פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
העותרת:
עיריית רעננה
נ ג ד
המשיבים:
1. המפקחת על
התעבורה מחוזות ת"א והמרכז
2. משטרת ישראל
3. ראש המועצה המקומית דרום השרון ויו"ר הוועדה המקומית
4. הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון
5. המועצה האזורית דרום השרון
6. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה משרד הפנים
7. גבעת ח"ן מושב עובדים להתישבות שתופית בע"מ
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט מטעם העותרת
ובקשה להארכת מועד מטעם המשיבים מס' 1-6
בשם העותרת: עו"ד
ד"ר רענן הר-זהב; עו"ד ליאור כץ
בשם המשיבים מס' 1, 2 ו-6: עו"ד אורית קורן
בשם המשיבים מס' 3, 4 ו-5: עו"ד עידית גזית
בשם המשיבה מס' 7: עו"ד רון צין
החלטה
ביום 25.11.2001 ניתן פסק דינו של בית משפט זה (הנשיא א' ברק והשופטים א' א' לוי ומ' נאור) בעתירה מושא הבקשה (בג"ץ 10/00). בפסק הדין נקבע כי השימוש בדרך מושא העתירה כדרך בין עירונית לרעננה אינו כדין. נפסק כי "במשך תשעת החודשים [מיום שימוע פסק הדין] ניתן יהיה להכין תכנית בנין עיר חדשה, שתסדיר את נושא הדרך. אם תאושר כדין תכנית כזו, תקבע המפקחת את הסדרי התנועה המתחייבים ממנה. אם לא תאושר תכנית – יוגבל השימוש, באמצעות תימרור, כך שהתוואי לא ישמש לנסיעה אל רעננה או ממנה" (פסקה 52ב. לפסק הדין).
הכנת התוכנית המתקנת את תוכנית המתאר במקום הושלמה תוך תשעה חודשים מיום מתן פסק הדין. אולם תוכנית זו לא אושרה עדיין על-ידי הגורמים המוסמכים. מכאן הבקשה שלפנינו לנקוט בהליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט. המבקשת, היא העותרת בעתירה, טוענת כי פרק הזמן בן תשעת החודשים נגע לאישור התוכנית ולא להכנתה. משחלפו תשעה חודשים ולא אושרה התוכנית המתקנת, הרי שיש להגביל את השימוש בדרך באמצעות תמרור, כאמור בפסק הדין. המשיבים טוענים כי די בהשלמת התוכנית המתקנת תוך תשעה חודשים כדי לעמוד בדרישות פסק הדין. לחלופין ביקשו אורכה של תשעה חודשים למילוי הוראות פסק הדין.
הדין הוא עם המבקשת באשר למשמעות הסעד האופרטיבי שניתן בבית משפט זה. בפסק הדין נקצבו תשעה חודשים להשלמת התיקון בתוכנית המתאר ולאישורו ולא להכנתה של התוכנית או להפקדתה. יחד עם זאת לאחר שעיינו בתגובות המשיבים נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות. פרשנותם של המשיבים את הסעד האופרטיבי הייתה סבירה בנסיבות העניין, ומקובל עלינו כי יש ליתן אורכה למשיבים להשלים את התיקון בתוכנית כאמור.
לפיכך אנו מאריכים את פרק הזמן העומד למשיבים לפעול על פי פסק הדין מושא הבקשה בתשעה חודשים נוספים. הארכה זו תבוא בחשבון מהיום בו צריכים היו המשיבים למלא אחר הוראות פסק דיננו (מיום 25.8.2002).
ניתנה היום, י"ז באדר א' התשס"ג (19.2.2003).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט