ת"צ 45924-11-18 ביהמ"ש המחוזי נצרת, אב"ד הנשיא הש' אברהם אברהם: פס"ד בבקשה לתביעה ייצוגית בגין נגישות (ת"צ 45924-11-18)

2 תמצית העובדות

3

.1המבקשים הגישו 36בקשות לאישור תובענה כייצוגית .שתיים מהן הוגשו על ידי המבקש ( 1להלן :כיאל) ,בקשה נוספת הוגשה על ידי המבקש ( 3להלן :אבו אלהיג'א) ,ועשרות הבקשות האחרות הוגשו על ידי המבקש ( 2להלן :רזק) .את המבקשים מייצג בכל הבקשות עו"ד מוחמד ספורי .הבקשות הוגשו נגד שורה ארוכה של רשויות מקומיות הפזורות ברחבי הארץ 48 ,במספר. 2מתוך 12

4 5 6 7

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

.2בכל 36הבקשות תוארה מסכת עובדתית זהה להפליא :המבקשים הם נכים (רזק ואבולהיג'א נכים בשיעור של 100%ומתניידים בכיסא גלגלים; כיאל הוא נכה המתנייד בכיסא גלגלים "לעיתים קרובות") .נטען כי המבקשים נוהגים "להכיר תרבות ,לעשות קניות ולטייל ברחבי הארץ" .הם מלינים על כך שמקומות ציבוריים בתחום שיפוטן של המשיבות ,לרבות "מדרכות ,צמתים או מעברי חציה" ,אינם מונגשים פיזית (לנכי גפיים) או חושית (ללקויי ראיה). לטענתם ,בכך מפרות המשיבות את הוראות הדין ,ובכלל זה חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים) התשמ"ח( 1988-להלן :חוק סידורים לנכים); חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח( 1998-להלן :חוק השוויון); חוק התכנון והבניה ,התשכ"ח ;1965 -פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (הפרת חובה חקוקה ורשלנות) ,חוק עשיית עושר ולא במשפט ,התשל"ט ;1979-וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. .3הקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור היא "כל האנשים המשתמשים בכיסא גלגלים בתחום שיפוטה של המשיבה ,וכל האנשים אשר סובלים ממגבלות ראיה" .בתובענות נתבקש סעד כספי. סכום התביעה האישית משתנה בין רשות מקומית אחת לרעותה ,ונע בין ₪ 500ל ₪ 1,500-לנכה. בהתאם לכך העמידו המבקשים את סכום הפיצוי עבור כלל חברי הקבוצה בין ₪ 1,000,000לבין .₪ 2,500,000 .4בכל הבקשות עולה שאלה משפטית דומה ,שלא לומר זהה .למרות זאת ,הבקשות הוגשו בנפרד האחת מרעותה ,בבתי משפט שלום רבים הפזורים ברחבי הארץ ,בתוך חודשים אחדים (מרביתן הוגשו בחודש נובמבר .)2018כל אחד מהמבקשים ציין באופן מעורפל כי "אין זו בקשתו הראשונה של המבקש בתחום הנגישות" לפיכך ,ככל שייפסק לו גמול ,הוא מתחייב להעבירו כתרומה לקידום ענייני הנגישות. .5לבקשת המשיבות ציווה בית בית המשפט העליון לאחד את הדיון בכל הבקשות ,וקבע כי הן תידונה בבית משפט השלום בנצרת .בית משפט השלום בנצרת הורה ,בתורו ,על העברת הדיון בהן לבית משפט זה ,בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בקשות לסילוק על הסף

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

.6המשיבות הגישו שבע בקשות שונות לסילוק על הסף .במרכזן של אלה עומדות הטענות שנפרוס להלן: .7ראשית נטען להעדר עילה תביעה ,שכן התביעה נשענת על חוק סידורים לנכים ,וזו אינה נכללת בפרטים )1(9או )2(9לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ,תשס"ו( 2006-להלן גם 3מתוך 12

25 26 27 28

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

החוק) .עוד נטען ,כי לא ניתן כיום להגיש תובענה ייצוגית הנוגעת להנגשת דרכים ומדרכות על בסיס חוק השוויון ,שכן חוק השוויון התקין סימן שלם העוסק בחובת הנגשת צמתים ,מעברים ומדרכות (סימן ט" :דרכים -נגישות") ,אולם הוראות הסימן טרם נכנסו לתוקפן ,כיוון שטרם הותקנו התקנות המסדירות הנגשת דרכים כנדרש לפי סעיף 19לתיקון 2לחוק .יתר הסעיפים הרלוונטיים בחוק השוויון אינם מחייבים הנגשה של דרכים ,מעברים ומדרכות .עוד נטען ,כי הוראות הנגישות הנכללות בפרק ה1א' לחוק התכנון והבניה ,המתייחסות ל"מקום ציבורי" ,אינן חלות ביחס לעילות התובענה. במסגרת הבקשות אף הוצגה עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מיום ,)05.03.2019אשר בחנה את הבקשות לאישור התובענות והביעה עמדה ,לפיה במצב המשפטי הנוכחי לא ניתן לבסס תובענה ייצוגית על רקע העדר הנגשת דרכים בתחומי רשויות מקומיות. .8שנית ,טוענות המשיבות ,כי המבקשים אינם ראויים לשמש כתובעים ייצוגים .בתוך כך הן מפנות לכשל בהגדרת הקבוצה במובן זה שהמבקשים ,אשר מתניידים בכיסא גלגלים ,לא נמנעו מלהגדיר עצמם כתובעים ייצוגיים גם בעבור קבוצת לקויי הראיה .עוד נטען ,כי אף אם הייתה קיימת קבוצה פוטנציאלית ,לא הוכח כי מי מהמבקשים מחזיק בעילת תביעה :המבקשים מתגוררים בכפרים בצפון הארץ ,בבקשות נטען באופן כללי כי המבקשים "מסתובבים ברחבי הארץ"; לבקשות צורף תצהיר משוכפל שלא מציין ולו מועד אחד בו נעשה ביקור בשטחי המשיבות; הוגשה חוות דעת זהה ונוסח אחיד של פניה מוקדמת; על כן ספק אם מי מהמבקשים נתקל בקושי להתנייד. המרחק הגאוגרפי בין מקום מגוריהם של המבקשים לתושבי הרשויות הנתבעות מלמד ,כי אין הם מעורים באותן קהילות ,אין הם מכירים את צרכיהן ,ויתכן שחברי הקבוצות כלל אינם מעוניינים בתביעה ,והיו מעדיפים כי המשאבים המוקצים להתגוננות מפניה יוקדשו לפעולות אחרות המתבצעות לרווחתם. .9שלישית ,נטען כי התובענות אינן עומדות בתנאי הסף הקבועים בסעיף (8א) לחוק תובענות ייצוגיות ,שכן גם אם תתקבלנה טענות המבקשים ,לא ניתן יהיה לברר את התובענה מבלי לבצע חקירה פרטנית ומדוקדקת בנוגע לשגרת חייו של כל תובע ותובע שבקבוצה – סוג הנזק שנגרם לו, משך שהותו בעיר ,מידת חשיפתו לנזק וכיו"ב. .10רביעית ,נטען כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ,שכן התאמות הנגישות אותן דורשים המבקשים נאמדות בעלות צפויה של מיליארדי שקלים .מדובר בהשלכות רוחביות אדירות אשר ישפיעו על קופת הציבור ,ובכלל זה על רווחתם של חברי הקבוצה.

4מתוך 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

.11חמישית ,נטען לאי ייצוג הולם ובתום לב :המשיבות טוענות כי מדובר במקרה חריג וקיצוני המבטא חוסר תום לב של המבקשים ושל בא כוחם :באופן הגשת ההליכים ופיזורם בפני בתי המשפט בכל הארץ ,לעיתים באותו היום ,ללא כל הצדקה לפיצול מלאכותי ,ותוך הטלת עומס על בתי המשפט ויצירת סיכון למתן פסיקות סותרות; אמידת הנזק באופן שרירותי ללא הסבר המניח את הדעת בדבר מנגנון החישוב .המשיבות מרחיבות עוד אודות התנהלות בא כוחם של המבקשים, אשר הגיש את מספר התובענות הייצוגיות הגבוה בישראל תוך שימוש ב"מבקשי מדף" ,אשר כיאל וריזק ,נמנים עליהם. דיון והכרעה

1 2 3 4 5 6 7 8

.12אקדים ואציין ,כי לאחר ששקלתי בטענות הצדדים החלטתי להיענות לבקשה לסילוק הבקשות לאישור על הסף .ער אני לכך ,שבדרך כלל ,ולמעט במקרים חריגים ,יש לברר טענות סף כנגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשה לאישור עצמה ,ולא במסגרת דיון מקדמי .אלא שיחד עם זאת נפסק :

9 10 11 12

"אין בדברים אלה כדי לומר כי לעולם לא ניתן יהיה לבקש את סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית .ניתן להעלות על הדעת טענות שבדין או שבעובדה הדורשות בירור פשוט יחסית ,ושיש בהן כדי להשמיט את הקרקע תחת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולה " ( רע " א 2022/07

17

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות

18

בע"מ ( .)) 13.08.2007

19

בין הטענות שניתן לברר עוד בטרם בירורה של בקשת האישור ניתן לראות מקרים בהם התובענה אינה מסוג העניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק ,או בהוראת חוק מפורשת אחרת (רע"א 5154/08קוסט פורר גבאי את קיסרר רו"ח נ' קדמי ,פסקה .))2.4.2009( 5לכך ניתן להוסיף את המקרים ,שבהם התנהלותם של התובע המייצג ובא כוחו נגועה בחוסר תום לב קיצוני (רע"א 3698/11שלמה תחבורה ( )2007בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר .שירותי אכיפה בע"מ ( ,)06.09.2017להלן: עניין שלמה תחבורה) .כל אלה מתקיימים בעניין שלפנינו ,כפי שאבאר להלן.

13 14 15 16

20 21 22 23 24 25

התוספת השנייה לחוק

26

.13סעיף (3א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע לאמור:

27

5מתוך 12

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית ;...

1 2 3

.14התובענות שלפניי נסמכו על דברי חקיקה אחדים ,כפי שבואר מעלה .אלה אינם נמנים על 4 המקרים שנפרשו בתוספת השנייה לחוק ,כפי שאבאר .ראשית אזכיר את חוק הסידורים לנכים ,שלא 5 נכלל בתוספת השנייה לחוק (השוו תצ(חי') 42071-04-12עיריית חיפה נ' איבט שולץ פרוי 6 ( .))21.11.2012הוא הדין ביחס לעילות של הפרת חובה חקוקה ,רשלנות ,עשיית עושר ולא במשפט7 ,

ופגיעה בזכות על פי חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו.

8

.15עילת תובענה נוספת שביקשו המבקשים לתמוך בה את תביעתם עניינה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ,וכן חוק התכנון והבניה ,שני דברי חקיקה הנזכרים בפרטים )1(9ו)2(9- לתוספת השנייה לחוק ,לאמור:

9

( )1תביעה בעילה לפי פרקים ד' ,ה' או ה' 1לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ( )2תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה ,1965-כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

10 11 12 13 14 15 16

כפי שנראה עתה ,גם פרטים אלה שבתוספת אינם מסייעים בידי המבקשים.

17

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

18

.16כהערת רקע אציין ,כי להבדיל מפרטים אחרים בתוספת השנייה לחוק ,תביעה על פי פרט )1(9לתוספת השנייה אפשרית רק "בעילה לפי פרקים ד' ,ה' או ה' 1לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" .מלים אחרות ,על מנת להגיש את תביעתם על פי פרט זה שבתוספת השנייה ,על המבקשים היה להצביע על עילת תביעה העומדת להם באיזה מבין הפרקים הנזכרים בחוק הנ"ל (ע"א 4110/18פלונית נ' קדימה מדע-חינוך לחיים בע"מ ( .))07.11.2019הם לא עשו כן. .17מכאן לעניין גופו .המבקשים מבקשים לתמוך את בקשתם בסעיף 19ב לפרק ה 1לחוק השוויון ,הקובע כי "אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי" ,ועל סעיף 19ג באותו פרק הקובע ,כי "אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות". אין בידי לקבל גישה זו של המבקשים .שני סעיפים אלה הם הוראות חוק כלליות ,המגדירות את זכותו של נכה לנגישות במקומות ציבוריים .אחרי קביעת המסגרת ,שהיא בבחינת הצהרה חשובה 6מתוך 12

19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

אודות זכויותיו של הנכה לנגישות ,פרס המחוקק סימנים שונים בפרק ה 1לחוק ,בכל אחד מהם הוא עסק במקומות ושירותים שונים שביחס אליהם הוא ביקש להסדיר את הנגישות עבור הנכים. נגישותם של דרכים ,כבישים ומדרכות לא נעלמה מעיניו של מחוקק .אדרבא ,הוא הקדיש לנושא חשוב זה סימן נפרד ,סימן ט' לפרק ה .1אלא שסימן זה לא נכנס לתוקפו ,שכן תחילתו ביום תחילתן של התקנות שהותקנו לראשונה "לפי הסימנים האמורים" ,ותקנות שכאלה טרם הותקנו ,בכל הנוגע לסימן ט' (ראו נא סעיף 19לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס' ,)2התשס"ה- .)2005כיוון שכך ,המבקשים אינם יכולים לתמוך את בקשתם על סימנים אחרים ,שאליהם לא התכוון המחוקק בכל הנוגע לנגישות של כבישים וכו'. .18למעלה מן הדרוש אוסיף ,כי ניסיונם של המבקשים לסמוך את התביעה על סימן ג בפרק ה ,1העוסק בנגישות של מקום ציבורי ,לא יכול שיצלח .סעיף 19ז' בסימן זה מגדיר "מקום ציבורי" כך: "מקום ציבורי" – אחד מאלה:

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

( )1מקום או חלק ממקום ,המפורט בתוספת הראשונה ,העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו; ( )2מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י; אשר לס"ק ( ,)1התוספת הראשונה לחוק מונה שורה ארוכה של מקומות ציבוריים ,שכביש, מדרכה או דרך לא בתוכם .ואשר לס"ק ( ,)2הגדרת "שירות ציבורי" מפנה לתוספת השניה לחוק, וזו אינה כוללת כביש ,מדרכה או דרך .ולא בכדי כאלה הם פני הדברים ,שהרי כפי שצוין מעלה, המחוקק ייחד לכביש ,מדרכה או דרך סימן אחר ,נפרד ומיוחד ,שטרם נכנס לתוקפו. .19בתשובתם לבקשה לסילוק על הסף הפנו המבקשים להגדרה רחבה יותר של "מקום ציבורי" ,זו המצויה בסעיף 19ה' לחוק השוויון ,הקובעת כי "מקום ,לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה ,או חלק ממנו ,העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו". ובכן לבד מכך שלכבישים ,מדרכות ודרכים יוחד סימן נפרד ,שטרם נכנס לתוקפו ,ולכן הסתמכות על סימנים אחרים אינה אפשרית ,הרי שההפניה להגדרה שבסעיף 19ה אינה עשויה לסייע .סעיף זה מצוי בתוך סימן ב' לפרק ה 1שעניינו איסור הפליה במקום ציבורי וכו' .סעיף 19ו(ד) קובע מפורשות, כי "אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות".

7מתוך 12

13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

.20אם לא די בכל אלה ,סעיף 19ט(ג) לחוק קובע ,כי תקנות נגישות לעניין מקום ציבורי יכילו הוראות להחלה בהדרגה של הנגישות .התוספת השלישית אליה מפנה הסעיף מורה ,כי מועד ההנגשה המדובר הוא .01.11.2021 חוק התכנון והבניה

1 2 3 4

.21כפי שנוכחנו לראות ,המבקשים מבקשים לתמוך את בקשות האישור גם על חוק התכנון והבניה (כאמור ,פרט 9לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות עוסק בתביעה בעילה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה) .המבקשים לא הצביעו על סעיף פלוני בחוק התכנון והבניה שעליו נשענת תביעתם .מכל מקום ,סעיף 158ו 1עוסק בנגישות ,וקובע לאמור-: "מקום ציבורי" – מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

5 6 7 8 9 10 11

"מקום ציבורי חדש" – מקום ציבורי ,שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף קטן (ד) ,לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;

14

"תקן ישראלי" – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים ,התשי"ג.1953-

15

כזכור ,כבישים מעברים ומדרכות אינם נכללים בתוספת הראשונה לחוק השוויון ,וכלל לא נטען כי הכבישים והמדרכות מושא הבקשות שבפנינו הם כבישים ומדרכות חדשים (התקנות שהתקין שר הפנים לעניין "מקום ציבורי" הותקנו במרץ 2009במסגרת תיקון מס' 5תשס"ט בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל .)1970 -זאת ועוד ,נגישות מקום ציבורי חדש תיעשה על פי התקן הישראלי כמשמעותו בחוק התקנים ,התשי"ג( 1953-שהוא התקן הרשמי כאמור בסעיף 8לחוק התקנים ,שיוכרז ע"י השר ויפורסם ברשומות) .ת"י ,1918שהוא התקן עליו נשענו המבקשים והמפורט בחוות הדעת ההנדסיות שהוגשו ,אינו תקן רשמי ,ולכן כל עוד אין הוא מעוגן בתקנות נגישות רלוונטיות לתובענה ייצוגית ,לא ניתן להסתמך עליו כבעל מעמד נורמטיבי מחייב (השוו בג"ץ 4475/17שרה פרידמן נ' משטרת ישראל (.))17.02.2019 תום לב

12 13

16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

.22יכולנו לסיים את הילוכנו כאן ולומר ,כי בהעדר עילה הנכללת בתוספת השנייה לחוק נחרץ גורלן של הבקשות לאישור תובענה הייצוגית .חרף זאת מצאתי להוסיף וליתן את הדעת 8מתוך 12

26 27

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

להתנהגותם חסרת תום הלב של המבקשים ובא כוחם בהגשת בקשות האישור ,וכבר ראינו כי חוסר תום לב עשוי ,הוא לעצמו ,להצדיק סילוקן של הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות (עניין שלמה תחבורה ,פסקה מב'). .23הקלקול בהתנהגות המבקשים ובא כוחם מתחיל בהגשת 48בקשות לאישור תובענה ייצוגית ,תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום במקומות שונים ברחבי הארץ (נצרת ,חיפה, כפר סבא ,ירושלים ,קריית גת ,רמלה ,פתח תקווה ותל אביב) ,כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד .כפי שאבאר להלן ,התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב .תחילה אזכיר את ההחלטה שניתנה בבש"א 1715/16סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' ליאורה מלכה ( ,)12.04.2016בה נדונה בקשה לאיחוד דיון על פי סעיף 7לחוק תובענות ייצוגיות ,של שתי תביעות דומות שהוגשו בבתי משפט שונים בארץ ,באמצעות אותו בא כוח מייצג אחד .בית המשפט העליון פסק ,כי במקרים מעין אלה אין מדובר בזכות של התובע להגיש את התובענות במקום אחד ,כי אם בחובה שלו לעשות כן, בפרט כאשר הבקשות מנוהלות באמצעות בא כוח אחד: "כאן המקום לבאר כי לא רק שהייתה למלכה הזכות לבקש את איחוד הדיון עם תביעת אפריל לפי סעיף 7לחוק תובענות ייצוגיות ,אלא שחובה היה עליה לעשות כן .זו הנחת המוצא שביסוד סעיף 7לחוק ,וכך מתבקש על מנת להגשים את התכליות המונחות בבסיסו .ובמיוחד אמורים הדברים מקום שבו מדובר בעורך דין אחד שמשמש כבא כוח מייצג בשתי התביעות גם יחד" (ראו בפסקה .)4 .24ואם לא די בכך ,המבקשים גם לא מילאו כראוי אחר הוראות סעיף (5א)( )2לחוק תובענות ייצוגיות והוראות תקנה (2א)( )13לתקנות תובענות ייצוגיות ,תש"ע ,2010-המחייבות את המבקש לציין ,בגופה של בקשת האישור ,את דבר קיומן של בקשות אשר השאלה המהותית בהן זהה או דומה בעיקרה לשאלות המתעוררות בבקשת האישור .ובמה דברים אמורים? הבקשה הראשונה לאישור הוגשה ע"י כיאל ביום (11.11.2018ת"צ 21098-11-18כנגד המועצה המקומית רמת ישי). לבקשה לא צורפה רשימה של תיקים דומים או זהים ,אף שכשבוע קודם לכן ,ביום,04.11.2018 , הגיש אותו עורך דין (ספורי) תביעה זהה בשמו של התובע הייצוגי שחתות (ת"צ ,)6952-11-18אף היא בעילה של הנגשת כבישים ומדרכות .באותה העת התנהלה בבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק ת"צ ,)41899-11-17תובענה אשר עסקה במספר טענות לכשלים בהנגשה ,לרבות "אי הנגשת מעברי חצייה בעיר תמרה" .גם תביעה זו נוהלה ע"י אותו עו"ד ספורי ,ולא גולתה.

9מתוך 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

כעבור חמישה ימים ,ביום ,16.11.2018הגיש כיאל בקשת אישור זהה נוספת ,הפעם כנגד עיריית מעלות תרשיחא (ת"צ ,)37519-11-18בלא שטרח לציין כי הוא עצמו ,ובאמצעות אותו עורך דין ,הגיש בקשת אישור זהה מספר ימים קודם לכן נגד המועצה המקומית רמת ישי. למחרת ,ביום ,17.11.2018הוגשה בקשת האישור הראשונה של רזק (ת"צ 37623-11-18כנגד עיריית עכו) .הפעם צורפה לבקשה רשימה של חמש תביעות דומות ,ובכללן כאלה שהוגשו על ידי עו"ד ספורי ,אותן תביעות שלא גולו בבקשות שהוגשו ימים אחדים קודם לכן. המבקש רזק המשיך והגיש במרוצת החודשים הבאים עשרות בקשות אישור נוספות ,במסגרתן הוא אמנם הזכיר את דבר קיומן של הבקשות הנוספות שהגיש (אלה שאוחדו כעת) ,אלא שהדבר נעשה באופן סלקטיבי וביודעין .ומניין לנו כך? בתביעתו המקבילה של שחתות (ת"צ 6952-11- ,18בית המשפט המחוזי בחיפה) ,ניתנה החלטה המורה למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן אשר יכלול ,בין היתר ,פרטי תובענות ייצוגיות זהות או דומות בעיקרן .כתב תביעה מתוקן הוגש באמצעות עו"ד ספורי ביום 16.11.2018ובו פירוט של )!(21הליכים דומים או זהים התלויים ועומדים .אותם הליכים אליהם הפנה עו"ד ספורי נשמטו כולם מן הבקשות הנוכחיות לאישור. .25אינדיקציה נוספת להסתרה סלקטיבית של תיקים דומים תלויים ועומדים ניתן לראות בתגובת המבקשים לבקשות הנוכחיות לסילוק על הסף .במסגרתן של תשובות אלה ביקשו המבקשים לשכנע ,כי עניינם צריך בירור במסגרת תובענות ייצוגיות ,ואינו ראוי להימחק על הסף. לחיזוק טענתם זו הפנו המבקשים לשורה ארוכה של הליכים מקבילים שנוהלו באמצעות בא כוחם, עו"ד ספורי ,הליכים שנסתיימו בהסתלקות ופסיקת שכר טרחה וגמול (ראו למשל ת"צ 55555-10- 17מועצה מקומית דלית אל כרמל; ת"צ 18813-10-17עיריית עראבה; ת"צ 18813-10-17מועצה מקומית מג'ד אלכרום; ת"צ 56310-10-17מועצה מקומית בוקעתא ורשויות רבות נוספות) .מיותר לציין ,כי הליכים אלו הוזכרו לראשונה בתגובה לבקשות לסילוק על הסף.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21

.26הגשה מפוזרת של תובענות ,בירורן בנפרד או אי גילוי הליכים מקבילים שמתקיימים, מביאים בהכרח להשחתת זמן שיפוטי יקר ,להטיה בפסיקת שכר הטרחה והגמול לתובע ,להערמת קושי בניהול הגנתן של המשיבות ,אשר במציאות מתוקנת ויעילה יכולות להתאחד ולנהל את הגנתן במשותף .וחמור מכל אלה ,המציאות המתוארת עלולה להוביל לפסיקות סותרות ,אשר יובילו לחוסר ודאות משפטית ,להסתעפויות הליכים נוספים ועוד כיו"ב.

26

.27בת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (שותפה רשומה)

27

( )19.9.02קבע כב' השופט גרוסקופף ,כי יש לדחות על הסף 17תובענות ייצוגיות שהוגשו באותו נושא על־ידי אותם תובעים מייצגים ,בין היתר כיוון שהוגשו בשני בתי משפט ,ומבלי לגלות

28

10מתוך 12

22 23 24 25

29

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

במסגרת כל אחת מן הבקשות את דבר קיומן של הבקשות הנוספות; אמנם צוין בהחלטה כי ישנם טעמים נוספים המצדיקים דחייה של בקשות האישור ,אולם נקבע כי די בפיזור בהגשת הבקשות כשלעצמו על מנת להוביל למסקנה שדין הבקשות להידחות .גם בעניין שלמה תחבורה נקבע ,כי "חיזור על פתחיהם של מספר בתי משפט בתקוה שבאחד מהם ייקלט הזרע בלא ליידע אחרים", הוא אינדיקציה ממשית להעדרו של תום הלב ,המאפשר דחיית הבקשות על הסף. .28כאמור לעיל ,בקשות האישור במקרה שלפנינו הוגשו בלא פחות משמונה בתי משפט שלום שונים ,לעיתים לא ציינו המבקשים כלל את דבר קיומם של תיקים זהים או דומים המתנהלים במקביל ,חלקם באמצעות אותו בא הכוח ממש ,ולעיתים ציינו רשימה חסרה וחלקית ,ונראה שביודעין עשו כן .כל אלה מצדיקים מחיקת הבקשות על הסף. ניהול בדרך הולמת

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

.29המסקנה בדבר מחיקת התובענות על הסף מתבקשת גם מטעם נוסף .בבוא בית המשפט לברר בקשה לאישור תובענה ייצוגית עליו לבדוק ,בין היתר ,האם התובענה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין ,והאם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיף 8לחוק תובענות ייצוגיות) .משקל מרכזי ניתן, אפוא ,לשאלה כיצד ינוהל עניינם של חברי הקבוצה ,והדבר מוצא את ביטויו כאמור גם בסעיף (7ב)( )2לחוק התובענות הייצוגיות ("שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר"). .30במקרה שלפנינו ,צבר של תקלות ,כשלים והתרשלות בניסוח הבקשות מוביל לכלל מסקנה, כי עניינם של חברי הקבוצה צפוי שלא להיות מיוצג ולהתנהל בדרך הולמת .כדוגמה לכשלים אלה אזכיר את השוני הבלתי ברור בין סכומי הפיצויים שנתבקשו בכל אחת מהבקשות (פגיעה בנגישות בחצור נאמדת בסך של ₪ 1,500לנפגע ,באשדוד -סך ₪ 1,000לכל נפגע ,ובזיכרון יעקב 500 - ₪לנפגע) .לכך אוסיף את הגדרת גודל הקבוצה ,שאינה עומדת בהלימה לגודל העיר (לא ברור מדוע אומד המבקש את קבוצת הנכים המתגוררים והמבקרים בעיר אשדוד ,שהיא השישית בגודל אוכלוסייתה במדינת ישראל ,ב 285-איש בלבד ,בעוד שאת קבוצת הנכים המתגוררים והמבקרים בחצור הוא אומד ב 200-איש; ומדוע ברעננה נאמד גודל הקבוצה ב 571-נכים ,וביהוד מספר זהה של נכים .)571 ,לבסוף אציין את איחודן הסלקטיבי של הנתבעות (מטולה ורמת ישי נתבעו יחדיו, בעוד שרשויות מקומיות אחרות בצפון נתבעו בנפרד; כפר יונה ועמק חפר נתבעו יחדיו ,ואולם כפר סבא נתבעה בנפרד).

11מתוך 12

11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

בית המשפט המחוזי בנצרת

06אוגוסט 2020 ת"צ 45924-11-18רזק נ' עירית כפר סבא ואח'

רשלנות אחרת בהגשת הבקשות ניתן לראות בצירוף של פנייה מוקדמת שנעשתה בשמו של תובע ייצוגי שאינו התובע הייצוגי בתובענה הרלוונטית ("בלבול" שכזה ניתן לראות למשל בתביעתו של כיאל נגד המועצה המקומית רמת ישי ,אליה צורפה פניה מוקדמת שנעשתה בשמם של תובעים ייצוגיים אחרים (גדיר ,עבאס ,אבו אלהיג'א ,שחתות ,ואחמד ספורי) .כך נעשה גם בתביעה נגד עיריית הרצליה ,שהפנייה המוקדמת נעשתה בשמו של רזק). סוף דבר

1 2 3 4 5 6

.31כפי שיכולנו להיווכח ,את בקשות האישור יש לסלק על הסף מטעמים אחדים שמקורם בעילות התביעה והעדרן מן התוספת השנייה לחוק .את הבקשות יש לדחות גם בשל העדרו של תום לב בהגשתן והכשלים בהגשתן ,הכל כפי שנמנה מעלה .התנהגות שכזו היא בבחינת עשיית שימוש לרעה בכלי החשוב של תובענה ייצוגית .היא עשויה לפגוע פגיעה קשה במוסד התובענה הייצוגית .לדאבוני עשויות בקשות אלה שהוגשו בדרך שהוגשו ,גם לפגוע בציבור הנכים שהמבקשים דכאן מתיימרים לייצג את ענייניהם . על כל אלה יש להצר .משום כך ,ואף שמדובר במי שמוגבלים בשל נכותם ,מצאתי לחייבם בהוצאותיהן של המשיבות . .32סוף דבר אני מורה כלהלן :

7 8 9 10 11 12 13 14 15

א.

אני מורה על מחיקתן על הסף של כל הבקשות לאישור תובענה ייצוגית .

16

ב.

אני מחייב כל אחד מן המבקשים לשלם לכל אחת מן המשיבות שנמנו בבקשתו ,שכר טרחת עורכי דין והוצאות בסך של . ₪ 2,000

17 18

ג.

פסק הדין יועבר למנהל בתי המשפט ,לעדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

19 20