ת"א 54526-09-26 דורון נ' אביחצירא

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 24.9.2026 - סעד האכיפה שהתבקש בתביעה מתייחס לרכיבים כספיים בלבד אשר לפי הטענה מוטלים על המוכר. כפועל יוצא מכך התבקשו סעדים של השבת סכומים ששולמו על ידי התובעת לקבוצת הרכישה והצהרה על חיוב המוכר לשלם לתובעת בעתיד כל סכום שיידרש על ידי קבוצת הרכישה לטובת השלמת הפרויקט. גם סעד הפיצויים המוסכמים הינו סעד כספי. התביעה לא כוללת סעד כלשהו הנוגע לזכויות במקרקעין, ולא נטען בה למחלוקת כלשהי ביחס לזכויות התובעת במקרקעין. בהתאם לכך, ועל פי מבחן הסעד, עסקינן בתביעה כספית, וזאת למרות שהחיוב הכספי מעוגן בהסכם מכר מקרקעין (ראו למשל רע"א 3723/24 יעקב נ' וכטר (20.6.2024) בפסקה 11; ת"א (מחוזי מרכז) 1841-03-22 קהתי נ' דמרי (6.7.0222)). שוויה הכולל של התביעה, לאחר התחשבות בתשלום העתידי על סך 250,000 ש"ח הוא כ- 1,420,000 ש"ח. אין כל אינדיקציה או טענה שעשויים להתבקש בעתיד סכומים נוספים שעשויים להוביל את שווי התביעה, לנוכח הסעד ההצהרתי לעתיד שבסעיף 4.6 לתביעה (חיוב המוכר לשלם לתובעת כל סכום שהיא תידרש לשלם על ידי קבוצת הרכישה להשלמת הפרויקט) לסך של 2.5 מיליון ש"ח. הפסיקה שנזכרה בהתייחסות המבקשת כגון רע"א 2299/23 אינה רלבנטית, שכן עניינה הוא סעד כספי נלווה לסעד במקרקעין, בעוד שבענייננו מדובר בסעדים כספיים בלבד. כמו כן, התביעה לא נוגעת לאכיפת הסכם השיתוף, וממילא לא התבקש סעד במקרקעין בנוגע אליו. המסקנה היא כי הסמכות העניינית בתביעה מסורה לבית משפט השלום. לפיכך, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 - אני מורה על העברת התביעה והבקשה לסעד הזמני (שאינו בהול במידה המצדיקה הותרתו בבית משפט זה כאמור בהחלטתי מיום 24.9.2026) - לבית משפט שלום במחוז תל אביב-יפו. המזכירות תעביר את התיק ועמו את הבקשה לסעדים זמניים לנשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב יפו לשם ניתובו.