ת"צ 23474-04-25 ת"צ 23474-04-25

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). בקשת האישור ביום 9.4.25 הגיש המבקש, ג'ריס עואד (להלן: "המבקש") בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, גרואו פיימנטס בע"מ (להלן: "המשיבה"). בבקשת האישור, טען המבקש, בין היתר, כי המשיבה גבתה עמלות ביתר ושלא כדין עבור שירות "עסקה בטוחה" (שירות 3 (DS מבתי העסק המשתמשים בשירותיה. כלומר, לשיטת המבקש, בעסקאות אשר חולקו לתשלומים, המשיבה גבתה מבתי העסק את עמלת העסקה הבטוחה בגין כל תשלום בנפרד, במקום פעם אחת עבור העסקה כולה. לטענת המבקש, בהתנהלותה, הפרה המשיבה, בין היתר, את הוראות חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019; חוק הנאמנות, התשל"ט-1979; חוק החוזים האחידים; התשמ"ג-1982, פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; חוק עשיית עושר ולא במשפט; התשל"ט-1979; חוק החוזים (חלק כללי); התשל"ג-1973 וכן תנאי השירות של המשיבה. המשיבה כופרת בכל טענות המבקש. עם זאת, משיקולי יעילות וחיסכון במשאבים, ולצרכי פשרה, הסכימה המשיבה להגיע להסדר הפשרה, זאת טרם הגשת תשובה מטעמה. הבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת ההסדר, הסכימו הצדדים להגדיר את חברי הקבוצה כך: "לקוחות המשיבה שנגבתה מהם עמלת עסקה בטוחה ביתר ב-7 השנים קודם למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישור הסכם הפשרה". הצדדים הסכימו, כי בית המשפט ימנה בודק ניטרלי (להלן: "מומחה בודק") שיחשב את גובה העמלות שנגבו ביתר, והמשיבה תישא במלוא שכרו והוצאותיו. עוד הוסכם, כי המשיבה תשיב לחברי הקבוצה סכום כולל וסופי שמשקף את גובה עמלת העסקה הבטוחה שנגבתה ביתר, הכל בהתאם לחישוב המומחה הבודק. על פי המוסכם, היה על המשיבה לחייב את לקוחותיה בעמלה בשיעור של 0.3% מסכום העסקה או סך של 2.5 ₪ לעסקה, בהתאם לנסיבות. עוד הוסכם, כי המשיבה תשיב לחברי הקבוצה, כסכום כולל סופי ומוחלט בגובה עמלת עסקה בטוחה שנגבו מחברי הקבוצה בעסקאות תשלומים מעבר לעמלה אחת עבור עסק אחת. ההשבה תבוצע בתוך 60 יום מיום אישור הסכם הפשרה וזה יהפוך למוחלט או ממועד השלמת הבדיקה על ידי המומחה הבודק, לפי המועד המאוחר. כמו כן, במסגרת הסדר הפשרה הסכימו הצדדים, כי חברי קבוצה שהם "בית עסק פעיל" (שנסלקה עבורו לפחות פעולה אחת בחודשיים שקדמו להשבה) יקבלו את ההשבה באמצעות זיכוי בחשבון הסליקה בתוך 60 ימים ממועד פסק הדין החלוט או השלמת הבדיקה. על פי המוסכם, תשלח המשיבה הודעה לחברי הקבוצה שהם בית עסק פעיל. בהודעה יפורט מקור ההשבה. באשר לחברי קבוצה שאינם עוד לקוחות המשיבה – ככל שאלה זכאים להשבה העולה על 30 ₪, הוסכם כי אלו יקבלו הודעה בדוא"ל או מסרון ויתבקשו לשלוח בתוך 21 ימים פרטי חשבון בנק, שאליו תועבר ההשבה בתוך 60 ימים. עוד הוסכם, כי לקוחות עבר שסכום ההשבה שלהם נמוך מ-30 ₪ , או שלא יצרו קשר בתוך 21 ימים, לא יקבלו זיכוי וכספם יועבר לחברי הקבוצה שהם "בית עסק פעיל". בסוגיית הגמול ושכר הטרחה, המליצו הצדדים לפסוק את הסכומים הבאים: אם סכום ההשבה לא יעלה על 500,000 ₪, ישולמו גמול ושכר טרחה בשיעור של 25% מסכום זה, ובנוסף סך של 15,000 ₪ בגין רכיב ההסדרה העתידית. אם סכום ההשבה יעלה על 500,000 ₪ אך יפחת מ-2,500,000 ₪, ישולם שיעור של 25% מסכום ההשבה ובנוסף סך של 40,000 ₪ בגין רכיב ההסדרה העתידית. אם סכום ההשבה יעמוד על סך הנע בין 2,500,000 ₪ ל-5,000,000 ₪, ישולמו גמול ושכר טרחה בשיעור של 25% ובנוסף סך של 80,000 ₪ בגין רכיב ההסדרה העתידית. אם סכום ההשבה יעלה על 5,000,000 ₪, ישולמו גמול ושכר טרחה בשיעור של 25% עד לסכום של 5,000,000 ₪, ובגין סכומי ההשבה מעבר לכך ישולם שיעור נוסף של 20%, לצד תוספת של 120,000 ₪ בגין רכיב ההסדרה העתידית. כלומר, המבקש ובא כוח הקבוצה, ביקשו לפסוק כגמול ושכ"ט סכום כולל בשיעור של 25%, אותו יחלקו בינם ובין עצמם כהבנתם. כמו כן, הוסכם כי המשיבה תשלם למבקש החזר הוצאות בגין מסירה בסך של 413 ₪, והחזר מחצית האגרה הראשונה בסך 6,399 ₪, ותישא במחצית השנייה אם לא יינתן פטור. הצדדים פירטו את השיקולים שהובאו בחשבון בקביעת המלצתם, ובין היתר: התועלת שהושגה לחברי הקבוצה. שכן, המשיבה תשיב השבה מלאה של העמלות אשר נגבו ביתר. ההסדרה העתידית, ונכונות המשיבה לשינוי מערך החיוב שלה בעקבות בקשת האישור. מידת ההשקעה של המבקש ובאי כוחו בעריכת כתבי הטענות וניהול מו"מ והגעה להסדר הפשרה. הסיכון שנטלו על עצמם המבקש ובאי כוח בניהול ההליך. נכונות המבקש ובאי כוחו להביא המחלוקות לסיומן ביעילות ובמהירות תוך חיסכון זמן שיפוטי יקר. הצדדים הסכימו, כי יש לראות בבודק שביקשו למנות, כבודק העונה על דרישות סעיף 19(ב) לחוק. נוסף על כך, הצדדים עותרים לפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט. לשיטת הצדדים, קבלת אישור בלתי מותנה להסדר בפסק דין חלוט מהווה תנאי מתלה לתוקפו של ההסכם. זאת ועוד, הצדדים סבורים, כי הסכם הפשרה הוא ראוי, הוגן, סביר ומיטיב עם חברי הקבוצה המיוצגת. זאת, בשים לב להשבה המלאה של העמלה מושא ההליך, וההסדרה העתידית בעניין. עמדת הגורמים המקצועיים במדינה היועצת המשפטית לממשלה הגישה הודעה בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק, לפיה, הגורמים המקצועיים במדינה (להלן: "הגורמים המקצועיים") אינם מתנגדים להסדר הפשרה. עם זאת, ביקשו הגורמים המקצועיים להעיר מספר הערות ביחס להסדר. ביחס להשבה ללקוחות פעילים, ציינו הגורמים המקצועיים, כי הסדר הפשרה אינו דן במקרה שבו סכום הזיכוי עולה על סכום החיוב. הגורמים המקצועיים הציעו, כי במקרה כזה, היתרה תועבר ישירות לחשבון הבנק של בית העסק. כמו כן, לעמדת הגורמים המקצועיים, במצב בו בית עסק פעיל יפסיק את השירותים לפני מימוש מלוא הזיכוי, יש להעביר את היתרה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק (להלן: "הקרן"). זאת ועוד, בכל הנוגע להשבה ללקוחות העבר, הגורמים המקצועיים העלו חשש שהמנגנון המוצע דורש פעולה אקטיבית מצד הלקוחות, אשר יכול לפגוע ביכולתם לממש את הפיצוי. בעניין זה, הגורמים המקצועיים הציעו להעביר את סכום הפיצוי ישירות ללקוחות העבר, על פי הפרטים המצויים אצל המשיבה. כמו כן, לעמדת הגורמים המקצועיים ההוראה בהסכם לפיה, סכומי השבה של לקוח עבר הנמוכים מ-30 ש"ח, או סכומים להם זכאי לקוח עבר שלא יצר קשר במועד, יועברו כהטבה ללקוחות פעילים, מעוררת קושי נוכח סעיף 20(א)(3) לחוק. כלומר, אין לתת לחברי הקבוצה פיצוי מעבר לפיצוי המגיע לו. בנסיבות אלו, לשיטת הגורמים המקצועיים, ככל שיש יתרה סכום להשבה, זו תועבר לקרן. בכל הנוגע לגמול ושכר טרחה, הגורמים המקצועיים ביקשו לפרט את החלוקה בין הגמול למבקש לבין שכר הטרחה לבאי כוחו, ולא לקבוע סכום כולל. זאת ועוד, הגורמים המקצועיים התנגדו להגדלה מלאכותית של בסיס הפיצוי בהתחשב בהסדרה עתידית, וטענו שאחוזים גבוהים יותר במקרים חריגים צריכים להיגזר מהפיצוי שניתן בפועל לחברי הקבוצה. כמו כן, הוצע כי תשלום הגמול ושכר הטרחה יבוצע באופן חלקי בתחילה, והיתרה לאחר הגשת תצהיר ביצוע מטעם המשיבה, זאת כתלות במימוש סכום ההשבה. נוסף על כך, הגורמים המקצועיים התנגדו לבקשה למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. נטען, שבנסיבות העניין, אין טעם מיוחד למתן הפטור המבוקש. לטענת הגורמים המקצועיים, ברירת המחדל היא גביית המחצית השנייה של האגרה. עוד נטען, כי למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה יש השלכות רוחב על הקופה הציבורית, זאת נוכח העובדה שחלק ניכר מהליכים ייצוגיים מסתיימים בהסדר פשרה במסגרתו מתבקש הפטור. עוד מדגישים הגורמים המקצועיים, כי כל הליך מחויב באגרה, זאת כחלק מעלויות ההליך וכמטרה למנוע הליכי סרק. זאת ועוד, הגורמים המקצועיים מפנים לכך שמחוקק המשנה לא מצא לנכון לקבוע שסיום הליך ייצוגי בפשרה מהווה נסיבה המצדיקה פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. תשובת הצדדים לעמדת הגורמים המקצועיים הצדדים הגישו תשובה משותפת לעמדת הגורמים המקצועיים. הצדדים מדגישים, כי לא הוגשה התנגדות להסדר הפשרה מצד חברי הקבוצה או הציבור, וכי הגורמים המקצועיים אינם מתנגדים לעצם ההסדר אלא מעלים הערות נקודתיות בלבד. עוד מדגישים הצדדים, כי הסדר הפשרה הוא מכלול שלם המאזן כראוי בין האינטרסים, הסיכויים והסיכונים, ומעניק לחברי הקבוצה השבה כספית מלאה לצד הסדרה עתידית. ביחס לחברי קבוצה שהם לקוחות פעילים, הצדדים מקבלים את שתי הצעות הגורמים המקצועיים למנגנון ההשבה. כלומר, ככל שסכום הזיכוי יעלה על סכום החיוב בחשבון הסליקה, תועבר יתרת הסכום ישירות לחשבון הבנק של בית העסק. כך גם, ככל שבית עסק פעיל יפסיק את השירותים בטרם מומש מלוא הזיכוי, תועבר יתרת סכום הזיכוי שטרם מומשה לקרן. ביחס ללקוחות העבר, הצדדים טוענים שהצעת הגורמים המקצועיים לביצוע השבה ישירה ללקוחות אלה, אינה מתאימה בנסיבות העניין. הצדדים מסבירים, כי חברי הקבוצה הם בתי עסק שמשתמשים לעיתים במספרי טלפון קוויים או במספרי עובדים, ולכן העברה לטלפון נייד עלולה לגרום להעברת כספים לגורם שאינו זכאי להם. כמו כן, לשיטת הצדדים, במקרה דנן סכומי ההשבה לכל חבר קבוצה נמוכים יחסית, ומשכך עלות ביצוע ההעברה באפליקציות אינה סבירה. על כן, הצדדים מבקשים להותיר על כנו את המנגנון המקורי הקבוע בהסכם, הכולל משלוח הודעת דוא"ל או מסרון למי שזכאי להשבה מעל 30 ש"ח לצורך מסירת פרטי בנק. הצדדים מקבלים את הצעת הגורמים המקצועיים, לפיה יתרת סכום ההשבה שלא תושב ללקוחות שאינם בתי עסק פעילים תועבר לקרן. בכל הנוגע להערות הגורמים המקצועיים בסוגיית הגמול ושכר הטרחה, הצדדים מבהירים כי רכיבים אלו משולמים מעבר לסכומי ההשבה ואינם באים על חשבון חברי הקבוצה. משכך, אין חובה לפרט את החלוקה בין הסכום שישולם כגמול למבקש לבין הסכום שישולם כששכר טרחה לב"כ המבקש. כמו כן, סבורים הצדדים שיש לדחות את עמדת הגורמים המקצועיים בכל הנוגע לגמול ושכ"ט בגין הסדרה עתידית. לטענתם, בעקבות הגשת בקשת האישור שינתה המשיבה ותיקנה את מערכת התשלומים. עוד טוענים הצדדים, כי מדובר בהסדרה עתידית משמעותית. הצדדים מסכימים, כי עם אישור הסכם הפשרה ישולמו כגמול ושכ"ט 80% והיתרה עם הגשת תצהיר ביצוע מטעם המשיבה. ביחס לשכר המומחה הבודק, הצדדים מבהירים כי זה ישולם על ידי המשיבה כחלק מסכום הפשרה הכולל, זאת נוסף על סכום ההשבה לחברי הקבוצה, ומבלי לגרוע ממנו. לשיטת הצדדים, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, במקרה דנן מתקיימים הטעמים המיוחדים למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. הצדדים מסבירים, כי הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך, זאת בטרם התקיים דיון או הוגשה תשובה, דבר שהביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. דיון והכרעה בהתאם להוראות החוק, על בית המשפט לקבוע כי הסדר הפשרה הוא "ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". משכך, על בית המשפט לבחון: הטבת ההסדר עם חברי הקבוצה, סבירות שווי הפיצוי המוצע לעומת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, איזון ראוי של ההסדר את סיכויי ההצלחה בהליך והבחנה בין זהות קבוצת הנהנים מההסדר לקבוצת הנפגעים והיכולת לאתר את קבוצת הנפגעים ולהעניק להם פיצוי ישיר. תפקיד בית המשפט הוא, בין היתר, להגן על עניינם של חברי הקבוצה בראי החוק. משכך, על בית המשפט לבחון את הסכם הפשרה וככל שהוא מאשר אותו, חובה על בית המשפט לנמק את הסיבות לכך. הטעם לחובת הנימוק ולבחינה המדוקדקת של הסכם פשרה בהליך ייצוגי, נעוץ בכך שפסק הדין מהווה מעשה בית דין כלפי כלל הקבוצה, אשר חבריה לא נטלו חלק בניהול ההליך. כלומר, בשונה מהסדר פשרה בהליך אזרחי "רגיל" המושג בין הצדדים להליך בלבד, בהליך הייצוגי אישור הפשרה מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה המיוצגת. קבוצה זו, כוללת תובעים שלא נטלו חלק בהליך המתנהל בהעדרם. כפי שנקבע ברע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (נבו 17.3.2024) (להלן: "עניין סופרגז") על בית המשפט לשקול את הפער בין הסעד המוצע לבין זה שחברי הקבוצה יכולים היו לקבל אם התובענה הייתה מוכרעת לטובת חברי הקבוצה והשלב הדיוני בו מצוי ההליך. עוד על בית המשפט לשקול סיכונים וסיכויים, ככל שההליך היה מתנהל ומגיע להכרעה סופית. דהיינו, מקום בו לפנינו הסדרים ראויים בראי הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליך, ראוי לעודד ולתמרץ הסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים. לאלה יתרונות משמעותיים. סיום הליכים מסוג זה על דרך הפשרה, כוללים חיסכון ניכר בעלויות ניהול ההליך, תוך הבטחת פיצוי מהיר ויעיל לחברי הקבוצה. בענייננו, פורטו לעיל הגדרת הקבוצה, הסעדים המבוקשים וכן עיקרי הסכם הפשרה. לאחר עיון בהסכם הפשרה, בעמדת הגורמים המקצועיים וכן בתגובת הצדדים לעמדת הגורמים המקצועיים, המסקנה היא שהסכם הפשרה עומד בתנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו- 8 (א) לחוק. זאת ועוד, קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט, אשר משותפות לחברי הקבוצה. נראה, בנסיבות העניין, שתובענה ייצוגית היא הדרך הנכונה להכריע בסוגיה. כמו כן, ההסדר שיקלל היטב את הסיכונים והסיכויים לכל צד. עיון בהסדר הפשרה מעלה, שניתנה לצדדים וודאות בפרק זמן מהיר. יודגש, שאין כל וודאות שלו ההליך היה מתנהל עד תום, ההכרעה הייתה לטובת הקבוצה. יתרה מזאת, בענייננו, אין פער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. שכן, הסדר הפשרה מעניק השבה כספית מלאה. כמו כן, יש בהסכם הפשרה הסדרה עתידית. במקרה דנן, בחינת טענות הצדדים, לרבות עמדת הגורמים המקצועיים, מלמדת שלמעשה הגורמים המקצועיים אינם מתנגדים להסדר. זאת ועוד, בתגובתם, קיבלו הצדדים חלק ניכר מההערות שהועלו על ידי הגורמים המקצועיים. באשר ללקוחות העבר, הגורמים המקצועיים הציעו להעביר את סכום הפיצוי ישירות אליהם, על פי הפרטים המצויים בידי המשיבה. מנגד, הצדדים סבורים, כי ההצעה מעוררת מספר קשיים. בעניין זה, דעת בית המשפט כדעת הצדדים שכן העברת כספים למספר המצוי במערכת המשיבה, ללא בדיקת זהות בעליו עלולה לגרום לשגיאות ולהעברת הכספים לגורמים שאינם זכאים לכך. על כן, המנגנון הקבוע בהסכם, הכולל משלוח הודעת דוא"ל או מסרון למי שזכאי להשבה מעל 30 ש"ח לצורך מסירת פרטי בנק – הוא מנגנון סביר וראוי בנסיבות העניין. היתרה, ככל שלא תושב, תועבר, כמוסכם, לקרן. למען הסר ספק, מנגנון הסכם הפשרה לעניין השבה וזיכוי לחברי הקבוצה מאושר בשינויים המוסכמים על ידי הצדדים. גמול ושכר טרחה סעיפים 22 ו- 23 לחוק קובעים, כי בעת קביעת שיעור הגמול למבקש הייצוגי ולבא כוח הקבוצה על בית המשפט לקחת בחשבון את הסיכון שאלה נטלו על עצמם והתועלת שהתקבלה לקבוצה. ראו לעניין זה ע"א 7593/21 פיינטוך נ' אלוניאל (נבו, 9.6.2022). כמו כן, ראו את ע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט (נבו, 23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט"). בעניין רייכרט, כמו בעניין סופרגז, נקבע, כי יש מקום לקבוע את שכר טרחה לפי שיטת האחוזים, תוך בחינה פרטנית של כל מקרה בראיה של השלב הדיוני אליו הגיע ההליך. עוד ראו לעניין זה, את אשר נקבע בעניין סופרגז, כי ככלל יש לגזור את שכר הטרחה מתוך ההטבה בפועל ואם עסקינן בהטבה שאינה ניתנת לכימות ומדובר בהטבה עתידית, הרי שיש להתחשב בכך באופן כולל. בענייננו, אין ספק שהמבקש ובאי כוחו השקיעו זמן ומשאבים רבים בניסוח התובענה הייצוגית ובקשת האישור, וניהלו משא ומתן ארוך מול המשיבה, תוך נטילת הסיכון שהתביעה תדחה. זאת ועוד, יש להתחשב בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, וכן מידת החשיבות הציבורית של העניין מושא בקשת האישור. נכון הדבר שההליך לא ארך שנים רבות. אולם, במקרים המתאימים, כמו זה, על בית המשפט לעודד הליכי פשרה. דומה, שהפחתת שכר הטרחה והגמול במקרה דנן יוביל לתוצאה, לפיה הצדדים יבקשו להאריך את הדיון. על כן, יש לתגמל את הצדדים על יעילותם ויכולתם לאחוז את השור בקרניו. עיון בעמדת הגורמים המקצועיים לעניין הגמול ושכר הטרחה מעלה, שהחשש העיקרי שהועלה נוגע לאי החלוקה בין רכיבי הגמול למבקש. אולם, בהודעתם מיום 28.8.26, בעקבות החלטה בית המשפט בעניין, העבירו הצדדים המלצתם לגבי החלוקה בין רכיבי הגמול ושכר הטרחה. הצדדים המליצו, כי מתוך הסכום הכולל, החלוקה תהיה: 28% כגמול למבקש ו – 72% כשכר טרחה לבאי כוחו. על החלוקה הפנימית בין גמול ושכ"ט ראו את אשר נקבע בעניין סופרגז: "פסק הדין בעניין רייכרט התייחס לשיטה בה יש לנקוט בפסיקת שכר טרחה לבא הכוח המייצג, כאשר הגמול שנקבע שם (כ-2.4%) חושב בנפרד, והצטרף לשכר הטרחה. ואולם, עיון בפסיקתו של בית משפט זה ובפסיקותיהם של הערכאות הדיוניות מעלה כי יישום המפתח שנקבע בעניין רייכרט נעשה ללא הבחנה ברורה בין הגמול לתובע המייצג לבין שכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים. כשלעצמי, סבורני כי יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי הכוח המייצגים, שהרי המדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור. אומנם מדובר בהפחתה נוספת לעומת עניין רייכרט, ואולם היא הפכה למקובלת, ומן הראוי להוסיף ולנהוג על פיה (וראו ההחלטה בעניין אוסטרובסקי, פסקה 4(ד))." עוד ראו לעניין זה רע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' כוכב זיס (נבו, 24.4.2025) (להלן: "עניין הלפרין"), שם נקבע: "אלא שבמקרה זה יש לכבד, ככלל, את החלוקה בין הגמול המומלץ ושכר הטרחה המומלץ – ולשמור על יחס זהה ביניהם בסכומים הסופיים שיפסוק בית המשפט". בהינתן העובדה שהגמול ושכ"ט נגזרים כאמור לעיל והמדובר בחלוקה פנימית שגולתה, אין מקום להתערב בה. בכל הנוגע למנגנון גזירת שכ"ט וגמול בשיטת האחוזים לפי התשלומים המשתלמים בהסכם הפשרה ראו אשר נקבע בעניין רייכרט: "...ובהתאם נקבעו שלוש מדרגות יורדות: (1) עד 5 מיליון ש"ח – 25%; (2) מעל 5 מיליון ש"ח ועד 10 מיליון ש"ח – 20%; (3) מעל 10 מיליון ש"ח – 15%. בפסיקה מאוחרת יותר הובהר כי יש להפחית את האחוזים באופן מדורג גם לאחר המדרגה השלישית, ככל שהסעד שנפסק בפועל עולה משמעותית על 10 מיליון ₪." בענייננו, מנגנון הגמול ושכה"ט תואם את עניין רייכרט ואף הגורמים המקצועיים אינם מתנגדים לו, בכל הנוגע לסכומים שעד 10 מיליון ₪. משכך, זה מאושר. היה וסכום ההשבה יעלה על 10 מיליון ₪, השיעור הכולל של שכה"ט והגמול יעמוד על 15%. למען הסר ספק, השיעור הפוחת של הגמול ושכה"ט יחול על התוספת. באשר להסדרה עתידית – בהינתן הסכם פשרה הכולל הטבה כספית משמעותית והסדרה עתידית, נקבע בעניין הלפרין, שנכון יהיה שהגמול ושכה"ט, הנפסקים באחוזים, יגלמו גם ההטבה הנובעת מההסדרה העתידית. בענייננו, הצדדים ביקשו ובית המשפט אף אישר את הגמול ושכה"ט המרביים שנקבעו בעניין רייכרט וסופרגז. יש לזכור, שבעניין רייכרט וסופרגז נוהלו הליכים מורכבים וארוכים. במקרה דנן, ההליך הסתיים בזמן קצר יחסית שכן הצדדים השכילו לסיימו בדרכי פשרה. על כן, באיזון הראוי, ובהתאם לעניין הלפרין נראה שלא יהא נכון לאשר גמול ושכ"ט נוספים בגין הסדרה עתידית. הגמול ושכה"ט שנקבעו בשיעור המרבי לפי שיטת האחוזים מגלמים גם את ההסדרה העתידית. ודוק, ההסדרה העתידית עניינה התאמה להוראות החוק. על כן, הגמול ושכה"ט מאושרים בשינויים לעיל כאשר ההמלצה לתשלום גמול ושכ"ט בגין הסדרה עתידית – נדחית. התשלומים בגין הסדרה עתידית שלא אושרו כאמור לעיל יועברו לקרן. ראו לעניין זה את עניין הלפרין. מינוי מומחה בודק הצדדים הסכימו על מינוי מומחה בודק ולכך לא התנגדה המדינה. מינוי הבודק המומחה, הוא חלף מינוי בודק מכוח סעיף 19 לחוק. כאשר בית המשפט ממנה מומחה לצורך יישום הסכם הפשרה רשאים הצדדים להמליץ על מומחה מוסכם. ראו עניין סופרגז. במקרה דנן, יש יתרון להמלצת הצדדים לעניין זהות המומחה, שכן זה אמור להיות בקיא בעניינים מושא ההליך. על כן, מתקבלת המלצת הצדדים בכל הנוגע למינויו של רו"ח קובי גינזבורג. הבודק המומחה לא יתחיל בעבודתו בטרם יודיע את שכרו וזה יוסכם על המשיבה. ככל שתהא מחלוקת, סוגיה זו תוכרע על ידי בית המשפט. פטור מתשלום מחצית שניה של אגרה במקרה דנן, הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך, עוד בטרם הגשת תשובה מטעם המשיבה. הצדדים קיימו משא ומתן והגיעו להסכם, זאת טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה. יודגש, שהצדדים פעלו ביעילות ולא הטריחו את בית המשפט בבקשות ביניים שונות, דבר שהביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. בית המשפט לא התעלם מעמדת הגורמים המקצועיים. עם זאת, יש לזכור שבמקרה דנן לא הושקעו משאבים רבים על ידי הערכאה הדיונית, שכן הצדדים פנו להליכי פשרה שכאמור הבשילו מיד לאחר הגשת בקשת האישור. כפי שעולה מהסכם הפשרה אין המדובר בהליך סרק, אלא בהליך המיטיב עם חברי הקבוצה. אכן בחינת הסכם הפשרה מצריכה משאבים מבית המשפט. אולם, מקום בו הצדדים חסכו את ניהול ההליך מיד עם הגשת בקשת האישור, נראה כי המשאבים שהושקעו בבחינת הסכם הפשרה בטלים בשישים למול ניהול הליך ייצוגי ולו באופן חלקי. משכך, זהו המקרה הייחודי המצדיק את הפטור מהמחצית השנייה של האגרה וכך מוחלט. התוצאה ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, בכפוף לאמור בפסק דין זה. הגמול ושכר הטרחה – כפי שנקבע בסעיף 39 לעיל, למעט הגמול ושכה"ט בגין הסדרה עתידית ואלה יועברו לקרן. מאחר שסכומי ההשבה אינם ידועים בשלב זה וגזירת שיעור הגמול ושכה"ט תלויים בבדיקת המומחה הבודק, אלה ישולמו לפי החלוקה להלן: בתוך 30 יום מיום קביעת המומחה את סכום ההשבה תשלם המשיבה 80% משכה"ט בצירוף מע"מ והגמול למבקש ולבאי כוח הקבוצה. היתרה תשולם בתוך 30 יום מיום המצאת תצהיר ביצוע ואישור המומחה הבודק, כי הכספים הושבו לחברי הקבוצה ואלה שלא הושבו הועברו לקרן. כמו כן, מאושרים החזרי ההוצאות שנשא בהם המבקש. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדרי הפשרה בשני עיתונים יומיים בתפוצה ארצית אחד מהם חינמי וכן בעיתון כלכלי יומי בתפוצה ארצית. כמו כן, תפורסם הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בעיתון בתפוצה ארצית בשפה הערבית. נוסח ההודעות שהוגש מאושר. הפרסום יבוצע בתוך 30 יום. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה-1995. הפניה לעיון בנוסח המלא של הסדר הפשרה ופסק דין זה תוצב באתר הבית של המשיבה תחת הכותרות "הסדר פשרה בעניין גביית יתר מלקוחות המשיבה". העתקים של פסק דין זה ושל הסדר הפשרה יישלחו למנהל בתי המשפט ולקרן.