א"ת 64532-07-26 א"ת 64532-07-26

לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 19297-04-26 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיון בת"א 21073-03-24 המתנהל בבית משפט השלום ברחובות. לחלופין, מתבקש להעביר את מקום הדיון בתביעה המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לבית משפט השלום ברחובות. כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים הוגשו על רקע הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין בתל אביב-יפו (להלן: ההסכם ו-הפרויקט). ההליך המתנהל ברחובות הוא תביעת המשיבה 1, חברה פרטית שבבעלותה מספר יחידות מסחריות בבניין (להלן: חברת אוסקר) נגד המבקשת 1 ובעלי השליטה בה (להלן: החברה היזמית, וביחד: המבקשים), לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת התחייבויותיהם בקשר לפרויקט. בגדר אותו הליך הגישה החברה היזמית תביעה שכנגד נגד חברת אוסקר ונגד בעליה, המשיב 2, בטענה כי אלו לא פינו את נכסיהם בבניין במועד, בניגוד להתחייבויותיהם לפי ההסכם ובכך עיכבו את קידום הפרויקט. ההליך המתנהל בתל אביב-יפו הוא תביעה שהוגשה אף היא על-ידי חברת אוסקר, נגד המבקשים 3-1 ונגד המשיב 3, מנהל מיסוי מקרקעין, הנסבה על טענתה כי המבקשים 3-1 מתנערים מהתחייבויותיהם לפי אותו הסכם לשאת בתשלום מס שבח; ובגדרה היא עותרת לחייבם בתשלומו, וכן למתן סעד הצהרתי המונע מן המשיב 3 לפעול לגבייתו מאוסקר. המבקשים טוענים כי שתי התביעות נוגעות לאותו פרויקט ולאותה מערכת הסכמית, ומעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות חופפות; ומשכך, איחוד הדיון בהן יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. עוד נטען כי חברת אוסקר מבקשת לפצל את הסכסוך בין הצדדים בין שני מחוזות שיפוט, מבלי שקיבלה היתר לפיצול סעדים. המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין חפיפה מלאה בין התביעות מבחינת בעלי הדין, העילות והסעדים, וההליכים אף מצויים בשלבים דיוניים שונים. לדבריהם, בעוד שהתביעה ברחובות עוסקת בעילות ממוקדות – "איחור במסירה, גודל המחסנים והפרת התחייבות למכור חנייה נוספת", התביעה בתל אביב-יפו מתמקדת בנזק הנטען לחברת אוסקר עקב אי-תשלום חוב המס ואי-הפקדת ערבות המס – נזק שלטענתה "לא התגבש ולא היה ידוע ל[ה]" במועד הגשת התביעה ברחובות. לפיכך, נטען כי איחוד הדיון בתובענות יסרבל את בירורן ויביא להתמשכות ההליכים שלא לצורך. המשיב 3 מתנגד לבקשה מטעמים דומים ומוסיף כי הוא אינו צד להליך המתנהל ברחובות, ומשכך איחוד הדיון יביא לגרירתו להליך שאין הוא צד לו. לצד זאת, נתן המשיב 3 הסכמתו להעברת מקום הדיון באחת התובענות, "כך ששתיהן תידונה לפני אותו מותב, אך לא במאוחד". לאחר עיון בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הלכה היא כי אין הכרח שתתקיים חפיפה מושלמת בין התובענות או בין בעלי הדין כדי לאחד את הדיון, ודי בקיומה של השקה עובדתית המצדיקה לדון בהן כמכלול (א"ת 7801-04-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (12.5.2025); א"ת 3745-03-26 טלקאר חברה בע"מ נ' מזרחי, פסקה 4 (19.3.2026); א"ת 84039-06-26 טרי נ' שריבמן, פסקה 3 (3.8.2026)). מעיון בכתבי התביעה עולה, כי ההליכים עוסקים במסכת עובדתית משותפת ובשאלות משפטיות חופפות בחלקן. שתי התביעות הוגשו על-ידי חברת אוסקר, במרכזן ניצב אותו הסכם, ובשתיהן מיוחסות לחברה היזמית – הנתבעת המרכזית – הפרות של התחייבויותיה מכוחו. אכן, ההליך בתל אביב-יפו מתמקד בסוגיית הנשיאה בחבות המס לפי ההסכם; ואולם, בניגוד לטענת חברת אוסקר, סוגיה זו אינה ייחודית לו. כבר בכתב התביעה שהגישה ברחובות התעוררה שאלת זהות הגורם החב בתשלום המס: חברת אוסקר עתרה לחייב את החברה היזמית "לשלם את חוב המס ש[היא] התחייבה לשלם" (סעיף 5.4 לכתב התביעה. וראו גם סעיף 75 לכתב התביעה). מסקנה זו מתחדדת גם לנוכח טענות ההגנה המשותפות של המבקשים בשני ההליכים. בנסיבות אלה, מצאתי כי שיקולי יעילות דיונית מערכתית ומניעת הכרעות סותרות מצדיקים את איחוד הדיון תחת קורת גג אחת (ראו למשל: בש"א 9061/17 אלבז חומרי בנין (ד.י) בע"מ נ' בן דוד, פסקה 3 (4.12.2017); א"ת 15458-03-25 חברת אומנות החיים ניהול ואחזקות בע"מ נ' זכי בנפשי, פסקה 4 (26.3.2025)). לכך יש להוסיף כי שני ההליכים נמצאים בשלב דיוני מוקדם יחסית, טרם הגשת ראיות הצדדים, כך שלא מצאתי כי מדובר בשלב דיוני שונה, לא כל שכן כזה המצדיק דחייתה של הבקשה חרף קיומן של שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות (וראו: בש"א 5482/23 וגמן נ' י.שוגר ובניו בע"מ, פסקה 10 (21.8.2023)). אשר על כן, הדיון בת"א 19297-04-26 (שלום תל אביב-יפו) יועבר לבית משפט השלום ברחובות ויאוחד שם עם הדיון בת"א 21073-03-24.