לפני כבוד השופט עמית בר בעניין: המאשימה: מדינת ישראל נגד הנאשם: ראג'ב אל עליוי ת.ז 318640737 ע"י ב"כ עוה"ד עלא קישאוי גזר דין רציו: עניינו של גזר הדין הוא בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש ובזמן פסילה, גרימת תאונת דרכים ועזיבת המקום ללא הגשת עזרה או מסירת פרטים. החלטתי כי על הנאשם יוטלו 9 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, מאסרים מותנים, פסילה על תנאי וקנס בסך 2000 ₪, בשל החומרה היתרה שבזלזול בצווי בית המשפט ובחובת הסיוע לנפגעים. עונש מתון זה נקבע לאור חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ביום 26.12.2020 ובשים לב לכך שכרונולוגית מדובר בעבירה ראשונה מסוגה של נהיגה בזמן פסילה עבור הנאשם. הנאשם הורשע בעבירות הבאות: סטייה מנתיב נסיעה (נסיבות מחמירות) בניגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה תש"ל 1970 [5388] נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [7137] + סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2029] התנהגות הגורמת נזק - עבירה לפי תקנה 21(ב)(2)תקנות התעבורה תשכ"א - 1961 [2425] נהיגה בזמן פסילה- פסילת בעבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2023] אי עצירת רכב במקום תאונה - עבירה לפי תקנה 144 א1 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 [3004] + תקנה 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2008] אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה עבירה לפי תקנה 144 א02 לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 [3005] + תקנה 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2008] אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים עבירה לפי תקנה 144 א (3) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 [3006] + תקנה 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2008] אי הודעה מיד על תאונה-לפי תקנה 144 א4 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 [3007) + תקנה 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2008] הזזת רכב המעורב בתאונה עבירה לפי תקנה 144 ב לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 [3009] + תקנה 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 [2008] נהיגה ברכב ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970 [2106] עובדות כתב האישום. הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 26.12.2020, בשעה 20:50 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג סקודה, מספר רישוי 39-103-54, בכביש 6, ק"מ 132. הנאשם סטה שמאלה תוך חציית שלושה נתיבים חסם את דרכו של רכב מיצובישי, רישוי 56-899-66, נהוג בידי מקסים צ'רנין, גרם להתנגשות בין כלי הרכב והדף את הרכב המעורב למעקה הבטיחות בצד שמאל של הכביש. כתוצאה מההתנגשות, כלי הרכב ניזוקו ונהג המיצובישי ו-5 נוסעים נוספים ברכב נחבלו בגופם. הנאשם עזב את מקום התאונה מבלי לדווח למשטרה, מבלי להודיע מיד על התאונה, מבלי שעצר את רכבו, למסור פרטים או להגיש עזרה לנפגע כמתחייב על פי החוק. בנסיבות הנ"ל, נהג הנאשם ביודעין בהיותו פסול לנהיגה וזאת לאחר שנשפט בהיעדרו בבית המשפט לתעבורה פ"ת, בתיק תת"ע 4908-04-20, בתאריך 21.12.2020, והוטלה עליו פסילה של 30 ימים, והודעה על הפסילה נמסרה לנאשם על ידי השוטר רס"ב אלון חנן בתאריך 25.12.2020, ומבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף. הסדר הכרונולוגי. כתב האישום הוגש ביום 2.4.23. הנאשם לא התייצב לדיונים הראשונים ב-29 במאי 2023 וב-28 ביוני 2023, מה שהוביל להוצאת צווי הבאה ומעצר. צו המעצר עוכב ב-18 ביולי 2023, ובוטל ב-6 בדצמבר 2023 לאחר שהנאשם התייצב לדיון והתחייב להגיע. דיון הוכחות ראשון התקיים ב-4 במרץ 2024 . הנאשם כאמור כר בעובדות כתב האישום ובתיק התנהלו הוכחות. ב-18 במרץ 2026, ניתנה הכרעת הדין, בה הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו. והוא הופנה לממונה על עבודות השירות לבדיקת כשירות. טיעונים לעונש נדחו לתאריך 25.5.26. הנאשם לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות וטען כי היה חולה. בתאריך 26.5.26 נשמעו הטיעונים לעונש, והנאשם הופנה בשנית לצורך בדיקת התאמתו ונקבע מועד למתן גזר הדין. טיעוני הצדדים לעונש. טיעוני ב"כ המאשימה: המאשימה טענה כי הגיעה העת להעביר מסר של אפס סובלנות כלפי עבריינים אשר עוברים על החוק במודע תוך זלזול בוטה ומופגן בהחלטות שיפוטיות. לדבריה, מעבר לכך שהנאשם נהג בהיותו פסול לנהיגה, הוא נהג בקלות ראש, סטה שמאלה תוך חציית 3 נתיבים, גרם להתנגשות בין כלי הרכב ולאחר מכן עזב את מקום התאונה מבלי למסור פרטים ומבלי לדווח עליה. בהקשר זה הפנתה המאשימה לרע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי בעבירות אלו יש לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול, נוכח הסיכון המובהק לעוברי הדרך והקשיים במימוש פיצויים. ב"כ המאשימה ציינה כי לחובת הנאשם עבר תעבורתי מכביד, כאשר הוא נוהג משנת 2016 ולחובתו 29 הרשעות קודמות. לדבריה, מדובר בפעם השלישית בה נוהג הנאשם בזמן פסילה, וכעת עשה זאת תוך מעורבות בתאונה מבלי שמסר פרטים והגיש עזרה. בין הרשעותיו קיימת הרשעה מיום 24.12.23 בגין שני מקרים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה תוך סיכון התנועה, אי ציות לשוטר והתנהגות הגורמת נזק, בגינה ריצה מאסר בן חודשיים בדרך של עבודות שירות. כמו כן, לחובתו הרשעות חוזרות בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף והרשעות נוספות. המאשימה הבהירה כי במישור הפלילי אין לחובת הנאשם הרשעות. המאשימה טענה כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מספר חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בנוסף לכך, עתרה המאשימה לקבוע מתחם פסילה בפועל הנע בין 4 ל-10 שנים. ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם ענישה ברף העליון של מתחם הענישה. המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד מאסר מותנה, פסילה שלא תפחת מ-5 שנים וכן פסילה מותנית. בשל העתירה למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, היא אינה עותרת לרכיב של קנס. טיעוני ב"כ הנאשם: ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט למועד שבו התרחשה התאונה בשנת 2020, כאשר כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, וטען כי כיום הנאשם נותן את הדין על תאונה שהתרחשה לפני כ-6 שנים. הוא הדגיש כי רוב הדחיות בתיק לא היו באשמת הנאשם, ומאז התאונה לא נפתחו נגדו תיקים פליליים או תיקי תעבורה נוספים. בנוסף, נטען כי הנאשם לא צירף את התיק הזה לתיק אחר מאחר שלא הוגש כתב אישום לבית המשפט והוא לא הודה בעבירה. ב"כ הנאשם ציין כי כתב האישום מייחס לנאשם נהיגה מכוח חזקת הבעלות וכך גם בית המשפט הרשיע אותו, וכי ההגנה מקבלת את הכרעת הדין אך חולקת על הממצאים בהכרעת הדין בהם הבוחן מייחס לו עבירות מכוח חזקה זו. הוא הוסיף כי מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה ולפני שני המקרים שהציגה המאשימה. עוד נטען כי פסק הדין שבגינו הופרה הפסילה בוטל והוטל על הנאשם רק קנס ותנאי, כך שלא היה מקום להרשיעו בכתב האישום המקורי. הסניגור תיאר את הנאשם כבחור בן 29, אשר עובד ברחיצה ועתיד להתחתן בחודשים הקרובים. הוא הדגיש כי הנאשם מעולם לא ריצה מאסר בפועל וכי אין לו עבר פלילי. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות העניין מתחיל ממאסר על תנאי, קנס ופסילה. הוא ביקש מבית המשפט להימנע מהטלת מאסר בעבודות שירות. לחלופין, ככל שבית המשפט יסבור כי יש מקום להטיל עבודות שירות, ביקש כי העונש יהיה מידתי וקצר לאור העובדה שחלפו כ-6 שנים מאז התאונה. דברי הנאשם: "אני מבקש להתחשב, אני עומד להתחתן עוד מעט. אני בן 29, הולך בכיוון חיים אחר. אני לא מחפש שטויות. נכון שהורשעתי אבל אני הורשעתי על עבירה שלא עשיתי וזה בגלל שהרכב לא רשום על שמי ואני מחזיק ברכב." (במקור נכתב "של עשיתי" ע.ב.) דיון והכרעה. קביעת מתחם העונש ההולם. תיקון 113 לחוק העונשין קובע את עיקרון ההלימה בין חומרת מעשיו של הנאשם לבין העונש הראוי לו כעיקרון המנחה בגזירת הדין. לצורך כך, נדרש בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם ולאחר מכן לקבוע את מקומו של הנאשם במסגרת המתחם על פי השיקולים המפורטים בדין, תוך אפשרות לסטות לחומרא או לקולא מן המתחם שנקבע. להלן אדון במתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם; הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות. אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה ואי מסירת פרטים - העבירות המצויות בתקנה 144 - עבירת אי הגשת עזרה לנפגע נמנית עם החמורות שבעבירות התעבורה, שכן היא חורגת מהאירוע התאונתי כשלעצמו ופוגעת בליבת הערכים המוגנים של קדושת החיים, שלמות הגוף ושלום הציבור. בבסיס העבירה עומדת התכלית להבטיח מתן עזרה מיידית לנפגע, מתוך הכרה בכך שדקות אלו הן קריטיות להצלת חיים ולמניעת החמרת הפגיעה. מעבר להיבט זה, עבירת לעיל מעגנת בשיטת משפטנו את החובה המוסרית הבסיסית לסיוע לזולת ואת ערך הסולידריות החברתית, ההכרחי לקיומה של חברה תקינה. בכך, הופך הדין את הצו המוסרי לחובה משפטית פוזיטיבית ובת ענישה. נטישת פצוע בזירת תאונה, תוך מתן בכורה לאינטרס ההימלטות מהדין על פני חובת הדאגה לשלומו של הזולת, מעידה על פגם מוסרי קשה ועל אדישות חמורה לערך חיי אדם. מעשה זה אף חותר תחת יכולתן של רשויות אכיפת החוק לברר את נסיבות התאונה בזמן אמת. משכך, קבעה הפסיקה באופן עקבי כי יש להתייחס בחומרה יתרה למבצעי עבירה זו, תוך מתן ביטוי עונשי מרתיע. ראו עפ"ת 12939-08-09 נימר קארם נ' מדינת ישראל. יחד עם זאת יש לציין כי המאשימה החליטה להעמיד את הנאשם לדין בגין העבירות בתקנות התעבורה שחומרתן פחותה מעבירת ההפקרה שבפקודת התעבורה. נהיגה בזמן פסילה. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם הגנה על שלום הציבור ובטחונו, כיבוד שלטון החוק והחלטות שיפוטיות, שמירת הסדר הציבורי, וחלוקת הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים על כלל ציבור הנהגים על ידי תשלומי ביטוח. העבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה אשר מסכנת את שלום הציבור ומלמדת על זלזול בוטה בהוראות החוק ובית המשפט ופגיעה קשה בערכים של שלטון החוק, כיבוד החוק ובטיחות התנועה בדרכים. כיבוד פסילה, שהוטלה ע"י בית המשפט (או ע"י רשות אחרת), פסילה אשר נועדה להרחיק נהגים מסוכנים מן הכביש, הוא עמוד התווך של הענישה בתיק הענישה בתיקי תעבורה ובהיעדר אפשרות ממשית לפיקוח על ביצוע הפסילה זה, אין מנוס מתגובה עונשית מחמירה והולמת למי אשר מפר את הוראות הפסילה. יפים לעניין דבריו של בית המשפט העליון: "בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. מדינת ישראל נ' אבו לבן (8.5.2007) " נהיגה ללא ביטוח. וכן נאמר ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.12.10) : "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור". נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, סטייה מנתיב בנסיבות מחמירות. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בעבירות התעבורה, ובפרט בגרימת תאונת דרכים, הם שלום הציבור, קדושת חיי אדם ושלמות גופו. בתי המשפט עמדו לא אחת על הצורך להחמיר בענישה בעבירות אלו, במיוחד במקרים בהם נגרמות חבלות ופציעות חמורות (רע"פ 1694/19 לואי יאסין נ' מדינת ישראל; רע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל). נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בהתאם לסעיף 40ט לחוק העונשין – התשל"ז 1977 ומידת הפגיעה בערך המוגן. בהתאם לסעיף 40ט לחוק העונשין – התשל"ז 1977 השוקל את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה; נתתי דעתי לכך; הנאשם נהג ביודעין בזמן פסילה שהוטלה עליו ביום 21.12.2020, וזאת לאחר שהודעה בדבר הפסילה נמסרה לו כבר ביום 25.12.2020. מדובר בפסילה שיפוטית דאינה ארוכה. הנאשם נהג ללא ביטוח. הנאשם נהג בקלות ראש, סטה שמאלה תוך חציית שלושה נתיבים, חסם את דרכו של רכב מיצובישי הדף אותו למעקה הבטיחות וגרם לתאונת דרכים. רף הרשלנות שיוחסה לנאשם בגרימת התאונה היא – "קלות ראש" שהוא הרף החמור יותר (מאשר "נהיגה בחוסר זהירות"). כתוצאה מהתאונה נגרמו חבלות גוף ונפגע רכוש, אך לא חבלות של ממש. הנאשם עזב את מקום התאונה מבלי שהגיש עזרה ומבלי שמסר פרטים. הנזק שצפוי היה להיגרם, עלול היה להיות אף חמור יותר. מדיניות הענישה הנוהגת: רע"פ 1694/19 לואי יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019). "בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה בעבירות תעבורה כבעניינו, תוך שנקבע כי ריבוי תאונות הדרכים בארץ מחייב ענישה מחמירה אשר תסייע בביסוס כללי הזהירות הנדרשים לצורך שמירה על שלומם וביטחונם של משתמשי הדרך. " ראה גם: רע"פ 9094/18 בושרי נ' מדינת ישראל (2.1.2019), רע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל (24.6.2012). לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן. מתחם הענישה: רע"פ 2548/17 שי חמדני נ' מדינת ישראל (2.4.2017) נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, נהיגה בזמן פסילה, אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים, ואי הגשת עזרה לנפגע בתאונה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.5.2015 נהג המבקש על אופנוע מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה, וכאשר עונש פסילה שהושת עליו בהליכים קודמים עומד בעינו. המבקש נהג בקלות ראש, התקרב במהירות להולכת רגל, פגע בה והפיל אותה לרצפה. לאחר מכן המבקש ברח רגלית ממקום התאונה, בלי להעניק עזרה או למסור פרטים. כתוצאה ממעשיו נפגעה הולכת הרגל. בית משפט השלום לתעבורה הרשיע את המבקש על יסוד הודאתו, הורה על עריכת ארבעה תסקירי מבחן בעניינו, וביום 15.2.2017 גזר את עונשו. בית משפט השלום לתעבורה הטיל על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל, והפעיל באופן חופף עונש מאסר על תנאי שנגזר עליו בהליך אחר, כך שירצה עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בסך הכל; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה או נהיגה בזמן פסילה; 56 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה; 10 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה על תנאי למשך 3 שנים; וקנס בסך 2,000 ש"ח. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו. ת"ד 5035-05-11 מדינת ישראל נ' ראובן (18.2.14). הנאשם הורשע בנהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עזיבת מקום התאונה, אי מסירת פרטים, ואי דיווח למשטרה על התאונה, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, פסילה ל-30 חודשים ומאסר על תנאי של שנה למשך 3 שנים ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים. רע"פ 3034/14 רמזי אבו אנטילה נ' מדינת ישראל (25.6.2014). הנאשם הואשם והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף, סטייה מנתיב נסיעה, גרימת נזק, נהיגה בשכרות, עזיבת מקום התאונה, אי מסירת פרטים ואי הגשת עזרה. בית המשפט גזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל והפעיל עונש מאסר על תנאי שהושת בתיק אחר באורך שישה חודשי מאסר בפועל, במצטבר, כך שירצה 12 חודשי מאסר. בנוסף, נגזרו עליו פסילת רישיון בפועל מיום גזר הדין (אך מניינו 3 שנים מיום צאתו מבית הכלא), פסילה על תנאי וקנס. אני קובע כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני. קביעת המתחם בתיק זה. לאור הפסיקה הנוהגת והנסיבות שפורטו ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, אני קובע כי במקרה זה מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, מתחיל ממאסר של מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסר של 24 חודשים. ולגבי רכיב פסילה בפועל פסילה בת 18 חודשים ועד ל-6 שנות פסילה. מיקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. (נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בהתאם לסעיף 40יא' לחוק העונשין – התשל"ז 1977.) בהתאם לסעיף 40יא לחוק העונשין – התשל"ז 1977 השוקל את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לצורך קביעת מתחם הענישה הם הנתונים הבאים: העדר עבר פלילי הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה גילו הצעיר של הנאשם במועד ביצוע העבירה – היה כבן 23 עברו התעבורתי של הנאשם הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2016, ולחובתו עבר תעבורתי מכביד של 29 הרשעות קודמות, המהווה כמות משמעותית ביחס לוותק נהיגתו הקצר. אמנם מדובר בעבירה ראשונה כרונולוגית של נהיגה בזמן פסילה, אך לנאשם שתי הרשעות דומות נוספות שבוצעו במועדים המאוחרים לתיק זה, דבר שיש לתת לו משקל בעת גזירת הדין. הרשעותיו החמורות האחרות נובעות מתיק שמספרו 478-09-21, המאגד צירוף של ארבעה תיקי תעבורה מאוחרים לאירוע הנדון, וביניהם שני מקרים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ומעורבות בתאונת דרכים. בגין הרשעה זו נגזר על הנאשם עונש של 60 ימי מאסר בפועל, אשר רוצו בדרך של עבודות שירות. כמו כן, לחובת הנאשם הרשעות חוזרות בגין נהיגה ברישיון שפקע לתקופות ממושכות, וכן עבירות של נהיגה בחוסר זהירות ובמהירות בלתי סבירה, הכוללות חמש הרשעות שונות בין השנים 2016–2021. בנוסף לכך, צבר הנאשם הרשעות רבות בעבירות תנועה מגוונות, ובהן שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בעת שהרכב בתנועה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, אי ציות לתמרור, נסיעה בניגוד לכיוון החץ וחציית קו הפרדה רצוף. נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם, הינו כבן 29, המתגורר בלוד ועובד לפרנסתו בתחום רחיצת כלי רכב. לדבריו, הוא עומד להתחתן בחודשים הקרובים. מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה. לאור עברו התעבורתי ונסיבותיו האישיות שפורטו לעיל, ונסיבותיו האישיות החלטתי למקם את הנאשם במחצית מתחם הענישה, תוך שלקחתי בחשבון כי בעת ביצוע העבירה, מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה, יחד עם העבירות הנלוות לתיק זה. העונש הראוי במקרה זה. במקרה זה, אני סבור כי ניתן להסתפק בעונש מאסר בעבודות שירות ברף הגבוה. הקלה זו מוצדקת בעיקר בשל העובדה שמדובר בפסילה שיפוטית קצרה בת 30 ימים, בשים לב לכך שכרונולוגית מדובר בעבירה ראשונה מסוגה, וכן לנוכח תוצאות התאונה שלא היו קשות. כמו כן לנוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה- 26.12.2020, עד להגשת כתב האישום – חודש אפריל 2024 ועד למועד גזר הדין. אמנם לאחר מקרה זה המשיך הנאשם לבצע עבירות תעבורה חמורות, אולם שקלול מכלול השיקולים יחדיו מוביל למסקנה כי יש לאפשר לו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות. סיכומו של דבר ; לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ובשים לב למתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם אני מוצא להטיל עליו את העונשים הבאים: מאסר בדרך של עבודות שירות 9 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 13.10.26 הנאשם ירצה את עבודות השירות ב'דואר רמלה'. על הנאשם להתחיל לרצות את עונש עבודות השירות ביום 18.11.26 , הנאשם יתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז ברמלה בשעה 8:00 בתאריך זה. מאסר על תנאי מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו או הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של תקנה 144 לתקנות התעבורה. פסילה בפועל פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים ובמצטבר לכל פסילה אחרת. רישיון הנהיגה יופקד לאלתר וממועד ההפקדה תחושב הפסילה. גם אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו עד למועד הנקוב, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. אם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף, יפנה למזכירות בית המשפט. הפעלת פסילה על תנאי בתיק שמספרו 4908-04-20. מורה על הפעלת פסילה על תנאי של פסילה למשך 2 חודשים כפי שפסק בית משפט לתעבורה מחוז מרכז ביום 21.12.2020 בתיק מספר 4908-04-20 לריצוי באופן חופף. פסילה על תנאי פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה. קנס בסך 2000 ₪ . הקנס ישולם עד ליום 15.1.27 החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ז, 15 אוקטובר 2026, בנוכחות הצדדים.