פסק-דיןמחוזיבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו18 עמודיםנכלל בחיפוש

ת"צ 56414-10-21 ת"צ 56414-10-21 יניב נ' גל ואח'

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
תובענות ייצוגיות · אישור הסדר פשרה בתביעת ספאםבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות

בית המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה משלוח מסרונים פרסומיים ללא הסכמה בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת. בית המשפט קבע כי ההסדר, הכולל הסדרה לעתיד והטבות בשווי 750,000 ש"ח, ראוי והוגן לחברי הקבוצה. בית המשפט לא מינה בודק ואישר גמול ושכר טרחה כפי שהוסכם, תוך שקביעתו מבוססת על התועלת שהניב ההליך.

העובדות

המבקש טען כי המשיבים שלחו מסרונים פרסומיים ללא הסכמה ולאחר הודעת סירוב. המשיבים טענו לתום לב ולתקלות טכניות, והודו בשליחת ההודעות. הצדדים גיבשו הסדר בגישור הכולל התחייבויות להסדרה לעתיד והטבות בשווי של 750,000 ש"ח, ושכר טרחה של 115,000 ש"ח בתוספת מע"מ וגמול של 20,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ויש לאשרו
  2. 2.האם יש למנות בודק לבחינת הסדר הפשרה
  3. 3.האם שכר הטרחה והגמול שהוסכמו בין הצדדים סבירים ויש לאשרם

הלכות

  1. 1

    פשרה בתובענה ייצוגית מכריעה בזכויות חברי הקבוצה שלא נטלו חלק בעיצובה, ולכן נדרש אישור בית המשפט

    ״פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריעה בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין מקום למנות בודק כאשר הסדר הפשרה אינו מצריך בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות

    ״לאחר ששקלתי את הדברים נחה דעתי כי הסדר הפשרה אינו מצריך בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    שכר הטרחה נקבע לפי שיקולי התמריץ, הכוונת התנהלות בא כוח הקבוצה והיחס ההולם לתועלת שהניב ההליך

    ״סוג שיקולים שלישי המשתקף בסעיף הינו השאיפה כי יהיה יחס הולם בין שכר הטירחה לבין התובענה הייצוגית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • הסדר פשרה
  • תביעת ספאם
  • מסרונים
  • דבר פרסומת
  • הודעת סירוב
  • שכר טרחה
  • גמול
  • בודק
  • הטבות
  • מעשה בית דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

מספר בקשה23:

לפני

כבוד השופטת עידית ברקוביץ

מרדכי יניב

ע"י ב"כ עו"ד זו גלסברג ו/או ע"ד ליעד ורצהיזר

מבקש

נגד

משיבים

.1אלון גל

.2טים נאו בע"מ

.3תות תקשורת ותוצאות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שרית קרן

פסק דין

לפַני בקשה לאישור הסדר פשרה המוגשת בהתאם לסעיף 19לחוק תובענות ייצוגיות ,התשס"ו– ( 2006להלן" :חוק תובענות ייצוגיות"). עניינה של בקשת האישור הוא בנושא אשר זכה לכינוי "תביעת ספאם" -משלוח דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב( 1982-להלן" :חוק התקשורת"). רקע ותמצית עמדות הצדדים .1

המבקש הוא אדם פרטי שאינו לקוח המשיבים (להלן" :המבקש"). המשיב ,1אלון גל ,הוא הבעלים ומחזיק ב 100%-ממניות משיבה ;2משיבה 2מחזיקה ב- 100%ממניות משיבה ( 3להלן" :המשיבים").

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13

.2

ביום 24.10.2021הגיש המבקש כנגד המשיבים תובענה ובצידה בקשה לאישורה כייצוגית (להלן" :בקשת האישור").

1מתוך 18

14 15

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

בבקשת האישור נטען ,כי המשיבים הפרו את הוראות הדין עת שלחו דברי פרסומת במסרונים ללא קבלת הסכמה ,לאחר מסירת הודעת סירוב ומבלי שהייתה קיימת אפשרות למסירת הודעת סירוב כדין. בבקשת האישור ,הוגדרו חברי הקבוצה כ"-כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי המשיבים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ,התשמ"ב1982- וזאת בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו ובמהלך ניהולה ,וספג עקב כך נזק" (להלן" :הקבוצה"). עילות התביעה הן ,בין היתר :הפרת ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ,התשמ"ב1982- (להלן" :חוק התקשורת"); פגיעה באוטונומיה. הנזק האישי הועמד על סכום של .₪ 100 הנזק לכלל חברי הקבוצה ,הועמד על סך של .₪ 2,500,000 במסגרת בקשת האישור התבקשו :צו מניעה משיגור דברי פרסומת אלא בהסכמה מפורשת; וכן פיצוי כספי. .3

בתשובה לבקשת האישור ,טענו המשיבים כי פעלו בתום לב .המשיבים הבהירו כי לרשימת המתעניינים שביקשו לקבל מידע ואשר גובשה על ידי צד ג' ,הוכנס מספר קטן (וזניח ביחס לרשימה הכוללת) של מספרי טלפון של אנשים שלא התעניינו בשירותי המשיבים ומבלי ידיעתם .לאחר פניות מצד נמענים שונים ,נעצר משלוח ההודעות עד לבירור העניין וכן הופסקה ההתקשרות המסחרית עם אותו גורם. בנוסף ,בשל כשלים טכניים הסרות שבוצעו לא נרשמו בצורה מסודרת .הסרות אלה בוצעו בצורה נקודתית ,ידנית ממכשיר טלפון מסויים ,כך שבעת החלפת המכשיר המידע על האנשים המוסרים אבד. כמו כן ,משלוח ההודעות אירע בתקופת הקורונה ,תקופה בה פעילות המשיבים הופסקה כמעט לגמרי וההודעות השגויות נשלחו על ידי עובד אחד שאף סבל ממצב רפואי מורכב. בעקבות משבר הקורונה ,נקלעו המשיבים לקושי כלכלי.

.4

בתגובתו ,דחה המבקש את טענות המשיבים .כך ,ציין בין היתר כי בתשובתם מודים המשיבים כי שיגרו דבר פרסומת ללא הסכמת המבקש ,וכן ללא הסכמת נמענים נוספים. 2מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.5

הצדדים ניהלו הליך גישור בפני המגשר ,עו"ד רוני גולן (להלן" :הליך הגישור") ,והגיעו להסכמות כפי שפורטו בהסדר הפשרה.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה .6

ביום 14.9.2023הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן" :הבקשה"). הסדר הפשרה פורסם ביום .27.9.2023

1 2 3 4 5 6 7 8 9

לא הוגשו התנגדויות.

10

היועצת המשפטית לממשלה הגישה את התייחסותה לבקשה ,במסגרתה ציינה כי לא מצאה לנכון להביע את עמדתה לחיוב או לשלילה .לצד זאת ,הביעה את עמדתה לעניין גובה שכר הטרחה .עמדה זו ,כמו גם התייחסות הצדדים לגביה ,תובא בהמשך.

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

עיקרי הסדר הפשרה .7לאחר שהצדדים שקלו את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית ,הגיעו הצדדים להבנות לצרכי פשרה בלבד ומבלי שכל צד מודה בטענות משנהו. .8

הגדרת חברי הקבוצה: "כל אדם ,שמספר הטלפון שלו מופיע ברשימת מספרי הטלפון המגדירה את חברי הקבוצה והמצויה בידו של בא כוח הקבוצה ,עו"ד זיו גלסברג ,ושעל כן קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי המשיבים במסרון בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב ,1982-וזאת עד ליום ".13.9.2023

.9

הצדדים הגיעו לכלל הסכמה כי תמורת סילוק סופי ומוחלט של טענות המבקש וחברי הקבוצה ומבלי להודות בטענות הצדדים ,המשיבים יפעלו כדלקמן: א .הסדרה לעתיד – ראשית ,בעקבות פניית המבקש שכרו המשיבים שירותי באת כוחם לצורך הסדרת פעילותם בכל הנוגע לשיווק דיגיטלי ולאחר פתיחת ההליך דנן לא נתקבלו עוד תלונות לעניין משלוחי דואר "ספאם". מעבר לכך ,המשיבים מתחייבים לפעול מכאן ולהבא – כי ככל שישלחו דברי פרסומת באמצעות מסרונים ,הם יקפידו לאפשר לנמענים למסור הודעת סירוב באמצעות מסרון;

3מתוך 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

המשיבים מתחייבים שלא לשגר בעתיד דבר פרסומת למי שאין בידו אסמכתא לקבלת הסכמה מפורשת או כזו המעידה על התקיימות חריג לכלל הקבוע בחוק התקשורת. המשיבים מתחייבים כי ככל שיקבלו פרטי מתעניינים מצד ג' ,יקפידו לא לשלוח דברי פרסומת לאותם מתעניינים אלא אם יקבלו העתק של אישורי המתעניינים למשלוח דברי פרסומת; המשיבים מתחייבים להקפיד על התנהלות מסודרת בכל הנוגע לשיגור דברי פרסומת; יעשו מאמץ להשתמש בשירותים של חברת דיוור מסודרת וזאת בכדי להבטיח כי קיים תיעוד מסודר לביצוע הדיוור לקבלת הסרות וכי אלו מכובדות בפועל. ב .פיצוי -המשיבים יפצו את חברי הקבוצה בשווי כולל של לפחות ( ₪ 750,000להלן: "סכום ההטבה הכולל" ) כדלקמן: לכל חבר קבוצה תינתן הזכות לקבל אחת מבין כמה הטבות באופן אישי: ערכת אימון מקוונת בשווי ;₪ 5,000 סדנה פיזית ,אישי/בצירוף בן זוג ,בשווי ₪ 250ליחיד ו ₪ 450-לזוג; הנחה ברכישת קורס הכשרת מאמנים בשווי שלא יפחת מסך .₪ 3,700 ג .חברי הקבוצה יקבלו הודעה בדבר זכאותם לממש ההטבה ,ואלו יהיו תקפות למשך 12חודשים ממועד הודעה זו. לצד זאת הוסכם כי: לעניין הטבת ערכת האימון – כל חבר קבוצה יהא זכאי להטבה למשך כל תקופת ההטבות לקבוצה ובאופן בלתי תלוי במימושים של חברי קבוצה אחרים; לעניין הטבת הסדנה – ההטבה תינתן במשך תקופת ההטבות לקבוצה אך תופסק אם וכאשר היקף שווי מצטבר של ההטבות שינוצלו מכלל ההטבות יהיה בסכום ההטבה הכולל .אם היקף ההטבות שמומשו יעבור את סכום ההטבה הכולל ,חברי הקבוצה לא יוכלו לממש עוד הטבות סדנה;

4מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

לעניין הטבת קורס מאמנים – המשיבים יעניקו עד ₪ 137,000בהטבה ברכישת קורס זה .חברי הקבוצה יתבקשו להירשם לקורס במשך חודשיים לאחר מתן ההודעה לחברי הקבוצה .אם מספר חברי הקבוצה יהיה עשרה ומטה ,כל אחד מהם יזכה בקורס בחינם .אם מספר הנרשמים יהיה מעל עשרה אנשים ,כל אחד יזכה להנחה שתחושב בחלוקת ₪ 137,000במספר הנרשמים ,ובכל מקרה לא תפחת מ- .₪ 3,700 ד .אם המשיבים יציעו אחד מהשירותים האמורים או דומים להם בתקופת ההטבות לקבוצה במחיר נמוך משווי ההטבה המוסכם ,הרי ששווי ההטבות יחושב לפי המחיר המוזל. ה .בתוך 30יום מאישור הסדר הפשרה ישלחו המשיבים מסרון ובו הודעה לחברי הקבוצה לעניין ההטבות ,כאמור. ו .ההטבות יינתנו ללא תשלום נוסף ,למעט תשלום חלקי בקורס המאמנים; ז .לא תישלח הודעת פרסומת למי שניצל הטבה ולא הסכים לכך מראש ובכתב; לא תותנה מתן הטבה בהסכמה לקבלת דברי פרסומת. ח .המשיבים יתעדו את מימוש ההטבות באופן שיכלול לכל הפחות את שמו של חבר הקבוצה ,מספר הטלפון ,מועד המימוש וסוג ההטבה שמימש בתוך 14יום מסיום תקופת ההטבות ,יעבירו המשיבים אסמכתא לב"כ המייצגים בדבר מימוש ההטבה. ט .בסיום תקופת ההטבות ,אם תיוותר הטבה לא מנוצלת ,יעניקו המשיבים את יתרת ההטבות לאחת העמותות הבאות :פעמונים ארגון חסד; ובית השנטי (להלן: "העמותות") וזאת למשך תקופה של 12חודשים נוספים; וכן יציעו כי משיב 1יעניק הרצאות ,כאלו הרלוונטיות לעיסוקן של עמותות אלו. י .בסיום תקופת ההטבה לעמותות ,אם תיוותר יתרה שאינה מנוצלת ,תועבר היתרה בתשלום בכסף לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד (להלן" :הקרן"). יא .בתוך 30יום מהמועד בו הועברו הכספים לקרן ולא יאוחר מ 60-יום לאחר סיום תקופת ההטבות לעמותות ,יגישו המשיבים הודעה לבית המשפט ויעדכנו בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה.

5מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.10עם אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ,יתגבש מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה. .11גמול ,אגרה ושכר טרחה -המשיבים יישאו בתשלום גמול המבקש בסך ₪ 20,000בתוספת מע"מ; וכן בתשלום שכר הטרחה בסך של ,₪ 115,000בתוספת מע"מ. המשיבים ישפו את המבקש בגין תשלום החלק הראשון של האגרה בסך של .₪ 5,544 .12הגמול והאגרה -ישולמו בחמישה תשלומים שווים ,הראשון שבהם 30יום מיום מתן פסק הדין.

1 2 3 4 5 6 7 8 9

שכר הטרחה -לבקשת הצדדים 70% ,משכר הטרחה ישולם לאחר אישור הסדר הפשרה ב- 12תשלומים שווים ,הראשון שבהם 30יום מיום מתן פסק הדין; יתרת שכר הטרחה תשולם בחמישה תשלומים שווים לאחר אישור בית המשפט כי ביצוע ההסדר הושלם.

10 11 12 13 14 15

דיון והכרעה .14מטרת ההליך הייצוגי היא האינטרס הציבורי – אכיפת הדין תוך דאגה לטובתה של הקבוצה, והאמצעי הוא -האינטרס הכלכלי הפרטי של התובע המייצג ובא כוחו (עע"מ 2978/13מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס פס' כ' (פורסם בנבו.)23.07.2015 ,

16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

.13הצדדים מבקשים להימנע ממינוי בודק.

.15בניגוד לפשרה בתובענה רגילה אשר אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי מי שלא היו צד להליך, פשרה בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מכריעה בזכויותיהם של כל חברי קבוצת התובעים המיוצגים בה מבלי שנטלו חלק בעיצובה (ראו :סעיפים (19 ,24ג)(()2ו) ו(19 -ד) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן ,אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מ"א .)2011( 10 ,6 ,5 .16מאפיין ייחודי זה של פשרות בתובענות ייצוגיות או בבקשות לאישורן ,בצירוף העובדה שבמקרים רבים עלול להיווצר ניגוד עניינים בין חברי קבוצת התובעים המיוצגים ובין מי שביקש לייצגם ,מוליד חשש כי הצדדים לתובענה ייצוגית או לבקשה לאישור תובענה כאמור יסכמו ביניהם על מתווה פשרה שיטיב עמם על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת (רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל ( ;)15.12.2008ע"א 7094/09ברוזובסקי הובלות בע"מ נ' איתוראן איתור ושליטה בע"מ (.(14.12.2010

6מתוך 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.17על מנת להתמודד עם חשש זה קבע המחוקק את ההסדר שבסעיפים 18ו 19 -לחוק תובענות ייצוגיות ,אשר תכליתו למנוע קנוניה בין התובע המייצג את הקבוצה לבין הנתבע על חשבון חברי הקבוצה בהליך הייצוגי ,ולפיו האפשרות לסיים בפשרה את ההליכים בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישורה מותנית בקבלת אישורו של בית המשפט ,הנדרש טרם מתן האישור לבחון את הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים ולהשתכנע כי הוא "ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" (סעיף (19א) לחוק תובענות ייצוגיות). .18מבלי להמעיט מהסכנות שבאישור הסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית ,הרי יש בצידו יתרונות משמעותיים :גיבוש הסדר פשרה מביא לחיסכון משמעותי ביותר בעלויות ההתדיינות הן לצדדים והן למערכת השיפוטית ,תוך מציאת פתרון המקובל על שני הצדדים, נוסף על כך ,קיצור ההליך מאפשר חלוקה מהירה של כספי הפיצוי לחברי הקבוצה (במקום שיש פיצוי כספי) (ר' אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות ( )2017( 598-597להלן: "פלינט וויניצקי").

השיקולים .19השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע אם לאשר הסדר פשרה ,מעוגנים בסעיפים (19א) ו(19 -ג) לחוק התובענות הייצוגיות .עיקרם הוא כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא ,כי ההסדר ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ,כי התובענה שהוגשה עומדת ,לכאורה ,בתנאים לאישור תובענה ייצוגית ,וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. .20השיקולים אותם יש להביא בחשבון הם: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף (18ד) ,וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(;)5 (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

7מתוך 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

הכרעה .21לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ,מצאתי לנכון לקבוע כי בענייננו מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית ,כי הסדר הפשרה הינו ראוי ,מאוזן ומיטיב עם חברי הקבוצה ,וכי זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

עיקר הטעמים לאישור הסדר הפשרה .22נקודת המוצא היא ,כי סיום הליך ייצוגי בדרך של פשרה טומן בחובו יתרונות חשובים. התובענה הייצוגית היא מכשיר דיוני אפקטיבי לשיפור ההגנה על זכויות ,לקידום אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (סעיף 1לחוק תובענות ייצוגיות); ואולם כבכל הליך משפטי ,גם בתובענה ייצוגית תוצאת ההליך אינה מובטחת וקיים סיכון בניהולה. הסדר פשרה בהליך ייצוגי מאפשר אפוא לחברי הקבוצה המיוצגת "לקנות" את הסיכון שבהליך ,ומבטיח כי יזכו לסעד מהיר וְ ודאי .מעבר לכך ,הסדר פשרה מוביל לחיסכון לא מבוטל במשאבים כספיים עבור הצדדים ,ומאפשר לבית המשפט להפנות משאבים שיפוטיים למקורות נדרשים אחרים( .ע"א 2398/22שולץ נ' הוט מובייל בע"מ (פורסם בנבו, ,)30.11.2022להלן" :עניין שולץ").

.23בחינת עמדות הצדדים מלמדת כי הסדר הפשרה משקף כראוי את הסיכויים והסיכונים של הצדדים. כאמור ,המבקש טוען כי המשיבים הפרו את הוראות הדין בכך ששיגרו מסרונים בעלי תוכן פרסומי לנמענים ללא קבלת הסכמתם של אלו ,לאחר מסירת הודעת סירוב ומבלי שהייתה קיימת אפשרות למסירת הודעת סירוב כדין. בהינתן כי המשיבים הודו בעצם שליחתם של אותם מסרונים – הגם שטענו כי הדבר נעשה בתום לב ועקב כשלים טכניים -יש בכך כדי להצביע על קיומה של עילת תביעה לכאורה. מאידך ,לא ניתן לשלול לחלוטין את עמדת המשיבים לפיה המדובר היה בתקלה נקודתית, וכי אין המדובר בקבוצה אלא במספר מצומצם בלבד של אנשים אליהם שוגרו בשגגה אותם המסרונים.

8מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.24בקשת האישור מעוררת ,לכאורה ,שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ובהן ,בחינת השאלה האם המשיבים הפרו את הוראות הדין עת שיגרו מסרונים לנמענים שלא נתנו הסכמתם ומבלי לתת אפשרות הסרה.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

הסדרה

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

הסדר הפשרה מייתר את הצורך להכריע במחלוקות בין הצדדים. .25לאחר בחינת הדברים ,נחה דעתי כי הסדר הפשרה הכולל הן הסדרה צופה פני עתיד ,והן הטבה ,משקף בצורה ראויה את הסיכונים והסיכויים בתיק ואת קניית הסיכון על ידי הצדדים.

.26כאמור ,בעקבות פניית המבקש שכרו המשיבים שירותי באת כוחם לצורך הסדרת פעילותם בכל הנוגע לשיווק דיגיטלי ולאחר פתיחת ההליך דנן לא נתקבלה עוד תלונות לעניין משלוחי דואר "ספאם"; כמו כן המשיבים מתחייבים כי יקפידו לאפשר לנמענים למסור הודעת סירוב באמצעות מסרון; מתחייבים שלא לשגר בעתיד דבר פרסומת למי שאין בידו אסמכתא לקבלת הסכמה מפורשת; מתחייבים להקפיד על התנהלות מסודרת בכל הנוגע לשיגור דברי פרסומת ולעשות מאמץ להשתמש בשירותים של חברת דיוור מסודרת לטובת תיעוד מסודר לביצוע הדיוור לקבלת הסרות הסדרה זו ,מהווה גילוי נאות וברור ונותנת מענה לטענת ההפרה (מבלי שהמשיבים מודים בה). פיצוי .27המשיבים התחייבו למתן הטבות בשווי כולל של . ₪ 750,000 על פי המוסכם ,ההטבות יינתנו בשלושה שלבים: בשלב ראשון תינתן לכל חבר קבוצה הזכות לקבל אחת מבין כמה הטבות באופן אישי. בשלב שני -אם תיוותר הטבה שלא נוצלה ,היא תועבר לאחת העמותות שהוסכמו (פעמונים ארגון חסד ובית השנטי). בשלב שלישי -אם עדיין תיוותר הטבה בלתי מנוצלת ,תועבר היתרה בתשלום בכסף לקרן.

9מתוך 18

25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

וזהו מנגנון ההטבות ביתר פירוט: ערכת אימון מקוונת בשווי ;₪ 5,000 סדנה פיזית ,אישי/בצירוף בן זוג ,בשווי ₪ 250ליחיד ו ₪ 450-לזוג; הנחה ברכישת קורס הכשרת מאמנים בשווי של לכל הפחות .₪ 3,700 חברי הקבוצה יקבלו הודעה בדבר זכאותם לממש ההטבה ,ואלו יהיו תקפות למשך 12 חודשים ממועד הודעה זו .תוך 30יום מאישור הסדר הפשרה ישלחו המשיבים מסרון ובו הודעה לחברי הקבוצה לעניין ההטבות ,כאמור .ההטבות יינתנו ללא תשלום נוסף ,למעט תשלום חלקי בקורס המאמנים; לא תישלח הודעת פרסומת למי שניצל הטבה ולא הסכים לכך מראש ובכתב; לא יותנה מתן הטבה בהסכמה לקבלת דברי פרסומת. בסיום תקופת ההטבות ,אם תיוותר הטבה לא מנוצלת ,יעניקו המשיבים את יתרת ההטבות לאחת העמותות הבאות :פעמונים ארגון חסד; ובית השנטי ,וזאת למשך תקופה של 12 חודשים נוספים; וכן יציעו כי משיב 1יעניק הרצאות הרלוונטיות לעיסוקן של עמותות אלו. בסיום תקופת ההטבה לעמותות ,אם תיוותר יתרה שאינה מנוצלת ,תועבר היתרה בתשלום בכסף לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד . .28ככלל ,דרך המלך לקביעת מנגנון פיצוי היא מתן סעד כספי לכלל חברי הקבוצה .אולם, המציאות מלמדת כי קיימים מקרים בהם נסיבות המקרה אינן מאפשרות לעשות כן .כך למשל ,הם מקרים בהם אין יכולת מעשית לאתר את חברי הקבוצה ,או כאשר הדבר אפשרי אך כרוך בעלויות גבוהות מידי ,אשר כתוצאה מכך ,יצטמצם פיצוי חברי הקבוצה לסכום זעום בלבד. באותם מקרים ,בהתאם להוראות החוק ,רשאי בית המשפט להורות על כל סעד אחר לטובת הקבוצה ,כולה או חלקה או לטובת הציבור – והכל על מנת להגשים את תכלית פיצוי חברי הקבוצה [ראו לדוגמה :ת"צ (מחוזי ת"א) 16623-04-12לוי נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ ,פס' ( 56פורסם בנבו ;)12.06.2020 ,ע"א 10085/08תנובה -מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל ,פס' ( 46פורסם בנבו ;)04.12.2011 ,ת"צ (מחוזי חי') 10425-03-16דהאן נ' אדיר ר.י .סחר בע"מ (פורסם בנבו ;)05.02.2017 ,פלינט ווינצקי.]646 ,

10מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.29במקרה דנן ,ניתן הפיצוי בדמות הטבות שונות ומגוונות לחברי הקבוצה .הגם שאין המדובר בפיצוי כספי ממשי ,הרי שניתן פיצוי בשווה כסף ,בעל ערך משמעותי וברור .בהינתן האמור, הרי שהמדובר במנגנון ראוי. הריני סבורה כי בנסיבות העניין ובהתחשב בסוג הפגיעה שנגרמה ,אזי ההטבות המוסכמות מקדמות את האינטרסים של חברי הקבוצה ,וקיימת התאמה בין חברי הקבוצה לבין הפיצוי המוצע (פלינט וויניצקי ,לעיל ,בעמ' .)661-662 .30נחה דעתי כי טיב הפיצוי ושיעורו הינם ראויים. בנסיבות המתוארות לעיל ,הפיצוי הכולל משקף את הסיכויים והסיכונים של ההליך ,ונחזה כראוי והוגן ,זאת ,אף ביחס לסעד אשר היה ניתן ,באם היה נדרש בית המשפט להכריע בתובענה לטובת הקבוצה ,כפי שהוגשה במקורה. .31הסדר הפשרה משקף נכונה את הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול ההליך. שעה שעיקר תכלית הפשרה היא שמירה על אינטרס חברי הקבוצה ,על כן מקום בו תובטח ההגנה על כך ,בדמות מימוש ההסדר ,הכולל הסדרה עתידית ומתן הטבות כפי שפורטו לעיל, מצאתי לנכון לאשרו. בעוד שבירור ההליך יצריך השקעת משאבים רבים הן מבחינת הצדדים והן מבחינת בית המשפט ,הרי שהסדר הפשרה יחסוך את הצורך בהשקעת משאבים אלו. בגיבוש הסדר זה חסכו הצדדים את הצורך לנהל הליך ארוך ויקר וסייעו להשגת תוצאות ראויות באופן יעיל ,תוך חיסכון בזמן שיפוטי. בשים לב לסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול ההליך ,ונוכח המתווה הראוי של הסדר הפשרה, נראה כי אין הצדקה להמשך ניהול ההליך הכרוך בזמן ומשאבים ניכרים של המערכת השיפוטית . .32על כן ,לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות ,מצאתי כי הסדר הפשרה מהווה מענה ראוי ,הוגן וסביר לעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין.

11מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

מינוי בודק .33בסעיף (19ב)( )1לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כדלקמן: "(ב)( )1בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך ,שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה -בודק) ,אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת ,מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק ,וכן אופן תשלומם ,ייקבעו בידי השר".

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19

גמול ושכר טרחה .34הצדדים הסכימו על שכר טרחה וגמול כדלקמן :גמול למבקש בסך כולל של ;₪ 20,000ושכר טרחה לבאי כוחו על סך של ₪ 115,000בתוספת מע"מ.

20 21 22

עמדת היועצת המשפטית לממשלה והתייחסות הצדדים:

23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

סעיף ( 19ב)( )4לחוק קובע כי על הבודק להתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה על יסוד הנתונים שהוצגו לפניו .מטרתו -לבחון סבירות והוגנות הסדר הפשרה. בהקשר זה יוער ,כי בפועל מינוי בודק הפך במידה רבה מהכלל לחריג; ומכל מקום מקומו בדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה אינו כפי שיועד לו על ידי המחוקק (ר' עניין שולץ). לאחר ששקלתי את הדברים נחה דעתי כי הסדר הפשרה אינו מצריך בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות ,באופן המחייב מינוי בודק. בנסיבות האמורות ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות ,מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

.35בעמדת היועצת המשפטית לממשלה צויין כי ההטבה המוצעת בהסדר הפשרה אינה כוללת פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה אלא הטבה בלבד -כזו שאף מחייבת בחלקה את חברי הקבוצה להוצאת סכומי כסף נוספים על מנת לזכות בה -ומגלמת בתוכה פרסום ושיווק למוצרי המשיבים ,באופן שעשוי להניב להם רווחים נוספים בעתיד; כמו כן ,שווי ההטבה מוערך על ידי הצדדים בסך של - ₪ 750,000ומצטייר כהערכת שווי גבוהה שאינה מבוססת.

12מתוך 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

בהינתן האמור; על מנת לתמרץ בעתיד גיבוש הסדרי פשרה מיטיבים; ובכדי לקיים את תכלית ההרתעה מהפרת החוק ,הרי שאין מקום לפסיקת שכר טרחה בשיעור המבוקש ,וראוי כי שכר טרחה יהיה בשיעור נמוך יותר בהשוואה למקרים בהם נפסק פיצוי כספי ישיר. .36בתשובה מטעם המבקש ,נטען כי מרביתם המוחלט של חברי הקבוצה (המונה כ75,000- אנשים) היו בקשר קודם עם המשיבים ,היו לקוחותיהם וכן התעניינו בתוכן הקשור באימון בתחום הפיננסי או הבינאישי; תת-הקבוצה של כאלו שלא היה להם קשר קודם מוגבלת בגודלה ולא כוללת יותר ממאות בודדות של אנשים. הסדר הפשרה מתייחס גם לנזק שנגרם בגין ההפרה הצורנית למי שמותר היה לשלוח אליו דברי פרסומת. שווי ההטבה עומד על סך של לפחות .₪ 750,000שווי ההטבות השונות מוצג בהתאם למחיר השוק; שווי ההטבה הראשונה והשנייה נמוך מהמחיר הנגבה בדרך כלל והן אף ניתנות ללא כל תשלום נוסף; ההטבה השלישית כפופה בחלקה לתשלום כספי. אין בהכללתה של הטבה נוספת המיטיבה עם חברי הקבוצה כדי להוות סיבה להפחתת שכר הטרחה .אימוץ עמדה זו יתמרץ באי כוח לייצר הסכמים אשר מיטיבים פחות עם חברי הקבוצה ובלבד שלא יהיה בהם רכיב כלשהו המצריך חיוב כספי. עמדת היועצת המשפטית לממשלה מתעלמת מההישגים העתידיים של הסדר הפשרה ,כאלו שדי בהם כדי להצדיק שכר טרחה משמעותי גם ללא הטבה כלשהי. מעבר לכך ,שכר הטרחה המבוקש מופחת ביחס לזה המקובל ואשר נקבע בפסיקה; אף לתשלום שכר הטרחה בתשלומים רבים קיימת משמעות כלכלית לא מבוטלת; הסדר הפשרה מרובה שלבים ,ובאי כוח המבקש נטלו על עצמם משימות רבות בפיקוח עליו. במסגרת זאת ,ב"כ המבקש אוחז ברשימה המגדירה את חברי הקבוצה ויוודא כי ההטבה ניתנת בפועל לחברי הקבוצה. .37העקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לבא כוח מייצג קבועים בסעיפים 23-22לחוק תובענות ייצוגיות.

13מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

סעיפים אלה מורים כי שומה על בית משפט ליתן דעתו לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה; הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך וניהולו; וכן למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך .כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה, נקבע כי יש להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא הכוח המייצג; האופן שבו ניהל את ההליך; והפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של יום לטובת הקבוצה. כידוע אין עסקינן ברשימה ממצה של שיקולים ,ולא מדובר באריתמטיקה אלא בקווים מנחים בלבד .פסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה אפוא לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות (ראו :ע"א 471/15נחמיה נ' סלקום ישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה ;)11.4.2016( 3עע"ם 6687/11מדינת ישראל נ' אבוטבול [פורסם בנבו] פסקאות ;)25.12.2012( 28-25ע"א 9134/05לויט נ' קו אופ צפון ,אגודה שיתופית לשירותים בע"מ [פורסם בנבו] פסקאות ( )7.2.2008( 13-12להלן" :עניין לויט")). בהתייחס לשיקולים אלה נאמר בענין לויט כי" :קריטריונים אלו מציירים קווים מנחים אשר מהם ניתן ללמוד על מגמתו של החוק ועל המטרות אותן ביקש להשיג באמצעות מוסד שכר הטירחה בתובענות ייצוגיות" .וכך סווגו השיקולים: "דומה ,כי ניתן להצביע על שלושה סוגי שיקולים המשתקפים בקריטריונים המנויים בסעיף .סוג שיקולים אחד נוגע לסוגיית התמריץ להגשת תביעה ייצוגית .בעניין זה קיים מתח בין שני שיקולים נוגדים אשר יש לאזן ביניהם :יצירת תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות אל מול הצורך למנוע הגשתן של תביעות סרק ייצוגיות או מנופחות יתר על המידה ....סוג שיקולים שני עניינו הכוונת התנהגות "בא כוח מייצג" ,כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ,בנוגע לאופן ניהול התובענה והבקשה לאישורה .החוק מבקש ליצור תמריץ לכך שהדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובתובענה עצמה ינוהל ביעילות ובהגינות .לאור מטרה זו קובע החוק ,כי בקביעת גובה שכר הטירחה יש להתחשב באופן בו ניהל בא הכוח המייצג את התובענה הייצוגית ... סוג שיקולים שלישי המשתקף בסעיף הינו השאיפה כי יהיה יחס הולם בין שכר הטירחה לבין התובענה הייצוגית .היינו ,כי שכר הטירחה יהיה סביר והוגן בהתחשב בכלל מאפייניה של התובענה הייצוגית .חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטירחה הינם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה" (פסקה 12לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).

14מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

עוד הובהר כי תפקידו של בית המשפט כגורם הקובע את שכר הטרחה של עורך הדין בהליך הייצוגי הינו תפקיד ייחודי מבחינת שקילת מכלול האינטרסים העומדים על הפרק (ע"א 2046/10עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט [פורסם בנבו] (.)23.5.2012 אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22ו 23-לחוק תובענות ייצוגיות ,יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה" ,כאשר לפי הוראת סעיף ( 19ו) לחוק " ...רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה". .38הנה כי כן ,בקביעת הגמול ושכר הטרחה יש להביא בחשבון את הטרחה בניהול ההליך ואת העבודה שהושקעה לצורך הכנת בקשת האישור והגשתה ,כמו גם הטרחה הרבה שהושקעה בגיבוש הסדר הפשרה ,ובזמן שהושקע בניהול המגעים בין הצדדים. עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית ,הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות. רכיב משמעותי נוסף בקביעת הגמול ושכר הטרחה נעוץ בתועלת שהניב ההליך. .39לאחר ששקלתי את הדברים ,מצאתי כי הגם ששכר הטרחה הינו ברף הגבוה ,יש מקום לאשרו. הסדר הפשרה מניב תועלת ישירה לחברי הקבוצה והן לציבור בכללותו ,הן בעקבות ההסדרה הנרחבת שתוארה לעיל ,והן בעקבות מתן פיצוי הניתן על דרך מתן הטבות בדרכים חילופיות. כאמור ,במסגרת הסדר הפשרה ,התחייבו המשיבים לפעול בהתאם להוראות הדין להבא בכל הנוגע למשלוח מסרונים תוך הקפדה וחידוד הנהלים לעניין זה. כמו כן ,הוסכם על מתן פיצוי בדמות הטבות שונות בשווי כולל שלא יפחת מ.₪ 750,000- אכן ,אין המדובר בפיצוי כספי אלא במתן הטבות הניתנות בדמות שירותים של המשיבים. עם זאת ,המדובר בחברי הקבוצה שרובם המוחלט עמד בקשר קודם עם המשיבים ,ועל כן עבורם יש משמעות כלכלית להטבות הניתנות להם ויש סבירות כי אלה יועילו להם. מכל מקום ,אם ההטבות לא יהיו מועילות ,הן לא ימומשו ותמורתן תועבר לעמותות ולאחר מכן -לקרן. לעניין שווי ההטבות -כאמור לעיל ,השווי בכללותו מצטייר בעיניי כראוי ובעל ערך רב. 15מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

ההטבות הראשונה והשנייה ניתנות ללא תשלום כלשהו ,כאשר רק ההטבה השלישית עשויה להיות כפופה לתשלום כספי. שיעורה של ההטבה השלישית (קורס מאמנים) הוא .₪ 137,000המבקשים הסבירו כי נוכח עלותו הגבוהה של הקורס ,הם העדיפו אפשרות של תוספת תשלום ,על פני הגבלת מספר ההטבות ל 10 -בלבד .ההסבר שניתן מקובל עלי ,זאת לאור ההסכמה כי אם יירשמו לקורס 10או פחות משתתפים אזי הקורס יהיה חינם ,ואילו אם מספר המשתתפים יעלה על ,10אזי כל אחד יזכה להנחה יחסית מסך ₪ 137,000אך בכל מקרה לא תהיה נמוכה מ.₪ 3,700 - .40מכלול הדברים עולה ,כי ההישגים במסגרת הסדר הפשרה מצדיקים מתן גמול ושכר טרחה. בנוסף ,המבקש ובאי כוחו נטלו סיכון והשקיעו טרחה ומשאבים בייזום ההליך ,בהגשת בקשת האישור ,כמו גם בניהול המגעים לפשרה במסגרת הליך גישור ,וכן צפויים להשקיע ביישום הסדר הפשרה. .41בנסיבות העניין ,ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים ,כפי שמצאו ביטוי בהלכה הפסוקה ,מצאתי לקבל את המלצת הצדדים לשיעורי הגמול ושכר הטרחה ,הגם ששכר הטרחה הינו על הצד הגבוה. .42אגרה – בהתאם להסכמות הצדדים ,המשיבים ישפו את המבקש עבור תשלום חלקה הראשון של האגרה. סוף דבר .43הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבים ונותנת לו תוקף של פסק דין. .44הגדרת הקבוצה ,עילות התובענה ,הסעדים שנתבעו ,ועיקרי הסדר הפשרה הם כמפורט לעיל. .45הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה ביחס לתקופה שעד מועד אישור הסדר הפשרה. .46גמול ושכר טרחה -הגמול למבקש יעמוד על סך של ₪ 20,000וישולם ע"י המשיבים. שכר הטרחה לבאי כוח המבקש יעמוד על סך של ₪ 115,000בתוספת מע"מ; המשיבים ישפו את המבקש בגין תשלום החלק הראשון של האגרה בסך של .₪ 5,544

16מתוך 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

.47על יסוד הסכמת הצדדים ,הריני קובעת כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו כדלקמן: הגמול למבקש והחזר האגרה ישולמו בחמישה תשלומים שווים ,הראשון שבהם בתוך 30יום ממועד מתן פסק הדין; שכר הטרחה יחולק לשני חלקים: החלק הראשון בשיעור ,70%ישולם ב 12-תשלומים שווים ,כאשר התשלום הראשון ישולם 30יום מיום מתן פסק הדין; יתרת שכר הטרחה ,בשיעור ,30%תשולם בחמישה תשלומים שווים 30 ,יום מיום אישור בית המשפט את ביצוע ההסדר ,לאחר שהצדדים ידווחו לבית המשפט ויציגו אסמכתאות בדבר ביצוע הסדר הפשרה וקיום התחייבויות המשיבים ,ובכלל זאת ביצוע ההסדרה העתידית; וכן מתן הפיצוי בדמות ההטבות השונות של יתרת הסכום ,כאמור לעיל. .48בהתאם לסעיף (25א)( )4לחוק תובענות ייצוגיות ,הריני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים .בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף (19ג)( )1ו )2( -לחוק תובענות ייצוגיות ,תוך הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות ,שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה כאמור בסעיף (25ד) לחוק. המשיבים יישאו בעלויות הפרסום. נוסח הודעת הפרסום יובא לאישור בית המשפט בתוך 10ימים מהיום. בהתאם להוראת סעיף (19ה) לחוק תובענות ייצוגיות ,הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות .כמו כן ,בהתאם לתקנה 16לתקנות תובענות ייצוגיות ,התש"ע ,2010-ישלחו הצדדים העתק מההודעה ליועצת המשפטית לממשלה. התיק ייסגר.

ניתן היום ,כ"ב כסלו תשפ"ד 05 ,דצמבר ,2023בהעדר הצדדים.

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

17מתוך 18

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו

ת"צ 56414-10-21יניב נ' גל ואח'

1

2

3

18מתוך 18

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1פשרה בתובענה ייצוגית מכריעה בזכויות חברי הקבוצה שלא נטלו חלק בעיצובה, ולכן נדרש אישור בית המשפט
  2. 2אין מקום למנות בודק כאשר הסדר הפשרה אינו מצריך בדיקות כלכליות, חשבונאיות או אחרות
  3. 3שכר הטרחה נקבע לפי שיקולי התמריץ, הכוונת התנהלות בא כוח הקבוצה והיחס ההולם לתועלת שהניב ההליך