בג"ץ 1089/20 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

השופט י' אלרון :

1.

המשיב 1 חייב את פלוני להפקיד ערובה בסך 12,000 ש"ח עד ליום 25.7.2019 בגין ערעור שהגיש. פלוני הלך לעולמו ביום 11.7.2019, ויורשתו העותרת הודיעה על כך – לטענתה – ביום 14.7.2019. צו לקיום צוואה ניתן לזכותה ביום 19.9.2019, וביום 4.11.2019 העותרת ביקשה פטור מהפקדת ערובה מטעמים כלכליים. המשיב 1 דחה את הבקשה ביום 20.11.2019, וכמוה בקשות לביטול החלטתו בימים 1.12.2019 ו-15.12.2019, והורה על סגירת התיק.

2.

מכאן העתירה שלפנינו – שלא צורפו לה תגובות המשיבה 2 לבקשות העותרת בהליכים בעניין הערובה הנזכרות בהחלטות המשיב 1 – ובה מבקשת העותרת כי המשיב 1 יתיר לה להפקיד את דמי הערובה, יפתח מחדש את תיק הערעור וידון בו.

נטען כי לא היה ניתן להפקיד ערובה או להגיש בקשות בעניין עד שניתן הצו לקיום הצוואה; כי היה מקום להאריך את המועד להפקדת הערובה; כי זכות הערעור של העותרת נפגעה ומסיבות טכניות היא לא תוכל לממש זכויות מהותיות של המנוח.

3.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או סטייה מהוראות החוק, או שבהם נדרש לתת סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (בג"ץ 3841/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 9 (3.6.2018)).

עניינה של העותרת אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. החלטה על הפקדת ערובה בערעור היא החלטה דיונית באופיה (בג"ץ 1527/14 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 3 (9.3.2014); בג"ץ 4009/14

פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 5 (6.8.2014)), ובקשר לאלו הכלל בדבר העדר התערבות בהחלטות בתי הדין הרבניים חזק במיוחד (בג"ץ 6180/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 8 (18.11.2019)). המשיב 1 דן בטענותיה של העותרת שלוש פעמים, ונוסף על כך, לא ברור מדוע השתהתה כחודש ומחצה מהוצאת הצו לקיום הצוואה עד לבקשתה לקבל פטור מהפקדת ערובה.

4.

העתירה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.