ת"א 57703-09-22 ת"א 57703-09-22

בפניי ארבע בקשות, זהות במהותן, שהגישה המבקשת - היא הנתבעת בהליך העיקרי - להחלפת כונס הנכסים שמונה לפירוק השותפויות המוגבלות המפורטות בכותרת הבקשה (בקשה 58 בת"א 577-09-26; בקשה 45 בת"א 35901-09-22; בקשה 41 בת"א 2133-10-22; בקשה 46 בת"א 40568-01-23). עניינם של ההליכים שבכותרת בבקשות לפירוק השותפויות המוגבלות, בהן שימשה המבקשת כשותף הכללי ושמטרתה של כל אחת מהן הייתה השקעה משותפת בנכס נדל"ן נפרד בגרמניה. כל אחת מהבקשות לפירוק השותפות הרלוונטית לאותה הבקשה הוגשה בשם חלק מהשותפים המוגבלים באותה שותפות, שיוצגו בהליך בידי עורכי הדין איתן שמואלי ואלה בן דור ממשרד ליפא מאיר ושות'. במסגרת כל אחת מההחלטות שניתנו בבקשות הפירוק, במסגרתן נעתרתי לבקשות והוריתי על פירוק השותפויות המוגבלות, ראיתי להורות, על יסוד הטעמים שפורטו בהחלטות ובהתאם להוראת סעיף 64(ב) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975 (להלן: "פקודת השותפויות") וחרף ברירת המחדל הקבועה בסעיף זה לפיה משהוחלט על פירוקה של שותפות מוגבלת יפרקו השותפים הכללים את עסקיה, כי ימונה כונס לנכסי השותפות, שיפעל לכינוס נכסיה, לסילוק חובותיה ולחלוקת העודף בין הזכאים. לפי הצעת התובעים, ובשים לב לניסיונו הרב, לרבות כבעל תפקיד בהליכי פירוק, מונה רו"ח יצחק (איציק עידן), ככונס לנכסי השותפויות המוגבלות שפורקו, זאת לאחר שרו"ח עידן הסכים לשמש בתפקיד והצהיר כי אין ניגוד עניינים בין מילוי תפקידיו לבין ענייניו האחרים. הבקשות להחלפת הכונס וטענות הצדדים במסגרת הבקשות שבפניי עותרת המבקשת, אשר שימשה כאמור כשותף הכללי בשותפויות, להחלפת רו"ח עידן במפרק אחר שייבחר על ידי בית המשפט, כשטענתה המרכזית היא כי קיים קשר בין עוה"ד שמואלי, ב"כ מבקשי הפירוק, לבין הכונס, אשר הוסתר מהשותף הכללי ומבית המשפט. בנוסף נטען כי קיים חשש כמי שמנווט את הליך הפירוק בפועל הוא עוה"ד שמואלי ולא הכונס, חשש המבוסס על שלוש טענות עיקריות: (1) רו"ח עידן הוצע כבעל תפקיד ע"י ב"כ התובעים רק בשלב הסיכומים, זאת לאחר שבית המשפט הבהיר בשלים מוקדמים יותר כי לא יקבל את בקשתם המקורית למנות ככונס עורך דין ממשרדם, משנדרש בעל תפקיד אובייקטיבי. מאז הוצע רו"ח עידן בכל ההליכים שהגיש ב"כ התובעים, ובהם הליך נוסף בעניין שותפות fit9, שלבקשת הפירוק שהוגשה במסגרתו צורף מסמך הסכמה של רו"ח עידן לשמש כבעל תפקיד, אשר נחתם על ידו כשנה קודם להגשת בקשת הפירוק באותו תיק; (2) ביום 13.11.2025 שלח ב"כ התובעים, בשם רו"ח עידן, מכתב לב"כ השותף הכללי ולעו"ד אבי וי גרינברג, המייצג קבוצה של שותפים מוגבלים, ובו איים בהליכים משפטיים נגדם ונגד מרשיהם אם יגבשו הסדר פשרה ובנוסף פנה הכונס אל ד"ר אלברט ואהל, בעל תפקיד שמונה במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בהולנד, בדרישה שלא ינהל מגעים עם גורם אחר זולתו, כל זאת מבלי שנקט, מאז מינויו, פעולה אקטיבית ממשית ומבלי שהגיש דיווח על פעולותיו; (ב) ייצוגו של הכונס בידי ב"כ התובעים שעה שהוא משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, עמידתו על מתווה שונה מהפשרה שגיבשו עו"ד וי גרינברג, כמייצג משקיעים והמבקשת וסירובו לשקול הצעה לרכישת נכסי השותפויות מצד גורם מזוהה שפנה בעניין לשותף הכללי, מעוררים חשש שפעולותיו מונעות בראש ובראשונה משיקולי טובתו וטובת עו"ד שמואלי, ובראשם קבלת שכר טרחה מקופת הפירוק, וזאת על חשבון התמורה למשקיעים ותוך הארכת ההליך שלא לצורך. הכונס בתשובתו לבקשה טוען, באמצעות ב"כ עוה"ד שמואלי, כי לא היה בין עו"ד שמואלי לבין רו"ח עידן קשר כלשהו לפני ההליך וכי הפנייה אליו נעשתה על יסוד המלצות מקצועיות שלפיהן הוא מתאים לתפקיד. עוד נטען כי ייצוג הכונס בשלב זה בידי ב"כ התובעים הוא צעד טבעי, מתבקש ואף יעיל וחסכוני, נוכח היכרותם עם העובדות ועם ההליכים הרלוונטיים וזהות האינטרסים בינם לבין המשקיעים שנתנו בהם אמון. לטענת הכונס, אין בפי המבקשת טענה קונקרטית בעלת משקל ועל כן, כל שנותר לה הוא להלין על עמידתו הבלתי מתפשרת של הכונס על כך שהוא הגורם היחיד המוסמך לפעול בשם השותפויות ובעניינן, עמדה המתחייבת מעצם התפקיד שהוטל עליו. לתמיכה בעמדתו צירף הכונס אסופות הודעות חתומות על ידי 24 שותפים מוגבלים, שהצהירו כי יש להם אמון מלא בו ואין הם רואים פסול בייצוגו בידי באי כוחם. ערב הדיון שנקבע בבקשה הוגשה בקשת עו"ד אבי וי גרינברג, המייצג כאמור, קבוצת משקיעים, לצרף את מיוצגיו בהליך 1619-02-25, עמם נמנים גם שותפים מוגבלים בשותפויות המוגבלות שבפירוק, כמשיבים לבקשה. מיוצגים אלה, נטען, תומכים בהחלפת הכונס, שכן לשיטתם הסדר הפשרה עם השותף הכללי, שהוגש לאישור באותו הליך, מגלם פיתרון עדיף לשותפים המוגבלים, מקנה להם שליטה בגורל הנכסים והכספים ומצמצם את עלויות ההליך. בנסיבות אלה, נטען, ניהול הליכים משפטיים כנגד השותף הכללי, כפי שמבקש לעשות רו"ח עידן, מיותר ואף אם זהו מתווה הפעולה הראוי, יש למנות במקומו עורך דין מוסמך ומיומן בניהול הליכים חלף הסתמכות על שירותים משפטיים חיצוניים שעלותם תוטל על קופת הפירוק. עוד נטען כי לא הוברר מדוע לא התבקש אישור בית המשפט לייצוג הכונס בידי ב"כ התובעים וכי הסכם שכר הטרחה לא הוגש לתיק. ב"כ התובעים התנגדו לבקשת ההצטרפות הן עקרונית והן נוכח מועד הגשתה, שמנע מהם התייחסות מאלה אליה, גם העלו חשש לפי תמיכה בבקשה להחלפת המפרק, תוך שיתוף פעולה עם השותף הכללי, שאובדן האמון בו נקבע כממצא בהחלטות שיפוטיות, אינה על דעת מרשיו - כולם או מקצתם. בדיון השיב רו"ח עידן כי אינו סבור שהוא או ב"כ התובעים מצויים בניגוד עניינים, אך הבהיר שאינו מתעקש להמשיך בתפקיד. בנוסף הבהיר הוא כי הכספים שנותרו בקופות השותפויות המוגבלות מצומצמים ועל כן, שעה שנדרש לכך, פנה הוא לב"כ התובעים כדי שייצגו אותו, משכל מייצג אחר היה דורש מראש סכומים משמעותיים. בדיעבד מסכים הוא כי היה עליו לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו. עוד ציין כי משרדו השקיע שעות רבות וטרם קיבל תשלום כלשהו. בחקירתו על תצהירו, לבקשת ב"כ המבקשת, הסביר כי הדו"ח שהגיש נועד להציג למשקיעים את עמדתו בדבר הפעולות שבכוונתו לנקוט כנגד המבקשת ועילות התביעה העומדות לשותפות המוגבלת, וציין כי כבר נאספו די ממצאים. הכונס אישר בחקירתו כי נחתם הסכם שכר טרחה מול ב"כ התובעים, אף שאינו זוכר את מועד החתימה אך לא סבר הוא כי היה עליו לצרפו. רשות הדיבור בדיון ניתנה גם למר יהודה כסיף, ממשקיעי fit2, שתיאר את המשקיעים כתשושים וברובם קשישים, מסר כי בירר עם שמונה ממיוצגיו של עו"ד גרינברג המוכרים לו והתברר שאינם מודעים כלל לבקשה לתמוך בהחלפת הכונס וציין כי לעמדתו יש לאפשר את ייצוג הכונס בידי ב"כ התובעים שכן כל עורך דין אחר יגבה גם הוא שכר, ואף גבוה יותר, ואילו עו"ד שמואלי מכיר את החומר לפרטיו. דיון והכרעה הבקשה שבפניי להעברת הכונס מתפקידו מעוררת שתי שאלות הטענות הכרעה. האחת, האם נפל פגם במינויו של הכונס לתפקידו מלכתחילה. השניה, האם בהנחה שלא נפל פגם כאמור, נפל בהתנהלותו פגם המצדיק העברתו מתפקידו. אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה וכן בבקשת ההצטרפות ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, באתי למסקנה כי יש להשיב על שתי השאלות בשלילה ובהתאם להורות על דחיית הבקשה, הכל בכפוף לאמור להלן. כידוע, פקודת השותפויות מסמיכה את בית המשפט, משקמה עילה לכך, לפרק את עסקיה של השותפות וכן למנות "כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד" (סעיף 47 לפקודה). בכל הנוגע לפירוקה של שותפות מוגבלת נקבע בפקודה כי השותפים הכלליים יפרקו את עסקיה, "זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת" (סעיף 64(ב) לפקודה), שיכולה לכלול גם מינוי כונס לנכסי השותפות לצורך פירוק עסקיה חלף השותף הכללי. הפקודה אינה מסדירה את אופן מינויו של כונס נכסים לשותפות מוגבלת וממילא גם לא נקבעו בה הוראות לעניין תנאי כשירותו, המיומנות הנדרשת, הוראות לעניין איסור להימצא בניגוד עניינים או הוראות לעניין העברתו של כונס נכסים מתפקידו ואולם, ניתן להקיש מההלכות שנפסקו לגבי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון בעניינים אלה גם לעניין שותפויות. במאמר מוסגר יצוין כי אמנם, ככלל, נוכח השונות בין ההליכים וקיומם של הבדלים מהותיים בין הליכי פירוק חברה והליכי פירוק שותפות, אין לראות בדיני החברות או בדיני חדלות הפירעון מקור נורמטיבי להשלמת חסר בפקודת השותפויות בדרך של אנלוגיה (דוד א' פרנקל, צבי פרנקל, דיני השותפויות בישראל (2025), בעמ' 195) ואולם, על מינוי בעל תפקיד בידי בית משפט ובכלל זה כונס נכסים מכוח פקודת השותפויות, חולש העיקרון הכללי לפיו בית המשפט לא ימנה כבעל תפקיד מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי או כלכלי שלו, או בין תפקיד אחר אותו הוא ממלא, כך שבעניין זה לא מתעורר כל קושי ביישום ההלכות שנפסקו לגבי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון. הכלל האוסר על הימצאות בעל תפקיד בניגוד עניינים, הוא עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית ומשכך חל הוא על כל מינוי בעל תפקיד בידי בית המשפט, אף בהיעדר הוראה מפורשת (רע"א 8388/08 עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד (נבו, 22.2.2009); רע"א 8702/19 זועבי נ' זהר אנגלנדר חברה לנאמנויות בע"מ (נבו, 13.2.2020); ציפורה כהן, פירוק חברות, עמ' 272-280 (מהדורה שניה, 2016). עם זאת, לא כל ניגוד עניינים יוביל בהכרח לפסילת מינוי ו"תחימת קו הגבול בין ניגוד עניינים שניתן להשלים עמו לבין ניגוד עניינים פסול, לעיתים אינה פשוטה....החוק אינו אוסר באופן גורף על מינוי אדם המקיים קשר מקצועי עם מי מהצדדים להליך לנאמן, ושיקול הדעת בהקשר זה מוקנה לבית המשפט בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו (רע"א 2387/24 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נ' עים מוסא הנאמן לחברת משק ב. שיווק חן בקר בע"מ (נבו, 31.7.2024, פס' 14 והאסמכתאות שם). בכל הנוגע להעברת כונס נכסים מתפקידו נקבע בפסיקה כי בית משפט רשאי להעביר כונס נכסים מתפקידו ולמנות אחר תחתיו, אם הוכח כי נפל בהתנהלותו "פגם מהותי היורד לשורש העניין" (רע"א 2233/14 ברזל נ' עו"ד גלברט - כונס נכסים ומנהל מיוחד (נבו, 11.6.2014)). שתי הוראות דין נוספות, שהן בעלות רלוונטיות לענייננו, הן תקנה 12 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א - 1981 (להלן: "תקנות החברות"), הקובעת כי "בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט" ותקנה 38 לתקנות החברות הקובעת כי "מפרק המעסיק עורך דין לא ישלם לו שכר מתוך נכסי החברה, זולת אם ציווה על כך בית המשפט". הפסיקה הדגישה את חשיבות קבלת האישורים מראש, הן להעסקת בעלי המקצוע הן לשכרם, תוך שנקבע כי בקשה לאשר תשלום בדיעבד "צריכה להתקבל במשורה, בנסיבות חריגות בלבד וכאשר אי קבלת אישור בית המשפט מראש נעשתה בתום לב, בשל אילוצים חריגים ודוחק זמן, ולאחר שהוכח כי אילולא אותו שירות, היה נגרם נזק משמעותי לקופת הקפאת ההליכים" (בש"א (נצ') 2256/09 עאטף מוסא ושות' בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 13.12.2009). מן הכלל אל הפרט איני סבורה כי עלה בידי המבקשת להראות כי נפל פגם במינויו של רו"ח עידן לתפקיד. טענת רו"ח עידן בתצהירו כי "אין ולא היה ביני לבין עו"ד איתן שמואלי [ב"כ מבקשי הפירוק. ס.י] שום קשר קודם או היכרות מוקדמת: חברי, מקצועי או אחר. לא הכרתי את עו"ד שמואלי עד לשלב שבו פנה אלי בבקשה שאשמש ככונס נכסים בתיקי הפירוק של השותפויות", עליה חזר גם בחקירתו על תצהירו, לא נסתרה על ידי המבקשת. יצוין כי במסגרת בקשה למתן החלטה בבקשה דנן נטען כי "מחיפוש אקראי על שמם במרשתת עולה כי דרכיהם [של רו"ח עידן ועו"ד שמואלי] הצטלבו כבר בשנת 2015 בענייני שותפות הגז "הזדמנות ישראלית", שעה שעו"ד שמואלי ייצג חלק מבעלי יחידות ההשתתפות בעוד הכונס שימש כמפקח לשותפות, ואולם מעבר לכך שאין במה שפורט בבקשה לסתור בהכרח את הטענה להיעדר היכרות אישית מוקדמת עם הצדדים, בוודאי אין בה להצביע על נתון כלשהו המלמד כי קשריו, מעמדו או עיסוקו של הכונס עלולים להביא לניגוד עניינים עם ביצוע תפקידו. בנסיבות אלה אף לא ראיתי לבקש תשובתם של רו"ח עידן ועוה"ד שמואלי לדברים. אשר לשאלה האם עלה בידי המבקשת להצביע על טעם מספיק להעברת הכונס מתפקידו, אני סבורה כי הגם שהתנהלות כונס הנכסים סביב סוגיית ייצוגו בידי ב"כ התובעים מעוררת אי נוחות מסוימת, הנובעת מכך ששכירת שירותיו בידי הכונס לא הובאה לאישורו של בית המשפט כנדרש, אין המדובר ב"פגם מהותי היורש לשורש העניין", המצדיק העברת הכונס מתפקידו. אבהיר. כונס נכסים המתמנה בידי בית המשפט הוא "פקיד בית המשפט", אינו שלוחו של בעל הדין שביקש את מינויו ומחויבותו היא כלפי בית המשפט. משום כך, פעולות הנוגעות למימוש תפקידו, ובכללן הוצאות ושכר הנובעים מן הכינוס, בפרט כאלה הנובעות מהעסקת בעל מקצוע, אינן אמורות להיקבע באופן חד-צדדי בידי הכונס או בינו לבין בעלי הדין, אלא להיות מובאות לפני הערכאה הממנה לצורך קביעה ופיקוח, זאת אף בהיעדר תחולה ישירה לחובה לקבל אישור מראש להתקשרות עם בעל מקצוע המנוסחת במפורש בתקנות החברות, החלות באופן ישיר אך על בעלי תפקיד במסגרת הליכים שהתקנות חלות עליהם. משמעות העובדה כי עוה"ד עמו התקשר הכונס משמש גם כב"כ התובעים בכל אחד מההליכים אינה טעונה הכרעה לעת הזו ותיבחן, במידת הצורך, במסגרת בקשה שיגיש הכונס לאישור ההתקשרות ואולם איני סבורה כי העובדה שעורך הדין ייצג את מבקשי הפירוק, כשלעצמה, מעוררת קושי. ראשית, ביחס לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון נקבע כי העובדה שנאמן מייצג נושה של חייב אין בה לבדה כדי ללמד על קיומו של ניגוד עניינים (ע"א 3823/21 מולי שימר נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (נבו, 21.7.2021)) ובהיקש מכך, אין בעובדה שעורך הדין שהכונס מבקש להתקשר עמו מייצג שותפים מוגבלים בשותפות, כשלעצמה, כדי ללמד על קיומו של ניגוד עניינים. לשם הוכחת ניגוד עניינים נדרש יותר מעצם קיומה של זיקה ויש להראות ניגוד עניינים קונקרטי היוצר חשש ממשי לפגיעה בתפקיד או להוכיח שבעל התפקיד אינו ממלא את תפקידו כראוי מחמת הניגוד. זאת לא הוכח. שנית, אין דין המייצג כדין הכונס ואין בהתקשרות הכונס עם מייצג כדי להפקיע את הסמכות והאחריות אשר נותרות, באופן בלעדי, מונחות על כתפי הכונס. בהקשר זה אציין כי לא מצאתי ממש בטענה לפיה עמידתו של הכונס על מתווה שונה מהפשרה שגיבשו עוה"ד וי גרינברג והמבקשת מהווה אינדיקציה לכך שמי שמכתיב את פעולות הכונס הוא ב"כ מבקשי הפירוק. חרף האמור לעיל לעניין הצורך באישור מראש של ההתקשרות של בעל התפקיד עם מייצגו, איני סבורה כי הדבר מצדיק את החלפתו של הכונס. החלפת בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט היא סעד חריג ועל כן נדרשת תשתית המלמדת על פגם מהותי היורש לשורש העניין ואין די בטעות או מחדל הניתנים לתיקון ושאינם פוגעים באופן יסודי בהמשך מילוי התפקיד, כפי מצב הדברים בענייננו. לבסוף אציין כי לא ראיתי לקבל הטענה כי יש למנות במקום הכונס בעל תפקיד שמימון בניהול הליכים משפטיים חלף הסתמכות על שירותים משפטיים חיצוניים, זאת אף אם, בין היתר, בוחן הכונס את הצורך בהגשת תביעות, זאת בהיעדר יתרון ברור לאיזו מהחלופות. על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית, תוך שמובהר כי מצופה מהכונס לתקן את הטעון תיקון ובכלל זה לעתור בבקשה לאישור ההתקשרויות. במכלול נסיבות העניין ראיתי לפסוק את הוצאות הכונס במתינות ולחייב את המבקשת בתשלום הוצאותיו בסכום כולל של 2,500 ₪.