ת"פ 53166-09-19 ת"פ 53166-09-19

פרטי ההליך

בפני

כבוד השופטת ענת יהב

בעניין:

המאשימה:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד מתן לסרי

נגד

הנאשם:

שימי ליאני

ע"י ב"כ עוה"ד גיל פרידמן ועוה"ד מלכי בלינטנטל

גזר דין משלים

כללי:

רקע והליכים קודמים:

גזר דין הוטל על הנאשם ביום 07.06.2023 על ידי כב' השופט עלאא מסארווה, זאת בגין כתב אישום אשר שם הורשע על בסיס הודאתו בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תקיפה סתם ־בן זוג־ (2 עבירות) לפי סעיף 382(ב) לחוק, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ־בן זוג־ לפי סעיף 382(ג) לחוק.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 06.21.18 בשעה 2:00 בלילה לערך, נסעו הנאשם ואשתו המתלוננת ברכב יחד עם בתם בת השנה וחודשיים, כאשר המתלוננת נהגה והנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול. במהלך הנסיעה, החל הנאשם לקלל את המתלוננת, ובעת שזו עצרה את הרכב, פתח הנאשם את דלתה ומשך אותה מהרכב, ובהמשך נהג ברכב בפראות ובמהירות והכה את המתלוננת וגרם לה לנפיחות וסימן כחול בשפה. בהמשך הנסיעה איים הנאשם שינקום במתלוננת, ולאחר הגעתם לביתם, הצמיד אותה לקיר בעודו מכוון אליה סכין שנטל מהמטבח ואיים עליה כי ירצח אותה.

על פי עובדות האישום השני, כשנה לפני מועד האישום הראשון לערך, דחף הנאשם את המתלוננת בדירתם.

בגזר הדין, בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם ביחס לשני האירועים מתחיל מ-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר, אלא, שהחליט לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, לנוכח עמדת המתלוננת, חלוף הזמן והיות הנאשם מפרנס יחיד. לכן, בית המשפט גזר על הנאשם: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע; צו מבחן שתוקפו למשך שנה; צו של"צ בהיקף של 300 שעות; וכן התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות בהן הורשע. במעמד גזר הדין אף הוזהר הנאשם, כי ככל שלא יעמוד בצווים שהוטלו עליו (מבחן ושל"צ), ניתן יהיה להפקיע את הצו ולהטיל עליו עונש חילופי.

בקשת שירות המבחן והשתלשלות ההליך:

לאחר מתן גזר הדין, ביום 17.6.2024, הגיש שירות המבחן תסקיר ובו סיכום צו המבחן אותו סיים הנאשם, מאידך, בקשה להארכת צו השל"צ בשנה נוספת, מאחר שהנאשם התמודד עם קשיים כלכליים, חובות והליכי גירושין, וטרם החל בביצוע השעות. ביום 18.06.2024 נעתר כב' השופט מסארווה לבקשת שירות המבחן וניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לבצע את צו השל"צ שהוארך בשנה.

בפברואר 2025 הגיש שירות המבחן בקשה לביטול צו השל"צ והטלת ענישה חלופית, ופירט את הבסיס לבקשה זו, בכך, שהנאשם ביצע במהלך השנתיים שחלפו, בסך הכל 4.64 שעות בלבד מתוך 300 השעות שהוטלו עליו. בפועל הגיע פעם אחת בלבד לביצוע העבודות ולאחר מכן וניתק קשר עם השירות. בשלב זה, מונה כב' השופט מסארווה לבית המשפט המחוזי ועל כן התיק הועבר למותב זה ונקבע מועד דיון במעמד הצדדים.

מעיון בפרוטוקולים מהדיונים בפברואר ומאי 2025, עולה כי הנאשם לא התייצב לדיון, והוריתי על מינוי סנגור ציבורי ודחיית הדיון לצורך קיום דיון משמעותי. בדיון מיום 03.06.2025 עתרה המאשימה להפקעת צו השל"צ, בטענה כי הנאשם ביצע רק כ-4 שעות בשנתיים, הפגין זלזול כלפי החלטת בית משפט ושירות המבחן וביקשה להפנות את הנאשם לבחינת התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות ולהשית עליו 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות. מנגד, ביקש הסנגור לתת לנאשם הזדמנות נוספת ולהפנותו לביצוע עבודות של"צ, כפי שנקבע בגזר הדין המקורי. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת הנאשם, אשר אף הוא הצטרף לבקשת ההגנה, החלטתי, לפנים משורת הדין, לתת לנאשם הזדמנות נוספת והורתי לשירות המבחן להכין תכנית של"צ מפורטת חלופית בהיקף של השעות שנותרו לנאשם לבצע.

בתסקיר מיולי 2025 דיווח שירות המבחן, כי הנאשם הגיע לפגישה חלופית שבה שיתף על חוסר יציבות זוגית, מגורים זמניים, קשיים כלכליים, וחזרה לשימוש בחומרים ממכרים. שירות המבחן זימן את הנאשם לבדיקת שתן ראשונה לאיתור סמים לצורך בחינת התאמתו להמשך השל"צ, אך הנאשם לא הגיע לבדיקה ואף לא עדכן את השירות, דבר שחיזק את הספקנות לגבי התאמתו. תסקיר זה הועבר לתגובת הצדדים.

בתגובות הסנגור מיולי 2025, נטען, כי הנאשם היה עצור בתיק אחר במהלך התקופה האחרונה ועקב המעצר נבצר ממנו להגיע לבדיקת השתן. על כן התבקשה הזדמנות נוספת. מנגד, המאשימה התנגדה לכך, תוך שהפנתה לשעות הבודדות אותן ביצע מתוך סך השעות שהוטלו עליו ולכך שמעצרו של הנאשם היה כארבעה ימים בלבד ועל כן אין הצדקה לאי שיתוף הפעולה.

בהחלטתי מיום 27.07.2025 ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם שירות המבחן לצורך הכנת תכנית של"צ חלופית, אך במקביל הוריתי אף לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת לבחינת התאמת הנאשם לביצוע מאסר בעבודות שירות.

בתסקיר משלים מאוקטובר 2025, אשר הוגש לבית המשפט, עלה כי הנאשם דווח שאביו הפך לסיעודי ועל כן, הנאשם התקשה להגיע לבדיקות שתן, כאשר בבדיקה היחידה שביצע עלו ממצאים לקיומם של שרידי סם מסוג קנאביס. על כן התרשם השירות כי בעת הזו אין ביכולתו של הנאשם לבצע של"צ.

בדיון מיום 03.11.2025 עתר הסנגור לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השירות, המאשימה התנגדה וחזרה על עתירתה העונשית להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. בסיום הדיון, ניתנה הזדמנות נוספת לנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות.

מהודעות שהגיש הממונה על עבודות השירות באוקטובר 2025 וממאי 2026, עלה שהנאשם זומן מספר פעמים לראיונות התאמה אך עשה דין לעצמו ולא התייצב. בדיון מיום 27.05.2026 טען הנאשם כי לא קיבל מסרונים מהממונה לאחר דחיית הדיון הקודם ואף הציג הודעות מהטלפון האישי שלו. נוכח האמור, ניתנה הזדמנות נוספת לנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות. ביום 23.9.2026 הגיעה הודעה נוספת מהממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם איננו מתייצב במשרדו של הממונה על עבודות השירות.

טיעוני הצדדים לעונש:

ביום 05.10.2026, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, קבעתי כי יישמעו הטיעונים לעונש. במסגרת כך, עתרה המאשימה להטלת 6 חודשי מאסר בפועל נוכח זלזולו הבולט של הנאשם בהזדמנויות שניתנו לו והרשעותיו הפליליות החדשות והפנתה לרישום הפלילי המעודכן של הנאשם (ת/1). מנגד, עתר הסנגור שיש להסתפק בקנס משמעותי ופיצוי למתלוננת, תוך שציין כי הנאשם סיים לאחרונה באופן מלא וללא תקלות 4 חודשי עבודות שירות בתיק אחר, וכי הוא עובד קשה לפרנסת בנותיו. עוד הפנה לחלוף הזמן מביצוע העבירות וציין כי הנאשם לא ריצה מאסרים בעברו ועונש כזה, יפגע בו ובפרנסת משפחתו. הנאשם בדבריו הביע צער על שאירע, ביקש להתחשב בו והביע רצון לשקם את חייו וציין כי עובד בחנות בגדים במשמרות כפולות.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו, מצויה 71ד לחוק העונשין הקובע כי:

"הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –

אם ניתן צו השירות בלא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה – העבירה המקורית);

אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;

אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית."

בגזר הדין מיום 7.6.2023 פירט כב' השופט מסארווה את הערכים המוגנים שנפגעו, את נסיבות ביצוע העבירה ואת השיקולים בגינם ראה לנכון לבחור את שיקולי השיקום בעניינו של הנאשם ולאפשר לו ענישה שיקומית בכדי לאפשר לנאשם להמשיך בדרכו החיובית שהחל וזאת אף בהתאם להמלצת שירות המבחן. אלא שלאחר גזר הדין, הנאשם לא המשיך בדרך של שיתוף פעולה, באופן מלא מול שירות המבחן, ביצע אך 4.64 שעות מתוך 300 שעות שהושתו עליו ואף ניכר שחלה הדרדרות במצבו והוא המשיך ליטול סמים. עוד יש לומר כי על אף שניתנו לו הזדמנויות רבות לאחר שביקש את עזרת בית המשפט, נמנע מלקיים את הדרישות הבסיסיות של שירות המבחן והממונה על עבודות השירות, כך שלא התייצב בפניהם, לא מסר דגימות לבדיקה ואף התנהל בבית המשפט באופן מניפולטיבי.

מכאן, שהתנהלותו של הנאשם, כפי שפורטה ותוארה לעיל, אינה מותירה אפשרות, אלא להפקיע את הצו שניתן במסגרת גזר הדין. לעניין הפקעת הצווים לאחר היעדר או חוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן ראו דברי השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 4107/02 אסד נ' מדינת ישראל, נז(2) 248 (2003) וכן בדנ"פ 1558/03 מדינת ישראל נ' אסד, פ"ד נח(5) 547 (2004); עוד ראו: יורם רבין, יניב ואקי דיני עונשין – כרך ג: הענישה הפלילית (2022) פרק 9 שירות לתועלת הציבור).

ושוב, יש להדגיש ולומר כי לנאשם ניתנו הזדמנויות רבות להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות לשם בחינת התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך זו, אך הנאשם לא התייצב 3 פעמים, על אף שהוזהר והוסברו לו משמעויות אי התייצבותו. בעניין זה, בידוע שהכלל הוא שריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות הוא פריבילגיה שיפוטית הניתנת לנאשם בין היתר משיקולי שיקום (ראו רע"ב 1384/23 ענבאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.2.2023) ועל כן, לא מצאתי לנכון להפנות את הנאשם שוב לממונה.

שקלתי מחד את העובדה כי הנאשם ביצע הליך שיקומי, מילא אחר צו המבחן, הגיע לטיפולים ומשיחה עם בת זוגו (אז), היה שיפור ביחסים ביניהם ולא נפתח תיק נוסף מתחום האלימות המשפחתית. מאידך, לחובת הנאשם כיום הרשעה נוספת, מנובמבר 2025 בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בגינה נשפט ל- 4 חודשי מאסר בפועל שרוצו בדרך של עבודות שירות. וכן הרשעה נוספת בתיק דנן. יחד עם זאת, שקלתי את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, את ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם בטרם הפרת הצו ובגינו אף ראה לנכון כב' השופט מסארווה לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. מכל האמור, נראה לי כי עתירת המאשימה מתעלמת מהדרך שעשה הנאשם ומהעובדה כי מילא אחר צו אחד מן השניים שהוטלו עליו, שכן ביקשה להשית עליו 6 חודשי מאסר (כפי שנקבע במתחם העונש שנקבע בגזר הדין המקורי).

מכל האמור, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני מורה על הפקעת עונש צו השל"צ שהוטל על הנאשם וגוזרת על הנאשם עונש חלופי של 75 ימי מאסר מאחורי סורג ובריח, זאת בניכוי ימי מעצרו בהליך זה. יתר רכיבי הענישה שהוטלו בגזר הדין המקורי, למעט צו המבחן שהופקע, יישארו על כנם.