוק העתירה על הסף, ואת ההשקעה שנדרשה בטיפול בעתירה, כמו גם את העניין שבו מדובר. הבאתי בחשבון גם את העובדה שאכן נפל פגם בתחילה באי בדיקת איכות ההצעה הזוכה. המזכירות תדוור לצדדים
ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"ה, 18 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים
.