ת"א 41739-02-25 ת"א 41739-02-25

החלטה זאת ניתנת בהקשר של מכלול בקשות אשר הוגשו, מתוך רצון לנסות ולקדם את ההליך. בתמצית אציין, כי כתב התביעה תוקן בחודש יוני 2026, כאר רשימת הסעדים תוקנה והועמדה כעת על שני סעדים עיקריים, תביעה לפירוק שיתוף בעין, וכן תביעה לסילוק יד. התובענה נוגעת למקרקעין המצויים ברח' סירקין 5, חיפה, חלקה 1 בגוש 12736. בנוגע למקרקעין הנ"ל קיים הסכם שיתוף אשר נרשם בלשכת רישום המקרקעין, אולם לטענת התובעת, הנתבעת 1 נטלה חלק במקרקעין אשר אמור להיות משויך לה ולתובעת, עושה בו כשלה בניגוד להסכם הרשום, שינתה את פני השטח ומונעת גישה לאותו מקטע. הלכה למעשה, טענות התובעת מופנות כלפי הנתבעת 1 בעיקרן, אולם כלל בעלי הזכויות במקרקעין נתבעו, הואיל ולא נרשם בית משותף אשר ייחד חלקים כאלו או אחרים למי מבעלי הזכויות בצורה מובחנת. להלן אתייחס לבקשות השונות אשר נותרו תלויות ועומדות וטרם ניתנו הוראות לגביהן: בקשה לדחיית מועד להגשת כתב הגנה (בקשה מס' 31) הנתבעת 1 הגישה מטעמה בקשה לדחיית המועד להגשת כתב הגנה מתוקן, בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן וחיוב בהוצאות, שכן לגישתה, בית המשפט הורה לתובעת לצרף לכתב התביעה את כלל בעלי הזכויות הרשומים, הא ותו לא, ולגישת הנתבעת 1, התובעת הרחיבה מעבר לאמור, הוסיפה טענות עובדתיות והוסיפה סעדים נתבעים. הנתבעת טוענת להרחבת חזית אסורה ואף בוטה, והנתבעת 1 סבורה כי מתן רשות לתיקון כתב התביעה אינו אמור לאפשר שינוי חזית ושינוי כתב התביעה מן הקצה אל הקצה, וכי התובעת הייתה מוגבלת בהקשר זה לצירוף נתבעים בלבד, כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 21.5.2026 אשר ניתנה בזיקה לבקשה לסילוק התובענה על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעת 1. התובעת, במענה לבקשה האמורה, ציינה כי לגישתה, לא הוצגו טענות עובדתיות חדשות בכתב התביעה מתוקן, וככל שחודדו הסעדים המבוקשים, אין בכך משום שינוי מהותי מכתב התביעה המקורי, כאשר השינוי המהותי הינו אך ורק זהות הצדדים להליך, ראוי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. הנתבעת 1 השיבה לתגובת התובעת, ושבה על האמירות, כי לגישתה התיקון חרג מגדר הראוי והמותר על פי החלטת בית המשפט, תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט–2018, מאפשרת לבית המשפט להורות על תיקון כל עניין בכתב הטענות, וכן על צירוף או מחיקת בעל דין, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. במסגרת זו רשאי בית המשפט להתיר גם הוספת טענות עובדתיות וסעדים, ולא רק צירוף נתבעים. ראה לעניין זה רע"א 3631/20 Comverse Technology Inc נ' רוני כתריאל (15.12.2021) הפסיקה מכירה באפשרות שתיקון כתב תביעה יכלול שינוי או השלמה של עובדות, הוספת סעדים או צירוף בעלי דין. המבחן המרכזי הוא אם התיקון נדרש לבירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ואם הוא נשאר בגדרי אותה מסכת עובדתית או אותה עילת תביעה במובנה הרחב. כאשר התיקון משלים או מחדד את התביעה המקורית, ולא יוצר למעשה תביעה חדשה, ניתן להתירו. רע"א 7488/12 מוחמד דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי (17.2.2014), רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה (28.1.2007), ת"א (מחוזי ת"א) 43411-04-26 טפירו בנורדאו בע"מ נ' אמרוסי ואח' (14.9.2026) אכן, הזכות להגיש כתב תביעה מתוקן אינה מעניקה היתר אוטומטי לבצע תיקונים בלתי מוגבלים (ראה: ת"א (מחוזי מרכז) 20248-10-20 פלונית נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ מיום 29.6.2021), אולם רק כאשר הטענות או הסעדים הנוספים משנים את התשתית העובדתית, מתייחסים לאירוע אחר, מרחיבים באופן מהותי את חזית המחלוקת או יוצרים עילת תביעה חדשה, אין מדובר עוד בתיקון משלים בלבד. ראה ת"א (מחוזי ת"א) 45320-07-19 טיטאן בניה בע"מ נ' ירון דיסקין (28.1.2024). צירוף נתבעים אינו כשלעצמו מגביל את התיקון רק לזהות הצדדים. עם זאת, כאשר מצרפים נתבע, יש לבחון אם הטענות והסעדים כלפיו נובעים מאותה עילה או מאותה מסכת עובדתית. בנוסף, לפי תקנה 47(א), בית המשפט הוא שקובע אם ובאילו תנאים רשאי הצד שכנגד לתקן את כתב טענותיו בעקבות התיקון. אפנה אל ת"א (מחוזי חי') 45075-08-23 יובל אלון חברה לבנין בע"מ נ' פרי א.פ המרכז אחסנה שווק מכירה בסיטונאות בע"מ (19.11.2024). איני רואה בתיקון אשר בוצע, שינוי מהותי או הוספת עילה, וככל שבמסגרת התיקון חודדו העובדות והסעדים, איני רואה בכך חריגה מהמנדט אשר ניתן במסגרת החלטת כב' הש' קרן, והבקשה לסילוק התביעה על הסף או מחיקת כתב התביעה המתוקן בשל חריגה מהראוי – נדחית. בקשה לגביית עדות מוקדמת (בקשה מס' 33) התובעת הגישה בקשה לגביית עדות מוקדמת בהליך, מהעד אשר לעמדתה הינו העד המרכזי בהליך, מר מנחם ברקת, שגילו כיום, 91 שנים, ואשר לדברי התובעת, ניהל וטיפל בנכס נשוא ההליך, מזה למעלה מ- 60 שנים. התובעת מצביעה על מספר אבחנות רפואיות בעניין העד האמור, ולדבריה ראוי לקדם ולהקדים את מתן העדות, בשים לב לגילו ומצבו הרפואי של העד. לטענת התובעת, עלול להיגרם לה נזק ראייתי משמעותי אם לא תישמע עדותו של העד מוקדם ככל שניתן, באופן שיכול לפגוע בסיכויי ההליך לחתור אחר האמת. ביום 20.7.2026 ניתנה החלטת כב' הש' קרן המורה על הגשת תגובת הנתבעים לבקשה לגביית עדות מוקדמת, בתוך 14 ימים מאותו מועד. עד היום לא נמסרה תגובת מי מהנתבעים לבקשה למתן הוראה לגביית עדות מוקדמת, כאשר אין חולק שבמרוצת התקופה אשר חלה מאז ניתנה החלטת המותב הקודם, הוגשה בקשות רבות על ידי הנתבעת 1 (שהינה הצד המהותי בהקשר זה). תקנה 73(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט–2018, מאפשרת לבית המשפט להורות בכל עת על גביית עדות מוקדמת, אם קיים חשש סביר שלא ניתן יהיה לשמוע את העד במועד הרגיל. התקנה החליפה את תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד–1984, אשר התייחסה ל״טעם מספיק״ לגביית עדות מידית. לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בהחלטה אם להתיר גביית עדות מוקדמת. במסגרת זו נשקל הנזק שעלול להיגרם למבקש אם העדות לא תישמע, מול הנזק והפגיעה הדיונית שעלולים להיגרם לצד שכנגד אם יידרש לחקור את העד בשלב מוקדם, בטרם נפרסה מלוא התשתית הראייתית. האיזון נועד להבטיח הן את חקר האמת והן הליך הוגן ושמירה על זכות החקירה הנגדית.ראה לעניין זה ת״א (מחוזי ת״א) 79084-09-24 ישראל כהן ו-8 אח׳ נ׳ ח.י.י.מ. ביתן בע״מ (24.7.2025) , ת״א (מחוזי ת״א) 75162-05-24 Brand נ׳ צ׳רדניצ׳נקו ואח׳ (29.9.2025) . בין השיקולים המרכזיים נבחנים גילו של העד, מצבו הרפואי, מרכזיותה וחיוניותה של העדות, משך הזמן הצפוי לניהול ההליך, והחשש הממשי שהעדות תאבד אם לא תישמע בהקדם. מצב רפואי קשה, מחלה מסוכנת, הידרדרות רפואית או סיכון ממשי לכך שהעד לא יוכל להעיד עשויים לבסס את הדרישה. (עניין BRAND הנזכר לעיל) אחדד כי בית המשפט רשאי לדון בבקשה בכל שלב לאחר הגשת התובענה, אך העיתוי הוא שיקול רלוונטי. יש לבחון אם הבקשה הוגשה בשיהוי, אם טרם הושלמו הליכים מקדמיים, אם טרם הוגשו כתבי טענות או תצהירי עדות, ואם הקדמת העדות תאלץ את הצד שכנגד לחקור בלי שמלוא התמונה העובדתית והראייתית מצויה לפניו. מנגד, כאשר קיים חשש ממשי לאובדן העדות, אין הכרח להמתין לסיום ההליכים המקדמיים. ראה לעניין זה ת״א (מחוזי ת״א) 16947-11-24 גרי אליאב נ׳ טופבן בע״מ (14.9.2025) , ת״א (מחוזי ת״א) 23539-12-24 כהן נ׳ אורית ברטה ואח׳ (28.12.2025) מנגד על בית המשפט להיזהר בגביית עדות מוקדמת, מתוך ההבנה שהקדמת העדות אינה אמורה ליצור יתרון דיוני בלתי הוגן או להפוך את סדר הבאת הראיות ללא הצדקה. על בית המשפט לבחון אם הצד שכנגד יוכל לבצע חקירה נגדית אפקטיבית, ואם שמיעת העדות בשלב מוקדם תגרום עיוות דין. במקרה דנן, אני סבור שמתקיימים התנאים הנדרשים לגביית עדות מוקדמת אשר תוצב בפני חקירה נגדית, בשים לב לגילו של העד ומרכזיות עדותו. עוד סבור אני שריבוי הצדדים והתארכות סטנדרטית של ההליך עלולה להביא כי יימצא בית המשפט מול שוקת שבורה בהקשר זה. יחד עם זאת, ראוי לקבוע מועד נדחה קמעא, אשר יאפשר לנתבעת 1 להציג כתב הגנה בטרם שמיעת עדותו של העד (בשים לב לכך כי רק כעת ניתנה החלטה המורה על הגשת כתב הגנה ודחיית הבקשה למחיקת כתב תביעה מתוקן), ובכך למנוע עיוות דין. בהתאם אני מורה: כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 יוגש עד ליום 30.11.2026 תצהיר עדות ראשית מטעם העד המבוקש – יוגש עד 30.12.2026. מועד לדיון לשמיעת עד זה בלבד, 17.1.2027 שעה 13:00. הבקשה למתן צו מניעה זמני (בקשה מס' 36) ביום 14.9.2026 הוגשה בקשת התובעת למתן צו מניעה זמני המופנה כלפי הנתבעת מס' 1. על פי המבוקש בבקשה, נתבקשה מתן הוראה של הפסקת כלל עבודות הבניה, פיתוח והכשרה או שינוי פני הקרקע במקרקעין מושא המחלוקת, וכן מתן צו עשה המורה על הריסת עבודות בנייה והרחבת עבודות התקנת דק אשר בוצעו בפועל. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנחם ברקת מיום 10.09.2026, בו נטען כי המשיבה מבצעת עבודות בנייה מואצות בשטחים השנויים במחלוקת בעיצומו של הליך משפטי לפירוק שיתוף. בית המשפט החליט כי הבקשה אינה מתאימה להידון במעמד צד אחד, והורה למשיבה להגיש את תשובתה עד ליום 30.09.2026. בהחלטתו ציין בית המשפט כי הבקשה מכילה בחלקה סעדים החורגים מגדר צו מניעה והינם בגדר צו עשה. ביום 30.09.2026 הגישה המשיבה את תגובתה, ובה עתרה לדחיית הבקשה. המשיבה טענה כי הדרישה להריסת הדק והשבת המצב לקדמותו מהווה צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים בטרם הוכרעה שאלת חלוקת המקרקעין המשותפים. עוד נטען כי צו גורף עלול למנוע פעולות תחזוקה, ניקיון והסרת מפגעים הנדרשות על ידי עיריית חיפה, ולכן לחלופין יש להגביל את הצו לאיסור עבודות בנייה חדשות בלבד ולהחריג פעולות תחזוקה ובטיחות. ביום 05.10.2026 הגישה המבקשת בקשה למתן רשות תגובה לתשובת המשיבה, אליה צורפו התגובה עצמה ותשריט מדידה עדכני מיום 28.09.2026. בתגובתה טענה המבקשת כי עבודות הבנייה החדשות, הכוללות דק עץ בשטח של מעל 101.3 מ"ר, בוצעו לאחר הגשת כתב התביעה ללא הסכמתה ובחוסר תום לב. בשים לב לאמור בס' 54 – 57 לתגובת הנתבעת 1, מצאתי בשלב זה ליתן צו מניעה זמני, המורה כי עד למתן החלטה אחרת, יופסקו כלל עבודות הבניה, פיתוח והכשרה או שינוי פני הקרקע במקרקעין מושא המחלוקת, ברחוב סירקין 5, חיפה, במקטע המקרקעין הרלוונטי לתובענה זאת בלבד, וזאת על מנת למנוע החרפת המחלוקת שבין הצדדים, ושמירת זכויות התובעת. בכל הנוגע לבקשה למתן צו עשה זמני, צודקת הנתבעת 1, כי בשלב זה אין מקום ליתן סעד זמני שמהותו הוא הכרעה לגופו של עניין בסעד העיקרי בתובענה. יובהר כי אין במתן צו זמני המורה על קיבוע מצב קיים, משום הכרעה בזכות התובעת או הנתבעת 1, אלא שימור מצב המיועד להפחית נזקי והוצאות הצדדים, בתומו של ההליך. סוף דבר: מועד לדיון ושמיעת עדות מוקדמת נקבע ליום 17.1.2027. כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 יוגש עד 30.11.2026. ניתן צו מניעה זמני כאמור לעיל. לא ניתן צו עשה זמני בהיעדר זכות מהותית מקובעת בהקשר זה. ת.מ. 1.12.2026.