ב"ש 20179/09 ב"ש (באר-שבע) 20179/09 – אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל

בקשה ליתן צו בהתאם לסע' 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ), התשמ"ב – 1982 , המורה למאשימה, להעמיד לעיון המבקש, חומר חקירה הכולל רשימה מלאה והקלטת כל שיחות הטלפון שבוצעו ע"י מדובב ששהה עם הנאשם בתא המעצר בשלבי החקירה. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שוד ורצח. שמיעת ההוכחות בפני ההרכב נמצאת עתה בעיצומה. על פי הנטען בבקשה, בעת חקירתו של המבקש הוכנס לתאו מדובב. בשלב מסוים, במהלך ימי החקירה, הוכנס גם טלפון נייד משטרתי לתא המעצר , ממנו ניהלו החשוד והמדובב שיחות. שיחות אלו הוקלטו ע"י היחידה להאזנות סתר . עובר להגשת הבקשה דנא, קיבלה הסנגוריה מהתביעה את תמלילי השיחות שנערכו בטלפון הנייד, בין המדובב לחוקרי המשטרה ואת תמלילי השיחות אשר בוצעו ע"י המבקש. לטענת המבקש, בעיצומה של החקירה, נערכו שיחות רבות נוספות ע"י המדובב והוא זכאי לעיין בכולן כחלק מחומר החקירה ומכאן הבקשה לקבל רשימה מפורטת של כל השיחות ואת ההקלטה שלהן. לטענת המבקש, השיחות שהתנהלו בין המדובב לצד ג ' אינן חוסות תחת הנחיות חוק האזנת סתר , שכן המדובב היה מודע להקלטת השיחות שהוא היה צד להן. המבקש טוען כי הוא זכאי במסגרת הגנתו לחשוף את כל טובות ההנאה שמקבל המדובב והוא סבור כי אינפורמציה זו מצויה בתמלילי השיחות החסרות, מדובר בחומר שנאסף בליבה של החקירה ועל כן הוא רלוונטי. יצויין, כי לאחר הגשת הבקשה ובטרם התקיים דיון במעמד הצדדים, העבירה המאשימה לידי ב"כ המבקש רשימה של כל "השיחות הנוספות" אשר בוצעו ע"י המדובב, הכוללת את זהות הדוברים, מועד השיחה ותמצית נושא השיחה, אלא שהמבקש אינו מסתפק בכך והוא עותר לקבל רישום שיבוצע ע"י חב' הסלולאר במקביל לקבלת את הקלטת השיחות. המאשימה מתנגדת להעברת ההקלטות ולהעברת רשימה שתונפק ע"י חב' הסלולאר. לטענת המאשימה, בוצעו 126 שיחות מהטלפון הנייד בתקופה הרלוונטית, מהן 46 שיחות הוקלטו ותומללו והן מצויות בידי ההגנה. 80 שיחות נוספות, אותן ניהל המדובב, והן לטענת המאשימה אינן מהוות חלק מחומר החקירה וגם אינן מצויות בפריפריה של חומר החקירה ולפיכך לא חלה עליהן זכות העיון על פי סע' 74 לחסד"פ. המאשימה אינה חולקת על כך כי חוק האזנת סתר אינו חל על השיחות אותן ניהל המדובב, יחד עם זאת לטענתה הוא וצדדי ג' זכאים להגנה על פרטיותם, בעיקר כאשר שיחות אילו אינן מהוות חלק מחומר החקירה , אלא שיחות שהתנהלו עם אנשים פרטיים כך שאי חשיפתם לא תפגע בהגנת המבקש, ומאידך, תפגע בזכותם ובזכות המדובב לפרטיות. המאשימה הגישה רשימה של שיחות אשר מוינו ע"י היחידה להאזנות סתר כבלתי רלוונטיות וכן הוגש מזכר של ה"משקלט" שבו הבהיר את דרך המיון שבוצע על ידו. בענייננו, השאלה היא האם "השיחות הנוספות" מהוות חומר חקירה ומי מוסמך למיין אותן. חומר חקירה מוגדר כחומר הרלוונטי לאישום, לרבות ראיות השייכות לפריפריה של האישום, ומהווה את ה"גרעין הקש ה" של התשתית הראייתית לכתב האישום , הן זו המבססת את כתב האישום והן זו המשרתת את הגנתו של הנאשם. הכלל הוא כי יש ליישם את מבחן הרלוונטיות בהרחבה כך שיאפשר לנאשם לממש את זכותו למשפט הוגן ובכלל זה, הזדמנות מלאה להתגונן מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת אין לאפשר להגנה "מסע ציד" בנבכי ראיות שהרלוונטיות שלהן לכתב האישום הינה רחוקה ושולית, ראיות אלו אינן נופלות לגדרו של " חומר חקירה ". חשיבותו המיוחדת של הסייג, בין היתר, בהגנה על זכויותיהם של צדדים שלישיים אשר ייתכן ואינם קשורים כלל ועיקר לתיק הפלילי , ובעיקר עת עסקינן בזכותם לפרט יות . חומר שנאסף במהלך חקירה ואינו רלוונטי לתיק החקירה ואין בו כדי לסייע לנאשם בהגנתו לא יחסה תחת כנפיו של ס' 74(א) לחסד"פ; יתירה מזו, בבג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי , פד"י נז (4) 652, נקבע כי "חשיפתו עלולה לגרום נזק לאינטרס ראוי אחר.. כך, למשל, עשוי, להיות כאשר ישתרבבו להאזנות הסתר שבוצעו כדין במהלך החקירה שיחות פרטיות של אנשים שאינם קשורים לחקירה ולנושאיה". בסיכומו של עניין, "בבחינת השאלה האם חומר מסויים מהווה " חומר חקירה " לעניין זכות העיון של הנאשם, ככל שהזיקה בין החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפת יותר, כך נדרש לשקול ביתר שאת את מידת הפגיעה בזכויותיהם של אחרים ובערכים שונים שבאינטרס ציבורי חיוני הצפויה מהצגתו לעיון" ( בש"פ 2043/05 , מדינת ישראל נ' גד זאבי ואח', www.nevo.co.il , עמ' 13). בצד הזכות לעיון בחומר החקירה , מקנה ס' 74(א) לחוק, זכות לעיין ברשימה של כל החומר הנוגע לאישום שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת. תכליתה של הזכות ליתן בידי הנאשם "אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין " חומר חקירה " לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה" ( בש"פ 2043/05 , עמ' 14). גם זכות זו טומנת בחובה הגנה על ערכים מוגנים אחרים, ובין היתר, הזכות לפרט יות של אחרים. בענייננו, כאמור, ההגנה קיבלה את כל הקלטות של השיחות המהוות חומר חקירה , היינו שיחות המדובב עם אנשי משטרה ושיחות המבקש עצמו. אשר ל"שיחות הנוספות" שבוצעו ע"י המדובב, הועברה רשימה של שיחות, מועדן, תאור הנמען ותמצית נושא השיחה. ההגנה אינה סומכת על התביעה, אינה מסתפקת בכך ומבקשת לקבל פרוט מדויק של השיחות הכולל את מועדן וזהות הטלפון של הנמען וזאת ישירות מחב' הסלולאר וכן מבקשת את הקלטת השיחות הנוספות. בעת הדיון, תארה פקד דוידוביץ, ראש היחידה להאזנות סתר במחוז הדרום, את הליך המיון הקפדני שבוצע בחומר, כדי לסווגו כרלוונטי או בלתי רלוונטי. אותן 40 שיחות רלוונטיות הועברו במלואן לידי הסנגוריה ואילו 86 "השיחות הנוספות" שנמצאו כבלתי רלוונטיות הועברו לעיון ברשימה. בנסיבות המפורטות, אינני סבורה כי יש מקום לאפשר להגנה לקבל את מבוקש, מקום ששיחות אלו נבדקו, מוינו ונמצאו כבלתי רלוונטיות. העובדה שהמדובב ביצע שיחות אלו בהיותו בתא עם המבקש אינה הופכת את השיחות לרלוונטיות, ניתן לשער כי מדובב ביצע שיחות פרטיות גם בסיטואציה זו. הגורמים המתאימים והאחראיים למיון וסיווג החומר שהצטבר במהלך החקירה לקטגוריות השונות הן גורמי החקירה המשטרתיים והתביעה. המשטרה אחראית על המיון בטרם העברתו לפרקליטות ואילו הפרקליטות אחראית לכך כי החומר אכן מויין כראוי, וכי חלקו הרלוונטי יוצג לעיון בין לגופו ובין כרשימה בהתאם לסיווגו. נישנה לא אחת בפסיקה כי כללי הגילוי ויישום זכות העיון של נאשם בחומר החקירה מתבססים על "הנחת מוצא כי המשטרה והתביעה עושים את מלאכתן באמונה וביושר" ( בש"פ 2043/05 , עמ' 18-17) בעבר, הגישה ההגנה בתיק זה, בקשה לעיון בחומר חקירה ( ב"ש 20443/08) , בה עתרה לקבל לידיה בין השאר את כל ההסכמים עם המדובב. בהחלטה מיום 13/7/08 (כב' הש' ר. ברקאי), נדחתה הבקשה תוך קביעה כי זהות המדובב חסויה בהתאם לתעודת חיסיון, ומשכך אין לחשוף את ההסכמים העלולים לחשוף על נקלה את זהותו. ערר על החלטה זו ( בש"פ 7123/08) נדחה, תוך קביעה, כי אם תציג הסנגוריה שאלות ספציפיות תוכל הפרקליטות לבדוק האם ניתן למסור תשובה למרות תעודת החיסיון. הוא הדין בעניינ נו. רשימת "השיחות הנוספות" עומדת לעיון בפני הסנגוריה. ברי כי רשימה שתערך ע"י חב' הסלולאר, עלולה לפגוע בפרטיותם של המדובב וצד ג ' ובנסיבות בהן שיחות אלו מויינו בקפדנות וסווגו כבלתי רלוונטיות ע"י גורמי המשטרה, אינטרס ההגנה על הפרטיות גובר. יחד עם זאת, היה ותפנה הסנגוריה בשאלה ספציפית לגבי שיחה זו או אחרת מתוך הרשימה, יבדק הדבר לגופו של עניין ותינתן תשובה ע"י הפרקליטות ככל שניתן. היה ולא ימסרו תשובות המניחות את דעתה של הסנגוריה, פתוחה הדרך בפניה להגיש בקשה נוספת לגילוי ראיה חסויה. בנסיבות המפורטות לעיל, הבקשה נדחית.