666-10-22 בפני כב' השופט חנא סבאג
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם מחמוד איוב ת"ז 318426780 <#2#>
<#1#> נוכחים: מטעם המאשימה: עו"ד מאי מדרוני הנאשם: בעצמו ועל ידי עו"ד עמראן חרבג'י הגעת המתורגמן פואד דראושה 09:30 - תחילת התרגום בשעה עד השעה 10:45
פרוטוקול
<#2#> גזר דין
הרקע וכתב האישום המתוקן
1.הנאשם הורשע ביום 14.3.2024, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצע עבירות המתה בקלות דעת- עבירה לפי סעיף 301ג לחוק עונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה חמורה- עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין; נהיגה בשכרות- עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה"); נסיעה במהירות העולה על המהירות המותרת- עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות") + סעיף 68 לפקודה; עקיפה בדרך לא פנויה תוך חציית קו רצוף- עבירה לפי תקנה 47(ד), (ה)(5) לתקנות; גרם נזק לאדם ולרכוש- עבירה לפי סעיפים 21(ב)(2) לתקנות + סעיפים 62(2) ו- 38(2), (3) לפקודה.
במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הוסכם כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פיו, לאחר מכן יטענו הצדדים לעונש באופן חופשי.
2.על פי עובדות כתבי האישום המתוקן, ביום 5.1.2020, בסמוך לשעה 16:45, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג גולף פולסוואגן מ"ר 83-873-70 (להלן: "הגולף") בכביש 75, מכיוון כללי יפיע לכיוון כללי מגדל העמק. לצדו של הנאשם ישב במושב הנוסע חברו, חכים עבוד (להלן: "חכים"). הנאשם נהג ברכב בהיותו נתון תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס שבו השתמש זמן קצר לפני שנהג ברכב.
באותו זמן, נהג מוחמד אחמד (להלן: "מוחמד"), ברכב פרטי מסוג קיה מ"ר 65-267-31 (לההלן: "הקיה"), בכיוון נסיעתו של הנאשם ומעט לפניו. לצדו של מוחמד, במושב הנוסע, ישב חברו עובאדה חליליה (להלן: "עובאדה"). בנוסף, ובאותו זמן נהגה ראגדה או אסעד ז"ל (להלן: "המנוחה"), ברכב פרטי מסוג סיאט מ"ר 12-181-71 (להלן: "הסיאט"), מכיוון מגדל העמק לכיוון יפיע, דהיינו בכיוון ההפוך לכיוון נסיעת הנאשם.
הנאשם הגיע בנסיעה לק"מ 22.1 שהוא קטע כביש ובו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, תוך התקרבות לעקומה, כשבין הנתיבים קו הפרדה רצוף וכפול. באותו זמן ירד גשם והכביש היה רטוב.
בשלב זה יצא הנאשם לעקיפת הקיה, בכך שעבר לנתיב הנגדי תוך חציית קו ההפרדה האמור, ותוך שנהג במהירות 122 קמ"ש לפחות. מיד לאחר שהחל בעקיפה, הגיעה המנוחה מולו בנסיעה ברכב הסיאט. המנוחה הבחינה בנאשם שנוסע בנתיב נסיעתה וניסתה לחמוק מהתנגשות עם הנאשם והגולף בכך שהחלה בסטיה שמאלה, אך ללא הצלחה- הנאשם פגע עם הגולף במנוחה ובסיאט בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו, בסמוך למרכז הכביש. מיד לאחר מכן התרומם רכב הסיאט באוויר ונפגע מרכב הקיה. כתוצאה מפגיעה משנית זו, נהדף רכב הסיאט לאחור, וחזר לנתיבו המקורי שם עצר (להלן: "התאונה").
כתוצאה מהתאונה נגרם מותה של המנוחה. בנוסף נפגעו המעורבים בתאונה בדרגות פגיעה שונות: לחכים נגרמו המטומה סבדוראלית משמאל, דימום תת עכבישי, דם בחדרים, שברים בצלעות 1 ו- 5, קונטזיות ואספרציות דו"צ. הוא הורדם והונשם. בסי טי מוח הודגם דימום במקומות שונים במוח, לרבות פריצת דם לחדרי המוח. הוא עבר ניתוח להכנסת EVD (נקז מוחי). בהמשך התפתחה דלקת קרום המוח וטופל באנטיביוטיקה. הוא נזקק לאשפוז למשך כחודש. מוחמד פונה לבית המחולים שם אובחן כי נגרמו לו כאבים בצוואר והוא נזקק לטיפול נגד כאבים. עובאדה פונה לבית החולים שם אובחן כי נגרמו לו כאבים בצלעות מצד שמאל ובצוואר. גם הנאשם עצמו הובא לבית החולים כשהוא לא בהכרה, בבדיקת סי טי מוח אובחן שבר בקיר מדיאלי של סינוס מקסילארי ימני עם הימוסינוס, גוף זר תת עורי פרונטלי משמאל. הוא אושפז למשך שלושה ימים ושוחרר.
כמו כן, כתוצאה המתאונה נגרמו נזקים קשים לכלי הרכב המוערבים.
ראיות לעונש
3.מטעם המאשימה הוגש גיליון הרשעות פלילי ותעבורתי של הנאשם וכן תצהיר מטעם משפחת המנוחה. בנוסף הפנה בא-כוח המאשימה לסרטון המתעד את התאונה ואופן נהיגת הנאשם, אשר הוגש במסגרת ההליך (ת/19).
טיעוני המאשימה לעונש
4.בטיעוניו לעונש טען בא-כוח המאשימה כי הסיבה לתאונה הקשה בה קיפחה המנוחה את חייה הינה נהיגתו הפרועה ושלוחת הרסן של הנאשם, אשר כללה צבר מעשים המלמדים על קלות דעת חריגה בחומרתה, הנמצאת ברף העליון של עבירת ההמתה בקלות דעת, ועומדת פסע מיסוד נפשי של אדישות. לנוכח האמור טען כי זהו אחד המקרים החריגים אשר מצדיקים לקבוע את קצהו העליון של מתחם העונש ההולם, במיקום זהה לעונש המקסימלי הקבוע בצד העבירה.
בא-כוח המאשימה הפנה לצבר הנסיבות המחמירות במקרה זה, ובהם הזלזול של הנאשם בחיי אדם, אשר החל עוד בטרם עלה על ההגה, עת השתמש בסם זמן קצר לפני שהחל לנהוג, העובדה שהחליט לבצע עקיפה הגם שבכביש סומן קו הפרדה רצוף וכפול, העובדה שהנאשם הגיע למהירות של מעל 120 קמ"ש, והעובדה שעשה את כל האמור בזמן שיורד גשם והכביש רטוב. מכל האמור ביקש בא-כוח המאשימה ללמוד על חוסר הנחיצות בביצוע העקיפה ועל נטילת הסיכון הבלתי סביר אותו לקח הנאשם, והכל בהחלטה מודעת ורצונית מצדו.
לטענת בא-כוח המאשימה, צבר מעשים זה הפך את רכב הנאשם לפצצה מתקתקת הנעה על הכביש, אשר לרוע המזל פגעה במנוחה וגדעה את חייה, וכן פצעה 3 משתמשי דרך אחרים, אחד מהם משמעותית.
5.בא-כוח המאשימה הפנה לפסקי דין, המלמדים לשיטתו על מדיניות הענישה במקרים דומים. על סמך המפורט ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם נע בין 10 ל- 14 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת ענישה מותנית, פיצוי משמעותי למשפחת המנוחה ולחכים, ופסילה המתחילה ב- 15 שנים ועד פסילה לצמיתות.
6.ביחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציין בא-כוח המאשימה כי לנאשם עבר תעבורתי שאינו קל, הכולל בין היתר מעבר ברמזור אדום, 2 הרשעות בגין סטיה מנתיב והרשעות בגין מהירות מופרזת, וזאת חרף העובדה שהוא נוהג משנת 2016 בלבד. כן הפנה לעברו הפלילי, כאשר הוא מרצה כיום עונש מאסר בין 12 חודשים בגין עבירת סמים, אשר בוצעה לאחר ביצוע העבירות בתיק דנן.
בא-כוח המאשימה הוסיף והפנה לעובדה שבעניינו של הנאשם לא הוגש תסקיר של שירות המבחן, כך שאין כל עדות לאפיק שיקומי, וכן לעובדה שהודאת הנאשם בכתב האישום המותקן באה בסופה של פרשת ההגנה, כך שהחיסכון בזמן השיפוטי הינו מינורי. לבסוף ביקש לתת משקל לשיקולי הרתעת היחיד והרבים.
7.מכל האמור לעיל, ביקש בא-כוח המאשימה למקם את עונשו של הנאשם במרכז מתחם העונש ההולם לו עתר.
טיעוני הנאשם לעונש
8.בא-כוח הנאשם הסכים בתורו כי התנהגות הנאשם הינה חמורה, אולם ביקש לתת דגש לנסיבה מקילה העולה לטענתו מכתב האישום המתוקן, לפיה טרם ההתנגשות המנוחה סטתה שמאלה, לעבר נתיב הנאשם. לטענתו, התנהלות זו של המנוחה אינה טבעית (משום שהייתה צריכה לנסות ולברוח לצד ימין), ולכן "שיבשה את ההתממשות של תקוותו של הנאשם שההתנגשות לא תהיה והתאונה לא תתרחש". משכך הוסיף וטען כי עובדה זו "נוטלת את העוקץ מהדברים בכתב האישום ומחומרתו" ו- "צריכה להשפיע רבות על העונש שיוטל".
אשר לסם אותו נטל הנאשם לפני שנהג ברכב, הרי שלטענתו לא ניתן לקבוע מתי זה נלקח ומה הייתה השפעתו על נהיגת הנאשם. לעניין זה הגיש מצגת ומאמרים על השפעת סמים בנהיגה.
9 בא-כוח הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית, ממנה ביקש ללמד על מדיניות הענישה הנהוגה. בהתאם טען, כי מתחם העונש ההולם עומד בנסיבות העניין בין 30 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.
10.אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הפנה בא-כוח הנאשם לעובדה כי העבירות בוצעו בינואר 2020 ואילו כתב האישום הוגש באיחור, בחודש אוקטובר 2022. הוסיף כי 7 חודשים לאחר התואנה הוחזר לנאשם רישיונו והוא נהג ברכב עד לחודש נובמבר 2022, אז הוגשה בקשה לפסילה עד תום ההליכים והרישיון נלקח ממנו.
לטענת בא-כוח הנאשם, עברו התעבורתי של הנאשם אינו חמור כפי שטענה המאשימה, ומכל מקום יש לערוך הבחנה בין עבירות שביצע עובר לתאונה ובין אלו שבוצעו אחריה, אשר כולן מסוג ברירת קנס. בנוסף, הגיש בא-כוח הנאשם חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם, המתארת את מצבו הטראומטי, את החרדות ואת החרטה שלו.
בטיעוניו הכתובים הוסיף בא-כוח הנאשם והפנה לגילו הצעיר של הנאשם, לנטילת האחריות מצדו, לחרטה הכנה שהביע, לשיתוף הפעולה שלו עם רשיות החוק, לנסיבות חייו הקשות, ולעובדה שעובר לביצוע העבירות דנן לא היה לנאשם עבר פלילי. 11. לאור המפורט, ביקש בא-כוח הנאשם למקמו ברף התחתון של מתחם העונש לו עתר. לעניין הפסילה ביקש כי בית המשפט יסתפק בתקופת הפסילה שהוטלה עליו לאחר התאונה (7 חודשים) והתקופה בה הוא פסול עד תום ההליכים, מיום 1.12.2022. לעניין זה טען כי הרישיון נחוץ לנאשם לצורך פרנסתו.
דבר הנאשם
12.הנאשם הצהיר כי לא התכוון לגרום לתאונה ולא רצה בתוצאה שנגרמה. לדבריו הוא עדיין מקבל טיפול וכדורים בעקבות התאונה, נמצא בדיכאון וסובל מסיוטים נוכח מותה של המנוחה.
דיון והכרעה
קביעת מתחם עונש הולם
13.לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט נדרש לבחינת הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה ובחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
14.הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירה שביצע הנאשם עניינם הגנה על קדושת החיים, כמו גם שלמות גופם ונפשם של משתמשי הדרך. בית המשפט העליון עמד לא פעם על הצורך להילחם בנגע התאונות הקטלניות, גם באמצעות מדיניות ענישה מחמירה:
"תאונות קטלניות המקפדות חיי אדם בכבישי הארץ הן, לצערנו, תופעה שכיחה האוכלת ארץ ויושביה. חוסר התרבות בנהיגה על הכביש ואי כיבוד כללי ההתנהגות הבסיסיים הכרוכים בכך מביאים לא אחת לאובדן חיים, ובמקרים רבים גורמים נזק גופני קשה לקרבנות התאונה, הורסים את חייהם לשארית ימיהם, ופוגעים פגיעה אנושה באיכות החיים של הקרובים להם. הפגיעה העמוקה הכרוכה בקטל בכבישים הפכה ענין המצוי בעדיפות עליונה בסדר יומה של החברה הישראלית. מחשבה ומשאבים גדולים מושקעים בנסיון להקטין את ממדי התופעה הקשה הזו ולהביא לשינויים פיסיים וערכיים בהתנהגות הציבור בתחום זה... על רקע הדברים האמורים, בית משפט זה היתווה מזה שנים מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות נהיגה הכרוכות בתאונות קטלניות, בין בגדר הריגה ובין בגדר גרם מות ברשלנות. הוא דבק בגישה זו מתוך אמונה כי לנקיטת יד עונשית קשה ומחמירה ישנה השפעה מרתיעה על הנהגים בכביש, ויש בה כדי לקדם את הטמעתה של מודעות ציבורית בדבר החובה לשמור על כללי זהירות כדי להגן על חיי אדם ושלמות גופו" (רע"פ 548/05 לוין נ' מדינת ישראל (19.1.2006)).
בשים לב לעובדה שהתאונה לה גרם הנאשם הביאה לגדיעת חייה של המנוחה, וגרמה לפגיעה ממשית במשתמשי דרך אחרים, אין ספק כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה בעוצמה גבוהה ביותר.
הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה
15.לא יכול להיות חולק באשר לחומרת מעשיו של הנאשם, אשר בנהיגתו הפראית גרם לתאונה קטלנית. חומרה יתירה עולה מצבר הנסיבות האופפות את התאונה, הכוללות את לקיחת ההגה לידיו בהיותו תחת השפעת סם מסוג קנבוס, בו השתמש זמן קצר לפני שנהג ברכב, העובדה שביצע את העקיפה ועבר לנתיב הנגדי במקום בו קיים קו הפרדה רצוף וכפול, מהירות נסיעתו של הנאשם, אשר עמדה על 122 קמ"ש לפחות, והעובדה שעשה את הדברים כאשר באותו זמן ירד גשם והכביש היה רטוב, נתון אשר חייב נקיטת משנה זהירות מצדו.
מכל האמור, עולה בבירור כי אין עסקינן בקלות דעת שמקורה בטעות בודדת או בחוסר תשומת לב רגעי, אלא בהתנהלות מסוכנת, רציפה ומשולחת רסן מצד הנאשם, עוד בטרם עלה על הכביש וביתר שאת לאחר מכן. בשים לב לדברים אלו, מקובלת עלי עמדת בא-כוח המאשימה לפיה לפנינו מקרה בו יסוד "קלות הדעת" של הנאשם הוא בעוצמה גבוהה ביותר, כפסע מיסוד של "אדישות".
16.במסגרת טיעוניו, טען בא-כוח הנאשם כי העובדה שהמנוחה סטתה עם רכבה לצד שמאל (ולא לשול הדרך בצד ימין), מהווה נסיבה מקלה בעלת משקל ממשי. בטענה זו לא מצאתי דבר ולטעמי מוטב היה אילו כלל לא הייתה נטענת. הנאשם הוא שבנהיגתו הפרועה גרם לתאונה, עת יצא לעקיפה על קו הפרדה רצוף, תוך כניסה לנתיב הנסיעה של המנוחה, כשהוא נוהג בשכרות ונוסע במהירות גבוהה. העובדה שמתוך ניסיון נואש "לחמוק מהתנגשות עם הנאשם" (כפי שמציין כתב האישום המתוקן), החלה המנוחה בסטיה שמאלה אינה מהווה נסיבה מקלה לטובת הנאשם ובוודאי אינה מהווה "התנהלות אשר שיבשה את התממשות תקוותו של הנאשם שההתנגשות לא תהיה והתאונה לא תתרחש", כטענת בא-כוחו.
מכל מקום, בעובדות כתב האישום המתוקן נכתב במפורש כי "הנאשם פגע עם הגולף בראגדה ובסיאט בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו, בסמוך למרכז הכביש", וגם לאור האמור, דומה כי אין ממש בטענות בא-כוח הנאשם.
17.בא-כוח הנאשם הוסיף והעלה טענות לעניין השימוש שעשה הנאשם בסם מסוג קנבוס טרם החל בנהיגה. גם בטענות אלו לא מצאתי דבר, מקום בו הנאשם בחר להודות בעבירה של נהיגה בשכרות. מכל מקום, על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם "נהג ברכב בהיותו נתון תחת השפעת סם מסוכן מסוג קנבוס שבו השתמש זמן קצר לפני שנהג ברכב" (ההדגשה שלי- ח.ס), ואין לתת יד לניסיונו של הנאשם להתנער מעובדות ברורות אלו.
18.אשר לנזק שנגרם, הרי שכתוצאה ממעשיו של הנאשם נגדעו חייה של המנוחה, אשה צעירה בת 24 שכל חייה לפניה. מתצהיר הוריה עולה כי המנוחה הייתה בריאה ומלאת אנרגיה ומוטיבציה, למדה מספר מקצועות, סיימה לימודי הנדסת תוכנה והייתה התומכת היחידה במשפחה. ההורים הבהירו כי אובדנה של המנוחה הינו קשה וחסרונה ניכר עד מאוד.
כמו כן, במעשיו גרם הנאשם לפגיעה בשלושה אחרים, לרבות גרימת חבלה חמורה בחכים, הכוללת, בין היתר, שברים בצלעות, דימום מוחי, ניתוח להכנסת נקז מוחי ואשפוז למשך כחודש.
מדיניות הענישה הנוהגת
19.בכל הנוגע למדיניות הענישה הנהוגה, הרי שבפסיקה עדכנית נקבע כי יש להחמיר בעונשם של עברייני תנועה, אשר גורמים בנהיגתם הפרועה לתאונות דרכים קשות:
"אוסיף ואציין כי תאונות דרכים קשות בכבישי ישראל אשר נגרמות על ידי נהגים קלי-דעת, פזיזים ובלתי זהירים הן בגדר מכת מדינה. מסיבה זאת, ככלל, על בתי המשפט לדאוג למיצוי דין מלא עם העבריין מבלי להתחשב בנסיבותיו האישיות, שאם לא כן, לא נשיג ולא נקיים את הרתעת הרבים. ענישתם של עברייני תנועה שנהיגתם הפרועה והבלתי מתחשבת בזולת גורמת לתאונת דרכים קשה היא בגדר משחק-סכום-אפס: בית משפט שמרחם על העבריין אינו מרחם על הקורבן הבא... הקלה בעונשיהם של עבריינים כאלה אף עלולה לפחת ולהוזיל את ערכם המוסרי של נפגעי התאונות הקשות, שאותו אנו מצווים לשקם ולהעמיד על מכונו על ידי הטלת עונשים אשר הולמים את חומרת העבירה ואינם נמצאים מתחתיה" (ע"פ 5736/22 עסאספה נ' מדינת ישראל (18.5.2023)). (להלן: "פס"ד עסאספה")
20.בע"פ 6193/20 בר זכאי נ' מדינת ישראל (25.3.2021), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות בלתי סבירה, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט וניסיון להשמדת ראיה. הנאשם נהג ברכבו בעודו שיכור, התקרב במהירות לצומת ועלה עם רכבו על המדרכה, שם פגע בשני קטינים שהמתינו ליד מעבר החצייה. כתוצאה מכך נפטר אחד מהם ואילו השני סבל מחבלות חמורות. בהמשך אף נקט הנאשם בפעולות שונות במטרה לחמוק מאחריות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל- 13 שנות מאסר, והטיל על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל, ועונשים נלווים הכוללים פסילה למשך 20 שנה, קנס ופיצויים (100,000 ₪ למשפחת המנוח ו- 75,000 ₪ לנפגע השני). ערעור הנאשם לבית המשפט העליון נדחה, תוך שנקבע כי:
"אף ניתן לומר שגזר-הדין בענייננו מהווה "קפיצת מדרגה" ביחס לרמת הענישה הנוהגת... נראה כי הבחירה להעלות את רף הענישה בענייננו היא מוצדקת כשלעצמה... יידע כל מי שבוחר לסכן חיים בדרך זו, קוטל בכך ילדים וקורע משפחות, ולבסוף גם מרהיב עוז בניסיונות לחמוק מן הדין, כי עונשו החמור בוא יבוא; וכשיבוא, ייתכן כי יהיה זה עונש חמור במיוחד, חמור יותר ממה ששיער לעצמו, ואולי אף חמור יותר מזה שהוטל על העבריינים שקדמו לו"
21.בפס"ד עסאספה, אשר ניתן אך לאחרונה, נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות הריגה, נהיגה בשכרות וחבלה חמורה. הנאשם נסע ברכבו בהיותו שיכור, חצה צומת באור אדום, הביא להתנגשות רכבו עם רכב אחר בו נסעו חמישה אנשים, ועל ידי כך גרם למותו של אחד מהם ופצע את יתר הנוסעים באורח קשה, בינוני וקל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם בין 5 ל – 9 שנות מאסר, והטיל על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל, ועונשים נלווים הכוללים פסילה בפועל למשך 15 שנים, ופיצוי לנפגעי העבירה בחלוקה ביניהם בסך 120,000 ₪.
בית המשפט העליון קבע בערעור כי יש לתקן את סעיפי הרשעת הנאשם, באופן שהרשעתו בעבירה של המתה בקלות דעת תבוא במקום ההרשעה בעבירת הריגה. לגופו של עניין דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם על העונש, תוך שקבע כי הנאשם אף ראוי לעונש כבד מזה שהוטל עליו:
"מנקודת ראות זו, עונש שראוי היה להטיל על המערער דכאן צריך היה, לטעמי, להגיע לכדי 10 שנות מאסר לריצוי בפועל בהתחשב במכלול העבירות שהלה ביצע, בנסיבות ביצוען ובתוצאותיהן הקשות. כפי שכבר ציינתי, באין ערעור מטעם המדינה, לא נוכל להחמיר בעונשו של המערער. לצד זאת, עלינו להעביר מסר חד וברור לפורעי החוק בכבישי ישראל כי נדאג להענישם בחומרה ולא נטה אוזן קשבת לבקשות רחמים. כמו כן עלינו להעביר למשפחתה של נופר רווח ז"ל, אישה צעירה אשר מצאה את מותה בתאונה המזעזעת מעשה-ידיו של המערער, וכן לקארין טביב, למיטל יעיש, לבת חן ששון ולאלעד אוקנינו – אשר נפצעו בתאונה זו – מסר חד וברור: זעקתכם היא זעקתנו".
22.בע"פ 8/20 בובי נ' מדינת ישראל (12.5.2022), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות הריגה, גרימת חבלה חמורה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון רכב. הנאשם נהג בשעות הלילה בכביש דו מסלולי, הגיע לעקומה במהירות העולה על המהירות המותרת, סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב שנסע מולו. כתוצאה מההתנגשות, נהרג נהג הרכב ואשתו נחבלה קשות. בדמו של הנאשם נמצא ריכוז אלכוהול הגבוה מהמותר לנהג בגילו, אשר טרם מלאו לו 24 שנים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 5 ל- 10 שנות מאסר, והטיל על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים הכוללים פסילת רישיון ל-12 שנים ופיצוי בסך 50,000 ₪ למשפחת המנוח. במסגרת הערעור ולנוכח הרפורמה בעבירות ההמתה, הומרה עבירת ההריגה בה הורשע הנאשם לעבירת המתה בקלות דעת. לגופו של עניין דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם על העונש, תוך שקבע כי תקופת המאסר אף נוטה לקולא ביחס להרשעה בעבירה של המתה בקלות דעת.
23.בע"פ 3190/21 סיגיזמונדי נ' מדינת ישראל (3.3.2022), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה שלא במהירות סבירה וגרימת חבלה של ממש. הנאשם נהג ברכבו בעודו שיכור, האיץ את מהירות הרכב למהירות כפולה מהמותר והחל "לזגזג" בנסיעתו בעוד יתר נוסעי הרכב צעקו. כתוצאה מכך איבד שליטה על הרכב, סטה מנתיב הנסיעה, עלה על אי תנועה בנוי, פגע עם חזית רכבו בעמוד תאורה ועקר אותו ממקומו. כתוצאה מהתאונה, המנוחה שנסעה עם הנאשם ברכב נפצעה אנושות ומותה נקבע למחרת, ושלושה אחרים נחבלו קשות. אף הנאשם נחבל קשות והוגדר כבעל נכות צמיתה בשיעור 100% ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 10 שנות מאסר, והטיל על הנאשם 5 שנות מאסר בפועל, פסילת רישיון הנהיגה למשך 20 שנה, פיצוי למשפחת המנוחה בסך 30,000 ₪ לצד ענישה נלווית. ערעור הנאשם על העונש נדחה.
24.בע"פ 5101/23 מדינת ישראל נ' וובנך (15.1.2024), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע בעבירות המתה בקלות דעת ונהיגה בשכרות. הנאשם השתתף במסיבת חתונה, שם שתה לשכרה. בהמשך נהג שיכור ברכבו, כשהוא מסיע את המנוח, והתנגש בחלקו האחורי שמאלי של אוטובוס שחנה בצד הדרך. למנוח נגרמו שבר בעצם החזה ושבר בגולגולת והוא נפטר במקום התאונה. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים הוסכם כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 4.5 שנים ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 30 ל- 60 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים הכוללים פסילה למשך 5 שנים ופיצוי למשפחת המנוח בסך 24,000 ₪. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המאשימה, החמיר את עונשו של הנאשם ל- 39 חודשי מאסר בפועל וכן העמיד את תקופת הפסילה על 10 שנים.
25.בנסיבות העניין, תוך בחינת הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מהעבירות שביצע הנאשם ומידת הפגיעה בהם, בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, סבור אני כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 6 ל- 10 שנות מאסר בפועל, ובין 10 ל- 20 שנות פסילה בפועל לצד עונשים נלווים.
קביעת העונש בתוך המתחם
26.העונש הראוי לנאשם נקבע על פי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון בין היתר, את נתוניו האישיים של הנאשם, מידת הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו, הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, עברו הפלילי וכיוצ"ב.
27.לזכותו של הנאשם עומדת העובדה שהודה בביצוע העבירות וחסך מזמנו של בית המשפט, הגם שזו התקבלה בשלב מתקדם של ההליך. מכל מקום, מהודאתו של נאשם נודעת, על דרך הכלל, גם קבלת הדין, ובחובה היא טומנת קבלת אחריות למעשים והבעת חרטה עליהם. במקרה זה באו דברי החרטה וקבלת האחריות גם מפי הנאשם לפני.
28.עוד עומדת לזכותו של הנאשם העובדה שכתב האישום הוגש בשיהוי (קרוב לשלוש שנים לאחר התאונה), אשר לא ניתן לו כל הסבר המניח את הדעת מצד המאשימה. נתתי דעתי אף לעובדה שרישיונו של הנאשם החוזר לו 7 חודשים לאחר התאונה, והוא המשיך לנהוג עד להגשת כתב האישום נגדו, אז הוגשה בקשה לפסילה עד לתום ההליכים.
29.כן נתתי דעתי ליתר הנסיבות האישיות של הנאשם, כולל מצבו הפיזי והנפשי לאחר התאונה, כפי שזה משתקף, בין היתר, בחוות הדעת שהוגשה מטעמו, בגילו הצעיר, בנסיבות חייו ובמצבו המשפחתי.
30.מנגד, לנאשם עבר פלילי עדכני, כאשר ביום 6.3.2024 גזר עליו בית משפט השלום בבאר שבע עונש מאסר בן 12 חודשים בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. למותר לציין כי העובדה שהנאשם הורשע בביצוע עבירה פלילית חמורה לאחר התאונה, מלמדת כי דומה שאין עסקינן באדם נורמטיבי (כפי שאפשר למצוא לא פעם בעניינם של נאשמים בעבירות המתה בתאונות דרכים), אשר המיוחס לו במקרה דנן אינו מלמד על אורחות חייו.
יתירה מכך, לנאשם עבר תעבורתי לא קל, בוודאי לאור העובדה שהוא נוהג משנת 2016 בלבד, הכולל עבירות שקדמו לתאונה דנן, לרבות נהיגה ללא חגורת בטיחות, סטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה, נהיגה כשברמזור אור אדום ועבירת מהירות. אם לא די באמור, הרי שגם לאחר התאונה, ביצע הנאשם מספר עבירות תעבורה, הכוללות עבירת מהירות וסטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה. העובדה שהנאשם המשיך לבצע עבירות תעבורה לא קלות, זמן קצר יחסית לאחר שגרם לתאונה קטלנית, מלמדת על התנהלות שלוחת רסן מצדו על הכביש, המסכנת את כל משתמשי הדרך.
31.לאור המפורט לעיל, סבור אני כי נכון יהא לקבוע את מיקום עונשו של הנאשם במרכז מתחם העונש ההולם. עוד ראוי להשית על הנאשם עונשים נלווים הכוללים מאסר מותנה, פיצוי משמעותי למשפחת המנוחה ולחכים ופסילה לתקופה משמעותית.
סיכום
32.נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 8 שנים.
אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים, למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת המתה בקלות דעת או כל עבירת אלימות מסוג פשע.
אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנה. הפסילה תימנה מיום שחרורו ממאסר. מתקופת הפסילה תופחת תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה וכן תקופת הפסילה עד לתום ההליכים.
הנאשם ישלם פיצוי למשפחת המנוחה בסך 80,000 ₪. כמו כן ישלם הנאשם פיצוי לחכים בסך 20,000 ₪. הפיצוי ישלום במלואו עד ליום 1.10.2024.
החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, HYPERLINK "http://www.eca.gov.il/" www.eca.gov.il מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.
<#3#>
ניתנה והודעה היום י' ניסן תשפ"ד, 18/04/2024 במעמד הנוכחים.
חנא סבאג, שופט
הסנגור: מבקש עיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל למשך 45 יום. לנאשם יש 7 חתונות עד חודש אוגוסט של בני משפחה. הנאשם היה משוחרר בכל תקופת המשפט וגם לפני הגשת כתב אישום שהוגש במרחק של כמעט שנתיים וחצי שלוש מאז המקרה. מדובר בתאונה ואין מרכיב של מסוכנות מהנאשם לציבור ובמיוחד גם שיש פסילה עד תום ההליכים שאנו נסכים להאריך את הפסילה גם לתקופת ההתארגנות המבוקשת. כמו כן ללמוד את גזר הדין ואם יש מקום לערעור.
התובעת: מתנגדת. ככל ויהיה ערעור יהיה רק על גזר הדין, הנאשם משוחרר מלפני כשבוע לפי מה שנמסר ממנו. הנאשם היה אמור להיות כרגע אסיר וכך טענו לעונש ואז לא היה מקום לכל הבקשות להשתתפות לחתונות.
<#4#> החלטה
אינני רואה מקום לעכב ביצוע עונש מאסר של 8 שנות מאסר בגין אירוע חמור כדי לאפשר לנאשם להשתתף בחתונות של בני משפחה לתקופה של 4 חודשים מהיום.
הנאשם ידע כי הוא צפוי למאסר בפועל. הטיעונים לעונש בעניינו אף היו כאשר הנאשם היה אסיר למשך שנה בגין תיק אחר ואין כל סיבה לעיכוב ביצוע.
לא מצאתי גם מקום לעכב ביצוע לצורכי התארגנות מאחר והנאשם ידע מה העונש הצפוי בעניינו והוא משוחרר מזה כשבוע וחזקה עליו שהסדיר את עניינו.
הבקשה נדחית.
<#5#>
ניתנה והודעה היום י' ניסן תשפ"ד, 18/04/2024 במעמד הנוכחים.
חנא סבאג, שופט
הסנגור: לבקשת המשמר אני מזהה את הנאשם.
בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת ת"פ 661-10-22 מדינת ישראל נ' איוב(עציר)
18 אפריל 2024
PAGE 258
PAGE 258