ת"צ 42496-02-22 ת"צ 42496-02-22

בקשה לגילוי מסמכים במסגרת בקשת לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבים בטענה למפגעים סביבתיים - מטרדי אבק ורעש - ונזקים מהם בגין עבודות להקמת כביש 16 בירושלים שנעשו כנטען תוך חריגה מסטנדרטים מחייבים. נטען כי המשיבות 1 עד 3 הן מבצעות הפרויקט ונטלו חלק בתכנונו, וכי משיבה 4 מזמינת העבודה. 1. המבקשים מחלקים את המסמכים המבוקשים למספר קבוצות: קבוצה 1 - נספחים לאישורי משטרה שצרפו משיבות 1 עד 3 כנספח 19 לכתב התשובה מטעמן. נטען כי משהוגשו האישורים, נחוצים גם נספחיהם להשלמת התמונה. קבוצה 2 - דוחו"ת והתייחסות מטעם הות"ל בנוגע רעש ואבק והתייחסות משיבה 1 לדוחו"ת אלו. צויין כי בתשובתה מציינת משיבה 4 שהמשיבות פעלו לפי נוהל של הות"ל. על פי נוהל זה קיים צוות ליווי לפרויקט הכולל יועצים מטעם הות"ל, אשר אמור לקבל מהמשיבות דוחות ניתור ולהעיר עליהן הערות, אשר צפויות היו לתגובה נגדית. מבוקש לקבל מסמכים אלו. קבוצה 3 - מסמכים ששימשו בסיס לחוות דעת המומחים שנזכרו בכתבי התשובה, ובכלל כך כל ההתראות על חריגות שנמסרו מתחנות ניטור שונות ומדידות אבק שוקע, כיוון ומהירות הרוח. קבוצה 4 - מסמכים מתוך חוזה הזיכיון שנחתם עם שפיר לביצוע העבודות, ואשר צורף, אך לא בשלמותו, כנספח 9 לכתב התשובה מטעם משיבה 4 ומסמכים קשורים. נטען כי מעבר לחובה לצרף מסמך בשלמותו, מדובר במסמכים נחוצים במיוחד שכן מדובר בלוחות זמנים, סקרים ודוחות, מסמכים, תשריטים והנחיות הנוגעים לסוגיה שבמחלוקת. קבוצה 5 - תיק איכות הסביבה שאמור היה להישמר אצל המהנדס לפי נספח 11 לתשובת משיבה 4, וכן מיפוי כל מדי המהירות וכיוון הרוח שהותקנו בפרויקט, כעולה מאותו מסמך. 2. לטענת המבקשים מדובר במסמכים הנוגעים לענין, שכן הוצגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. בהקשר זה נטען כי בקשת האישור לגופה נתמכת בדוחות המשרד לאיכות הסביבה אודות מפגעי רעש בהקמת כביש 16; בתלונות של תושבים; בדוחו"ת ניתור רעש של הות"ל, של העירייה ואף של שפיר; וחוו"ד מומחה מטעם המבקשים. בהתאם נטען כי יש להורות על גילויים של המסמכים. 3. לטענת משיבים 1 עד 3 מדובר במסע דיג לא לגיטימי, וכי על המבקשים היה להצטייד בראיות בתמיכה לבקשת האישור בטרם הגשת האישור ולא בדיעבד. נטען כי בקשת האישור איננה מקימה תשתית מינימלית המצדיקה גילוי מסמכים. היה על המבקשים למצות הליכים לפי חוק חופש המידע בטרם הוגשה בקשת האישור, ולא לנצל את הליכי הגילוי על מנת לבנות את בקשת האישור "תוך כדי תנועה". נטען כי לאור היקף הפרויקט, חריגות ספורדיות אינן מלמדות על הפרה שיטתית של הוראות הדין במסגרת הפרויקט. לא צורפה חוות דעת מומחה מטעם המבקשים, והוגשו חוות דעת מטעם המשיבות המלמדים כי לא ניתן להסתמך על האסמכתאות שהוצגו בידי המבקשים. עוד נטען כי לא הוכח קיומו של מפגע שיטתי ונזק דומה לרבים, אלא לכל היותר מפגעים נקודתיים ותלונות ספציפיות המצריכות בירור פרטני שאיננו מתאים להליך ייצוגי. בהקשר זה מוזכרת טענה הנתמכת בחוות דעת מטעם המשיבות, כי בפרויקט הייחודי בו מדובר עשוי להתפשט רעש דרך הסלע באופן ספורדי שאינו חזוי מראש. בשים לב לכך, טענות בדבר רעש חריג בתוך דירות מסוימות, דורשות בדיקה פרטנית, ולא מתאימות להליך ייצוגי. 4. משיבות 1 עד 3 מתייחסות פרטנית לקבוצות המסמכים אליהן התייחסו המבקשים כדלקמן: קבוצה 1 – בקשר לנספחי אישור המשטרה – צויין שמדובר בתוכניות של הסדרי תנועה, שאינן רלבנטיות כלל, אף שהמשיבות אינם מתנגדות לנסות לאתרם אם בית המשפט יימצא לכך מקום; אשר לחוות דעת בתחום התשתיות – נטען כי מדובר בנוסח גנרי של היתרי עבודה ולמיטב הידיעה חוות דעת כאמור אינן קיימות; אשר להנחיות המשרד לאיכות הסביבה – צויין כי אלו צורפו. קבוצה 2 – בקשר למסמכי הות"ל – נטען כי לא הועלתה בבקשת האישור טענה להפרת הוראות הצוות המלווה של הוות"ל, וממילא אלו אינם נוגעים לעניין. קבוצה 3 – מסמכים שבבסיס חוות הדעת – צויין כי המדידות שעליהם הסתמך המומחה מטעם המשיבות צורפו לחוות הדעת וכך גם נתוני איכות האויר שצורפו לחות דעת המומחית מטעם משיבות 1 עד 3. קבוצה 5 – תיק איכות הסביבה ומסמכים המעידים על אופן ביצוע ההנחיות בביצוע הפרויקט – צויין כי אין "תיק איכות סביבה" פיזי, ומדובר בדרישה כוללנית לעיון בכלל המסמכים הקשורים באופן כלשהו לאיכות הסביבה בפרוייקט, דבר שאין לו מקום. עוד נטען כי אף שהמסמכים הוצגו בחמש קבוצות, בפועל רשימת המסמכים שהתבקשו רחבה ביותר כך שאיתורם ומיונם ידרוש שעות עבודה רבות, ללא הצדקה. 5. משיבה 4 מצידה טוענת כי בקשת הגילוי מתייחסת אליה ואל המשיבות 1 עד 3 יחדיו, אף שמשיבה 4 לא עסקה בביצוע הפרויקט, וממילא הטענה כלפיה היא לכל היותר בגין אי נקיטת אמצעים, ולא בגין יצירת מפגע באופן ישיר. נטען כי אם מעוניינים המבקשים לעיין בהסכם הזיכיון של שפיר, הכתובת לכך היא שפיר ולא משיבה 4. דיון 6. תקנה 4 (ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 מפרטות את תנאיי היסוד לחיוב בגילוי מסמכים במסגרת בקשת אישור: "(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2)המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק". 7. אשר לתנאי השני, "תנאי התשתית הראייתית", הובהר ברע"א 42533-01-25 שרון אביטל טפירו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (19.5.2025): "כידוע, אחת מהסיבות לצמצום היקף הזכות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת שלב הדיון באישור התובענה כייצוגית, היא למנוע מקרים בהם הליכי הגילוי הופכים ל"מסע דיג" שמטרתו השלמת תשתית עובדתית וראייתית חסרה". בנוסף לאלו יש לשקול שיקולים הנוגעים להליכי גילוי בהליך אזרחי ובכללם הימנעות מהכבדה יתרה שאין לה הצדקה ועוד. 8. על רקע כללים אלו אתייחס לקבוצות המסמכים האמורות: 9. קבוצה 1 – נספחים לאישורי משטרה שצורפו לתשובת משיבות 1 עד 3 כנספח 19 – מקובלת עליי טענת המבקשים כי משצרפו משיבות 1 עד 3 את אישורי המשטרה בתמיכה לתשובתם, זכאים המבקשים לעיין בנספחיהם. מדובר בנספחים שעשויים לכלול את תנאי האישור וממילא עשויים לכלול תנאים שיש להם רלבנטיות לעניינו. אינני שוללת את דברי משיבות 1 עד 3 אין בנספחים אלו כדי לתרום לבירור ההליך כנטען. אלא שהמסמכים הללו לא הוצגו, כך שתוכנם לא ידוע. משצורף חלק מרישיון הנוגע לענין, ברי כי זכאים המבקשים לעמוד על נספחיו. בהתאם נעתרת למבוקש בכל הנוגע לנספחיהם של המסמכים שצורפו כנספח 19 לכתב התשובה מטעם משיבים 1 עד 3. 10. קבוצה 2 - דוחו"ת הות"ל בנוגע לרעש ואבק והתייחסות משיבה 1 אליהם – אין לקבל את טענות המשיבות כי הימנעות מפניה מוקדמת לות"ל לקבלת המסמכים, כשלעצמה, מצדיקה את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים אלו. אכן, מקום בו בשל אי מיצוי מהלך לפי חוק חופש המידע, לא עומדת הבקשה בתנאי התשתית הראייתית, תידחה בקשת גילוי מטעם זה (ראו והשוו רעא 1259/16 י. בראון ובניו בע"מ נ' שרון אורן אברהמי (12.4.2016)). אולם לא כך פני הדברים עת עסקינן במסמכים רלבנטיים לשאלות שבמחלוקת, שהוצגה להם תשתית ראייתית ראשונית בבקשת האישור כנדרש. בענייננו, בקשת האישור נסובה על טענה למפגעי רעש ואבק בהקמת כביש 16 וממילא דוחו"ת בענין רעש ואבק ומענה להם בכל הנוגע להקמת כביש 16 הם מסמכים הנוגעים לכאורה לשאלה רלבנטית. אך בכך לא די, שכן נדרשת מהמבקשים הוצגה תשתית עובדתית מינימלית לנטען כבר בשלב זה, על מנת שאורה על גילוי, בוודאי גילוי נרחב כפי שמבוקש כאן. אבחן איפוא סוגיה זו. ביסוד בקשת האישור טענה למטרדי אבק ורעש נרחבים ביותר בעת הקמת כביש 16, לקבוצה רחבה ("תושבי כל השכונות בירושלים ובמועצה האזורית מטה יהודה הסמוכות לפרויקט כביש 16, ובכלל זה: בית הכרם רמת בית הכרם, יפה נוף, הר נוף, בית וגן, גבעת שאול, גבעת מרדכי; וכן תושביי היישובים מוצא, מוצא עילית, רמת מוצא ובית זית; בהתאם לנתוני... מדובר על קבוצה המונה למעלה מ 75,000 איש;" וכן "השוהים באזורים אלה מכוח עבודה או כל טעם אחר, ואשר אינם ממילא חברי הקבוצה מכוח מקום מגוריהם"). כפי שמציינות המשיבות, מטבע הדברים מדובר במטרדים שככל שהם מתרחשים, גלויים הם לעין וניתנים למדידה וזיהוי לאורך השנים. על אף זאת, המבקשים לא צרפו לבקשת האישור חוות דעת התומכת בטענתם אודות קיומם של המטרדים האמורים לקבוצה. חוות דעת היחידה שצורפה מטעמם נוגעת למדידת רעש (ולא אבק) בדירה מסוימת בזמן מסויים, ולא מעבר לכך. עם זאת, המבקשים מפנים לשורה של מסמכים שמהם עולה, לטענתם, תשתית ראייתית ראשונית למפגעי רעש ואויר בעת הקמת כביש 16. מעיון בהם עולה כי אכן קמה תשתית ראייתית ראשונים למפגעי רעש בעיקר באיזורים תחומים, אך אין תשתית מספקת לטענה למפגעי אויר. כך, אשר לטענה למפגעי רעש – המבקשים הציגו פרוטוקול שימוע במשרד לאיכות הסביבה אודות מפגעי רעש מסוימים בהקמת כביש 16 בעקבותיו נעשה שינוי בשעות העבודה. עוד הוצג כי הוצע לדיירים מסויימים מימון להעתקת מקום מגורים. בנוסף הוצגו תלונות לא מעטות של תושבים על מפגעי רעש משמעותיים. אכן, התשתית נוגעת לכאורה איזורים ממוקדים וצרים בהרבה מן הנטען בבקשת האישור. ואולם, לא נטען כי המסמכים המבוקשים אינם נוגעים לאיזורים הממוקדים ובהתאם יש לגלותם. אשר למסמכים הנוגעים למפגעי אבק – לא הוצגה תשתית ראשונית למפגעי אבק המצדיקים ניהול הליך ייצוגי. מפגע אבק נקודתי במועד מסויים איננו עולה ולו כדי תשתית ראשונית לביסוס בקשת אישור הטוענת למפגעי אבק נרחבים לעשרות אלפי אנשים ולאורך תקופה. גם דברים שנרשמו בדוח מטעם משיבה 1 כי זו נדרשת לאמצעים נוספים יצירתיים ומיוחדים למניעת אבק, איננה מלמדת על מפגעי אבק שיטתיים או נרחבים לא מטופלים כנטען בבקשת האישור ללא תשתית ראשונית, אלא על מתן תשומת לב לסוגיה בידי המשיבה 1 וטיפול בה. בהתאם, יש לגלות את דוחו"ת הות"ל וההתייחסות אליהן בכל הנוגע למפגעי רעש. 11. קבוצה 3 - מסמכים שבבסיס חוות הדעת: צויין כי אלו צורפו בפועל לחוות הדעת ואם כן, אכן ממילא אין חובה להוסיף ולגלותם. עם זאת, ברי שהמסמכים הנזכרים בסעיף 15 לבקשה הנדונה הנוגעים לניטור רעש נוגעים לסוגיה שבמחלוקת, וכאמור עומדים הם בתנאי התשתית הראשונית, בהיותם נוגעים לניטור רעש. בהתאם, את אלו מהם שלא צורפו לחוות הדעת, ככל שלא צורפו, יש לגלות. אשר לגילוי קבצי האודיו - מטבע הדברים לא אוכל להורות על גילוי מה שנטען איננו קיים עוד. 12. קבוצה 4 – מסמכים הנוגעים להסכם הזיכיון. הבקשה לחשוף מסמכים אלו הופנתה כלפי משיבה 4 בלבד. משיבות 1 עד 3 לא התבקשו כלל לגלות מסמכים אלו. דומה שכך נעשה משום שחלק מהסכם הזיכיון צורף לתצהיר התשובה מטעם משיבה 4. עתה טוענת משיבה 4 כי מדובר במסמכים שאינם נוגע למחלוקת שבינה לבין המבקשים ואין מקום לחייבה לגלותם. אכן מידת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים בהקשר זה לא ברורה. עם זאת, בהתחשב בכך שמשיבה 4 בחרה לצרף לכתב התשובה את הסכם הזיכיון, המונה מעל 1,000 עמודים, יש לגלותו בשלמותו. עם זאת, אינני מוצאת יסוד להורות על גילוי מסמכים הנזכרים בחוזה הזיכיון, שאינם חלק מחוזה הזיכיון לגופו, שלא פורטה הרלבנטיות שלהם להליך. 13. קבוצה 5 – "תיק איכות הסביבה" – כעולה מתשובת משיבות 1 עד 3, אין מדובר בתיק פיזי, אלא במכלול רחב של מסמכים רבים מאוד הנוגעים לאיכות הסביבה בזיקה לפרויקט שאינם רלבנטיים ואשר איסופם מכביד ביותר. לאור דברים אלו, שלא נסתרו, ובהינתן הדרישה הגורפת, אינני סבורה כי השלב בו מצוי ההליך מצדיק גילוי מסמכים נרחב ולא ממוקד מסוג זה. 14. אשר על כן, עד ליום 17.11.26 יימסרו המסמכים כאמור לידי ב"כ המבקשים. לאור האמור לעיל, משהתקבלה הבקשה בחלקה ונדחתה בחלקה, אין צו להוצאות. נקבע לקד"מ ליום 5.1.2027 בשעה 9:30.