ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים
הערר עסק בהחלטה שלא להפנות את העורר לשירות המבחן לתסקיר מעצר ולבחון חלופת מעצר, בעוד שנאשם נוסף הופנה לתסקיר. בית המשפט דחה את הערר, וקבע כי עברו הפלילי המכביד והעבירות החמורות מצדיקים את אי-ההפניה, ואין בכך הפליה. הנימוק המרכזי: מכלול הנסיבות, ובהן עבר פלילי וביצוע עבירה זמן קצר לאחר שחרור, מקשה לתת בעורר אמון.
2 הלכות עם ציטוט מהמקור
לקריאת המסמך