בש"א 1167/99 אלפרד חדד נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר ניתן בהעדר הצדדים ובאי-כוחם, ביום 22.12.98.

פסק הדין נתקבל במשרד בא כוח המבקשים דאז ביום 25.12.98, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 7.2.99.

המבקשים מנמקים את האיחור בכך שבא כוחם לא מסר להם על פסק הדין במועד, ובכך שלא הגיש ערעור, על אף שהורו לו לעשות כן. המבקשים טוענים כי כיוון שלא הם התרשלו, אלא בא כוחם, הרי שיש להאריך את המועד להגשת הערעור.

בא כוח המשיב טוען, כי על פי הפסיקה אין ברשלנות של עורך דין משום טעם מיוחד כנדרש בתקנות להארכת מועד הקבוע בחיקוק.

הדין בעניין זה עם המשיב. רשלנות של עורך דין אינה טעם מיוחד להארכת מועד (ראה לאחרונה רע"א 4737/98, שמעון בן עזרא

נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , וערעור על החלטה זו שנדחה בבש"א 4707/98, שמעון בן עזרא נגד הבנק הבינלאומי הראשון , מפי כבוד המשנה לנשיא, ש' לוין (טרם פורסם)).

האסמכתא שהביאו המבקשים לתמיכה בבקשתם עוסקת במקרה אחר, בו עורך הדין טעה בסוג ההליך, מקום שגם בית המשפט עליו הוגש הערעור טעה, כאשר ברור היה מהנסיבות שכל המעורבים פעלו "בכל הזריזות הסבירה המתבקשת" לתיקון הטעות (בש"א 1424/90, עו"ד נחמן גולדברג

נגד שורץ מד (3) 369, 371). באותו עניין נוסף לנסיבות טעם נוסף, החשיבות הכללית של העניין, שאינו קיים במקרה שלפנינו.

נכון הוא שבא כוחם של המבקשים הוא שהתרשל, אולם, כפי שציין בצדק בא כוח המשיב, על הצד שבחר בבא כוח שהתרשל לשאת בתוצאות (כך למשל רע"א 5896/95, סיליס נגד אלקנה , פ"ד נ (1) 477, 480, ועניין שמעון בן עזרא לעיל).

אם המשיב טרח כל כך בעניין נשוא התובענה, יכול היה לברר במזכירות בית המשפט האם הוגש ערעור, ולמצער, לבקש הארכת מועד בתוך המועד הנקוב.

אין מקום כי המשיב ישא בטעויות או ברשלנות בא כוח המבקשים.

הבקשה נדחית.