פרטי ההליך
<#2#>
החלטה
לפניי ערר על החלטת בית משפט שלום בעכו (כב' השופט עמית רוזינס) מיום 29.10.2023 (אתמול) אשר במסגרתה הורה על המשך החזקתם של העוררים אחמד כליפה (עורר מס' 1) ומוחמד ג'בארין (עורר מס' 2) עד יום 2.11.2023 בשעה 13:00. ההחלטה על המשך ההחזקה במעצר נבעה לפי הנמקת בית משפט קמא מכמות פעולות החקירה אשר נותרה לביצוע ומהותן וכדי לאפשר לבית המשפט לעקוב אחר התפתחות החקירה. יצוין כי ההחלטה ניתנה ביחס לכל אחד מן העוררים בנפרד, הוגש ערר מאוחד, הדיון נשמע במאוחד והחלטתי זו תתייחס כמובן להוראות הן לגבי העורר 1 הן לגבי העורר 2. העוררים נעצרו ביום 19.10.2023 בשעת ליל בגין חשדות להשתתפות באירוע שבמהלכו הם פרסמו דברי הסתה בפומבי. בתחילה הוארך מעצרם פעמיים בבית משפט השלום. ביום 25.10.2023 הוארך מעצרם בפעם השלישית על ידי השופט הנכבד ראמי נאסר. שופט זה הורה על הארכת המעצר עד יום 29.10.2023 והנחה את המשטרה לעשות את שנדרש על מנת להשלים את החקירה במהלך תקופת המעצר הקרובה במטרה להביאה לסיומה בהיעדר התפתחויות חדשות והמהותיות. על ההחלטות בעניינם של השניים הוגשו עררים לבית משפט זה וחבריי השופטים ליפשיץ ופורת דנו באותם עררים. כב' השופט ליפשיץ מצא לאחר שהערר נמחק להימנע מלהתערב כמובן בהחלטה וכב' השופט פורת אשר דן בעניינו של העורר מס' 2 נתן החלטה מנומקת שבמסגרתה דחה את הערר. במסגרת אותה החלטה ציין חברי כי הוא שותף למסקנת בית המשפט קמא בדבר קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות ובדבר קיומה של עילת מעצר ברף גבוה. חברי הדגיש כי המלל המיוחס לעורר מס' 2 שהוא מתועד משקף "דברי הסתה מובהקים, חוזרים ונשנים, שכל מטרתם היא שיתוף רעיוני, קריאה להזדהות ולנקיטת מעשים יחד עם אוכלוסיית עזה תוך הבעת הסכמה ותמיכה למעשים הקשים שבוצעו מצד אותם אנשים כלפי מדינת ישראל". חברי ציין כי הטענה שאמירות אלה חוסות תחת חופש הביטוי רחוקה מהמציאות ולפיכך דחה אותה על הסף. הוא עמד על פעולות החקירה שננקטו אשר אינן קשורות רק לאותן התבטאויות אלה למוצגים נוספים שהגיעו לידי הרשות החוקרת והמחייבים חקירת העורר 2 לגביהם כאשר הודגש שיש מקום לבדוק התבטאויות נוספות שיש חשש שאותו עורר השמיע בפורומים אחרים. לאור זאת, קבע חברי שאין לומר שהחקירה איננה מתקדמת או שהיא מתעכבת שלא לצורך. חברי אף העיר, יכול שלמעלה מן הנדרש שאילו היה מקום לערער על ההחלטה זה על קיצור ימי המעצר אולם ערר כזה לא הוגש. לאור זאת, נדחה אותו ערר. ביום 29.10.2023 שבה המשיבה וביקשה להמשיך להורות על מעצרם של העוררים למשך שבעה ימים נוספים כאשר צוין שהחשדות שבהם מדובר הם פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי טרור, תמיכה או הזדהות בניגוד לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור והזדהות עם ארגון טרור בנסיבות של מעשה טרור בניגוד לסעיף 24(א)(2) לאותו החוק. כב' השופט רוזינס אשר דן בבקשות מצא שקיים חשד סביר שהעוררים ביצעו את המיוחס להם. הוא דחה את הטענה שלפיה המעשים מתמצים בהפגנה, בהתקהלות או באמירת דברים שחופש הביטוי חל עליהם תוך שהוא מצטט את דברי כב' השופט פורת בהחלטה הנ"ל. הוא אף עיין בחומר החקירה שהתווסף מאז ובכלל זה בתמלילים של הדברים המיוחסים לעורר ובראיות נוספות והגיע לכלל מסקנה שלפיה קיים יסוד סביר לחשד לביצוע כל העבירות המיוחסות לעוררים שאין מדובר במקרה של התקהלות או הפגנה או באמירות החוסות תחת הגנת חופש הביטוי. השופט הנכבד בא לדעה שעוצמת החשדות התחזקה והיא חזקה מספיק לצורך הארכת מעצר נוספת. הוא התמודד גם עם טענת ההגנה שלפיה אין להשוות עניינם של העוררים לחשודים אחרים שנעצרו בהפגנות בלתי חוקיות, לא מבחינת העבירות, לא מבחינת חומרת הדברים והמסוכנות הנשקפת מהם ולא מבחינת הנסיבות הספציפיות בהן נעשו המעשים. השופט הנכבד בא לדעה ברורה שלפיה מתקיימת עילת מעצר מובהקת בשל אפשרות שיבוש פעולות חקירה שהמשטרה והפרקליטות מבקשות לבצע בפרשה זו. הוא אף הדגיש בכל הנוגע לעילת המעצר ש"מתקיימת גם עילת מסוכנות שאין שנייה לה, החורגת הרבה מעל ומעבר ממסוכנות רגילה, הנשקפת מדברים הנאמרים במסגרת חופש הביטוי. בוודאי בתקופת מלחמה כשיש המכנים אותה רב זירתית והסיכונים הכרוכים בה". ממשיך השופט הנכבד ואומר : "עוצמת המסוכנות וטיבה בזמנים חריגים אלה לא מאפשרת לקיחת סיכון שהחשוד ימשיך להסית את הציבור בדרך כלשהי כולל באמצעים טכנולוגיים ולכן לא ניתן להפחית את המסוכנות באמצעות חלופות מעצר". עם זאת, מצא השופט הנכבד לקצר את התקופה המבוקשת כדי לאפשר לבית המשפט לעקוב אחר התפתחות החקירה והורה על הארכת המעצר עד ליום 2.11.2023 שעה 13:00 כאמור לעיל. עם החלטה זו לא השלימו העוררים ובאמצעות באות כוחן המלומדות, עורכות הדין אפנאן חליפה ומיסאנה מוראני (ממרכז עדאלה) עתרו נגד החלטת הערכאה הראשונה והעלו טיעונים כדלקמן: קביעת הערכאה הראשונה שלפיה מתקיימת עילה אפשרית של שיבוש החקירה איננה במקומה בשים לב לאופי הראיות ולכך שעיקר החשד מבוסס על סרטון שבו צולמה אותה הפגנה בה מדובר. העוררים שיתפו פעולה, לא הכחישו את נוכחותם במקום ונתנו הסבר לכל קריאה שהושמעה בהפגנה. החקירה איננה מתקדמת די הצורך; המשטרה משתהה בהשלמתה. לא ניתן משקל ראוי לכך שהעוררים מצויים מאחורי סורג ובריח מזה זמן ובוודאי שאין הלימה בין תקופת המעצר הארוכה יחסית (חמישה ימים) לבין המעצר הארוך עד כה. לא נבחנו חלופות מעצר אשר יש בידי העוררים להציע. במהלך הטיעונים לפניי הושמעו הנמקות נוספות הקשורות באופי הדברים שנאמרו, בעובדה שאין ניתן להשתמש במצב החירום כקרדום לחפור באמצעותו תקופות חקירה בלתי סבירות ולכך שבית המשפט הוא מגינם של העצורים ושל זכויותיהם החוקתיות ומי שאמור להיות בגדר חומה בפני פגיעה בלתי מידתית בזכותם של החשודים לחירות. שמעתי את תשובתו של ב"כ המשיבה לטענות הנ"ל. ב"כ המשיבה הפנה אותי לחומר החקירה ועיינתי בו עיין היטב. לדבריו, קיימות פעולות חקירה בנות שיבוש כפי שצוין בהחלטת הערכאה הראשונה. ההשתהות המסוימת בחקירה נבעה מטעמים אובייקטיביים למיניהם. לדבריו, שיתוף הפעולה מצדם של הנחקרים לא היה מושלם וההשתתפות בעררים פעם אחר פעם גררה עיכובים נוספים. לבסוף ציין כי בכוונת המשטרה לחתור לסיום החקירה לקראת ה-02.11.2023 זאת מאחר שהפרקליטות מצויה עמוק בנבכי החקירה, מסרה כבר את השלמותיה וב"כ המשיבה מקווה שבימים שנותרו ניתן יהיה להשלים את המלאכה. כאמור לעיל עיינתי עיין היטב בחומר הראיות ובאתי לדעה כי קיים גם קיים יסוד סביר לחשד אשר הובא נגד העוררים. בחנתי בקפדנות את תשובותיהם לשאלות שנשאלו ודומה שהללו אינן מניחות את הדעת. שותף אני לדבריו של כב' השופט פורת בהחלטתו הנ"ל שקיים חשד סביר ואף למעלה מכך לביצוע העבירות שבעשייתן חשודים העוררים. אף אני סבור שהדברים אשר הוקלטו ותורגמו מפי העוררים משקפים דברי הסתה מובהקים, חוזרים ונשנים אשר מטרתם להזדהות ולקרוא לעשיית מעשה תוך הבעת הסכמה ותמיכה למעשים קשים שבוצעו על ידי ארגון טרור. למותר לציין כי דברים כאלה אינם יכולים לחסות תחת הגנת חופש הביטוי, תהא המדינה דמוקרטית ושומרת על זכויות אדם ככל שתהא בין כימים כתיקונם בין בימי חירום. שאלתי את עצמי אם פעולות החקירה אשר צוינו בבקשת המשיבה אכן חייבות להתבצע כאשר העוררים במעצר שמא הן עלולות להשתבש והאם קיים חשש סביר לשיבושן. תמים דעים אני עם חברי השופט פורת ולאחר מכן עם שופט הערכאה הראשונה שקיים חשש אמיתי לשיבוש, בין השאר בשים לב להתנהלותם של העוררים בחקירה גופה ולפיכך דומה שהחלופה האפשרית אשר הוצעה על ידי הסנגוריות איננה יכולה ליתן מענה לחשש השיבוש. בוודאי שאין בה ליתן מענה לחשש המסוכנות. בכל סוגיה של מעצר יש לערוך איזון בין זכויות החשוד לחירות ולהיות משוחרר ממעצר לבין צורכי החקירה והחשש שמא בעתיד יפגע בביטחון הציבור. במקרה זה, הן החשש לשיבוש הן החשש בדבר מסוכנות עתידית מחייבים לטעמי המשך החזקה במעצר בפרט בתקופה הקשה שבה מצויה המדינה בימים אלה. כב' השופטת ברק ארז בהחלטתה בבש"פ 7622/23 רמזה כי בימים אלה הבחינה של התקדמות החקירה איננה בחינה רגילה. באותו מקרה בית המשפט המחוזי ציין שהימים אינם ימים רגילים והמסוכנות הטמונה בפרסום היא ממשית ולא ניתן להקל בה ראש ואילו השופטת ברק ארז ציינה כי האילוצים הקשים שבהם נתונה עבודתם של גורמי האכיפה בימים קשים אלה הם בהחלט שיקול עת בוחנים את אותו איזון. אינני מביע דעה בדבר השאלה העתידית מה צריך להיות גורלה של בקשה למעצר עד תום ההליכים אם כזו תתגבש. עם זאת, אין ניתן במקרה מסוג זה להתעלם מהמסוכנות האפשרית הגבוהה הטמונה בהסתה ובתמיכה בארגון טרור או במעשי טרור והדברים צריכים תמיד להילקח בחשבון. התוצאה היא שהעררים נדחים. רשמתי לפניי את הודעת ב"כ המשיבה כי בכוונת המשטרה לעשות הכל על מנת להשלים החקירה עד ליום 2.11.2023 מועד תום הארכת המעצר ולשקול צעדיה בדבר המשך הדרך באותה נקודת זמן. העתק ההחלטה יועבר אל שב"ס. ב"כ העורר 1 העלתה טרונייה שלפיה מרשה לא קיבל פרוטוקולים של הדיונים עד כה חרף חובת שב"ס לעשות כן. אבקש מגורמי שב"ס למלא חובתם על פי דין ולהעביר את הפרוטוקולים כנדרש. שמעתי טענה שלפיה אין מאפשרים לעוררים לקבל ציוד בסיסי (ביגוד) מבני משפחותיהם. מובן כי עניין זה כפוף לנהלי שב"ס אך ראוי לשמר בעניין זה את הזכויות הבסיסיות של אדם לקבל ביגוד נקי מבני משפחתו וככל שנהלי שב"ס מאפשרים זאת אבקש שהדבר יבוצע. <#3#> ניתנה והודעה היום ט"ו חשוון תשפ"ד, 30/10/2023 במעמד הנוכחים. אבי לוי, שופט הוקלד על ידי גל סמדג'ה