ת"צ 15567-09-21 ת"צ 15567-09-21 קצב ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה ,בהתאם להוראות סעיפים 18ו 19-לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו( 2006-להלן :החוק). רקע עניינה של בקשת האישור בטענה כי המשיבות ,הראל חברה לביטוח בע"מ והראל פנסיה .1 וגמל בע"מ (להלן :הראל ביטוח והראל פנסיה ,בהתאמה) ,שלחו הודעות פרסומת באמצעות מסרונים ודוא"ל בניגוד לדין ולרבות בניגוד להוראת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב( 1982-להלן :חוק התקשורת). לטענת המבקשים הראל ביטוח שלחה אליהם מסרונים שנועדו לעודד אותם ליטול "הלוואה מיוחדת" מבלי שניתן לה אישור למשלוח מסרונים אלה (להלן :מסרון ההלוואה) .לטענת המבקש 1הוא קיבל מסרון הלוואה נוסף חרף בקשתו להסיר עצמו מרשימת התפוצה. בנוסף נטען כי הראל פנסיה שלחה את המבקש 2מסרונים המעודדים אותו להפקיד כספים לקרן הפנסיה של הראל (להלן :מסרון הפנסיה) .לטענת המבקש 2במסרון הפנסיה לא ניתנה לנמען האפשרות להסיר את פרטיו מרשימת התפוצה. בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה שבשמה מוגשת התובענה הייצוגית כך" :כל אדם אשר קיבל פרסומת ששוגרה על -ידי המשיבות באמצעות מסרון או דוא"ל ,מבלי שנתן הסכמה ,לאחר שמסר שאינו מעוניין בקבלת פרסומות ,מבלי שצוינו דרכי יצירת קשר לצורך מתן הודעת סירוב או מבלי שצוינה מילת הסינון 'פרסומת' ,וזאת בתקופה שקדמה להגשת התובענה מושא בקשה זו ,וספג עקב

כך נזק".

1מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

עילות התביעה כפי שפורטו בבקשת האישור הן הפרת הוראה סעיף 30א לחוק התקשורת; ועוולת הרשלנות לפי סעיפים 36-35לפקודת הנזיקין .בהתאם לבקשת האישור השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן :האם המסרונים שהמשיבות שיגרו הם פרסומיים; האם מטרתם לעו דד הוצאת כספים; האם הנמנעים מסרו הסכמה לקבל דברי פרסומת; האם המסרונים כללו אפשרות הסרה והאם כאשר הם כללו אפשרות להסרה ,זו ניתנה למימוש בפועל; האם נגרם נזק לנמענים ומה היקפו; האם ההודעות שנשלחו על -ידי המשיבות הן בגדר "דבר פרסומת"; האם המשיבות הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת; והאם המשיבות התרשלו כלפי הנמענים. בגין ההפרות הנטענות התבקש צו מניעה שיורה למשיבות להימנע משיגור פרסומות לנמענים שלא נתנו הסכמתם לכך במפורש ולנמענים שביקשו את הסרתם; צו עשה שיורה למשיבות לכלול בכל פרסומת שתשוגר בעתיד על ידן ,אפש רות להפסקת קבלת פרסומות באותו אמצעי שבו נשלחה הפרסומת; ופיצוי כספי לחברי הקבוצה או לחלופין לטובת הציבור ולמטרה ציבורית תואמת .שיעור הנזק הלא ממוני הוערך על-ידי המבקשים בסך של ₪ 100בגין שיגור פרסומת ללא הסכמה ₪ 150 ,בגין שיגור פרסומת לאחר סירוב ₪ 50 ,בגין העדר אפשרות למסור הודעת סירוב, ₪ 50בגין העדר מילת הסינון "פרסומת" .הנזק המצרפי המוערך הועמד בהיקף של כ 10-מלש"ח. כן פורטו בבקשת האישור פניות מקדימות שנעשו אל המשיבות טרם הגשת ההליך. .2

בתשובת המשיבות לבקשת האישור הבהירו כי הן מקפידות על הוראות החוק בכלל

והוראות חוק התקשורת בפרט ,ולשם כך מנהלות ומתפעלות מערך שלם שכל מטרתו לאפשר להן שליחת מסרי פרסומת רק למי שהחוק מאפשר זאת ,תוך הקפדה על מתן אפשרות לשלוח הודעת "הסר" בכל הודעת פרסומת שנשלחת מטעמן .כך לטענתן הן לא שלחו או שולחות הודעות פרסומת למי שלא נתן לכך ה סכמה .לעניין מסרון הפנסיה טענו המשיבות כי אין מדובר בפרסומת אלא בשירות מחויב המציאות בהינתן שהוא ניתן למי שנדרשים על-פי דין להפקיד את כספיהם בהתאם. באשר לעניינו של מבקש 1הבהירו המשיבות כי הוא קיבל הודעה לאחר שהשיב "הסר" בשל טעות נקודתית שאינה מעידה על הכלל. .3

המבקשים בתשובתם עמדו על טענותיהם בבקשת האישור.

.4

בדיון קדם המשפט הראשון הודיעו הצדדים על הסכמתם לפנות לגישור ,וכך אמנם עשו.

הליך גישור התקיים לפני כבוד השופט (בדימ') יצחק ענבר ,ובעקבותיו הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה .הסדר הפשרה פורסם כדין ולא הוג שו לו התנגדויות או בקשות לצאת מן הקבוצה .עם זאת התקבלו הערות של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ,במשרד התקשורת וברשות שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן :הגורמים המקצועיים ) .הצדדים התייחסו להערות הגורמים המקצועיים בכתובים ובעל-פה בדיון קדם משפט נוסף .בהמשך לדיון ולהערות בית המשפט בנוגע לקושי שנמצא בהיבט מסוים בהסדר הפשרה ,גיבשו הצדדים מתווה מתוקן בהתאם לעקרונות שעליהם עמד בית 2מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

המשפט לפתרון הקושי .אפנה אם כן לסקור בקצרה את מתווה הפשרה המקורי ,את הערות הגורמים המקצועיים וכן את התיקון המסוים שנערך במתווה הפשרה. מתווה הפשרה הוסכם כי הקבוצה המיוצגת בהסדר הפשרה תחולק לשלוש תתי-קבוצות אלה:

.5 א.

קבוצת מסרון ההלוואה :חברי קבוצה שקיבלו מהראל ביטוח מסרון הלוואה ולא אישרו קבלת הודעות באופן דיגיטלי אחרי .1.12.2021קבוצה זו מונה 308,000חברים .ביחס לקבוצה זו הצדדים נחלקו בא שר לקיומה של הסכמה כדין.

ב.

קבוצת אי-ההסרה :חברי קבוצה שקיבלו מהראל ביטוח מסרון הלוואה לאחר שביקשו להסיר את עצמם מרשימת התפוצה .קבוצה זו מונה 8,369חברים .ביחס לקבוצה זו טענו המשיבות שמדובר בתקלה נקודתית ולא התנהלות שיטתית.

ג.

קבוצת מסרון הפנסיה :חברי קבוצה שקיבלו מהראל פנסיה את מסרון הפנסיה שלא כלל אפשרות הסרה .קבוצה זו מונה 32,000חברים .ביחס לקבוצה זו הצדדים נחלקו כאמור באשר לסיווג ההודעות כדבר פרסומת המחייב עמידה בהוראות חוק התקשורת.

.6

במסגרת ההסדר ובבחינת הסדרה לעתיד המשיבות תיקנו את אופן הסימון בדבר הסכמת

המבוטח לקבלת דבר פרסומת כך שכיום לא מסומנת הסכמת הלקוח לקבל דבר פרסומת כ"ברירת מחדל" .המשיבות פועלות בהתאם לתיקון זה מאז חודש דצמבר 2021ומתחייבות להמשיך ולנהוג בדרך זו גם בעתיד .כמו כן ,המשיבות יתייחסו למסרוני הפנסיה כדברי פרסומת בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת .גם כאן המשיבות כבר החלו לפעול כאמור וימשיכו לנהוג כך גם בעתיד. באשר לפיצוי בגין העבר ,נוכח הקושי לאתר את חברי הקבוצה ולזהות מי מתוכם לא אישר .7 קבלת מסרונים פרסומיים ומי מתוכם נפגע מקבלת המסרונים; ונוכח הקושי לפצות כל חבר קבוצה בנ פרד ,הוסכם כי הפיצוי ייעשה באמצעות פיצוי לקבוצה ,כמשמעו בסעיף 20לחוק .אופן הפיצוי יהיה באמצעות הענקת ביטוח נסיעות לחו"ל ללא תשלום לחברי הקבוצה הטסים לחו"ל. היקף הפיצוי יהיה בהתאם לחלוקה לתתי-קבוצות כך שכל חבר בקבוצת מסרון ההלוואה יהיה זכאי ל 1/2-יום ביטוח ( 154,000ימי ביטוח); כל חבר בקבוצת אי-ההסרה יהיה זכאי ל 4-ימי ביטוח ( 33,476ימי ביטוח); וכל חבר בקבוצת מסרון הפנסיה יהיה זכאי ל 4-ימי ביטוח (128,000 ימי ביטוח) .סך ימי הביטוח לשלוש הקבוצות הועמד על 315,500ימי ביטוח .הסכמות אלה נערכו בהינתן שלפי מצגי הר אל ביטוח נכון למועד התגבשות ההסכמות ,שווי יום הביטוח השכיח ביותר הוא .$ 2.59כך שווי הפיצוי המינימלי הועמד על סך של כ 2.95-מלש"ח במועד עריכת ההסדר.

3מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

מנגנון הפיצוי בהסדר המקורי כלל תקופה ראשונה של 9חודשים שבה כל חבר משלוש הקבוצות יוכל לממש עד 14ימי ביטוח ללא תשלום מתוך "בנק" של 315,000ימי ביטוח; וכן קבע כי אם ינוצלו כל הימים ב"בנק" במהלך התקופה הראשונה ,חברי קבוצת אי-ההסרה ומסרון הפנסיה שטרם מימשו את זכותם ,יוכלו למשש בהמשך התקופה הראשונה ועד מועד סיומה עד 4 ימי ביטוח כל אחד. ככל שעדיין ייוותרו ימי ביט וח ב"בנק" בסוף התקופה הראשונה ,תחל תקופה שנייה של 9 חודשים ,שבמהלכה יוכל כל אחד מחברי שלוש הקבוצות לממש עד 14ימי ביטוח ללא תשלום וזאת עד למיצוי ה"בנק" של 315,000ימי ביטוח. יתרת ימים שלא נוצלה גם לאחר תום התקופה השנייה תועבר כתרומה לעמותות על-פי הודעת המשיבות או כשווי כספי לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: הקרן ) לטובת מטרה של מניעת דואר זבל בישראל. .8

לטענת הצדדים הסדר הפשרה ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בסוגייה מושא בקשת האישור.

זאת מאחר שהוא מביא בחשבון את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים והמלצת כבוד המגשר ,והוא עדיף על פני ניהול ההליך עד תומו ,על הזמן והעלויות הכרוכות בכך .כן מבטיח הסדר הפשרה פיצוי ישיר וראוי לחברי הקבוצה כמפורט לעיל בשווי של 315,500ימי ביטוח נסיעות לחו"ל הכולל שתי הרחבות (חיפוש ,איתור וחילוץ ואחריות כבודה). .9

כנגזרת מהערכת שווי הפיצוי המינימלי הצדדים המליצו לפסוק גמול למבקשים בסך

₪ 325,000ושכר טרחה לבאי-כוחם בסך ,₪ 325,000שניהם בתוספת מע"מ .זאת כאשר הגמול ו- 70%משכר הטרחה ישולמו בתוך 30ימים מן המועד שבו פסק הדין הנותן תוקף להסדר זה יהפוך חלוט (להלן :המועד הקובע) ,ו 30%-משכר הטרחה ישולם תוך 30ימים מסיום ביצוע הסדר הפשרה .עוד הומלץ לקבוע כי המשיבות ישפו את המבקשים בגין הוצאותיהם בהליך בסך ₪ 265 ובגין החלק הראשון של האגרה שבא נשאו בסך .₪ 5,655כן ביקשו הצדדים ליתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. .10

הצדדים ביקשו להורות על פטור ממינוי בודק בשים לב לכך שבחינת סבירותו והיותו הוגן

ומאוזן הוא עניין משפטי בתחום מומחיותו של בית המשפט; אין בהסדר הפשרה חישובים כלכליים או בדיקות שדורשות סיוע של בדיקות חיצוני; על מנת שלא לגרום לסרבול הדיון ולעיכובו; ובהינתן שהסדר הפשרה גובש באמצעות כבוד המגשר שנחשף לנתונים הרלוונטיים והמליץ לצדדים על מתווה פשרה ראוי.

4מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

הוסכם כי עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין ,ובכפוף לעמידת המשיבות .11 בהתחייבויותיהן ,יתגבש מעשה בית-דין בעילות התובענה או בקשת האישור במישרין או בעקיפין כלפי כל חב רי הקבוצה ,כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה או תביעה או זכות או עילה או סעד כלפי המשיבות בעילות אלה. עמדת הגורמים המקצועיים במדינה .12

הגורמים המקצועיים במדינה הגישו הודעה מכוח סעיף (18ד) לחוק לגבי הסדר הפשרה.

באשר למנגנון הפיצוי עמדו הגורמים המקצועיים על מספר קשיים שעיקריהם כי הפיצוי בימי ביטוח נסיעה לחו"ל אינו קשור להפרה הנטענת; כי ניצול ההטבה כרוך ברכישה והתקשרות נוספת עם המשיבות; וכי ככלל מנגנון "כל הקודם זוכה" הוא פסול .בנוסף טענו כי שכר הטרחה והגמול גבוהים מדי בהתחשב בכך שהפיצוי לקבוצה אינו כספי .וכן התנגדו למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. .13

כאמור הצדדים התייחסו להודעת הגורמים המקצועיים במדינה ,ובהמשך להערות בית

המשפט בדיון ק דם המשפט הגישו הודעה בדבר שינוי הסכם הפשרה. השינוי בהסכם הפשרה .14

הסדר הפשרה המתוקן שינה את מנגנון הפיצוי במטרה להבטיח איזון הולם בין זכויות

הקבוצות השונות והבטחת ניצול מיטבי של ימי הביטוח .כך נקבעה תקופת מימוש ראשונית של 12 חודשים ,שתחל לא יאוחר מ 60-יום אחרי המועד הקובע ,שבה יחולק "בנק" הימים הכולל של 315,500ימי ביטוח בין הקבוצות באופן מוגדר ,ללא מנגנון "כל הקודם זוכה" :כך לקבוצת מסרון ההלוואה (כ 308,000-חברי קבוצה) הוקצה "בנק" של 50,000ימי ביטוח ,כאשר כל חבר יוכל לקבל עד 4ימי ביטוח ,והמימוש יהיה עד גמר בנק הימים שהוקצה לקבוצה זו או תום תקופת המימוש, לפי המוקדם; לקבוצת אי -ההסרה וקבוצת מסרון הפנסיה (ביחד כ 40,000-חברי קבוצה) הוקצה "בנק" של 265,500ימי ביטוח ,כאשר כל חבר יוכל לקבל עד 14ימי ביטוח ,והמימוש יהיה עד תום תקופת המימוש ,גם אם בנק הימים שהוקצה לשתי קבוצות אלה מוצה קודם לכן. רק אם בתום תקופת המימוש הראשונית של 12החודשים יישארו ימי ביטוח שלא מומשו מתוך סך של 315,500ימים (להלן :יתרת הימים ) ,תחל תקופת מימוש נוספת למשך שנה לחברי כל הקבוצות ,אשר יממשו את זכאותם ממאגר משותף של יתרת הימים ,על בסיס "כל הקודם זוכה" ועד למיצוי יתרת הימים .בתקופת המימוש הנוספת כל חבר קבוצה שטרם מימש את זכותו יהיה זכאי לקבל ימי ביטוח בהתאם למכסה האישית שנקבעה ( 4ימים לחברי קבוצת מסרון ההלוואה ו- 14ימים לחברי קבוצות אי-ההסרה ומסרון הפנסיה). 5מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

בתום תקופת המימוש הנוספת ,ככל שיוותרו ימי ביטוח ,אלו יועברו לעמותות או שוויים הכספי לקרן ,כפי שנקבע בהסכם הפשרה המקורי .יתר סעיפי הסכם הפשרה המקורי נותרו על כנם. .15

הצדדים הבהירו כי כל חבר קבוצה יהיה זכאי לממש את ימי הביטוח שהוקצו לו במימוש

חד פעמי בלבד ,עבור נסיעה אחת .חבר קבוצה שמימש את זכאותו לא יהיה זכאי למימוש נוסף ,גם אם מימש מספר ימים נמו ך מהמכסה האישית שנקבעה לו. דיון לפי סעיף ( 19א) לחוק בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם מצא כי ההסדר ראוי, .16 הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה .שעה שהבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת לפני שאושרה התובענה הייצוגית ,על בית המשפט לבחון גם כי התובענה עומדת ,לכאורה ,בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 4 ,3ו( 8-א) לחוק ,וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין .סעיף (19ג)( )2לחוק מונה רשימה של שיקולים שעל בית המשפט להתייחס אליהם בין השאר בהחלטתו אם לאשר את הפשרה. .17

לאחר שבחנתי את כלל העובדות והטענות בענייננו שוכנעתי כי בקשת האישור עומדת

לכאורה בתנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית ,כפי שנדרש בנסיבות כבענייננו כאשר מוגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בטרם ניתן אישור לנהלה כתובענה ייצוגית .מצאתי כי יש בסיס לכאורי לכך שהמשיבות הפרו את הוראת סעיף 30א לחוק התקשורת ,וכי קמה עילת תביעה אישית למבקשים .עם זאת ,בהינתן שהמשיבות נטלו על עצמן מכאן ולהבא שלא לסמן מראש וכ"ברירת מחדל" את תיבת הסימון לגבי הסכמת מבוטחים לקבלת דבר פרסומת ,פעולה שיש בה להפחית מן הסיכון לטעות; וכן הסכימ ו להתייחס מעתה אל מסרוני הפנסיה כדבר פרסומת בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת ,שאלה שהיא שנויה במחלוקת בין הצדדים .וכאשר מצרפים לכך את הפיצוי בסכום לא מבוטל שיינתן לחברי הקבוצה על -פי הסדר הפשרה בגין העבר ,מצאתי כי נוכח התועלת שתצמח מהסדר הפשרה לחברי הקבוצה והחיסכון במשאבים וזמן שיפוטי הכרוכים מטבע הדברים בניהול ההליך ,הרי שהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. עוד אני סבורה כי במכלול הנסיבות הסדר הפשרה המתוקן ראוי ,הוגן וסביר .אבהיר .18 מסקנתי זו. בבחינת הגינות ההסדר כלפי חברי הקבוצה לא נעלמה מעיני ההלכה כי בהלימה למטרת ההליך הייצוגי ליתן סעד למי שנפגע מהפרת הדין ,הרי שדרך המלך היא במתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה ,כולם או חלקם .אלא שהפסיקה הכירה באפשרות למתן פיצוי בדרך של הטבות במקרים 6מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

המתאימים ,ובלבד שההסדר "מעניק סעד הולם לנפגעים[ ...ו]יש בו כדי לקדם את אכיפת הדין ואת

ההרתעה מפני הפרתו" (ע"א 2398/22שולץ נ' הוט מובייל בע"מ ,פסקה 34לפסק דינה של כבוד השופטת ר' רונן ( ,) 30.11.2022יצוין כי השופטת רונן נותרה בדעת מיעוט אך לא לעניין זה)" .נקודת המוצא למתן פיצוי כאמור ,היא שהחלופה ליתן פיצוי כספי ישיר ל כל אחד מחברי הקבוצה הנפגעת

– אינו אפשרי ,אינו מעשי או כרוך בעלויות גדולות מידי שאינן הולמות את שווי הפיצוי" (עניין שולץ, פסקה 17לפסק דינו של כבוד השופט ח' כבוב) .בענייננו הצדדים עמדו על הקושי לאתר את חברי הקבוצה ,לזהות מי מתוכם לא אישר קבלת מסרונים פרסומיים ומתוכם מי נפגע מקבלת המסרונים .בנוסף לכך אני מקבלת את עמדת הצדדים כי פיצוי כספי אישי היה מתבטא בסכומים נמוכים שלא מעשי לשלמם נוכח העלות הכרוכה בביצוע התשלום .וודאי שכך הוא ביחס לחברי קבוצת מסרון ההלוואה ,המהווים כ 90%-מחברי הקבוצה כולה ,בהינתן הערכת סיכויי תביעתם להתקבל. לגופו של מנגנון הפיצוי שנקבע בהסדר הפשרה המתוקן אני סבורה כי הוא מעניק סעד הולם לנפגעים וכי יש בו לקדם את אכיפת הדין ואת ההרתעה מפני הפרתו .ראשית ,מנגנון הפיצוי כולל התאמה בין גובה ההטבה הניתנת לחברים בתתי -הקבוצות השונות להערכת סיכויי התביעה של כל קבוצה להתקבל .התאמה זו באה לידי ביטוי במספר ימי הביטוח הניתנים לכל תת-קבוצה ( 4ימי ביטוח לחברי קבוצת מסרון ההלוואה; לעומת 14ימי ביטוח לחברי קבוצת אי ההסרה וקבוצת מסרון הפנסיה); וכן בעובדה שביחס לשתי תתי -הקבוצות שסיכוייהן הוערכו כגבוהים יותר (קבוצת אי -ההסרה וקבוצת מסרון הפנסיה) ,ניתנה לחבריהן בתקופת המימוש הראשונה זכות ל- 14ימי ביטוח ללא כל הגבלה לתקרת ימי הביטוח שבבנק הימים שהוקצה להן .כך לגביהן בוטל המנגנון של "כל הקודם זוכה" ,באופן שנותן מענה הולם להערות הגורמים המקצועיים .אמנם מנגנון זה נות ר ביחס ליתרת הימים שנותרה ב"בנק" בתקופת המימוש הנוספת ,אך זאת רק לאחר שהזכאות הבסיסית לחברי הקבוצה הובטחה ,ועל מנת להביא לניצול מירבי של ההטבה על-ידי חברי הקבוצה .בהקשר זה אוסיף כי על פני הדברים ההטבה המוענקת לחברי הקבוצה היא בעלת ערך אמיתי ורלוונטית לאנשי ם רבים ,ומצאתי כי פיצוי באמצעותה לחברי הקבוצה עצמם עדיף על פני מתן סעד לטובת הציבור .זאת ועוד ,בשים לב לטיב ההפרה בענייננו של חוק התקשורת ,לא מצאתי קושי של העדר הלימה בין הסעד לנזק .לכל זאת יש להוסיף כי השלב השלישי של מנגנון הפיצוי מבטיח כי כל הסכום שנקבע לפיצוי ,שהוערך כסכום מינימלי של כ 2.95-מלש"ח ,אכן ישולם במלואו על -ידי המשיבות .סכום משמעותי זה יש בו כדי להרתיע את המשיבות מפני הפרת הדין (ראו במקרה דומה :ת"צ (מחוזי מר') 29069-11-22מליוכין נ' איסתא ישראל בע"מ (.))30.10.2024 מקובלת עליי עמדת הצדדים כי במקרה דנן אין צורך במינוי בודק מטעם בית המשפט. .19 אמנם סעיף ( 19ב) לחוק קובע ברירת מחדל של מינוי בודק לצורך אישור הסדר פשרה ,אלא אם סבור בית המשפט שהמינוי אינו נדרש מטעמים מיוחדים שיירשמו .אלא שבענייננו ,בשים לב לכך שהסדר הפשרה גובש כאמור במסגרת הליך גישור ממושך לפני כבוד השופט (בדימ') ענבר ,שלפניו 7מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

הונחו הנתונים הרלוונטיים; בהינתן שמנגנון הפיצוי אינו מתבסס על חישובים כלכליים אלא על הערכת סיכויים וסיכונים משפטיים שנבחנו על -ידי בית המשפט ,לא מצאתי כי מינוי בודק חיוני לבחינת הוגנות הסדר הפשרה ,על העלויות והעיכו ב הכרוכים במינוי כזה. .20

אשר לגמול ושכר הטרחה ,הצדדים כאמור המליצו לקבוע כי למבקשים ובאי כוחם ישולמו

גמול ושכר טרחה בשיעור כולל של ₪ 650,000בתוספת מע"מ ,כך שמחצית ישולם למבקשים ומחצית ישולם לבאי כוחם .לעניין זה פירטו הצדדים את השיקולים הבאים :במסגרת ק בוצת מסרון ההלוואה נכלל כל מי שקיבל מסרון מהראל ביטוח ולא נתן הסכמה דיגיטלית אחרי ,1.12.21 היינו ניתן פיצוי גם לכאלה שלכאורה נתנו הסכמה לקבלת מסרונים שיווקייים כאשר טיב ההסכמה שנוי במחלוקת; שווי ההטבה לקבוצה הוא בעל שווי מינימלי של 2.95מלש"ח ,בהתבסס על שווי יום ביטוח שכיח; החשיבות המשמעותית לתיקונים שביצעו המשיבות לעתיד – שינוי הסימון כברירת מחדל והתייחסות למסרון הפנסיה כפרסומת; הגמול ושכר הטרחה מתווספים על הפיצוי לקבוצה ולא באים מתוכו .לעניין החלוקה בין הגמול לשכר הטרחה ,הובהר כי המבקשים הם גם עורכי דין ,שנטלו חלק פעיל בהליך ובישיבות הגישור ועשו מאמץ החורג מן המקובל אצל מבקשים. לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין זה בהתאם לסעיפים 23-22לחוק ,אני מוצאת ,כדעת הגורמים המקצועיים ,שהגמול ושכר הטרחה המומלצים מצויים ברף הגבוה ועולים על הראוי .שיעור הגמול ושכר הטרחה בענייננו מהווה 22%משווי ההטבה הכולל המוערך .בהלכה המנחה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בע"א 2046/10עזבון שמש נ' רייכרט ,פ"ד סה(681 )2 ( )2012נקבעה התקרה המקסימלית לגמול ושכר טרחה יחד בשיעור של ,25%אך זאת במקרה של הליך מורכב שהתנהל שנים רבות (וראו גם :רע"א 2957/17סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן ,פסקאות 50-48לפסק דינו של כבוד השופט ע' גרוסקופף ( .))17.3.2024גם משהבאתי בחשבון את הטרחה והמשאבים שהושקעו בהליך זה – ובכלל זה פניות מוקדמות אל המשיבות, הגשת כתבי טענות ,קיום שני קדמי משפט ,מספר ישיבות גישור וניהול משא ומתן ממושך – הרי שהסדר הפשרה הושג בענייננו בשלב דיוני מוקדם יחסית ומבלי שנשמעו הוכחות בבקשת האישור. לכך יש להוסיף כי עסקינן בהפרה של סעיף 30א לחוק התקשרות עניין המקרין על מידת המורכבות של ההליך ועל חשיבותו הציבורית .גם בהנחה ששו וי ההטבה הכולל מוערך כשווי מינימלי – בין בשל האפשרות שיום ביטוח בפועל יעלה על שווי של יום ביטוח שכיח שעל בסיסו חושבה עלות ההטבה הכוללת ,ובין בשל האפשרות שיינתנו מעבר למכסת 315,500ימי הביטוח בהתאם למנגנון הפיצוי שהוסכם – עדיין עניין לנו בפיצוי שאינו כספי אלא בהסדר הטבות .לכך כמובן ישנה השלכה בהתאם לפסיקה באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה. לאור האמור מצאתי שלא לקבל במלואה את המלצת הצדדים .עם זאת ,בנסיבות הייחודיות של תיק זה ,בשים לב להתמשכות ההליך בנסיבות חריגות שאינן מונחות לפתחם של הצדדים ,התערבותי בהמלצת הצד דים תהא מתונה .כך אני מוצאת להעמיד את שיעור הגמול ושכר 8מתוך 9

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"צ 15567-09-21קצב ואח' נ' לביטוח בע"מ ח.פ 520004078ואח'

הטרחה יחד על סכום כולל של ₪ 530,000בתוספת מע"מ (כ 18%-משווי ההטבה) ,ולאשר את החלוקה השווה בין הגמול ושכר הטרחה נוכח הנימוקים שניתנו לכך על-ידי הצדדים .הסכום שהופחת מהגמול ושכר הטרחה יועבר לקרן (ראו ,למשל :רע"א 1394/24אופטיקה הלפרין בע"מ נ' זיס ,פסקה 25לפסק דינו של כבוד השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם ( .))24.4.2025כמו כן אני מאשרת את מתווה התשלום המדורג של שכר הטרחה כמוצע על-ידי הצדדים. .21

על -פי הסכמת הצדדים המשיבות ישפו את המבקשים בגין הוצאותיהם בהליך בסך ₪ 265

ובגין החלק הראשון של האגרה .אשר לחלקה השני של האגרה ,במקרה דנן מצאתי כי קם טעם מיוחד למתן פטור נוכח העיכוב המשמעותי שחל בבירור ההליך בעטיין של נסיבות חריגות ,שלא היו בידיעת הגורמים המקצועיים במדינה בעת שהתנגדו למתן הפטור המבוקש. סוף דבר לאור כל האמור אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן בין הצדדים בהתאם למפורט .22 בפסק דין זה .פיצויים ,גמול ,שכר טרחה והוצאות ישולמו על -ידי המשיבות בהתאם לסכומים ולמועדים שנקבעו לעיל .ניתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. הצדדים יפעלו בהתאם להוראות הדין ,לרבות אלה המנויות בסעיפים (25א)((25 ,)4ד) ו- ( 25ז) לחוק והתקנות מכוחו .הפרסום יבוצע באותו האופן בו פורסמה ההודעה הראשונה .המשיבות יישאו בעלות הפרסום .עדכון בעניין זה יוגש לבית המשפט עד יום ,27.5.26וכן יוגשו דיווחים כמפורט בהסדר הפשרה. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולפרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי.