בש"א 5084-23 בש"א 5084-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 35234-04-23 מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. ההליך נסוב על תביעת רשלנות רפואית שהגישו המשיבים נגד המבקשת.

2.בבקשה נטען כי המשיבים ניהלו בעבר תביעה זהה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 9371-07-21), והדיון בה הופסק ביוזמת המשיבים (להלן: התביעה הראשונה). נטען כי המשיבים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט בכך שהגישו את התביעה מושא הבקשה דנן לפורום אחר מזה שדן בתביעה הראשונה, וכי המשיבים נוקטים ב"פורום שופינג" על-מנת להימנע מהמשך שמיעת התיק בפני המותב שדן בתביעה הראשונה. כן נטען כי לא קיימת כל זיקה הקושרת את התביעה למחוז חיפה – הטיפול שבגינו הוגשה התביעה ניתן במרפאות בראשון לציון, המשיבים מתגוררים בגן יבנה, המומחים מטעם המבקשת הם מאזור המרכז, והמומחים מטעם המשיבים הם מאזור ירושלים.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, התביעה הראשונה הופסקה לנוכח מחלוקת שנתגלעה בין המשיבים לבין בא-כוחם הקודם, "בגינה ביקשו לשקול החלפת ייצוגם בנחת, וללא סדי זמנים". כן נטען כי התביעה הראשונה הופסקה בשלב מקדמי; כי המבקשת לא זכתה ביתרון דיוני או מהותי כלשהו מהפסקתה; וכי בפסק דינו המורה על הפסקת התביעה הראשונה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא התנה הגשת תביעה חדשה בהגשתה לאותו בית משפט. עוד טוענים המשיבים כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהינתן שלמבקשת סניפים בכל רחבי הארץ והמומחים מטעמה מופיעים אף הם בערכאות שיפוטיות בכל רחבי הארץ. כן נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שנקבע מועד לדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, וגם מטעם זה יש להורות על דחיית הבקשה.

4.למבקשת ניתנה הרשות להשיב לתגובת המשיבים, וזו חזרה על טענותיה, בין היתר, לנטיית מאזן הנוחות לטובת העברת מקום הדיון, לחוסר תום לב מצד המשיבים, ולבזבוז משאבי בית המשפט בהגשת התביעה מושא הבקשה דנן לבית המשפט המחוזי בחיפה.

5.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון.

בענייננו, סבורני כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי מירב הזיקות מטות את הכף לטובת העברת הדיון. המבקשת תולה את בקשתה גם בטענה לבחירת הפורום. ככלל, הבחירה בפורום ההתדיינות נתונה לתובע, בכפוף לכללי הסמכות המקומית. בעלי דין זכאים לעשות שימוש בכללי סדר הדין באופן שמיטיב עימם, ולא כל שימוש בזכות דיונית עולה כדי חוסר תום לב המצדיק התערבות שיפוטית (ראו: בש"א 1715/16 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' מלכה, פסקה 3 (12.4.2016)). אכן, במקרים מסוימים בהם התנהלה בעבר תובענה לפני בית משפט אחד, ובסמוך לאחר מחיקתה מוגשת תובענה זהה לבית משפט אחר – עלול להתעורר חשש לקיומם של שיקולים בלתי ראויים בבחירת הפורום אליו הוגשה התובענה השנייה, כגון בחירה של בית משפט או שופט (ראו: בש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש.שלמה רכב בע"מ, פסקה 4 (27.7.2014); בש"א 2629/23 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 6 (30.4.2023)). ואולם בענייננו, לא הונחה תשתית מספקת לחשש האמור, בשים לב לשלב בו הופסקה ההתדיינות הראשונה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בו נקבע כי "בהליך זה הוגשו כתבי טענות וחוות דעת רפואיות, אך טרם ניתנו החלטות מהותיות, טרם הוגשו ראיות, וכמובן טרם התקיימו הוכחות. בנסיבות אלה, השיקולים נגד היעתרות לבקשה [להפסקת תובענה] (כגון אבדן משאבי שיפוט, חשש מניצול לרעה או סיכול יתרון משמעותי שרכש הנתבע) – אינם בעלי משקל מכריע".

6.הבקשה נדחית אפוא.