פ"ל 1602-04-26 פ"ל 1602-04-26

בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר המבקש, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה על-פי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. מן האמור בדוח ובכתב האישום, יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לתקנה 62 (2) לתקנות התעבורה ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לשמוש ברכב בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. לטענת ב"כ המבקש, מרשו לא זנח את הטיפול בעניינו, אלא נוצר קצר בתקשורת בינו לבין בא כוחו, ובשל אי הבנה זו נשפט המבקש בעדרו. עוד נטען כי מדובר בצעיר המפרנס את משפחתו, והדבר יפגע בו קשות. כמו כן, טען ב"כ כי הוא סמוך ובטוח שאם יציג את סיפורו לבית המשפט, הרי שתוצאות המשפט תהיינה שונות, כלשון הבקשה, ועל כן מבקש הוא לקבל את יומו. המאשימה התנגדה לבקשה. לדבריה דין הבקשה להדחות, וכי הבקשה אינה מעלה עילה מוצדקת לאי התייצבותו. דיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן: האחד – סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. השני – אם יגרם לנאשם עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו. טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (2003): יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו.... אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים. ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם): אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה ובהמשך: כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו. בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08). בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי מקום לקבלן. אם לא זנח הוא את טיפולו, הרי שהיה עליו לוודא מה עלה בעניינו דרך בא כוחו, דרך מזכירות בית המשפט או בדרך מקוונת. אין ספק כי עשוי הדבר לפגוע במבקש, אולם באחריותו של כל אזרח לוודא את חובותיו ואת המצופה ממנו על פי חוק, ושעה שנודע הדבר למבקש, היה עליו להתחקות אחר התאריך שנקבע עבורו ולהתייצב לדיון. עוד יש לציין, כי שכחתו של הדיון, כמוה כמו שגיאה או תקלה אדמניסטרטיבית של המבקש או בא כוחו, אינן יכולות להביא לביטולו של פסק דין חלוט או להנעת מערכת הצדק מחדש. כבר נאמר בהקשר זה בעפ"ת 28195-04-25 אלקיעאן נ' מדינת ישראל: נקבע בפסיקה עניפה כי שכחה, טעות או משרדית אינן מהוות נימוק מספק להצדקת השיהוי ואי עמידה בזמנים שנקבעו בחוק. עוד לעניין האמור ראו גם רע"פ 9142-01 איטליא נ' מדינת ישראל, שם נקבע: על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק הדין, ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא, משהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון... דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו. אם תבוא טענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, הרי שכפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. טענה כללית כי המבקש כופר בביצוע העבירה אין בה די כדי לבסס טענת עיוות דין הצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573-17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17). לאור האמור, משלא שוכנעתי כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא לא שוכנעתי כי יגרם לנאשם עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו, משמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש ולכן לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה. נכח גזר הדין, באם המבקש לא פעל להפקדה מידית של הרישיון, נדרש הוא להפקיד לאלתר את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בבאר שבע. הבקשה נדחית. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.