ת"צ 71271-01-20 ת"צ 71271-01-20 כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

מונחת בפני בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18ו 19-לחוק תובענות ייצוגיות ,תשס"ו2006- (להלן" :החוק") ,ביחס לבקשת אישור שעניינה בטענה כי הבנק פגע בפרטיות המבקשים וחברי

1 2 3

הקבוצה במסגרת אירוע דליפת מידע אישי מיישומון "פייבוקס" (.)paybox

4

העובדות הצריכות לעניין .1ביום 23.8.21הגישו המבקשים (כפי שמפורט בכותרת לעיל) בקשה מאוחדת ומתוקנת לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן" :המשיב" או "הבנק") ,וזאת לאחר המלצת בית המשפט כי התובענות ובקשות האישור הנפרדות שהוגשו על ידי המבקשים יאוחדו לכדי בקשה אחת [המבקשים 1ו 2-בת"צ ;71271-01-20המבקשת 3בת"צ ;71274-01-20 המבקשים 4ו 5-בת"צ ;73072-01-20והמבקשים 6ו 7-בת"צ ( 71275-01-20להלן" :בקשות האישור הנפרדות")].

5 6 7 8 9 10 11 12 13

.2במרכזה של הבקשה המאוחדת עומדת הטענה ,כי נוכח אירוע אבטחת מידע מיום 19.1.20

14

בשרת יישומון פייבוקס ( ,)PayBoxשהופעל באותה העת על ידי הבנק והיה בבעלותו ,דלף מידע

15

רגיש של משתמשי היישומון ,וזאת לאחר שהבנק לא אבטח כנדרש את מאגרי המידע שברשותו. בבקשת האישור המאוחדת נטען ,כי על פי הודעת דוא"ל שנשלחה לחלק מחברי הקבוצה,

16 17

1מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ המקור לתקלה היה בהתקנת שרת חדש ובעקבותיה דלף מידע חלקי של המשתמשים (אך לא דלף מידע שעלול להסב נזק ,כך על פי הנטען בהודעה).

1 2 3

.3במסגרת בקשת האישור המאוחדת הוגדרו שני תתי קבוצות מיוצגות כדלקמן: "כלל הלקוחות אשר משתמשים ו/או השתמשו בעבר בשירות העברת כספים באמצעות אפליקציית פייבוקס אשר שייכת לבנק דיסקונט ,בין אם המידע שלהם דלף ובין אם לא דלף". "כלל הלקוחות אשר משתמשים ו/או השתמשו בעבר בשירות העברת כספים באמצעות אפליקציית פייבוקס אשר שייכת לבנק דיסקונט ואשר פרטיהם נשמרו שלא כדין במאגרי המידע של המשיב".

4 5 6 7 8 9 10 11

.4המבקשים טענו לעילות מכוח חוק הגנת הפרטיות ,תשמ"א ,1981-הפרה חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,רשלנות מכוח סעיף 35לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט ,תשל"ט 1979-וכן הפרה מכוח חוק החוזים (חלק כללי) ,התשל"ג- .1973 המבקשים עתרו לצו הצהרתי לפיו הפר הבנק את הוראות הדין כמפורט לעיל ,וכן לצווי עשה שיחייבו את הבנק להפעיל מערך ביקורת מוגן העומד בסטנדרטים הנדרשים ,וכן להעסיק מערך עובדים מקצועי וראוי .בנוסף ,עתרו המבקשים לפיצוי כספי לחברי הקבוצה בגין נזקיהם ,הן נזקים ישירים ועקיפים והן נזקים בלתי ממוניים ממשיים.

12 13 14 15 16 17 18 19 20

.5ביום 3.4.22הגיש הבנק את תשובתו לבקשת האישור ,במסגרתה טען ,כי אין עדות לכך שנגרם נזק כספי ישיר ללקוחות ,וכי לא קיימת עדות לשימוש כלשהו שנעשה בנתונים שדלפו .עוד נטען, כי לא ניתן לוודא הגנה מוחלטת של 100%והוראות הדין אינן דורשות זאת ,וכי עצם התקיימות אירוע אבטחת מידע אינו מלמד בהכרח על הפרה כלשהי .נטען ,כי הבנק השקיע משאבים רבים לאמצעי אבטחה ,והאירוע הוא תקלה נקודתית שתוקנה במהירות וביעילות מרגע הגילוי ,וכך גם השקיע לאחר האירוע משאבים נוספים למניעת הישנות התקלה .עוד טען הבנק כי בקשת האישור אינה מעמידה תשתית ראייתית כנדרש ואינה עומדת בדרישות החוק לאישור בקשת אישור ,בין היתר נוכח הצורך בבדיקה פרטנית לגבי כל חבר קבוצה ,וכי לאור כל זאת יש לדחותה.

21 22 23 24 25 26 27 28 29 30

.6ביום 19.10.22הגישו המבקשים את תגובתם לתשובת הבנק לבקשת האישור ,במסגרתה דחו את טענותיו ועמדו על כך שנסיבות גילוי האירוע והפעולות שננקטו לאחריו ,כמו גם פרק הזמן עד לעדכון הלקוחות ,מצדיקות את קבלת בקשת האישור.

31 32 33 34

2מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ .7יצוין ,כי ניסיון ראשון למו"מ בין הצדדים לא צלח ,ואולם בהמשך ,בהמלצת בית המשפט ,פנו הצדדים להליך גישור ,אשר בסופו ,ומבלי שאף צד מודה בטענות הצד שכנגד ,הגיעו להסכמות שעוגנו במסגרת הסדר פשרה שהובא לאישור בית המשפט ,כמפורט להלן.

1 2 3 4

הסדר הפשרה שבפניי .8הקבוצה :הסדר הפשרה יחול על כל המשתמשים אשר נרשמו ליישומון עד לתאריך 19.1.20 (כולל) ,בין אם היו במועד זה משתמשים פעילים ובין אם לא.

5 6 7 8

.9התחייבות הבנק :הבנק הצהיר ,כי אירוע האבטחה טופל ותוקן תוך שעות ספורות מהרגע שנתגלה ,וכי הוא נוקט באמצעי זהירות מתקדמים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד .הבנק ציין כי הו א פועל ומשקיע משאבים רבים ,כל העת וגם ללא קשר לאירוע ובקשת האישור ,כדי להפחית ככל הניתן את הסיכון לגישה בלתי מורשית למידע תוך עיבוי והקשחת מערך ההגנה ואבטחת המידע של היישומון.

9 10 11 12 13 14

כמו כן ,צוין ,כי החל מיום ,1.7.21היישומון אינו מופעל על ידי הבנק ,ולכן אין באפשרותו להעניק סעדים צופי פני עתיד במקרה דנן.

15 16 17

.10פיצוי בגין העבר :במסגרת הסדר הפשרה התחייב הבנק להעביר סך של ₪ 3,020,000לקרן שהוקמה לפי סעיף 27א לחוק ,וזאת תוך 60יום מהמועד בו פסק הדין יהפוך לחלוט .הצדדים הסכימו כי הקרן תייעד את הכספים לקיום פעילויות הקשורות לאבטחת מידע ,ביניהן חינוך לפרטיות ,הגנה על הפרטיות ,פיתוח טכנולוגיות לשיפור הפרטיות ואבטחת מידע וכיוצא באלה.

18 19 20 21 22

בהתייחס לגובה הפיצוי -צורף נספח ה' להסדר הפשרה אשר מתייחס למספר חברי הקבוצה, כאשר הוטל על מסמך זה חיסיון ,נוכח העבודה כי הוא מהווה סוד מסחרי .בנסיבות העניין, נוכח גודל הקבוצה ,ונוכח עמדת הבנק כי לא נגרם נזק של דליפת מידע לצדדים שלישיים ,וכי היה מדובר באירוע נקודתי שתוקן לאלתר ,סבורים הצדדים כי גובה הפיצוי הינו ראוי ,ונועד בעיקר לפצות בגין התחושות השליליות שיתכן וחלק מחברי הקבוצה חוו נוכח החשש שמא מידע אישי שלהם נמצא בידיים זרות. בהתייחס למתן הפיצוי בדרך של העברתו לקרן ולא בדרך של פיצוי ישיר לחברי הקבוצה ,טענו הצדדים כי היישומון אינו מופעל עוד על ידי הבנק ,כך שאין לו גישה ישירה אל חברי הקבוצה המיוצגת ,וכי נדרשות הוצאות גבוהות באופן שאינו פרופורציונלי על מנת לאתר את חברי הקבוצה ולהעביר את החלק היחסי בסכום הפשרה לידיהם.

3מתוך 12

23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עוד טענו הצדדים ,כי יש ליתן הדעת לכך שהמגשר סבר כי תנאי הפיצוי הקבועים בהסדר מהווים פתרון הוגן וסביר בנסיבות המקרה.

1 2 3

.11דיווח :הוסכם ,כי תוך 30יום מיום התשלום לקרן יגיש הבנק לבית המשפט הודעה בדבר ביצוע התחייבויותיו מכוח הסדר זה.

4 5 6

.12ויתור על תביעות ומעשה בית דין :הוסכם כי ככל שהסדר הפשרה יאושר ,מוותרים המבקשים וחברי הקבוצה ויתור סופי ומוחלט על כל טענה ,דרישה ,זכות או עילה בקשה אם התובענה. עוד הוסכם כי פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה בקשר לכל הטענות והעילות שבתובענה ובבקשת האישור ,למעט מי שיצא באישור בית משפט מהקבוצה .עוד הוסכם ,כי במקרה בו מספר הודעות הפרישה יעלה על ,150הבנק יהיה זכאי, אך לא חייב ,להודיע בכתב תוך 7ימי עבודה על ביטול ההסדר. הבנק הדגיש כי אין בהסדר משום הודאה טענה כלשהי שהעולה בתובענה ובבקשת האישור. .13הסדר ראוי והוגן :הצדדים עמדו על כך שמדובר בהסדר ראוי והוגן ,שהושג בהליך גישור ובהמלצת המגשר ,וכי יש בהסדר כדי להביא תועלת לחברי הקבוצה ,כמו גם לאזן באופן ראוי בין הסיכויים והסיכונים שבניהול ההליך נוכח טענות הצדדים כפי שפורטו לעיל. .14גמול ושכר טרחה :הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר תשלום גמול ושכ"ט כדלקמן: א .שכ"ט לב"כ המבקשים בסך של ₪ 755,000בתוספת מע"מ כחוק. צוין ,כי שכה"ט יתחלק בחלקים שווים בין ארבעת משרדי עורכי הדין המייצגים את המבקשים בבקשות האישור הנפרדות ,כמפורט לעיל ,כך שבגין כל בקשת אישור ישולם שכ"ט בסך של כ ₪ 188,750-בתוספת מע"מ כחוק. עוד צוין כי שכה"ט ישולם בתוך 60יום מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט.

7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26

ב .גמול למבקשים בסך של ₪ 170,940בתוספת מע"מ כחוק ,אשר יתחלק באופן שווה בין ארבע בקשות האישור הנפרדות. צוין כי הגמול ישולם בתוך 60יום מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט. ג .הצדדים ציינו כי בהמלצתם על סכומי הגמול ושכה"ט הובאו בחשבון השיקולים הבאים :בקשת האישור הציפה סוגיה חשובה; הסדר הפשרה השיג את מטרות בקשת האישור והצמיח תועלת של ממש לחברי הקבוצה על דרך של פיצוי כולל לקרן; הזמן 4מתוך 12

27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ והמשאבים שהושקעו בהליך ,כולל ניהול מו"מ שהוביל להסדר הפשרה; והסיכונים שנטלו עליהם המבקשים ובא כוחם. .15מינוי בודק :הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר את הסדר הפשרה מבלי להורות על מינוי בודק וטענו כי אין במקרה זה לבודק יתרון ,בפרט לאור עבודתו של המגשר בגיבוש הסדר הפשרה ,וכי הדבר יסרבל את ההליך ויהיה כרוך בעלויות נוספת.

1 2 3 4 5 6 7

.16תנאי מתלה :הצדדים ציינו ,כי אישורו של הסדר הפשרה ,מבלי עריכת שינויים בהסכמת הצדדים ,על ידי בית המשפ ט בפסק דין חלוט (למעט סכומי הגמול ושכ"ט) ,יהווה תנאי מתלה לתוקפו של ההסדר.

8 9 10 11

.17פטור מאגרה :הצדדים ביקשו כי בית המשפט יפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה בשל השלב המקדמי בו מצוי ההליך.

12 13 14

.18ביום , 30.6.24בהתאם להוראות החוק ,הוריתי על פרסום הסדר הפשרה להתנגדויות הציבור וכן על קבלת עמדת היועמ"ש. התנגדויות היועמ"ש .19ביום 19.1.25הגישו הגורמים המקצועיים ביועמ"ש עמדתם וביקשו להביא בפני בית המשפט מספר הערות ביחס להסדר הפשרה ,כדלקמן:

15 16 17 18 19 20 21

.20הליך פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות -הגורמים המקצועיים ציינו ,כי ללא קשר לבקשת האישור ,התנהל הליך פיקוח מנהלי מטעם הרשות להגנת הפרטיות ,במסגרתו ,ביום ,16.4.23 שלחה הרשות לבנק מכתב קביעת הפרה .נקבע ,כי נתגלו מספר ליקויים בניהול מאגר המידע של הבנק ,וכי הבנק לא מילא אחר כל החובות המוטלות עליו בדין לאבטחת המידע שבמאגר, דבר אשר הביא להתרחשות האירוע מושא בקשת האישר .עוד נקבע ,כי הבנק לא נקט באמצעים מקובלים על מנת לוודא כי הגישה למאגר מתבצעת על ידי מורשים בלבד ,וכי הבנק לא הקפיד על ניהול ותפעול תקין של מגוון שרתים במסגרת הפעלת המערכות .משכך ,קבעה הרשות כי הבנק הפר את הוראות סעיף 17לחוק הגנת הפרטיות ,וכן את תקנות (9א)(13 ,א) ו(14-א) לתקנות אבטחת המידע (נספח 1לעמדת היועמ"ש).

22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

.21לעמדת הגורמים המקצועיים ,יש לבחון את סבירות הפיצוי המוצע נוכח ממצאיי הרשות ,כמו גם את העובדה שהסדר הפשרה קובע מעשה בית דין גם על תביעות אישיות בגין נזק ממוני שיכול ונגרם כתוצאה מדליפת המידע. 5מתוך 12

32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ 1 .22גמול ושכר טרחה :לעמדת הגורמים המקצועיים ,הגמול ושכה"ט המומלצים ,בסך כולל של ,₪ 925,940מהווים כ 30%-הסכום הפיצוי ( ,)₪ 3,020,000באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הדין והפסיקה ,ויש להורות על הפחתתו. .23פטור מחלקה השני של האגרה :לעמדת הגורמים המקצועיים ,אין מקום לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה ,מאחר ועצם ההגעה לפשרה ,הגם שבשלב מוקדם של ההליך, אינה מצדיקה פטור ״מטעמים מיוחדים שיירשמו״ מתשלום יתרת האגרה.

2 3 4 5 6 7 8 9

תגובת הצדדים להתנגדות היועמ"ש .24ביום 13.3.25הגישו הצדדים (כל אחד בנפרד) את תגובתם לעמדת הגורמים המקצועיים ,תוך שהדגישו כי הגורמים המקצועיים לא התנגדו להסדר המוצע ,ותוך שהמבקשים מצטרפים לעמדת הבנק.

10 11 12 13 14

.25הליך הפיקוח של הרשות :הצדדים עמדו על כך שהליך הפיקוח בו נקטה הרשות ותוצאותיו הובא לידיעת המגשר ונלקח בחשבון בהצעתו ,דהיינו הובא בחשבון בסכום הפיצוי שהוצע על ידי המגשר. בנוסף ,ציין הבנק ,כי הוא התייחס למסקנות הרשות ופעל לביצוע השינויים הנדרשים.

15 16 17 18 19

.26סכום הפשרה :לעמדת הבנק ,סכום הפיצוי ראוי וסביר ,הוא משקף את הסיכויים והסיכונים בהליך ,והוא גובש לאחר הליך גישור יסודי ומקיף ,כאשר הסכום הוצע על ידי המגשר בעצמו, לאחר שקילת המידע שהוצג על ידי הצדדים .הבנק הוסיף וחזר על השיקולים שעמדו בבסיס קביעת סכום הפשרה ,ובניהם :העמדה כי לפי בדיקת הבנק אירוע האבטחה לא גרם נזק של דליפת מידע לצדדים שלישיים ועל כן הפיצוי נועד להבטיח פיצוי בגין תחושות שליליות שייתכן וחוו חלק מחברי הקבוצה .הבנק הפנה בהקשר זה לפסיקה לפיה לא כל אירוע אבטחה מהווה אוטומטית הפרה של הדין ומקים זכות פיצוי .בנוסף ,צוין ,כי הוצגו למשתמשים מצגים ברורים לפיהם לא ניתן להבטיח באופן מוחלט הגנה מפני גישה בלתי מורשה למידע .שיקול רלוונטי נוסף הינו העובדה כי הפיצוי שנקבע הינו ראוי והוגן ביחס להסדרי פשרה אחרים בהליכים ייצוגים שעסקו בסוגיות של אבטחת מידע.

20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30

.27פטור מאגרה :הבנק עמד על בקשתו לפטור מחלקה השני של האגרה ,והפנה לפסיקה במסגרתה ניתן הפטור המבוקש בנסיבות דומות.

31 32 33

6מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ .28גובה שכר טרחה וגמול :הבנק לא התייחס לגופן של הטענות בעניין גובה הגמול ושכה"ט ,אך ביקש כי המלצת הצדדים תאושר .המבקשים טענו ,כי שכה"ט שהומלץ מוצדק בנסיבות העניין, זאת בהתחשב במגעים הרבים שנוהלו ,וכן בשל העובדה כי הסכום יחולק בין מספר משרדים. עוד נטען ,כי אישור הסכום המבוקש יתמרץ באי כוח בהליכים ייצוגיים להתאחד להליך אחד, וכי קיימים מקרים בהם מאשרים בתי המשפט שכ"ט באחוזים גבוהים מהמקובל ,דבר המוצדק במקרה זה.

1 2 3 4 5 6 7

דיון והכרעה .29על פי הוראות החוק ,הסדר פשרה בתובענה ייצוגית חייב לקבל את אישור בית המשפט נוכח החשש לבעיית הנציג המובנית הקיימת במסגרת תובענה ייצוגית .סעיפים 18-19לחוק קובעים את המנגנון לבחינת הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ולפיו על בית המשפט לבחון את ההסדר באופן מע מיק ויסודי ,עד שיגיע למסקנה כי ההסדר ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה .בהקשר זה נקבע ,כי :״ ...פשרה היא פרי של איזונים וויתורים הדדיים .מצד אחד ,היא מבטיחה סעד מהיר וודאי ומביאה לחיסכון בזמן ועלויות .מאידך גיסא ,אין היא משקפת את התועלת המרבית או המיטבית ביותר בעבור חברי הקבוצה״ [ראו רע"א 2957/17 סורגז חברה ישראלת להפצת גז נ' יעל שוורצמן ( ;17.3.24ראו גם ע״א 2398/22שולץ נ׳ הוט מובייל בע״מ (פורסם בנבו.])30.11.22 , .30במקרה שבפניי ,בבחינת מכלול השיקולים ,הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך אני סבורה ,כי הסדר הפשרה הינו ״ראוי ,הוגן וסביר ,בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה״ כנדרש בסעיף 19לחוק .ההסדר קובע פיצוי ראוי בנסיבות העניין לחברי הקבוצה ומביא בחשבון את הקשיים בניהול בקשת האישור ,וכן את הסיכונים והסיכויים של כל צד בהליך. כמו כן ,אני סבורה ,כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין ועל כן מצאתי לנכון לאשרו.

8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

.31הפיצוי לחברי הקבוצה :במסגרת הסדר הפשרה התחייב הבנק לשלם פיצוי בסכום כולל של ,₪ 3,020,000אשר יועבר לקרן לפי סעיף 27א לחוק .הוסכם כי הקרן תייעד את הכספים לפע ילויות הקשורות באבטחת מידע וחינוך לפרטיות .בעמדתם טענו הגורמים המקצועיים כי יש לבחון את גובה הפיצוי נוכח התנהלותו של הליך פיקוח מנהלי על ידי הרשות להגנת הפרטיות ,בו נמצאו מספר ליקויים והפרות בהתנהלותו של הבנק .בתשובתם ,טענו הצדדים כי סכום הפיצוי ,אשר הוצע על ידי המגשר הביא בחשבון גם את הליך הפיקוח של הרשות ,והינו הוגן וסביר בהתחשב בסיכונים ובסיכויים של הצדדים ,כפי שהתבררו במהלך הליך הגישור. הצדדים הדגישו ,כי מבדיקות שערך הבנק עולה ,כי אירוע האבטחה לא גרם לנזק של דליפת

7מתוך 12

26 27 28 29 30 31 32 33

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ מידע לצדדים שלישיים ,ועל כן הפיצוי הינו בגין תחושות שליליות שייתכן וחוו חלק מחברי הקבוצה.

1 2 3

בנסיבות אלו ,נוכח אופי הנזק המוגדר ,אשר בהתאם לבדיקות הבנק לא כלל נזק של ממש כאשר המידע לא הועבר לגורמים שלישיים ,והפיצוי הוא פיצוי בגין תחושות שליליות ,ונוכח התנהלות הבנק גם לאחר האירוע ,אני סבורה כי סכום הפיצוי הוא סביר וראוי ,זאת גם לאחר עיון בנספח ה' לבקשה לאישור הסדר הפשרה המכיל את מספרם של חברי הקבוצה המיוצגת, וחוסה תחת חיסיון. אשר להעברת הפיצוי לקרן ולא בדרך של פיצוי ישיר -ככלל ,יש לשאוף להענקת הפיצוי לחברי הקבוצה הניתנים לזיהוי ואיתור (גם אם מדובר בחלקם) .ואולם ,כאשר הדבר אינו מעשי ,יש להורות על מתן סעד לטובת הציבור (ראו עניין סופרגז). כך גם בענייננו .מקובלת עלי עמדת הצדדים ,אשר למעשה הגורמים המקצועיים לא התנגדו לה, כי עלויות איתור חברי הקבוצה והעברת הפיצוי באופן אישי יהיו גבוהות ולא סבירות ויש להעדיף מתן פיצוי לטובת הציבור באמצעות העברתו לקרן. בנסיבות אלו מצאתי לאשר את סכום הפיצוי ואת העברתו לקרן לפי סעיף 27א לחוק. .32מינוי בודק :הצדדים ביקשו לאשר את ההסדר ללא מינוי בודק .סעיף (19ב)( )1לחוק תובענות ייצוגיות ,קובע כי בטרם אישור הסדר פשרה על בית המשפט למנות בודק ,אלא אם הוא סבור כי חוות דעת שכזו אינה נדרשת .בענייננו ,כפי שטוענים הצדדים ,אינני סבורה כי יש צורך במינוי בודק ,ויישום ההסדר אינו דורש חישובים מורכבים או איתור חברי הקבוצה .משכך מצאתי לאשר את בקשת הצדדים ולפטור ממינוי בודק.

4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

.33שכ"ט וגמול :סעיפים 22ו 23-לחוק קובעים את השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בעת פסיקת גמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו ,ובתוך כך ,טרחתם של אלו ,הסיכון שנטלו ,מידת חשיבותה הציבורית של התובענה והתועלת שהביאה לחברי הקבוצה .בעניין סופרגז התייחס בית המשפט העליון בהרחבה לאופן בו יש לחשב את הגמול ושכה"ט בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות .בית המשפט עמד על כך שככלל שיטת האחוזים שנפסקה בפסק הדין בע"א 2046/10 עזבון שמש נ' רייכרט ,פ"ד סה(( )2012( 681)2להלן" :פס"ד רייכרט") היא השיטה המקובלת לפסיקת גמול ושכ"ט (הגם שבית המשפט אינו מחויב לה) ,וכי יש לראות את המדרגות שנפסקו שם כמדרגות מקסימליות ,גם במקרים המצדיקים פסיקת גמול ושכ"ט על הצד הגובה. עוד נקבע בעניין סופרגז ,כי הגם שבפס"ד רייכרט חושבו הגמול ושכה"ט בנפרד ,הרי ש"כשלעצמי ,סבורני כי יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת

8מתוך 12

25 26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ באי הכוח המייצגים ,שהרי המדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור. אומנם מדובר בהפחתה נוספת לעומת עניין רייכרט ,ואולם היא הפכה למקובלת ,ומן הראוי להוסיף ולנהוג על פיה". דהיינו ,על פי הפסיקה (פס"ד רייכרט ופס"ד סופרגז) ,בהסדר פשרה הקובע פיצוי בסכום שעד לסך של 5מיליון ₪התשלום הכולל בגין גמול ושכ"ט יהווה לכל היותר 25%מסכום הפיצוי שנפסק בפועל. בהתייחס לחלוקה בין הגמול לשכה"ט קבע בית המשפט בעניין סופרגז ,כי ככל שנדרש בית המשפט לבצע הפחתה בשיעור הגמול ושכה"ט ,וכאשר הצדדים ציינו מפתח יחסי לחלוקה בין הגמול לשכר הטרחה ,ראוי ככלל ,לבצע את ההפחתה בהתאם למפתח היחסי שהוצע על ידי הצדדים .זאת ועוד נקבע ,כי על בית המשפט לשקול להשתמש בסמכותו בעניין הסכומים שהופחתו כאמור ולהעבירם לטובת חברי הקבוצה. .34בענייננו -הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר תשלום שכ"ט לבאי כוח המבקשים בסך של ,₪ 755,000בתוספת מע"מ כדין ,אשר יתחלק באופן שווה בין המשרדים המייצגים את המבקשים בבקשות האישור הנפרדות; וכן תשלום גמול למבקשים בסך ₪ 170,940בתוספת מע"מ כדין ,ככל שחלה עליו חובת תשלום מע"מ ,אשר יתחלק באופן שווה בין ארבע בקשות האישור הנפרדות .צירוף סכומים אלו מסתכם בסך של ₪ 925,940בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה מהווה כ 30.6%-מסכום הפיצוי ( ,)₪ 3,020,000והינו גבוה מהמקובל בפסיקה. המבקשים ציינו כי חרף זאת יש לאשר המבוקש שכן במקרה דנן מעורבים מספר משרדי עורכי דין ,שהגישו בקשת אישור מאוחדת ,וכן כי הדבר יהווה תמריץ למשרדי עו"ד להתאחד במקרים המתאימים. ואולם ,אין בנימוקי הצדדים כדי להצדיק סטייה משיעור הגמול ושכה"ט כפי שנקבע בפסיקה אך לאחרונה ,אשר עומד על סכום מקסימלי של ( 25%עניין סופרגז). ניהול יעיל של ההליך הינו דבר מחוייב המציאות.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26

.35לאור האמור ,יש להעמיד את סכום הגמול ושכה"ט על סך של 25%מסכום הפיצוי ,דהיינו סך של .₪ 755,000כמפורט להלן: הסכום הסופי שהבנק הסכים לשלם כפיצוי וגמול ושכ"ט עומד על סך של ₪ 3,945,940המורכב מפיצוי בסך ₪ 3,020,000וגמול ושכ"ט .₪ 925,940 בהתחשב ביחס בין הגמול לשכה"ט כפי שהוסכם בין הצדדים ( 81.5%שכ"ט ,ו 18.5%-גמול), מתוך הסכום שהוקצה לגמול ושכ"ט ייועד סך של ,₪ 631,625בצירוף מע"מ לטובת שכ"ט עוה"ד .היתרה על סך של ,₪ 143,375בתוספת מע"מ ככל שחל ,תיועד לטובת גמול למבקשים. הסכומים יחולקו בין המבקשים ובאי כוחם בהתאם למוסכם כמפורט לעיל.

9מתוך 12

27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ את ההפרש שנוצר בין הסכום המוסכם של ₪ 925,940לבין הסכום שאושר ₪ 755,000יש להעביר לטובת הפיצוי לקבוצה ,לקופת הקרן.

1 2 3

.36פטור מאגרה :הצדדים ביקשו כי בית המשפט יפטור את הבנק מתשלום חלקה השני של האגרה, וזאת נוכח השלב הדיוני במסגרתו הגיעו להסדר פשרה .הגורמים המקצועיים התנגדו בטענה כי לא מתקיימים "טעמים מיוחדים" למתן הפטור. .37תקנה 7א(א)( )3לתקנות בתי המשפט (אגרות) ,תשס"ז( 2007-להלן" :תקנות האגרות") קובעת, כי מקום בו הסתיים הליך ייצוגי בפסק דין המאשר הסדר פשרה ,חלקה השני של האגרה ישולם על ידי המשיב ,אשר גם ישפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה .דהיינו ,מחוקק המשנה קבע ,כי ברירת המחדל בעת אישור הסדר פשרה היא כי נטל תשלום האגרה הוא על המשיב ,כאשר הת קנות מקנות לבית המשפט שיקול דעת לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שירשמו".

4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

כפי שקבעתי לא אחת ,יש להקפיד בפרשנות המונח "טעמים מיוחדים" ,שאחרת יהפוך החריג לכלל ונמצא עצמו מרוקנים מתוכן את התכליות שלשמן הותקנו תקנות האגרות אשר לא יקוימו ,ולצד זאת הקופה הציבורית תמצא חסרה ללא הצדקה ובניגוד לכוונת המחוקק. לטעמי ,אין בהגעה להסדר בשלב מקדמי של ההליך ,הגם שגלומה בו תועלת לציבור ,כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הענקת פטור מתשלום אגרה .לו סבר מחוקק המשנה ,כי הסדר בשלב מוקדם של ההליך מצדיק הענקת פטור או הנחה מתשלום אגרה ,היה מונה זאת במסגרת רשימת הפטורים הקבועה ,בדומה לפטור מאגרה הניתן בתביעות אזרחיות כמפורט בסעיף 6 לתקנות האגרות .הוראה זו אינה קיימת לגבי תובענות ייצוגיות ועל כן אין להכניסה בדלת האחורית כ"טעם מיוחד" מקום בו מתקין התקנות ראה לנכון שלא לכלול הוראה שכזו לגבי הליך של תובענה ייצוגית [ראו למשל ת"צ (מחוזי ת"א) 23066-04-20רוני רחל הררי נ' שופרסל בע"מ ( ;)18.8.2024ת"צ (מחוזי ת"א) 35104-04-20סגל נ' ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ( ;)10.3.2022ת"צ (מחוזי ת"א) 46331-03-19דניאל נ' סלקום ישראל בע"מ (.])18.3.2020

15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29

.38ערה אני לפסיקה אליה הפנו הצדדים במסגרתה ניתן הפטור במקרים של הסדר פשרה בשלבים מוקדמים של ההליך .אין בידי לקבל עמדה זו .בהקשר זה ,אין להתעלם מכך שבבחינת הבקשה לאישור הסדר הפשרה מוקדשים משאבים רבים וכי אין מקום להעצים את התמריץ הקיים לצדדים להגיע להסדר פשרה בדמות של מתן פטור מאגרה בשעה שתמריץ זה גבוה דיו.

30 31 32 33 34

10מתוך 12

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בפני כבוד השופטת רחל ברקאי ,סגנית הנשיא

15יוני 2025

ת"צ 71271-01-20כרמלי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ .39לאור זאת ,אינני רואה לנכון להעניק פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. בנוסף ,בהתאם להוראות תקנה 7א(א)( )3לתקנות האגרות ישפה הבנק את המבקשים בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידם.

1 2 3 4 5

סוף דבר .40לאור כל האמור ,הריני מאשרת את הסדר הפשרה.

6 7 8

.41בתוך 14יום מהיום יפרסמו הצדדים ,על חשבון הבנק ,הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף (25א)( )4לחוק.

9 10 11

.42הצדדים ימציאו העתק מההודעה לציבור ליועץ המשפטי לממשלה ,בהתאם להוראות תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות ,התש״ע.2010- הצדדים ימציאו עותק מפסק דין זה ,בצירוף הסדר הפשרה וההודעה לציבור למנהל בתי המשפט ,לטובת רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות ,בהתאם להוראות סעיפים (19ה) ו(25-ז) לחוק. הצדדים יעבירו עותק מפסק הדין והסדר הפשרה לקרן לפי סעיף 27א לחוק. .43הבנק יפקיד בקופת הקרן סך של כ ,₪ 3,170,940-בתוך 60ימים מהיום שפסק דין זה יהפוך חלוט .עם הפקדת הסכום בקופת הקרן ישלחו הצדדים הודעה לבית המשפט.

12 13 14 15 16 17 18 19 20 21

.44הגמול ישולם על פי המפורט לעיל .שכ"ט ישולם בשתי פעימות .המחצית האחת כמפורט לעיל, המחצית השנייה לאחר מתן אישור בית משפט על השלמת ביצוע התחייבויות הבנק.

22 23 24

.45הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה -נדחית .בהתאם להוראות תקנה 7א(א)( )3לתקנות האגרות ,הבנק ישפה את המבקשים בסכום ששולם בגין חלקה הראשון של האגרה ,בתוספת הפרשי הצמדה. נקבע לתז"פ ליום 1.9.25לקבלת אישור הקרן על העברת הכספים.