בש"א 5482-23 בש"א 5482-23

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 42856-08-20 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון בת"א 70200-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא.

הרקע לבקשה

2.ברקע לתובענות עומדים שני הליכי הוצאה לפועל שפתחה המשיבה 1 בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. הראשון – הליך הוצאה לפועל נגד המבקש והמשיבים 3-2 לביצוע שטר חוב, שמספרו 538059-07-20 (להלן: תיק ההוצל"פ הראשון); והשני – הליך הוצאה לפועל נגד המבקש, המשיבים 3-2 וחייבת נוספת לביצוע כתב התחייבות, שמספרו 509157-08-20 (להלן: תיק ההוצל"פ השני).

3.המשיבים 3-2 הגישו ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא התנגדות לביצוע שטר במסגרת תיק ההוצל"פ הראשון. הדיון בהתנגדות הועבר לבית משפט השלום בהרצליה והוא נדון במסגרת ת"א 42856-08-20 (להלן: תובענת הרצליה). בהחלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 8.12.2022 נקבע כי לאור עיכוב ההליכים בעניינה של המשיבה 3 המצויה בהליכי חדלות פירעון, תתנהל תובענת הרצליה רק בעניינו של המשיב 2.

4.גם המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר – הן במסגרת תיק ההוצל"פ הראשון והן במסגרת תיק ההוצל"פ השני. הדיונים בהתנגדויות אלה הועברו לבית משפט השלום בכפר סבא והם נדונו במסגרת ת"א 29920-02-22 ות"א 70200-12-21. ביום 12.6.2023 הורה בית משפט השלום בכפר סבא על איחוד הדיון בשני התיקים הללו, תחת ת"א 70200-12-21 (להלן: תובענת כפר סבא).

טענות הצדדים

5.בבקשה שלפניי עותר המבקש לאיחוד הדיון בתובענת כפר סבא (אשר עוסקת כאמור בהתנגדויות שהגיש המבקש בתיק ההוצל"פ הראשון ובתיק ההוצל"פ השני) עם הדיון בתובענת הרצליה (אשר עוסקת כאמור בהתנגדות שהגישו המשיבים 3-2 בתיק ההוצל"פ הראשון). מבוקש כי הדיון המאוחד יתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, משום שההליך שם נמצא, לשיטת המבקש, בשלב דיוני מתקדם יותר מזה המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא.

המבקש טוען כי מדובר בתובענות שונות ונפרדות שנפתחו בשני בתי משפט שונים, בגין אותם הליכי הוצאה לפועל. לשיטתו, שתי התובענות מעלות שאלות משפטיות ועובדתיות זהות, ושתיהן עוסקות באותן עסקאות ניכיון ששטר החוב וכתב ההתחייבות נועדו להבטיח. כן טוען המבקש כי איחוד הדיון בתובענות ימנע כפל התדיינויות, יביא לחסכון בזמן שיפוטי וימנע הכרעות סותרות.

6.בהחלטתי מיום 30.7.2023 הוריתי למשיבים 3-1 להגיב לבקשה. המשיב 2 הודיע כי הוא אינו מתנגד למבוקש בבקשה, ואילו המשיבה 1 הודיעה כי היא מתנגדת לאיחוד התובענות. לשיטתה, מעיון בטענות שהעלו המשיבים 3-2 בתצהיר התומך שהגישו להתנגדות לביצוע השטר מחד גיסא, ובטענות שהעלה המבקש בתצהיר התומך מטעמו להתנגדות לביצוע השטר מאידך גיסא, עולה כי המחלוקות העומדות בלב כל אחת מהתובענות אינן זהות, והטענות שטוענים הצדדים ביחס אליהן שונות זו מזו אף הן. לפיכך, לשיטתה, לא מתעורר כל חשש מהכרעות סותרות.

המשיבה 1 מוסיפה כי תובענת הרצליה נמצאת בשלב דיוני מתקדם יותר מתובענת כפר סבא. זאת, בשים לב לכך שבתובענת הרצליה כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית, וההליך שם כבר קבוע לשמיעת ראיות, בעוד שבתובענת כפר סבא טרם ניתנו לצדדים הוראות להגשת תצהירי עדות ראשית, וההליך שם ממתין להגשת בקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים (אותה הוא הודיע כי בכוונתו להגיש). משכך, נטען כי איחוד הדיון בתובענות יביא לעיכוב משמעותי בבירור טענות הצדדים במסגרת תובענת הרצליה.

7.המשיבה 3 – שכאמור מצויה בהליכי חדלות פירעון – לא הגישה תגובה לבקשה.

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט" באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לאיחוד התובענות להתקבל.

9.המשיבה 1 טוענת כאמור כי אין מקום לאחד את הדיון בתובענות שכן המחלוקות העומדות בלב כל אחת מהתובענות הן שונות, והטענות שמעלים הצדדים באשר להן שונות אף הן. אולם כידוע, לצורך איחוד תובענות אין הכרח שתתקיים חפיפה מלאה ביניהן, ודי בכך שלנוכח ההשקה הקיימת ראוי שבית משפט אחד ישקיף על הסכסוך כמכלול (ראו בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016)).

אכן, בעניינו לא קיימת זהות בין הצדדים בשתי התובענות. בשתי התובענות המשיבה 1 היא התובעת, אך בתובענת הרצליה הנתבעים הם המשיבים 3-2 כאן, ואילו בתובענת כפר סבא הנתבע הוא המבקש כאן. ואולם, נדמה כי התשתית העובדתית הניצבת במרכז שתי התובענות – שעניינה נסיבות החתימה על שטר החוב – היא אחת. משכך, מוטב שבירור המסכת העובדתית הזו לא ייעשה על ידי שני בתי משפט. כמו כן, משעה שמדובר במסכת עובדתית אחת, הרי שהעובדה שהצדדים טוענים לגביה טענות שונות אינה שוללת את האפשרות לאחד את הדיונים. נוסף על כך, נראה כי לצורך בירור המחלוקת העומדת בלב תובענת כפר סבא יהיה צורך לשמוע את עדותם של הנתבעים בתביעת הרצליה – ולהיפך. כך ניתן ללמוד גם מעיון בפרוטוקול הדיון בתובענת כפר סבא מיום 6.3.2023. על כן, אני סבורה כי יהיה זה יעיל יותר לקיים את הדיון בתובענות במאוחד.

10.באשר לטענת המשיבה 1 לפיה קבלת הבקשה ואיחוד התובענות כמבוקש בה יביאו לעיכוב ההתקדמות של תובענת הרצליה, וזאת בשל השלבים הדיוניים השונים בהם נמצאות התובענות – לא מצאתי כי גם בה יש כדי להצדיק את דחיית בקשת האיחוד.

ראשית, שתי התובענות נמצאות בשלב דיוני מוקדם יחסית, כך שממילא הפער ביניהן איננו משמעותי, ועל כל פנים הוא אינו כזה שיש בו כדי להביא כשלעצמו לדחיית הבקשה לאיחוד.

נוסף על כך, העובדה שהמועד שנקבע לשמיעת הראיות בתובענת הרצליה – 1.2.2024 – הוא רחוק יחסית, מותירה פתח לכך שגם לאחר האיחוד, יוכלו הצדדים בתובענת כפר סבא להגיש תצהירים ולהגיע לאותו השלב הדיוני בו נמצאת כיום תובענת הרצליה, וזאת מבלי שיהיה צורך בדחייה נוספת. עמדה זו אף משתקפת מהחלטתו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 20.7.2023, שם נקבע כי "גם אם יחליט ביהמ"ש העליון לאחד את התיק בכפר סבא יחד עם התיק שבפניי, ניתן יהיה לקיים את הדיון במועד שייקבע משום שגם בתיק בכפר סבא יהיה די זמן להגיש את התצהירים".

11.באשר לפורום שבו יתקיים הדיון המאוחד – ככלל, הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט שאליו הוגשה התובענה הראשונה בזמן (ראו למשל בש"א 6076/23 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ, פסקה 5 (16.8.2023)). בענייננו מדובר בבית משפט השלום בהרצליה. לכן, ובשים לב לכך שהמבקש ציין בבקשתו כי הוא מעדיף ששם יתקיים הדיון המאוחד ואילו המשיבים לא התייחסו בתגובותיהם לעניין זה – אני מורה כי הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בהרצליה.

12.סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על איחוד הדיון בתובענות כמבוקש בבקשה, כך שת"א 70200-12-21 יועבר מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בהרצליה, ויאוחד שם עם הדיון בת"א 42856-08-20.