רע"א 1259/16 רע"א 1259/16

בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ד' בלטמן קרדאי ) בת"צ 5253-11-15 מיום 17.1.2016 ומיום 19.1.2016 בהן הורה למשיב 3 (להלן: המשרד להגנת הסביבה ) להעביר לידי המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ) מסמכים שונים הנוגעים למבקשת (להלן: המסמכים ).

1.

המשיבים הגישו נגד המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי המפעל שבבעלותה גורם למטרד ריח. בד בבד עם בקשת האישור הגישו המשיבים בקשה להורות למשרד להגנת הסביבה להמציא לידיהם מסמכים שונים הנוגעים למבקשת ולאפשר להם לצרף מסמכים אלו לבקשת האישור. בבקשה טענו המשיבים כי הם פנו למשרד להגנת הסביבה בבקשה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע ) להעביר לידיהם אם המסמכים אך בקשתם טרם נענתה ולפיכך יש צורך להורות לו להמציא אותם לידיהם. המבקשת התנגדה לבקשה ואילו המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא אינו מתנגד להעברת המסמכים לידי המשיבים ויפעל כפי שיורה לו בית המשפט. ביום 17.1.2016 קיבל בית המשפט קמא את בקשת המשיבים בקבעו כי " צירוף התיעוד המבוקש מהמשרד להגנת הסביבה נחוץ לבירור המחלוקות וירידה לחקר האמת, אין בו הרחבת חזית והדבר לא יכביד יתר על המידה על ניהול הדיון בבקשה, בפרט עת טרם הוגשה תגובת המשיבה [המבקשת] לבקשת האישור ".

2.

בעקבות החלטתו של בית המשפט קמא הגישה המבקשת בקשה למתן הבהרה בה טענה כי לא ברור מההחלטה באיזה אופן יומצאו המסמכים המבוקשים על ידי המשיבים ולידי מי, והוסיפה כי על פי הוראות חוק חופש המידע יש להורות כי המסמכים יועברו לידיה קודם שיועברו למשיבים וזאת על מנת שתוכל לעיין בהם ולמיינם. ביום 19.1.2016 נתן בית המשפט קמא החלטה מבהירה בה קבע כי: " המשרד לאיכות הסביבה יעביר את המסמכים לידי ב"כ הצדדים. המסמכים שיועברו, כפי שנלמד מתגובת המשרד, הם המסמכים אשר הצדדים רש[א]ים לקבלם על פי חוק חופש המידע, וממילא אין לנתבעת זכות לקבלם תחילה, למיינם או לחסותם ".

3.

בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי סעיף 13 לחוק חופש המידע מקנה לה זכות להתנגד להעברת המסמכים לידי המשיבים ולפיכך שגה בית המשפט קמא משהורה למשרד להגנת הסביבה להמציא אותם לידיהם. עוד טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי אין לה זכות להתנגד להעברת המסמכים לידי המשיבים לאחר שיקדים ויעיין בהם. בנוסף טוענת המבקשת כי אילו היו המשיבים פועלים בשקידה ראויה היה ביכולתם לצרף את המסמכים המבוקשים על ידם לבקשת האישור טרם הגשתה ולפיכך אין מקום לאפשר להם לתקן את מחדלם כעת. מטעמים אלו סבורה המבקשת כי דין החלטותיו של בית המשפט קמא להתבטל.

4.

המשיבים טוענים מנגד כי המשרד להגנת הסביבה אינו מתנגד למסור להם את המסמכים המבוקשים על ידם ונוכח העובדה שהם אינם מכילים מידע חסוי הוא אף אינו רשאי להתנגד לכך. כמו כן, טוענים המשיבים כי המסמכים המבוקשים על ידם אינם מכילים מידע אשר עלול לפגוע במבקשת ועל כן אף היא אינה רשאית להתנגד לכך שימסרו לידיהם. עם זאת, המשיבים מבהירים כי הם מוכנים לכך שהמשרד להגנת הסביבה יעביר את המסמכים לעיונו של בית המשפט על מנת שיחליט האם יש מניעה כלשהי למסור אותם לידיהם. לבסוף, טוענים המשיבים כי המסמכים שעל גילויים הורה בית המשפט קמא דרושים לבירור המחלוקות בין הצדדים ומכאן שבדין הותר להם לצרף אותם לבקשת האישור.

5.

המשרד להגנת הסביבה טוען כי המידע המצוי במסמכים אינו חוסה תחת אחד הסייגים הקבועים בסעיפים 8, 9 ו- 14(א)(8) לחוק חופש המידע ולפיכך אין מניעה למסור אותו לידי המשיבים. כמו כן מבהיר המשרד להגנת הסביבה כי נוכח העובדה שבמקרה דנן המצאת המסמכים המבוקשים על ידי המשיבים נעשית מכוח צו לגילוי ועיון במסמכים ולא מכוח הוראות חוק חופש המידע, לא נבחנה על ידו השאלה האם מסירתם למשיבים עלולה לפגוע במבקשת.

6.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור.

תנאי למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית הוא שהמסמכים המפורטים בו מצויים בחזקתו או בשליטתו של אחד מבעלי הדין בהליך (ראו: רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה , בפסקה 11

(29.3.2016) (להלן: עניין תנובה );

רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג , פ"ד ס(3) 264, 270 (2005) ; עוד ראו: רע"א 3816/15 ב.ש ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ , בפסקה 6 (23.8.2015)). לכלל זה מספר חריגים המאפשרים מתן צו לגילוי ועיון במסמכים כלפי צד שלישי אשר יש לו זיקה לאחד מבעלי הדין המצדיקה להורות לו למסור מסמכים המצויים ברשותו. כך, למשל, ניתן להורות על גילוי ועיון במסמכים בצו המופנה כלפי חברה שבבעלותו או בשליטתו של צד להליך (שם), או כלפי צד שלישי אשר רקח קנוניה עם אחד מבעלי הדין (ראו: ע"א 174/88 הילדה גוזלן ואח' נ. קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון , פ"ד מב(1) 563, 566-565 (1988 )). כמו כן, ניתן ליתן צו המורה לתאגיד בנקאי לאפשר לעיין במסמכים המצויים ברשותו אשר להם רלבנטיות להליך (ראו: סעיף 39 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי , פ"ד מז(5) 764 (1993)).

חריגים אלו אינם מתקיימים בענייננו, שכן המשרד להגנת הסביבה אינו צד להליך ואף אינו קשור בדרך כלשהי לאחד מבעלי הדין. מכאן שלא היה מקום ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים המופנה כלפיו. לכך ראוי להוסיף כי כאשר מבקש צו הגילוי והעיון הוא מגיש בקשת האישור, מותנה מתן הצו בכל מקרה בהצגת תשתית ראייתית ראשונית לכך שמתקיימים התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: תקנה 4(ב)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; וכן עניין תנובה , בפסקה 11) ובמקרה דנן הדבר לא נבחן ואף קיים קושי מובנה לבחון זאת בטרם הוגשה תגובת המבקשת לבקשת האישור. גם מטעם זה לא היה, אפוא, מקום להורות על הצו שניתן.

7.

טעם נוסף המצדיק את ביטול הצו שניתן נוגע לכך שהמשיבים פנו אל המשרד להגנת הסביבה – כפי שהיו רשאים לעשות – לקבלת המסמכים המבוקשים על ידם וזאת מכוח הוראות חוק חופש המידע. על כן ובנוסף לכל יתר הטעמים שצוינו לעיל, לא היה מקום לכך שהמשיבים יגישו, במקביל, גם בקשה לגילוי מסמכים במסגרת ההליך דנן, בעודם ממתינים לתשובת המשרד להגנת הסביבה לפנייתם מכוח חוק חופש המידע. כידוע, על בקשה לאישור תובענה ייצוגית להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה ועל מגיש בקשת האישור לפעול בשקידה ראויה על מנת לצרף אליה את כל הראיות שבאפשרותו להשיג

טרם הגשתה (רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ ,

בפסקה 8 (15.4.2007)). במקרה דנן הזדרזו המשיבים להגיש את בקשת האישור, ללא ראיות שלטענתם הן בעלות חשיבות רבה להליך, וזאת בטרם שמיצו את המהלך שבו נקטו לקבלת ראיות אלה מכוח חוק חופש המידע. הגישה לפיה יתאפשר להם להשלים את החסר באמצעות צו לגילוי מסמכים במסגרת בקשת האישור, היא בנסיבות אלה בלתי הולמת והתנהלותם של המשיבים בהקשר זה אינה ראויה לעידוד, כעניין שבמדיניות שיפוטית. גם מטעם זה לא היה מקום להיעתר לבקשת המשיבים למתן צו הגילוי והעיון.

8.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין הערעור להתקבל ודין החלטותיו של בית המשפט קמא להתבטל.

המ שיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשת רשות הערעור בסך 6,000 ש"ח.