בג"ץ 11536/05 עמוס ליאור נ. שר התעשיה המסחר והתעסוקה

בפני בקשה לפטור מאגרה. אכן, על פי דפי חשבון הבנק שצורפו לבקשתו עולה כי מקור הכנסתו היחיד של העותר, מלבד תגמול לא גדול ממשרד הביטחון, הוא גמלה המוענקת לו מהמוסד לביטול לאומי. יחד עם זאת, לטענת העותר, בבעלותו דירה, ובני משפחתה מסייעים לו לקיים את עצמו. כמו כן, מדפי חשבון הבנק שצירף עולה כי למרות הכנסותיו הנמוכות, מצבו הכלכלי של העותר מאפשר לו להוציא חלק מהכנסתו זו על אחזקת טלפון נייד וכבלים, וככול הנראה דמי משכנתא בסך 800 ₪ אשר לטענת העותר הוא משלם בגין חוב שנטל מהבנק לצורך רכישת הדירה אינם יורדים מחשבונו זה. מכאן, שאין זה נהיר לחלוטין האם אין באפשרות העותר לשלם את סכום האגרה למרות הכנסותיו הנמוכות. בנוסף לכך, ספק בעיני אם ההליך מגלה עילה. זאת, שכן עיקר עניינה של העתירה, ככול שניתן להבינה, היא אי רישום פטנט של העותר. הטעמים לכך פורטו במכתב מפורט מטעם בוחן הפטנטים מיום 8.11.05. מכל מקום, ערעור על החלטות של רשם הפטנטים, הוא המשיב 3 לעתירה, יש להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים (סעיף 188(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967) או בתל אביב (צו הפטנטים (סמכות בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו), תשכ"ט-1969). יחד עם זאת, לאור טענות העותר כי אין הוא עובד, והוא חב כספים לגורמים שונים, תופחת האגרה ותועמד על סך של 1,000 ₪ בלבד, אשר ישולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.