ת"ט 56843-01-26 ת"ט 56843-01-26

חלק ראשון – עניינו של פסק הדין ותיאור המחלוקת בין הצדדים עניינו של פסק הדין עניינו של פסק הדין הוא דחיית התנגדות לביצוע שטר שהגיש חייב (להלן: "הנתבע"). דחיית ההתנגדות היא בשל שני נימוקים – ראשית, בשל היעדרות הנתבע מדיון ההתנגדות; שנית ולגופו של ענין – גם מבחינה מהותית אין לקבל את טענות ההתנגדות. בקשה למתן ארכה להגשת ההתנגדות, שהתקבלה בדיון מיום 16/9/2026 - להשלמה ייאמר שההתנגדות הוגשה יחד עם בקשה להארכת מועד להגשתה. בדיון מיום 16/9/2026, ממנו נעדר הנתבע והופיעה רק ב"כ, התקבלה הבקשה למתן ארכה, למרות התנגדות התובעת. הבקשה למתן ארכה הוגשה על ידי הנתבע בטענה שהאזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל לא נמסרה לו כדין. הנתבע טען שנודע לו על הליך ההוצאה לפועל רק כאשר הוטלו עיקולים במסגרתו. עוד הפנה הנתבע לכך שמינה את עורכות דינו וחתם על ייפוי כח, כבר בחודש יוני 2025, כך שאילו היה יודע על תיק ההוצאה לפועל (שנפח בחודש אוגוסט 2025) – הרי היה מגיש בו התנגדות. המחלוקת בין הצדדים ההליך נפתח בלשכת ההוצאה לפועל כהליך לביצוע שטר. הזוכה (להלן: "התובעת") הגישה לביצוע שטר על סך של 100,000 ₪ עליו חתום הנתבע. השטר נמסר לתובעת, כאשר זו הלוותה לנתבע סך של 100,000 ₪. כפי שהתברר גם מההתנגדות, הנתבע לא פרע אפילו תשלום אחד מתשלומי החזר ההלוואה. מכאן הוגש השטר לביצוע. ההתנגדות שהגיש הנתבע הנתבע ציין שהוא אדם פרטי, בעוד התובעת היא חברת אשראי חוץ בנקאי. הנתבע מודה שקיבל מהתובעת סך של 100,000 ₪, אך טוען שהיא זו ששכנעה אותו לקבל הלוואה, תוך שהיא מטעה באשר לתנאי ההלוואה. הנתבע מציין שהתובעת פנתה אליו והציעה לו הלוואה בתנאים מסויימים, אשר שונים מאלה שהועמדו במסגרת ההלוואה. לדבריו – רק לאחר מספר חודשים התחוור לו שקיבל מידע מוטעה וסכום ההחזר החודשי גבוה מסכום שיוכל לעמוד בו, וכן תקופת ההחזר אינה כפי שנאמר לו. לטענת הנתבע, נמסר לו בעל פה שההלוואה תישא ריבית בשיעור של P-2% והחזר ההלוואה ייפרש לתקופה של 60 חודשים. ר ההלוואה פרוסה לחמש שנים, קרי 60 תשלומים. בפועל נמסר לו מידע מוטעה ואילו היה יודע כי סכום ההחזר יעמוד על כ-4,000 ₪ לחודש הרי שלא היה נוטל את ההלוואה. הנתבע מציין שפנה לתובעת וביקש לפרוס את החזר ההלוואה לתקופה של 60 חודשים כפי שהובטח לו בשיחה טלפונית ואף הסכים לשלם ריבית גבוהה יותר ואולם התובעת סירבה לבקשתו. הנתבע טוען שסכומי החזר ההלוואה שקיבל, הם סכומים שאינו יכול לעמוד בהם, וכי התובעת היא זו שגרמה לכך שלא יוכל להשיב את ההלוואה. עוד מלין הנתבע התובעת אשר מנסה לגבות את חובו, ולדבריו נקיטת ההליך כנגדו, הוא "דבר שהוביל לפגיעה אנושה בדירוג האשראי של החייב". הערת מעבר – אין באמור לעיל כדי להביא את מלוא טענות הצדדים, אך די בכך כדי להציב המסד להמשך פסק הדין. דיון והכרעה כללי כאמור לעיל, יש לדחות את ההתנגדות שהגיש הנתבע, ומכאן להורות על שפעול הליכי ההוצאה לפועל כנגדו וזאת בשל שניים: ראשית, כפי שיורחב בסעיף 4 להלן, הנתבע כלל לא התייצב לחקירה על תצהיר ההתנגדות. שנית, כפי שיורחב בסעיף 5 להלן, גם מבחינה מהותית יש לדחות את ההתנגדות. עיון בהתנגדות מלמד שאין חולק על כך שהנתבע קיבל מהתובעת סך של 100,000 ₪ ולא החזיר בגינו אפילו אגורה שחוקה אחת. הנתבע טוען שההלוואה שהועמדה לו בסופו של יום, היא בתנאי פריסת החזר וכן שיעור ריבית שונים מאלה שהובטחו לו בעל פה. הנתבע נחשף לפער בין תנאי ההלוואה בפועל לבין התנאים שהובטחו בעל פה, וזאת כאשר "גילה כי הוא נאלץ לשלם סכומים בסך אלפי שקלים כל חודש" (סעיף 23 להתנגדות וכן סעיף 12 לתצהיר ההתנגדות). כלומר, לכל המאוחר עם התשלום הראשון שהיה עליו לבצע. ועדיין לא מיהר והשיב את מלוא סך ה-100,000 ₪ שקיבל אלא המשיך להחזיקו בידיו, תוך שהוא מלין על חיובי הריבית החודשיים שיכול היה לעצור באחת עם פירעון ההלוואה. נימוק ראשון לדחיית ההתנגדות – הנתבע כלל לא התייצב לדיון בהתנגדות הדיון נקבע ליום 16/9/2026 בשעה 10:00. ערב הדיון, ביום 15/9/2026 בשעה 16:09, הגיש הנתבע בקשה (בהסכמה) לדחייתו וזאת בשל מצבו הרפואי. בבקשה ציין הנתבע שהוא "סובל מחום גבוה ונמצא בבדיקות רפואיות" (ההדגשות לא במקור). הבקשה לא התקבלה, וזאת תוך התייחסות לכך שלא צורף לה אישור רפואי כלשהו. הנתבע לא התייצב לדיון, כאשר ב"כ מסרה כלשונה אודות שיחה עם הנתבע ערב הדיון וכן התייחסה למועד הדיון וציינה - "ניסיתי להשיג אותו, הוא לא עונה לי". לענין היעדרותו נמסר בפתח הדיון כך (הציטוט מתוך תמלול הפרוטוקול) - "הוא לא נמצא, ניסיתי להשיג אותו כמובן, להגיש ממנו את האישור הרפואי, הוא אמר לי שהוא יארגן את זה, הוא ישלח לי, אתמול כשיצרתי איתו קשר, הוא אמר לי שיש לו בחילות, הקאות, שלשולים, הוא באמת לא יכול לזוז מהמיטה, הוא אמר לי שהוא ניסה לפנות לרפואה דחופה, ביקשתי ממנו אישור רפואי כמובן והוא אמר שהוא יעביר לי, ניסיתי להשיג אותו, הוא לא עונה לי". למחרת הדיון, הוגש לפתע מסמך שהוצא על ידי משרד הבריאות של ממשלת דובאי. המסמך, שאינו חתום, הוא מיום 15/9/2026, מתייחס לנתבע ומהווה אישור מחלה (Sick Leave Certificate) החל מיום 15/9/2026 ועד ליום 17/9/2026. הנתבע טען בהודעה שהוגשה יחד עם המסמך שהוא – "מבקש להבהיר לבית המשפט הנכבד כי הוא מתנצל על העיכוב בהמצאת האישור הרפואי, העיכוב נבע מכך שהמבקש אינו תושב ישראל ולכן אין לו קופת חולים בישראל שיכולה לקבל אותו, ומשכך נדרש להנפיק ולהמציא מחו"ל אישור רפואי ממוסד רפואי המוסמך. תהליך אשר ארך זמן מה". אין מקום לקבל את המסמך (שאינו חתום) ממשרד הבריאות בדובאי אין מקום לקבל את המסמך (שאינו חתום) ממשרד הבריאות בדובאי ולענין זה יובאו הדברים הבאים: ראשית, המסמך אינו ערוך לפי פקודת הראיות. ודוק: המסמך אינו חתום; המסמך כלל אינו מתייחס להליכים משפטיים וממילא לא מופנה לבית משפט; המסמך לא כולל התייחסות של הרופא והצהרה, בהתאמה לנוסח בתוספת לפקודת הראיות, הכוללת התחייבות אישית של הרופא באשר לנכונות האמור במסמך; ואם ייאמר שמדובר במסמך שהוצא על ידי משרד הבריאות של ממשלת דובאי והרופא אינו כפוף לדין הישראלי – הרי עדיין הוראת הדין (סעיף 22 לפקודת הראיות) היא שאין לקבל את המסמך בהיעדר "אישור נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל" המאשר: (1) שהחתימה על חוות הדעת או תעודת הרופא ראויה לאמון; (2) שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן שנית - ככל שהנתבע אכן נבדק רפואית בדובאי, במועד הדיון או בסמוך לו, הרי ממילא לא יכול היה להתייצב לדיון בישראל לא אוכל לקבל את הסברי הנתבע להיעדרותו מהדיון, ועל פניו לא ברור כיצד התכוון להתייצב לדיון בישראל אם כלשונו בבקשת הדחיה מיום 15/9/2026, הוא "נמצא בבדיקות רפואיות", שבדיעבד התברר שאלה היו בדובאי. ככל שייטען שהנתבע היה בישראל במועד הבדיקות הרפואיות שהביאו לאישור (שאינו חתום) שהונפק בדובאי – הרי ברור, אפוא, שהאישור לא נעשה על בסיס בדיקה רפואית גופנית בנוכחותו ומילא אינו עונה על דרישות הדין. שלישית – ההודעה ובה העובדות בדבר הקושי להוציא אישור רפואי לא נתמכה בתצהיר מעבר לאמור לעיל, אציין שכל הסברי הנתבע, שבמלוא הכבוד הם הסברים חלקיים, כלל לא נתמכו בתצהיר. לאור האמור לעיל – כאשר הנתבע כלל לא התייצב להיחקר על תצהירו התומך בהתנגדות, הרי כבר בשל כך יש לדחות את ההתנגדות. נימוק שני לדחיית ההתנגדות – גם מבחינה מהותית אין לקבל ההתנגדות לא בכל פעם שמוגשת התנגדות לביצוע שטר, היא תתקבל כדבר המובן מאליו. התנגדות לא תתקבל כאשר המבקש לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו. בנוסף, לא תתקבל התנגדות ככל שטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שאינה מקימה הגנה, ור' - רע"א 7135/22 אריאל רום השקעות בע"מ נ' סביוני ויצמן בע"מ (4.12.2022, הש י' כשר) וכן כבר בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ''ד נט(3) 41 (1.11.2004, הש' טירקל והשופטות מ' נאור וא' חיות); ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70 (1990, הש' בך, אור ואלוני)]. כאמור לעיל, אין לקבל את ההתנגדות גם מבחינה מהותית. לענין זה יובאו הנימוקים הבאים: ראשית - אין ספק שגרסת הנתבע מופרכת, שכן לא ייתכן שסבר שיוכל לשלם 60 תשלומים חודשיים בסך של 1,600 ₪ ובסך הכל – 96,000 ₪, כאשר סכום קרן ההלוואה עמד על סך של 100,000 ₪. אין ספק שלא הובטחה לנתבע ריבית שלילית, בדרך שבה ישיב סכום נמוך מסכום ההלוואה שקיבל. שנית – אפילו התחוור לנתבע, כבר עם דרישת ההחזר הראשון, שהוטעה, כביכול, באשר לתקופת ההחזר ובאשר לשיעור הריבית – הרי הדבר הנכון היה להזדרז ולהשיב מיד את מלוא הסך של 100,000 ₪. כך בכלל, וכך בוודאי כשההטעיה, כביכול, התגלתה בשלב כה ראשוני. אדרבא, אילו היה מוחזר מיד מלוא סכום ההלוואה, הרי ממילא לא היתה רלוונטיות למספר תשלומי ההחזר וכמעט וגם לא היתה משמעות להפרש הנטען בשיעורי הריבית, בין אלה שכביכול הובטחו לבין אלה שבפועל. לא היתה כמעט משמעות שכן תחשיב שיעורי הריבית היה נעשה לתקופה קצרה ביותר. כך או כך, לא ניתן לאפשר מצב בו לא הוחזרה בגין ההלוואה אפילו אגורה שחוקה אחת – ובכל זאת יתקיים דיון באשר לסכומי הריבית וההחזרים, הכל כשכספה של התובעת כבר לא בחזקתה, אלא הועבר לנתבע. שלישית – אני מודע לכך שעיקר טענת הנתבע היא לפער בין ההבטחות בעל פה, לבין החיוב בפועל. ואולם, בכל הקשור לשטר החוב – הרי הנתבע חתם עליו וחזקה עליו שקרא אותו והבין את תוכנו. לענין זה ר' ע"א 2609/23 לאה עמר נ' גיא נצר מנהל מיוחד (28.11.2023, השופט נ' סולברג, השופט ד' מינץ, השופטת י' וילנר) שם נקבע, תוך הפניה להלכות בית המשפט כך: "כפי שנקבע מימים ימימה, חזקה על אדם שחתם על מסמך כי הוא קרא אותו בטרם חתם עליו, הבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו". להרחבה באשר לחזקה לפיה אדם החותם על מסמך מבין ומסכים לאמור בו, ר' ע"א 8222/19 פרץ חנניה נ' קוואלטי קרדיט פאנד (7.12.2020 הנשיאה א' חיות, השופטת ע' ברון ו השופט י' אלרון); וכן ר' כבר ב ע"א 4138/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' קובסי (12.12.2011, הש' א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן וע' פוגלמן). סוף דבר לאור האמור לעיל, ההתנגדות נדחית. ניתן יהיה לשפעל ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 507682-08-25. בנסיבות הענין, לאור טעמים מיוחדים ובתוכם השלב המוקדם בו מסתיים ההליך, וכאשר ממילא קיימים חיובי שכר טרחה גם בתיק ההוצאה לפועל – אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.