פרטי ההליך
לפני
כבוד השופטת בכירה דלית שרון-גרין
מאשימה
מדינת ישראל
נגד
נאשמים
דניאל דינקו (עציר)
העתק החלטה
מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 14 אוקטובר 2026, ג' חשוון תשפ"ז גזר דין מבוא הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון ולאחר תיקון כתב האישום, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (כשהעבריין מזוין), לפי סעיפים 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 18.05.2026 סמוך לשעה 23:30 באזור בנק הפועלים בעפולה, רכב מר ליאב אינדשאו (להלן: "המתלונן") על אופניו החשמליות והנאשם נסע בסמוך אליו על קורקינט ממונע. באותן הנסיבות, ללא כל רקע מקדים, פנה הנאשם אל המתלונן ושאל אותו למה הוא מסתכל עליו. המתלונן התעלם מהנאשם והמשיך בנסיעה על אופניו החשמליות. הנאשם נסע בעקבות המתלונן והמשיך לשאול מדוע הוא מסתכל עליו תוך שהוא שב וקורא לעברו. חברו של המתלונן חי בן אור, אשר היה עמו, אמר למתלונן כי הנאשם קורא לו. אזי, הסתובב המתלונן אל הנאשם, האחרון הוציא מכיסו חפץ חד שטיבו אינו ידוע ותקף את המתלונן בכך שחתך אותו בירכו ואמר לו "טוס טוס מכאן". המתלונן נמלט מהנאשם על אופניו ורכב עד שהגיע לביתו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם למתלונן פצע באורך של כסנטימטר אחד והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים, אשר כלל סגירת הפצע באמצעות תפר ניילון, חבישה וטיפול אנטיביוטי. כאן המקום לציין כי בסעיף 6 לכתב האישום המתוקן מיוחס לנאשם כי "במעשיו המתוארים לעיל פצע הנאשם את המתלונן באמצעות נשק קר והחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ושלא למטרה כשרה". עם זאת, נוכח מחיקת הוראת החיקוק שעניינה עבירה של החזקת סכין שלא כדין, ונוכח העובדה כי בסעיף 3 לכתב האישום המתוקן נמחקו המילים "סכין מתקבעת" ותחת זאת נכתב כי מדובר בחפץ חד שטיבו אינו ידוע במדויק למאשימה, הרי שמובן כי מדובר בשגגה בלבד, וכי היה על המאשימה למחוק מסעיף 6 את המילים המייחסות לנאשם החזקת סכין. ראיות לעונש ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם שממנו עולה כי לחובתו 6 הרשעות קודמות הכוללות, בין היתר, עבירות נשק, אלימות וסמים. בגין הרשעתו האחרונה, בעבירה של רכישה נשיאה או הובלת נשק בלא רשות על פי דין, נדון הנאשם ב-2024 ל-20 חודשי מאסר בבית המשפט המחוזי בנצרת, ולפני כן נדון הנאשם בשנת 2019 בבית המשפט המחוזי ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בעבירות סיוע לחבלה על ידי שניים או יותר, סיוע לחבלה כשהעבריין מזוין וסיוע לחבלה חמורה. במצטבר נדון הנאשם לאורך השנים ל-62 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוגש תדפיס מידע פלילי – תעבורה על שם הנאשם שממנו עולה כי לחובתו 6 הרשעות קודמות, שמרביתן בעבירות קנס ואחת מהן מבית המשפט לתעבורה. טיעוני הצדדים המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום, והצביעה על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו על ידי בצוע העבירות. בהתייחסה לנסיבות שקשורות בבצוע העבירה, הטעימה המאשימה את חלקו המלא והבלעדי של הנאשם במעשים, והדגישה כי המעשים נעשו ללא כל קנטור או התגרות מצד המתלונן וללא כל הצדקה, בשל מבטו של המתלונן. המאשימה הצביעה עוד על הפגיעה שנגרמה למתלונן, וטענה כי אף שאין מדובר בפגיעה שהיא מן החמורות, אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים. בהקשר זה הוטעם קיומו של פוטנציאל ממשי לנזק חמור יותר, ונטען כי חומרת עבירות אלימות באמצעות חפץ חד נבחנת גם בראי הסיכון הממשי שהיה גלום במעשה. המאשימה הוסיפה והפנתה לפסיקה המשקפת לגישתה את מדיניות הענישה הנוהגת והציעה מתחם עונש הנע בין 36-12 חודשי מאסר בפועל. בהתייחסה לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, ציינה המאשימה את גילו של הנאשם, יליד 1992, והצביע בצד הזכות, על הודאתו בשלב דיוני מוקדם ועל החסכון בזמן שיפוטי יקר. מנגד, בצד החובה, הטעימה המאשימה את עברו הפלילי המכביד. בסכומו של דבר, עתרה המאשימה למאסר בפועל ברף הגבוה של המתחם שהוצע על ידה, למאסר על תנאי ארוך ומרתיע, לפיצוי כספי למתלונן ולהתחייבות. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בעבירה שהיא במדרג חומרה נמוך יחסית לעבירה לפי סעיף 335 לחוק העונשין. בהקשר הודגש כי המעשה לא בוצע בסכין, אלא בחפץ חד, כי אין מדובר במעשה מתוכנן, אלא במעשה ספונטני על רקע ויכוח ברחוב, וכי התוצאה היא חתך באורך סנטימטר שדרש חבישה ולא אשפוז. לטענת ההגנה, האירוע התרחש בעקבות "שיחת סיכול" שערכה המשטרה עם כל המשפחה, וכי הנאשם היה במצב נפשי קשה בעת בצוע המעשה. כן ציין הסניגור כי יומיים לאחר בצוע העבירה נרצח אחיו של הנאשם באמצעות מטען. הסניגור אבחן פסיקה שאליה הפנתה המאשימה, הפנה אף הוא לפסיקה לעניין מדיניות הענישה הנוהגת, והציע מתחם עונש ש"מתחיל ב- 8-12" חודשי מאסר בפועל. בהתייחסו לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, הצביע הסניגור על הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, שחסכה זמן שיפוטי וחסכה את העדת העדים, וטען כי יש מקום להסתפק בענישה מתונה שתעודד התנהלות זו. לעניין עברו הפלילי טען הסניגור כי אף שלנאשם הרשעות קודמות משמעותיות, הרי שבקטגוריית עבירות האלימות הרשעתו היחידה בעבירה של סיוע משנת 2018. הוא הצביע עוד על היות הנאשם אב ל-3 ילדים, ועל היותו עצור מיום 19.05.2026, וטען כי תנאי המעצר קשים מנשוא. נטען כי בשל מעצרו לא יכול היה הנאשם לצאת לשבעה על אחיו, שנרצח כאמור יומיים לאחר האירוע מושא תיק זה, ולא יכול היה לתמוך במשפחה. לטענת הסניגור, אין למקם את עונשו של הנאשם בקצה העליון של המתחם, אלא קרוב לתחתית המתחם וכי במרבית הפסיקה שאליה הפנתה המאשימה מוקם העונש מספר מועט של חודשים מעל הרף התחתון של המתחם. בסכומו של דבר בקש הסניגור להסתפק בענישה של 9-8 חודשי מאסר בצירוף פיצוי ומאסר על תנאי מידתי, וטען כי בענישה זו יש כדי למלא אחר כל תכליות הענישה. הנאשם הביע צער על התנהגותו, אמר כי היה "בשעת לחץ", והבטיח כי המעשים לא יישנו. דיון וקביעת מתחם מעשיו של הנאשם חמורים ביותר, וחומרתם באה לידי ביטוי בכך שהנאשם הרהיב עוז לחתוך את המתלונן בירכו באמצעות חפץ חד לא ידוע, ברחובה של עיר, אך ורק בשל העובדה כי מבטיו של המתלונן לא נשאו חן בעיניו. כתוצאה מהמעשים נגרם לנאשם חתך באורך של כסנטימטר אחד והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים, אשר כלל סגירת הפצע באמצעות תפר ניילון, חבישה וטיפול אנטיביוטי. בבואנו להעריך את חומרתה המושגית של העבירה יש לתת את הדעת, ראשית, לעובדה כי הערכים החברתיים המוגנים על ידי העבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (כשהעבריין מזוין) הם הזכויותיו החוקתיות של הפרט להגנה על שלמות גופו, בטחונו, כבודו ושלוות נפשו – ערכים שהם בליבת הערכים החברתיים המוגנים על ידי המשפט הפלילי. שנית, הואיל ומדובר בעבירה שהתגבשותה מותנית בפציעה, מובן כי כבר ברמה המושגית מידת הפגיעה בערכים אלה היא משמעותית. עוד יש לתת את הדעת לעובדה כי מדובר בעבירה מסוג פשע שהעונש הקבוע בצדה הוא 6 שנות מאסר. בית המשפט העליון עמד על הצורך להאבק בנגע האלימות הפושה בחברה על ידי ענישה מחמירה. כך למשל, בע"פ 8897/20 גיא סקנדריון נ' מדינת ישראל, פס' 8 (06.05.2021) נקבע: "בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית משפט זה על חומרתן הרבה של עבירות אלימות, ובהתאם לכך קיימת מגמת החמרה בענישה בגין עבירות אלו, במטרה להרתיע מפני בצוען. כך אמרתי בעבר: "האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות. יש צורך לשנות את המאזן. במקום שאזרחים ישרים תמימי-דרך יִרְאו ויִרָאו, יחששו לבטחונם, יהיו אלה העבריינים האלימים – בכוח ובפועל – שאימת הדין תיפול עליהם, והם יֵרתעו מפני שימוש בנשק קר וחם לשם חיסול חשבונות בעשיית דין עצמית. שינוי המאזן – הסבת יראת האנשים התמימים לאימת אנשי-המדון – צריך להעשות גם באכיפה ובענישה קשה" (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, פ"ד סו(2) 772, 798 (2013))". אם נפנה לחומרתם הקונקרטית של המעשים, בראי הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה שאפרט להלן, הרי שאמנם, מחד גיסא, הפציעה שנגרמה בפועל ומיקום הפציעה אינו מציב אותה ברף החומרה הגבוה ביותר, אך מאידך גיסא, העובדה כי המעשים נעשו במרחב הציבורי, ללא התגרות של ממש, ואך בשל העובדה כי מבטו של המתלונן לא נשא חן בעיני הנאשם, ההתנהלות הבריונית הבאה לידי ביטוי במעשים, הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיות חמור במידה ניכרת, והעובדה כי הנאשם אף נסע בעקבות המתלונן לאחר חילופי הדברים הראשוניים ולפני שחתך אותו – כל אלה מציבים את המעשים ברף חומרה גבוה יחסית בקשת המקרים הנופלים בגדר העבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. אפרט. אכן נראה כי למעשים לא קדם תכנון ממושך וארוך טווח לפני כן. בצד זאת, השתלשלות האירועים מצביעה על תכנון להתעמת עם המתלונן, שכן לאחר חילופי הדברים הראשוניים, המשיך הנאשם בנסיעה אחר המתלונן, כשהוא שב וקורא לעברו. זאת ועוד, הנאשם חתך את המתלונן לאחר שזה הסתובב לעברו מבלי שקדמו לכך חילופי דברים נוספים. כל אלה מלמדים על רכיב ממשי של תכנון שקדם למעשה. חלקו היחסי של הנאשם בעבירה, בהיותו מבצע יחיד, הוא בלעדי ומלא. כאמור, הנזק הפיזי שנגרם על ידי המעשים אינו מציב את המעשים ברף החומרה הגבוה ביותר, בתוך קשת המקרים הנופלים בגדר העבירה. עם זאת, הנזק הפוטנציאלי של השימוש בכלי חד הוא רב ביותר ובהתאם עלול היה האירוע להסתיים בתוצאות חמורות וקשות. זאת ועוד, בצד הנזק הפיזי שנגרם למתלונן יש לתת את הדעת לפגיעה הקשה שגורם מעשה כזה לתחושת הבטחון והמוגנות; מעשי אלימות חמורים מעין אלה שנעשים במרחב הציבורי, כלפי מי שלנאשם אין לכאורה היכרות קודמת ממשית עמו, ולפיכך הוא למעשה קורבן אקראי, הם מעשים הגורמים לפגיעה חריפה בתחושת הבטחון במרחב הציבורי. הסניגור טען כי ברקע המעשים עמדה "שיחת סיכול" שערכה המשטרה לכל משפחתו של הנאשם, כשאכן יומיים לאחר המקרה נרצח אחיו של הנאשם. נטען כי בשל כך היה הנאשם במצב נפשי קשה בעת בצוע המעשים. אמנם ההגנה לא טענה במפורש כי יש לשקול את האמור במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, אך אם לכך כיוונה, אני סבורה כי אין לקבל את הטענה. ראשית, אם לגישת ההגנה מדובר בנסיבה הקשורה בבצוע העבירה, הרי שלפי סעיף 40י(ד) לחוק העונשין, נסיבה זו היתה צריכה להכלל בעובדות כתב האישום שבהן הודה הנאשם. לא כך נעשה, ובמצב זה לא אוכל לקבל את הטענה. שנית, אף אם הייתי מניחה כי אין מחלוקת שאכן נערכה שיחת סיכול כאמור, ואף אם אניח כי אין מחלוקת כי זו עמדה ברקע מעשיו של הנאשם, הרי שאני סבורה כי אין בכך כדי להפחית את חומרת המעשים ואף לא כדי להפחית את אשמו של הנאשם. הן לא נטען שלמתלונן זיקה כלשהי לחששות שעמדו ברקע "שיחת הסיכול", ומכתב האישום אף לא עולה כי היתה בהתנהלותו של המתלונן סיבה סבירה לעורר חשש מצד הנאשם. זאת ועוד, ככל שהמתלונן עורר את חששו של הנאשם היה עליו דווקא להתרחק ממנו, וודאי שלא לנסוע אחריו כדי להתעמת עמו. אשר לסיבות העומק למעשים, הרי שאלה לא הובררו לפי שלא נערך תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. עם זאת, מובן כי מטבע הדברים, ולו ברמת ההפשטה הגבוהה ביותר, סיבות עומק אלה נעוצות במבנה אישיותו של הנאשם, בדפוסי התנהגותו ובתבניות מחשבתו. בצד זאת, אין ספק כי הנאשם הבין את מעשיו ואת הפסול שבהם, וכי יכול היה להמנע מעשותם. למדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (כשהעבריין מזוין), תוך שימת לב לשינויים המתחייבים לקולא (כך למשל במקרה דנא, להבדיל מחלק מהפסיקה המובאת, לא הורשע הנאשם בהחזקת סכין ובמרבית המקרים מדובר בפציעות משמעותיות יותר מבמקרה דנן) ולחומרא (כך במקרה זה המתלונן הוא קורבן אקראי למעשה לאלימות ללא כל סיבה של ממש), ראו: רע"פ 50051-11-24 יונס אל פראונה נ' מדינת ישראל (28.11.2024) [פציעה כשהעבריין מזוין. במהלך ויכוח שהתגלע בין המבקש ואחיו, פצע המבקש את המתלונן בכך שהכה אותו מספר פעמים בראשו באמצעות פטיש. במעשיו גרם המבקש למתלונן לחמישה חתכים בראשו. המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות. המתחם 28-10 ח' מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. העונש 14 ח' מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ערעור ורשות ערעור נדחו]; רע"פ 6817/22 אשר פריג' נ' מדינת ישראל (18.10.2022) [פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין שלא כדין. במסגרת סכסוך חניה מתמשך בין המבקש למתלונן, חסם המתלונן באמצעות רכבו את רכבו של המבקש. בסמוך, בנו של המבקש נגש לחלון נהג הרכב של המתלונן והחזיקו פתוח. המבקש הוציא מרכבו של אחיו סכין עם להב באורך 17 ס"מ, ומשהתקרב לרכבו של המתלונן דקר אותו בכף ידו השמאלית דרך חלון הרכב. המתלונן תפס את הסכין מידו של המבקש ונסע מהמקום. כתוצאה ממעשי המבקש נגרמו למתלונן חבלות וחתכים בכף ידו אשר נתפרו בבית החולים. המתחם 24-10 ח' מאסר בפועל, והעונש 12 ח' מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור ורשות ערעור נדחו.]; רע"פ 3682/22 אסף גולן נ' מדינת ישראל (02.06.2022) [פציעה כשהעבריין מזוין ואיומים. המבקש הבחין במתלונן, מבלי שידע כי מדובר בקטין, וקרא לו לעצור בסברו כי גנב ממנו "סקיטבורד". אז, תפס את המתלונן בבגדיו ואיים עליו שאם לא יגלה לו היכן הסקיטבורד – יהרוג אותו. המתלונן ניסה ללא הועיל להפיס את דעת המבקש בטענו כי הסקיטבורד שייך לחבר של אחותו, אך המבקש המשיך באיומיו כי יהרוג אותו; בעט בו; הכה אותו באגרופיו; הניף את הסקטבורד במטרה להכות בו עמו; שלף אולר והצמידו לאוזן המתלונן. המבקש הפיל את אוזניות המתלונן מאוזניו, וכשהתכופף המבקש להרימם, ניצל זאת המתלונן והתקשר למשטרה. כתוצאה מתקיפות המבקש, למתלונן נגרמו חתך שטחי בקרקפת, ושריטות מאחורי אוזנו השמאלית. המתחם 20-9 ח' מאסר בפועל, והעונש 9 ח' ע"ש וענישה נלווית. ערעור ורשות ערעור נדחו]; רע"פ 2335/21 פלונית נ' מדינת ישראל (11.04.2020) [פציעה כשהעבריין מזוין ואיומים. בעת שבנה של המבקשת הכה את המתלוננת, לה היה נשוי באותה העת, נכנסה המבקשת לחדר וכאשר בקשה המתלוננת את עזרתה, איימה עליה המבקשת באמרה "יא שרמוטה את לא יוצאת חיה מפה". מיד לאחר מכן תקפה את המתלוננת בכך שאחזה בחולצתה בסמוך לצווארה ושרטה אותה בפניה ובבית החזה, באמצעות סכין שהחזיקה. המתחם 20-8 ח' מאסר בפועל, והעונש 12 ח' מאסר בפועל וענישה נלווית. הערעור נדחה תוך שבית המשפט מציין מתחם הענישה והעונש ראויים, וכן נדחתה בקשת רשות ערעור]; רע"פ 1529/20 אל סייד נ' מדינת ישראל (15.03.2020, אליו הפנתה גם המאשימה, להלן: "עניין אל סייד") [איומים, פציעה בכשהעבריין מזוין והחזקת סכין שלא כדין. איים על המתלונן שידקור אותו ולאחר שהמתלונן סטר לו ודחף אותו, שלף סכין ודקר את המתלונן באזור המפשעה ובידו. בימ"ש השלום קבע מתחם של 24-10 ח' מאסר בפועל ועונש של 11 ח' מאסר בפועל. ערעור ורשות ערעור נדחו]; רע"פ 8699/15 אחמד אבוהאני נ' מדינת ישראל (17.12.2015) [עבירה של פציעה, להבדיל מפציעה כשהעבריין מזוין בענייננו. לאחר דרישת המתלונן מהמבקש כי יחזיר לו חוב כספי אמר לו כי ישיב את החוב בחלוף כשבוע, ובהמשך הגיח מאחורי המתלונן כשהוא נושא בידו חפץ חד ופצע אותו בראש, כך שנגרם לו חתך בקרקפת. המתחם 18-6 חודשי מאסר בפועל. העונש 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור ורשות ערעור נדחו]; רע"פ 7145/15 אלמו אנגואץ' נ' מדינת ישראל (28.10.2015) [פציעה כשהעבריין מזוין. הניפה סכין לעבר פניה המתלוננת וזו הרימה ידה כדי להגן על עצמה, אך להב הסכין פגעה בלחיה הימנית ונגרם לה חתך עמוק ומדמם. בימ"ש השלום (ת"פ 39653-02-14) קבע מתחם של 24-10 ח' מאסר ועונש של 10 ח' מאסר בפועל, מע"ת, קנס ופיצוי. ביהמ"ש המחוזי הפחית את העונש ל-4 ח' מאסר בפועל, אך ורק בשל הריונה של המבקשת. בקשת רשות ערעור נדחתה]; עפ"ג (מחוזי-חי') 37899-12-16 אדהם אסדי נ' מדינת ישראל (19.01.2017) [פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין שלא כדין. דחף את המתלונן וחתך את ירכו בסכין חיתוך. למתלונן נגרם חתך באורך של 20 ס"מ ובעומק של 1 ס"מ בירכו השמאלית. בימ"ש השלום קבע מתחם של 20-6 ח' מאסר ועונש של 9 ח' מאסר בפועל ומע"ת. הערעור נדחה ואחד משופטים (הנשיא שפירא) אף ציין שלטעמו העונש מקל]; עפ"ג (מחוזי-ת"א) 8098-05-15 מריה גולדשטיין נ' מדינת ישראל (09.09.2015) [פציעה כשהעבריין מזוין. לאחר ויכוח שבו נגרמו לנאשמת שריטות, כשהן הנאשמת והן המתלוננת בגילופין, בקשה הנאשמת מהמתלוננת לשוחח עמה על שפת הים, שם דקרה אותה באמצעות בקבוק שבור בידה השמאלית ובגבה. המתחם שנקבע על ידי הערכאה קמא (ת"פ (ת"א) 57386-07-13) הוא 24-9 ח' מאסר. העונש תוך חריגה מהמתחם, 6 ח' ע"ש וענישה נלווית. הערעור לעניין עונש המאסר נדחה, אך בית המשפט המחוזי הפחית מהפיצוי שנפסק]; עפ"ג (מחוזי-חיפה) 22202-12-14 אבראהים אחמד נ' מדינת ישראל (05.02.2015) [פציעה כשהעבריין מזויין. המערער התחקה אחר המתלונן במכונית, חסם אותו וירד מהמכונית. המתלונן, שחשש לחייו התיז על המערער גז פלפל, ואילו המערער בהמשך לכך הצטייד באלה ובחפץ חד, היכה את המתלונן עם האלה, ופצע אותו בראשו עם החפץ החד. למתלונן נגרמו חבלות שונות וכן נזקק לסגירה של החתך בגודל 4 ס"מ בחדר המיון. בערכאה קמא נקבע מתחם של 18-8 ח' מאסר. העונש 10 ח' מאסר ומאסר מותנה. במסגרת הערעור הופחת העונש ל-6 ח' מאסר כך שיתאפשר לו לרצותו בדרך של ע"ש]. נוכח האמור סברתי כי מתחם העונש שהוצע על ידי המאשימה גבוה מדי בשני קצותיו. בפסיקה שאליה הפנתה המאשימה אין כדי לשנות את מסקנתי. כך בחלק מהפסיקה שאליה הפנתה המאשימה נקבעו מתחמים שהרף התחתון שלהם נמוך מהרף התחתון שהוצע על ידה (כך בעניין אל סייד, ברע"פ 4574/17 ובת"פ 56750-06-14) או שלא חל עליהם כלל תיקון 113 (כך ברע"פ 7734/12). ביתר המקרים מדובר במקרים החמורים מענייננו. כך בע"פ 324/19 (שבו לא מצוין במפורש בפסק הדין מהו המתחם שנקבע על ידי הערכאה קמא) מדובר בעבירות חמורות יותר של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובמקרה שבו המערער דקר את המתלונן, בין היתר, בחזה שמאל; בעפ"ג 14924-12-12 מדובר בנאשם שבעקבות ויכוח שב למקום עם סכין מטבח ודקר את המתלונן פעמיים בישבנו, כשהמתלונן אף נחתך בידו השמאלית; בת"פ 31141-09-19 במי שפצע את המתלונן בצוותא עם אחר, באמצעות סכינים יפניים, כשהשניים פצעו את המתלונן בכל חלקי גופו; בת"פ 27627-10-21 מדובר באירוע שאירע בין כותלי בית הסוהר וב-12 דקירות שונות, לרבות במיקומים רגישים; בת"פ 10895-11-23 מדובר במי שהטיח מסור בראשו של אחר וכן פצע אותו בידו ובגבו באמצעות המסור; בת"פ 46049-02-24 מדובר במקרה שתואר על ידי בית המשפט כ" [..]אירוע אלימות שנמשך למעלה משלושים שניות ארוכות וכואבות, במהלכן תקף הנאשם את המתלונן פעם אחר פעם, בעשרות מכות, בעוד הקורבן מנסה, לשווא, להתגונן מפניו", כמו כן יש לציין במסגרת הערעור (עפ"ג 49492-02-26) הוקל עונשו של הנאשם, אף שבית המשפט שלערעור לא מצא שגגה בגזר הדין, בשל פציעה קשה של בן הנאשם שמחייבת את נוכחות שני הוריו בהליך השיקום; אף בת"פ 63858-08-25 מדובר בתקיפה ממושכת שבמהלכה הצליף הנאשם בחוזקה בגוף המתלונן באמצעות שרשרשת ברזל גדולה וכבדה 9 פעמים בעוד אחר אוחז בו בחזקה (יש לציין בהקשר זה כמסגרת הערעור – עפ"ג 62029-03-26 – הוקל עונשו של הנאשם בשל אי העמדתו לדין של האחר); דומה לכך גם ת"פ 9381-08-24 שבו הנאשם הכה במתלונן מספר רב של פעמים באמצעות אלת ברזל בכל חלקי גופו והמשיך להלום בו אף כשזה נפל על הארץ. אשר להצעת ההגנה, סברתי כי רף תחתון של 8 חודשי מאסר בפועל (כפי שנראה כי עולה מהצעת ההגנה) הוא נמוך מדי, ובפסיקה שאליה הפנתה ההגנה אין כדי לשנות את מסקנתי. אתמקד בגזרי הדין שבהם נקבעו מתחמים שהרף התחתון שלהם הוא נמוך מהרף התחתון שמצאתי לקבוע. עיון באלה מצביע על כך כי נסיבותיהם קלות מנסיבות המקרה דנן. כך בע"פ 4161/23, מדובר במקרה שבו בית המשפט המחוזי (כפי שעולה מגזר הדין בערכאה קמא, בת"פ 14330-04-19) מצא לתת משקל לקולא לעובדה כי הנאשם היה נתון בסערת רגשות ובתחושת פחד בעקבות עימות שהתרחש קודם לכן, בשים לב גם לעובדה כי המתלונן היה מבוגר מהנאשם ורצה בעברו תקופת מאסר משמעותית מאד, ובשל כך מצא בית המשפט להקל ברף התחתון בהשוואה למקרים אחרים; ברע"פ 2781/15 מדובר במתחם שנקבע בבית משפט השלום, בעוד שבבית המשפט המחוזי הוחמר עונש המאסר בפועל, וכך גם בעפ"ג 43204-04-13 הוחמר עונש המאסר על ידי בית המשפט המחוזי; בת"פ 11411-08-16 מדובר במקרה שבו המתלונן הרים כסא ונצמד לנאשם עובר לדקירתו על ידי הנאשם; בת"פ 49685-07-13 מדובר במקרה שבו על רקע סכסוך, התפתחה קטטה בין הנאשם למתלונן, שבמהלכה נפגע הנאשם בעינו, כשהנאשם עשה שמוש בסכין שהיתה במאפיה וששמשה אחד מכלי העבודה בה; בת"פ 41137-03-22 בית המשפט ציין במסגרת נסיבות בצוע העבירה שמדובר באירוע אלימות הדדי שבמהלכו נגרמו גם לנאשם שברים באצבעות ידיו וחבלה באפו; לבסוף, ספק בעיניי אם ניתן ללמוד לענייננו מת"פ 31126-08-22, שבו אין מדובר כבענייננו באלימות אקראית אלא בהסלמה של ויכוח, ובפרט נוכח העובדה כי בית המשפט ציין כי בקביעת המתחם הוא הביא בחשבון את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בית. ביתר המקרים שאליהם הפנתה ההגנה נקבע רף תחתון מעין הרף התחתון שמצאתי לקבוע להלן ואף גבוה יותר. בהתחשב בחומרת המעשים בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שבצע הנאשם הוא 24-10 חודשי מאסר בפועל. מתחם הפיצוי ינוע בין 5,000-1,000 ₪. המאשימה לא עתרה לקנס. לא מצאתי עילה לחריגה ממתחם הענישה. העונש זקפתי לזכותו של הנאשם את הודאתו בשלב דיוני מוקדם, שחסכה זמן ציבורי יקר ושחסכה את העדת העדים, וכן את החרטה שהביע בפניי על המעשים, למצער באופן מילולי. עוד הבאתי בחשבון את הפגיעה האפשרית של העונש בנאשם ובמשפחתו, בשים לב להיותו אב ל-3 ילדים. נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם נתון במעצר מיום 19.05.2026 ועד היום, וכי בשל שהותו במעצר נמנעה ממנו האפשרות להיות נוכח בשבעה על אחיו שנרצח יומיים לאחר האירוע, ולתמוך במשפחתו באבלה. עוד נתתי דעתי לטענות ההגנה בדבר הלחץ שבו היה מצוי בעת המעשים, בעקבות "שיחת סיכול" שנערכה עם משפחתו על ידי משטרת ישראל. לא מצאתי כאמור לשקול נסיבה זו במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, אך אתן לה משקל מה במסגרת קביעת העונש תוך המתחם. מנגד, בצד החובה, עומד עברו הפלילי של הנאשם. ההגנה טענה בהקשר זה כי בקטגוריה של עבירות האלימות הורשע הנאשם בעבירה של סיוע בלבד. אף בהתחשב באמור מדובר בעבר מכביד. ראשית, מדובר בסיוע לעבירות חמורות באופן יחסי של חבלה על ידי שניים או יותר, חבלה כשהעבריין מזוין וחבלה חמורה, שבגינן נדון הנאשם ל-8 חודשי מאסר בפועל. שנית, בצד עבירות אלה הורשע הנאשם בעבירות אחרות, חלקן חמורות דוגמת נשיאת נשק, ובגין כלל הרשעותיו נשא, כאמור, במצטבר לאורך השנים 62 חודשי מאסר בפועל. עוד יש לתת את הדעת לעובדה כי לא חלף זמן רב מאז הרשעתו האחרונה, וחרף האמור לא היה בעונש המאסר שרצה הנאשם כדי להרתיעו מלחזור לסורו. עוד הבאתי בחשבון את העובדה כי הנאשם לא עבר כל הליך שיקומי או טיפולי שיש בו כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת ממעשיו. על בסיס האמור, אני סבורה שמיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם צריך להיות בחלקו הבינוני של מתחם העונש. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 17 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 19.05.2026 ועד היום. 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים. פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 01.12.26. ככל שהדבר טרם נעשה, תעביר המאשימה למזכירות בית המשפט לאלתר את פרטיו המלאים של המתלונן. הנאשם יתחייב שלא לחזור ולעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים, במשך 3 שנים מהיום. אם יפר את התחייבותו, ישלם סכום של 2,000 ₪. לידיעת הנאשם: החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים ולתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס והפיצוי בחלוף שלושה ימים מיום מתן גזר הדין, וזאת לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il . באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מהיום.