עמ"נ 19066-08-19 בימ"ש מחוזי י-ם, השופטת תמר בר-אשר: החלטה בבקשות לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בבית הדין לעררים (עמ"נ 19066-08-19)

החלטה בבקשות לפטור מתשלום אגרה (בסך )₪ 1,404ולפטור מהפקדת עירבון (בסך )₪ 5,000 בקשר לערעור על פסק-דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (כב' הדיין מיכאל זילברשמיד) בערר (ירושלים) ,2304/19מיום .31.7.2019

1 2 3 4

רקע ועיקרי הבקשות

5 6 7 8 9 10 11 12 13

הערעור הוגש כאמור ,על פסק-דינו של בית הדין לעררים ,שעל-פיו נדחה הערר של המבקש .2 על החלטת המשיבה וכן נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטת המשיבה .בהתאם לכך ,נדחו בקשתיו הבאות של המבקש :להעניק לו מקלט מדיני בישראל ולהכיר בו כפליט מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951והפרוטוקול המשלים משנת ;1967לתת לו רישיון ישיבה בישראל (מסוג א ;)5/להורות על שחרורו ממשמרות (בה הוא נתון מאז הגעתו לארץ ביום ;)23.3.2019להחיל עליו את עיקרון "אי ההרחקה" ולהתיר את כניסתו לישראל; להעביר את עניינו לבחינת הוועדה המייעצת לענייני פליטים בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל. תמצית טענת המבקש ,אשר בהתאם לפסק הדין של בית הדין לעררים לא התקבלה לאחר שנקבע כי נמצאה לא אמינה ,היא ,כי הוא נרדף בארץ מוצאו ,ניגריה ,בשל היותו הומוסקסואל שחווה תקיפה קשה על רקע זהותו המינית. ההחלטה ניתנת אפוא ,לאחר עיון בבקשותיו הנדונות של המבקש (מיום ,)8.8.2019 .3 בהבהרה מקיפה נוספת שהגיש (ביום ,)20.8.2019בתגובת המשיבה (מיום )20.8.2019ובתשובת המבקש (מאתמול.)2.9.2019 ,

1מתוך 6

14 15 16 17 18 19 20 21 22

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ F.O. 19066-08-19נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) ,התשס"ז( 2007-להלן – תקנות האגרות)), .4 כל הליך המוגש לבית המשפט ,מחויב בתשלום אגרת המשפט (תקנה .)2עם זאת ,נקבע פטור מתשלום אגרה לגבי בעלי דין מסוימים (תקנה )19ולגבי הליכים מסוימים (תקנה .)20בכל מקרה אחר ,מותנה הפטור מתשלום האגרה בכך שהמבקש הראה כי אין ביכולתו מבחינה כלכלית לשלם את האגרה וכן בכך שהראה כי ההליך שנקט מגלה עילה (תקנה (14ג)) .את חוסר יכולתו הכלכלית, נדרש המבקש להוכיח באמצעות תצהיר ומסמכים (בהתאם להוראת תקנה (14א)) .עם זאת ,ישנן

1 2 3 4 5 6

נסיבות המנויות בתקנה (14ד) בתקנות האגרות ,אשר התקיימותן מקימה ראיה לכאורה בדבר חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

7 8 9

באשר לפטור מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב ,אם הערעור יידחה (חובה הקבועה בתקנה 427בתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד ,)1984-נקבע כי פטור זה (על-פי תקנה 432בתקנות אלו), מותנה בכך שהמבקש הראה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את הפקדת העירבון בסכום שנקבע וכי סיכויי הצלחת הערעור שהגיש טובים .עוד נקבע ,כי "בעוד בעניין האגרה ,די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור ,לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (בש"א 1528/06ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי ( ,)17.10.2007כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקה .11כן ראו בין השאר :בשג"ץ 4934/14גורנשטיין נ' כנסת ישראל ( ,)21.7.2014כבוד השופט

10 11 12 13 14 15 16

ס' ג'ובראן ,פסקה ( 11להלן – עניין גורנשטיין); בש"א 4985/19יהודה לוי נ' אהרון לוי (,)28.7.2019 כבוד השופט ג' קרא ,פסקה .)5

17 18 19 20 21 22 23 24 25

על רקע מבחנים אלו ,נפנה לבחון את שאלת התקיימותם של התנאים האמורים בנסיבותיו .5 של המקרה הנדון .נקדים ונאמר ,כי אכן יש ממש בעמדת המשיב שלפיה הפטורים המבוקשים שמורים רק לאותם מקרים חריגים שבהם המבקש עומד בתנאים המצדיקים זאת .אין לקבל מצב שבו כל הגשת ערעור על פסק-דין של בית הדין לעררים מלווה בבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון ,מתוך ניסיון להפוך את החריג לכלל. הבקשה לפטור מתשלום אגרה נשענת בעיקרה על הטענות הבאות :ראשית ,עניינו של .6 ההליך הנדון הוא בקשה לשחרור המבקש מהמשמורת שבה הוא נתון .לפיכך נטען ,כי חל לגביו פטור מתשלום אגרה הקבוע בתקנה )7(20בתקנות האגרות לעניין הליך לשחרור ממאסר או ממעצר; שנית ,במסגרת ההליכים בבית הדין לעררים הופטר המבקש פעמיים מתשלום אגרה (החלטות מתאריכים 28.3.2019ו .)7.4.2019-לפיכך ובהתאם לתקנה (14ד)( )1בתקנות האגרות ,יש בכך כדי לשמש ראיה לכאורה בדבר חוסר יכולת כלכלית; שלישית ,התקיימות תנאי תקנת (14ג) בתקנות האגרות ,שלפיה המבקש יופטר מתשלום אגרה ,אם הראה שהוא חסר יכולת כלכלית ושההליך שנקט מגלה עילה.

2מתוך 6

26 27 28 29 30 31 32 33 34

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ F.O. 19066-08-19נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה נימוקי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון זהים לבקשה לפטור מתשלום אגרה ,כך שעל-פי הנטען, מתקיימים התנאים בדבר חוסר יכולת כלכלית ובעניין סיכויים טובים להצלחת הערעור. דיון והחלטה הטענה בדבר פטור מכוח תקנה )7(20בתקנות האגרות קודם לבחינת התקיימותם של שני התנאים המצטברים הדרושים לשם קבלת הפטורים .7 המבוקשים – חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הצלחת הערעור – ראינו לנכון לדחות את טענת המבקש

1 2 3 4 5 6 7 8 9

הנשענת על הוראת תקנה )7(20בתקנות האגרות ,שעל-פיה "הליך לשחרור מי שאסור או שעצור" פטור מתשלום אגרה.

10 11 12 13 14 15 16

תקנה ( 2ב) בתקנות האגרות קובעת לאמור" ,כלל ההליך כמה סעדים ,תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך ,לפי הסכום הגבוה" .על-פי הוראה זו, במצב שבו במסגרת ההליך מבוקשים מספר סעדים ,האגרה נקבעת על-פי הסעד שבעניינו סכום האגרה הוא הגבוה ביותר .בהתאם לכך ,אם במסגרת אותו הליך מבוקש סעד הפטור מתשלום אגרה וסעד אחר המחויב באגרה ,האגרה תיקבע בהתאם לסעד המחויב בתשלום אגרה ,בהיותו הסעד שהאגרה לגביו היא ב"סכום הגבוה".

17 18 19 20 21 22 23 24 25

שחרור המבקש מהמשמורת שבה הוא נתון ,הוא רק אחד מהסעדים המבוקשים ואף לא העיקרי שבהם ,אלא פועל יוצא של שאר הסעדים המבוקשים .על כן ,בנסיבות אלו על המבקש לשלם את האגרה בהתאם לסעד שאינו פטור מתשלום אגרה (ראו והשוו :עת"מ (מינהליים מרכז) 46247-01- 14ראמאדן נ' מדינת ישראל -משרד הפנים ( ,)9.2.2014כבוד השופט צ' ויצמן; עת"מ (מינהליים ב"ש) 33916-05-13גברסלסי וולדסלסי נ' מדינת ישראל -משרד הפנים ( ,)20.6.2013כבוד השופט ב' אזולאי).

26 27 28 29 30 31

בעניין זה צודקת המשיבה בטענתה ,כי לא ניתן להחיל את הפטור הקבוע בתקנה )7(20על ההליך הנדון ,מאחר שהסעד שעניינו שחרור המבקש מהמשמורת שבה הוא נתון אינו הסעד היחיד המבוקש ואף אינו הסעד העיקר .לפיכך ,בהתאם לתקנה (2ב) בתקנות האגרות ,הפטור אינו חל.

בהליך הנדון מבוקשים מספר סעדים מהותיים ובין השאר ,הכרה במבקש כפליט ,מתן .8 אשרת ישיבה בארץ ,ביטול גירושו מהארץ ועוד סעדים כמפורט לעיל .כך בעוד שהסעד שעניינו

32 עוד נעיר ,כי ההחלטה שאליה הפנה בא-כוח המבקש (עמ"נ (מינהליים ת"א) 6666-04-16עודה נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני ( ,)21.4.2016כבוד השופט ק' ורדי ,פסקה ,)34אינה יכולה 3מתוך 6

33 34

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ F.O. 19066-08-19נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה לסייע בידיו .שכן ,באותו עניין הערעור הוגש רק בעניין בקשה לשחרור ממשמורת ומכל מקום ,נקבע שם שההליך שננקט מגלה עילה ואף הוכחה חוסר יכולתו הכלכלית של המערער .זאת בין השאר, משהראה שאין לו כל הכנסה כספית וכן על יסוד תקנה (14ד) בתקנות האגרות ,שנסיבותיה התקיימו בשל כך שהמערער באותו עניין הופטר מתשלום אגרה בהליך קודם. התנאי שעניינו יכולת כלכלית של המבקש תחילה יוער ,כי סכום העירבון הועמד על סך ,₪ 5,000כנהוג לגבי ערעורים מנהליים על .9 פסקי -דין בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ,בעוד סכום העירבון לגבי ערעורים מנהליים אחרים עומד בדרך כלל על סך .₪ 10,000כך שכבר מלכתחילה הייתה התחשבות במצבם של הכלכלי של המערערים בהליכים אלו ,אשר על-פי-רוב אינו מהמשופרים. מכל מקום ,מהטעמים שעליהם נעמוד עתה ,ישנו קושי לקבל בנסיבות העניין את הטענה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון. .10

טענת המבקש בדבר חוסר יכולת כלכלית נשענת כאמור ,על טענתו בדבר היותו נתון

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

במשמורת בהיותו חסר כל אמצעי כלכלי או מקורות הכנסה וכן על כך שהופטר מתשלום אגרה במסגרת ההליכים בבית הדין.

17 18 19 20 21 22 23 24 25

התנאים המצטברים הקבועים בתקנה (14ג) בתקנות האגרות ובכלל זה ,חוסר יכולת כלכלית.

26 27 28 29 30 31 32 33 34

לעניין הסתמכות המבקש על תקנה (14ד)( )1בתקנות האגרות ,הקובעת כי החלטה הפוטרת .11 מתשלום אגרה שניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה הנדונה ,תקים ראיה לכאורה בדבר חוסר יכולת כלכלית ,יש לחזור ולהדגיש ,שאין זו אלא ראיה לכאורה .לפיכך וכפי שנקבע לא אחת" ,גם אם קיימת ראיה לכאורה כאמור בתקנות (14ד) או (ה) ,עדיין מוטל על מבקש הפטור נטל הוכחה עובדתי של בקשתו" (עניין גורנשטיין ,פסקה .)5בהתאם לכך והגם שנקבע בשתי החלטות שניתנו בבית הדין לעררים שהמבקש יופטר מתשלום אגרה ,עדיין עליו להראות את התקיימותם של

בענייננו וכאמור ,ישנו קושי לקבל את הטענה בדבר חוסר יכולת כלכלית .שכן ,כידוע, .12 במקום שבו המבקש מיוצג באמצעות עורך-דין ,עליו להבהיר כיצד מומן ייצוג זה ומדוע אין באפשרותו לממן גם את האגרה ואת העירבון (ראו לעניין זה :בשג"ץ 7997/05דניאלי נ' פרקליטות המדינה ( ,)15.1.2006כב' השופטת מ' נאור ,פסקאות ;9-8בש"א 2362/04שוסטרמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( )5.7.2004כב' השופט א' ריבלין) .בדומה נקבע ,כי קודם להגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מהפקדת עירבון בשל טענת חוסר יכולת כלכלית ,יש להראות שנעשה ניסיון אמתי לגיוס הסכומים הדרושים (ראו למשל :בש"א 3477/11שני נ' עו"ד ארז חבר,

4מתוך 6

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ F.O. 19066-08-19נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה נאמן לנכסי החייב ( ,)3.10.2011כב' השופט ס' ג'ובראן; רע"א 4014/10מונדז נ' בירן ,רו"ח ( ,)21.9.2010כב' השופטת מ' נאור ,פסקה ;10עניין גורנשטיין ,פסקה ;11כוכבי נ' עיריית רחובות ( ,)11.1.2018כבוד השופט ד' מינץ ,פסקה .)5

1 2 3 4 5 6

בהודעת הערעור ,בהליכים שקדמו לו ,ובהליכים במסגרת הערעור הנדון (לרבות ,הבקשות הנדונות, הבקשה המקיפה לסעד זמני והבקשה לקיום דיון דחוף) ,מצביעים על ייצוג משפטי אשר יש יסוד להניח כי מדובר בייצוג יקר מאד .כך עולה בין השאר ,מההיקף הנרחב מאד של הודעת הערעור ושל

7 8 9

כתבי הטענות בהליכים הקודמים ובהליך הנוכחי (הודעת הערעור לבדה מחזיקה 42עמודים ,ואליה צורפו 24נספחים המחזיקים 239עמודים ,שמהם ניתן ללמוד על היקפם של ההליכים הקודמים). מדובר אפוא ,בהודעת ערעור שהיקפה חורג באופן קיצוני מהיקפם של ערעורים דומים ואף נראה כי הושקעו בייצוגו של המבקש עשרות רבות של שעות עבודה משפטית.

10 11 12 13 14 15 16

כשם שנמצא גורם מממן לתשלום הייצוג המשפטי היקר של המבקש ,כך היה על המבקש למצוא מקור מימון להפקדת העירבון ,שיבטיח גם את הוצאות המשיב ,אם ערעורו יידחה .בכל הכבוד, המבקש אינו יכול להבטיח את רק מימון ייצוגו המשפטי היקר ,אך להתעלם משאר הוצאות ההליך המשפטי שנקט ובכלל זה ,תשלום האגרה והפקדת העירבון.

17 18 19 20 21 22 23 24 25

על כלל הציבור ועל המשיב ,שבענייננו אף הוא ממומן מקופת הציבור .בענייננו כאמור ,המבקש לא הראה מדוע הגורם המממן את ייצוגו המשפטי היקר מאד ,אינו יכול לממן גם את כלל הוצאות ההליך ובכלל זה ,את האגרה ואת העירבון .המבקש אף לא הראה מה נעשה ,אם בכלל ,לשם גיוס סכומים אלו .כשם שחזקה היא שהובטח שכרו של בא-כוחו של המבקש ,כך היה על המבקש להבטיח גם את מימון ההליך המשפטי (האגרה) ולהבטיח את הוצאות המשיב ,אם הערעור יידחה. אם לא כן ,קשה לומר כי בעוד שייצוגו המשפטי היקר של המבקש ממומן ,הוא נעדר יכולת לממן גם את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון.

26 27 28 29 30 31 32 33 34

בענייננו המבקש מיוצג באמצעות עורך דין מטעם המוקד לפליטים ולמהגרים ועל כן ,כך נראה ,הוא לא נדרש לשלם עבור הייצוג המשפטי בהליכים נושא הערעור ובכללם הערעור הנדון .עם זאת ,עיון

בנסיבות אלו ,שבהם המבקש זוכה לייצוג משפטי יקר מבלי שנדרש לשלם עבורו ,אין הוא יכול לטעון כי יש לפטור אותו מתשלום אגרה ,כך שדווקא תשלום זה ייפול על קופת הציבור .כמו כן,

עם כל הכבוד הרב לעמותות ולגורמים המייצגים בעלי דין שאין ידם משגת לממן את ייצוגם המשפטי ,מבלי שאותם בעלי דין נדרשים לשלם עבור ייצוגם המשפטי ,קשה לקבל מצב שבו אותם גורמים מממנים רק את הייצוג המשפטי (את שכר עורך הדין) ,שהוא רק רכיב אחד מהוצאות ההליך המשפטי ובדרך כלל היקר ביותר .כך בעודם מבקשים ששאר ההוצאות (האגרה והעירבון) יפלו לנטל

סיכויי הצלחת הערעור

5מתוך 6

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עמ"נ F.O. 19066-08-19נ' משרד הפנים -רשות האוכלוסין וההגירה

פסק דינו של בית הדין לעררים מאמץ את החלטת המשיבה ,אשר מצאה בין השאר ,כי המבקש לא נמצא אמין וזאת לנוכח הבדלי גרסאות מהותיים שהטילו ספק בסיפוריו ובטענותיו .בנסיבות אלו נראה כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית הדין לעררים.

1 2 3 4 5 6

זאת ועוד ,לנוכח ההלכה בדבר צמצום התערבות ערכאת הערעור בפסקי הדין של בית הדין לעררים, נראה כי בכל מקרה סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים (ראו לעניין זה ,למשל :בר"מ 4535/16

7 8 9

.13

מהטעמים הבאים ,ספק אם התנאי שעניינו סיכויי הצלחת הערעור מתקיים.

אחסין נ' שר הפנים ( ,)2.11.2016כבוד השופטת ד' ברק-ארז ,פסקה .)19

10 11 12 13 14 15 16

סיכום ותוצאה .14

מכל המטעמים האמורים ,הבקשה על שני חלקיה ,נדחית.

האגרה תשולם והעירבון יופקד עד יום .19.9.2019 ההחלטה אינה כוללת את שמו של המבקש או פרט מפרטיו המזהים .לפיכך ובהתאם .15 להחלטה מיום ( 28.8.2019האוסרת פרסום פרטיו המזהים של המבקש) ,ההחלטה הנדונה מותרת בפרסום.