א"ת 21567-08-24 א"ת 21567-08-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בתאד"מ 13555-11-23 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, עם הדיון בתאד"מ 5235-11-23 המתנהל בבית משפט השלום בירושלים.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, ההליך המתנהל בכפר סבא הוא תביעה שהגישה המשיבה 1, חברת להשכרת כלי רכב, נגד המבקש, בטענה לאי פירעון חיובים שונים החלים עליו מכוח הסכמי ההשכרה שנכרתו עמו. ההליך המתנהל בירושלים הוא תביעת שיבוב שהגישה המשיבה 2 נגד המבקש והמשיבים 1 ו-3, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטחה, על פי הנטען, על ידי רכב ששכר המבקש מן המשיבה 1. נטען בבקשה כי שעה שהמבקש כופר בתוקף הסכמי ההשכרה, השאלה האם נכרת הסכם להשכרת רכב בין המבקש לבין המשיבה 1 היא שאלה העומדת בבסיסן של שתי התביעות, ועל כן איחוד הדיון בתובענות יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות.

3.בתגובתם, הודיעו המשיבים 3-2 כי הם מסכימים לבקשה, ואילו המשיבה 1 הודיעה כי היא מתנגדת לה. לטענת האחרונה, מדובר בשתי תביעות בין צדדים שונים שעילותיהן שונות. עוד נטען כי המבקש כבר הגיש לבית המשפט בכפר סבא בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בירושלים שנדחתה, ולפיכך הגשת הבקשה דנן מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

4.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

עיון בתיקי בית המשפט מעלה כי מדובר בשני הליכים שונים, הנסובים על מסכת עובדתית ומשפטית שונה. בעוד שההליך המתנהל בירושלים עוסק בטענות לנזקי רכוש שנגרמו על-ידי רכב ששכר המבקש מן המשיבה 1, הרי שההליך המתנהל בכפר סבא עוסק בטענות הנוגעות לאי-פירעון חיובים בגין כלי רכב אחרים ששכר מן המשיבה 1. מעבר לעילות השונות ששני ההליכים מעלים, על פניו לא קיימת זהות בחוזי ההשכרה שביסוד ההליכים, ועל כן אין הכרח כי הכרעה בשאלת תוקף חוזה ההשכרה בהליך אחד תשפיע באופן מהותי על ההכרעה בהליך השני. לכך יש להוסיף את השיהוי בהגשת הבקשה, אשר הוגשה כתשעה חודשים לאחר הגשת שתי התובענות – טעם המטה אף הוא את הכף לעבר דחיית הבקשה (השוו: בש"א 342/18 ניג'ם ואיל בע"מ נ' שחאדה, פסקה 2 (16.1.2018); בש"א 9959/07 מזרחי נ' ביבי (8.1.2008)).

5.אשר על כן, הבקשה נדחית.