בש"א 1715/16 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ. ליאור מלכה

1.

לפניי בקשה מכוח הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום דיון ב-ת"צ 60167-01-16 מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בחיפה. המדובר בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישה המשיבה (להלן: מלכה ) נגד המבקשת (להלן: סופר פארם ) בעילות שונות של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ודינים אחרים (להלן: תביעת מלכה ). על פי הנטען בבקשת האישור, סופר פארם מכרה מוצרי בישום וקוסמטיקה במבצע תוך הטעיית הצרכנים בדבר מחירו הקודם של המוצר. יצוין כי טרם התקיים דיון בבקשת האישור, והדיון הראשון קבוע ליום 22.5.2016.

בד בבד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, הגישה מלכה בקשה לאיחוד דיון לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: בקשת האיחוד ; ו- חוק תובענות ייצוגיות או החוק – לפי העניין ), כך שעניינה יתברר במאוחד עם בקשה לאישור תובענה ייצוגית התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-ת"צ 37456-06-13 סלע נ' אפריל (להלן: תביעת אפריל ). המדובר בתביעה קודמת ודומה הנסמכת על אותן עילות, שהגיש בא כוחה של מלכה. בעת הגשת הבקשה בתביעת מלכה, התקיימו בתביעת אפריל זה מכבר שורה של דיונים והתנהלו הליכים לאישור הסדר פשרה. בתוך כך, הוגשו עמדות בכתב מאת הרשות להגנת הצרכן והיועץ המשפטי לממשלה, ונציגיהם אף נכחו בחלק מן הדיונים. לאחר קבלת עמדות אלה דחה בית המשפט (כבוד השופטת ש' אלמגור ) ביום 23.12.2015 את הסדר הפשרה שהגישו הצדדים, תוך שנקבע כי ההסדר "אינו ממצה את הסוגיות כבדות המשקל העומדות לפתחו של התיק". בקשת האישור ובקשת האיחוד בעניין מלכה הוגשו כחודש לאחר שבית המשפט דחה את הסדר הפשרה בעניין אפריל. עוד יצוין, כי בבקשת האיחוד ניתנה החלטה ביום 4.2.2016 על ידי נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, כבוד השופטת ד' ברלינר , שלפיה תביעת מלכה תועבר למותב הדן בתביעת

אפריל , ומותב זה הוא שיחליט בשאלת איחוד הדיון.

בעבר כבר הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד סופר פארם בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"צ 27949-03-13 פינקלשטיין נ' סופר פארם

(4.11.2015) (להלן: תביעת פינקלשטיין )), המבוססת על אותן עילות ועל מסכת עובדתית דומה לאלה המפורטות בתביעת מלכה. ואולם תביעת פינקלשטיין הסתיימה מקץ דיון אחד, בהסדר הסתלקות שבגדרו התחייבה סופר פארם להציב שילוט בסניפיה שימנע את ההטעיה לכאורה, וכן לשלם למבקש שם גמול בסך 7,500 ש"ח ולבא כוחו שכר טרחה בסך 37,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. הסדר ההסתלקות אושר על ידי בית המשפט ביום 4.11.2015 תוך שנקבע כי מדובר בהסדר סביר.

2.

בבקשה להעברת מקום הדיון שלפניי, סופר פארם טוענת כי יש להעביר את הדיון בתביעת מלכה לבית המשפט המחוזי בחיפה – משום שהמותב שם כבר דן בתביעת פינקלשטיין, שהיא דומה לתביעת מלכה, ובית המשפט השקיע משאבים שיפוטיים בלמידת עובדות המקרה וטענות הצדדים. סופר פארם נסמכת בטענתה על החלטתו של הנשיא א' גרוניס בעניין בש"א 4634/14 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' סלאמה

(15.7.2014) (להלן: עניין שומרה ), שם נקבע כי מטעמים של יעילות דיונית יש להעביר את מקום הדיון לבית המשפט ולמותב שכבר קיים דיונים במסגרת אותו סכסוך שבין בעלי הדין. עוד נאמר בהחלטה, כי אין להתיר Forum Shopping

בדרך של הגשת תביעה עוקבת בבית משפט במחוז אחר, מתוך תקווה שהמותב שם, בניגוד למותב הקודם, ייטה יותר לטובת עניינו של צד זה או אחר. סופר פארם מוסיפה וטוענת כי בפסק הדין שאישר את הסכם ההסתלקות בתביעת פינקלשטיין נקבעו ממצאים לעניין השילוט של סופר פארם, ואין להתיר לבית משפט מחוזי בערכאה מקבילה להעביר קביעות אלו תחת שבט ביקורתו.

מלכה מצידה טוענת כי סופר פארם היא זו שמנסה לבצע באופן אסטרטגי Forum Shopping . לשיטתה, הגשת הבקשה להעברת מקום הדיון מהווה ניסיון פסול למנוע את איחוד הדיון עם תביעת אפריל – שם נדחה כאמור הסדר פשרה ובכך גילה לכאורה בית המשפט את דעתו בדבר סיכויי בקשת האישור להתקבל. עוד טוענת מלכה כי איחוד דיון לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות הוא

הדרך היעילה להכרעה במחלוקת, וזאת מכיוון שבתביעת אפריל כבר נערכו דיונים רבים והוגשו כאמור עמדותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ושל הרשות להגנת הצרכן. כך בעוד שבתביעת פינקלשטיין שנסתיימה זה מכבר נערך דיון אחד בלבד; וכן לנוכח העובדה שאישור הסכם ההסתלקות על ידי בית המשפט בתביעת פינקלשטיין לא יצר מעשה בית דין ואף מהותית כלל לא הכריע במחלוקת.

3.

ראשית דבר, יש להסיר מהפרק את טענת ה- Forum Shopping ההדדית שבפי הצדדים. ככלל, בעלי דין זכאים לעשות שימוש בכללי סדר הדין באופן שמיטיב עימם, ולא כל שימוש בזכות דיונית עולה כדי חוסר תום לב שמצדיק התערבות שיפוטית. בלא לגרוע מכך, כפי שנפסק בעניין שומרה , אין להשלים עם בחירה אסטרטגית של המותב על ידי מי מן הצדדים. שם מדובר היה במקרה ייחודי, שבו לאחר מספר דיונים בית המשפט הציע לצדדים פשרה שאותה התובעים דחו, ובעקבות כך ביקשו התובעים למחוק את התביעה; ועם זאת בסמוך לאחר המחיקה הגישו אותה מחדש נגד אותו בעל דין, רק בבית משפט אחר. נקבע כי כל מטרתו של מהלך זה הייתה שינוי המותב, והוא חותר תחת הרציונל של יעילות דיונית המונח בבסיס סעיף 78 לחוק בתי המשפט – וזאת בהיעדר ערך דיוני חיובי כלשהו בצד אותו מהלך. בניגוד לעובדות המקרה בעניין שומרה , בענייננו נראה על פניו כי שני הצדדים

מוצאים יתרון בבקשותיהם הסותרות: סופר פארם מעוניינת בהעברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה שבו נדונה תביעת פינקלשטיין, מאחר שזה אישר הסדר הסתלקות מקל באופן יחסי עם סופר פארם; ואילו מלכה חפצה באיחוד הדיון עם תביעת אפריל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מאחר ששם נדחה הסכם פשרה שלא היטיב עם התובעים די הצורך. בנסיבות אלה, הטענות בדבר Forum Shopping , בהיותן טענות הדדיות, דינן להידחות.

4.

המצב שנוצר הוא כזה שבו צד אחד מבקש לאחד את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עם בקשה אחרת התלויה ועומדת בעניין דומה מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, בעוד הצד האחר מבקש להעביר את מקום הדיון מתוקף סעיף 78 לחוק בתי המשפט. בנסיבות המקרה, דינה של הבקשה להעברת מקום דיון להידחות, ויש לאפשר לבית המשפט המחוזי בתל אביב לדון ולהכריע בבקשה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות; ולהלן נימוקיי.

סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות עוסק במצב שבו קיים הליך דומה קודם, מבחינת השאלות העובדתיות והמשפטיות שהוא מעורר, להליך ייצוגי חדש שהוגש. הוראת חוק זו קובעת מנגנון מפורט, שמטרתו להסדיר הן את מקום

הדיון בהליכים הדומים, והן את אופן

הדיון בהם. כבר נפסק כי סעיף 7 לחוק, בהיותו הסדר פרטני, גובר ככלל על הסמכות הכללית להורות על איחוד דיון מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ) (בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי

(30.1.2013) (להלן: עניין דיפלומט )). רציונל זה כוחו יפה גם כאשר עסקינן בבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כבענייננו – שכן ההוראה שבחוק תובענות ייצוגיות יוצרת הסדר פרטני שהוראותיו "תפורות" למאפייניה הייחודיים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הסדר זה יש בו כדי לקדם בצורה מיטבית את התכלית שהוראת החוק נועדה להשיג, יעילות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי כמו גם מניעת הכרעות סותרות. יוער כי בעניין דיפלומט , למרות הקביעה העקרונית בדבר הבכורה שיש ליתן להוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התוצאה הייתה שהתובענות אוחדו לפי תקנה 7 לתקנות סד"א – אך זאת בנסיבות הייחודיות שבהן מדובר היה במספר רב של תובענות (53 תובענות). לתוצאה דומה הגיעה הנשיאה מ' נאור ב-בש"א 599/15 פירסק נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

(29.4.2015).

כאן המקום לבאר כי לא רק שהייתה למלכה הזכות לבקש את איחוד הדיון עם תביעת אפריל לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, אלא שחובה היה עליה לעשות כן. זו הנחת המוצא שביסוד סעיף 7 לחוק, וכך מתבקש על מנת להגשים את התכליות המונחות בבסיסו. ובמיוחד אמורים הדברים מקום שבו מדובר בעורך דין אחד שמשמש כבא כוח מייצג בשתי התביעות גם יחד. הערכאות הדיוניות הנדרשות חדשות לבקרים לבקשות מסוג זה הכירו בכך שמחובת תום הלב הדיונית נגזרת חובתו של התובע המייצג ובא כוחו ליידע את בית המשפט על אודות בקשות קודמות שהגיש לאישור תובענה ייצוגית שהן דומות לזו המאוחרת, על מנת שתיבחן האפשרות לאחד את הדיונים בהן מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו החלטתו של כבוד השופט מ' אלטוביה ב-ת"א 1793-07 מורבר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

(2.8.2010)). ביזור של הליכים ייצוגיים דומים עלול להסתיים כאמור בהכרעות סותרות ובהשחתה לריק של זמן שיפוטי. ובנוסף, הדבר עלול לגרום להטיה בפסיקה של שכר הטרחה המשולם לבא כוח המייצג, וזאת על חשבונם של התאגידים הנתבעים; ולא מן הנמנע כי עלויות אלה יגולגלו בסופו של יום לפתחו של הצרכן "הקטן".

5.

במקרה דנן, אין כל טעם המצדיק לסטות מן הכלל שלפיו יש ליתן עדיפות להסדר הקבוע בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות. בתביעת פינקלשטיין נערך דיון אחד, לא פורמלי, ואישור הסכם ההסתלקות לא כלל כל קביעה מהותית. ברי אפוא כי אין לבית המשפט המחוזי בחיפה כל יתרון הנובע מהיכרות עם התיק ביחס לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואף דומה שההיפך הוא הנכון: בתביעת אפריל נערכו תשעה דיונים, הסדר פשרה שהוצע נבחן לעומקו, ובתוך כך אף התקבלו עמדות מאת היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן. תביעת פינקלשטיין הסתיימה כאמור בהסדר הסתלקות, באופן שאינו יוצר מעשה בית דין ובהיעדר הכרעה לגופו של עניין – ועל כן גם טענת סופר פארם שלפיה יש להימנע ממצב שבו בית המשפט המחוזי בתל אביב יעביר תחת שבט ביקורתו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אינה ממין העניין. וזאת יש להבהיר: תביעת אפריל תלויה ועומדת בעוד תביעת פינקלשטיין נסתיימה. יתר על כן, נקבע זה מכבר כי תביעת מלכה ותביעת אפריל יידונו בפני אותו מותב – וכל שנותר הוא כי מותב זה יכריע בנוגע לאופן ניהול ההליכים. בנסיבות אלה, נפקות העברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה משמעה שיתקיימו שני

הליכים דומים בפני שני מותבים שונים – במקום הליך אחד בפני מותב אחד. מהמקובץ עולה כי גם במקרה שלפנינו מתן עדיפות להסדר הקבוע בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מגשים באופן המיטבי את התכליות המעוגנות בו.

6.

בלא לגרוע מהאמור לעיל, יבואר כי אינני באה לשלול לחלוטין את תחולתו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט על הליכים ייצוגיים, ובהתקיים נסיבות מתאימות ייתכן כי השימוש בסעיף זה יימצא הולם. ואולם לא זה המצב במקרה שלפניי. עוד יוער כי אין בהחלטתי זו משום הבעת עמדה לגופה של הבקשה לאיחוד הדיון המונחת לפתחו של בית משפט המחוזי בתל אביב.

סוף דבר, הבקשה להעברת מקום דיון נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.