פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1380/07 מחאמיד סובלה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות - אזרחות לתושב האזורעתירה לבג"ץ נגד סירוב לבקשת איחוד משפחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו לקבלת אזרחות ישראלית לתושב האזור במסגרת איחוד משפחות לאחר סירוב לבקשתם שהוגשה בתקופת הביניים. בית המשפט קבע כי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל חלות במישרין על הבקשה, וכי טענות הפגיעה בחיי משפחה כבר נדחו בעתירות העקרוניות. העתירה נדחתה על הסף ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרת היא אזרחית ישראל שנישאה לתושב האזור והגישה בשנת 2002 בקשה לאיחוד משפחות, שסורבה. עתירה קודמת באותו עניין נמחקה לבקשת העותרים. הבקשה הוגשה לאחר החלטת ממשלה ובטרם נכנס החוק לתוקף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להדחות על הסף עתירה לקבלת אזרחות ישראלית לתושב האזור במסגרת איחוד משפחות, כאשר הבקשה הוגשה בתקופת הביניים שלפני כניסת חוק האזרחות והכניסה לישראל לתוקף?
  2. 2.האם יש מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת המשיב לסרב לאיחוד המשפחות על רקע הוראות החוק והחריגים שבו?

הלכות

  1. 1

    טענות בדבר פגיעה בזכות לחיי משפחה נדחו במסגרת העתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק, ולכן אין מקום להתערבות בהחלטת המשיב.

    ״באשר לטענות העותרים על הפגיעה בזכותם לחיי משפחה הרי שטענות אלו וכן טענות נוספות הועלו במסגרת העתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • אזרחות
  • תושב האזור
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • תקופת הביניים
  • חיי משפחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

1380/07

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. מחאמיד סובלה

2. נאיל תאפיק אלגול

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד מחאמיד מוחמד

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי תוענק אזרחות ישראלית לעותר 1 (להלן: העותר) שהינו תושב האזור וזאת במסגרת הליך של איחוד משפחות. עתירה קודמת שהוגשה באותו עניין (בג"ץ 8117/02) נמחקה לבקשת העותרים.

2.

העותרת 2 (להלן: העותרת) אזרחית ישראל, נישאה לעותר והגישה בשנת 2002 בקשה לאיחוד משפחות. הבקשה סורבה ועל כך מלינים העותרים תוך שהם טוענים, בין היתר, כי נפגעת זכותם לחיי משפחה.

3.

מעיון בתיק העתירה הראשונה אליו הפנו העותרים עולה כי הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה על ידי העותרים ביום 21.8.2002 דהיינו לאחר החלטת ממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 ובטרם נכנס לתוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק). ואולם, כפי שנקבע זה לא מכבר "על עניינם של מי שביקשו להגיש בקשה בתקופת הביניים, קרי – בזמן שבין מתן החלטת הממשלה לבין כניסת החוק לתוקפו – חלות הוראות החוק במישרין" (בג"ץ 4022/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (מיום 11.1.2007) והאסמכתאות שם).

4.

על כן, דין העתירה להדחות על הסף. על פי הוראות החוק, החלות במישרין על בקשת העותר, לא תוענק אזרחות ולא יוענק רישיון לישיבת קבע בישראל לתושב האזור בתקופת תוקפו של החוק, למעט חריגים המנויים בחוק. העותר אינו בא בגדרי אותם חריגים ועל כן אין מקום להתערבותנו בהחלטת המשיב (ראו: בג"ץ 10001/03 סבית נ' השר לביטחון פנים (מיום 26.3.2007); בג"ץ 5650/06 עדאל נ' שר הפנים (מיום 19.9.2006)). באשר לטענות העותרים על הפגיעה בזכותם לחיי משפחה הרי שטענות אלו וכן טענות נוספות הועלו במסגרת העתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק והרכב מורחב של בית משפט זה דחה את אותן עתירות (בג"ץ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (מיום 14.5.2006)). יצויין, כי לפני בית משפט זה תלויה ועומדת עתירה נוספת בעניין חוקתיות החוק (בג"ץ 466/07). אם תתקבל בהליך שם החלטה אשר תשנה את המצב המשפטי או אם יחול שינוי אשר יביא את עניינם של העותרים אל גדר אחד החריגים המנויים בחוק הקיים שמורה זכותם של העותרים לשוב ולפנות אל המשיב ולאחר מכן אף לבית משפט זה, אם תהא בידיהם עילה לעשות כן.

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג ניסן, תשס"ז (1.4.2007).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בר"מ 1446/13מוטעתזים מוחמד עבדללה מוכתר נ. שר הפניםהחלטה

הלכות

  1. 1טענות בדבר פגיעה בזכות לחיי משפחה נדחו במסגרת העתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק, ולכן אין מקום להתערבות בהחלטת המשיב.