פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1422-24 בג"ץ 1422-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה

העותרת ביקשה לבטל צו איסור דיספוזיציה בנכס שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, בטענה שהוא פוגע בזכויותיה לפי הסכם קומבינציה, וכי לא צורפה להליך. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, משום שעומד לעותרת סעד חלופי בדמות ערעור. אי-צירופה להליך אינו שולל זכות ערעור, בכפוף להוכחת טעם טוב לכך.

העובדות

העותרת טוענת כי צו איסור דיספוזיציה שניתן בנכס מקרקעין פוגע בזכויותיה על פי הסכם קומבינציה שנערך עמה בקשר לנכס. העותרת לא צורפה להליך בבית המשפט לענייני משפחה, אף שהצדדים להליך ידעו על עניינה בנכס. המשנה לא התבקשה תגובה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לבג"ץ נגד צו איסור דיספוזיציה כאשר עומד לעותרת סעד חלופי בערעור?
  2. 2.האם אי-צירוף העותרת להליך בבית המשפט לענייני משפחה מונע ממנה להשתמש בזכות הערעור?

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות, ואין לעקוף את הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות עתירה.

    ״בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות שנתנו הערכאות המוסמכות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    זכות הערעור עשויה להיות נתונה גם למי שלא היה בעל-דין בהליך, בכפוף להוכחת טעם טוב לאי-הצטרפות ולכך שלא השתהה.

    ״זכות הערעור עשויה להיות נתונה אף למי שלא היה בעל-דין בהליך שהתנהל בפני הערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • בג"ץ
  • צו איסור דיספוזיציה
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • ערעור
  • בעל דין
  • סעד חלופי
  • הסכם קומבינציה
  • נכס מקרקעין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 1422/24

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 1422/24

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופטת ר' רונן

העותרת:

א.י.ז.י אבו אחזקות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. בית משפט לענייני משפחה

2. כב' הרשמת ריבי לב אוחיון

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת:

עו"ד רוני יצחקי

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נבטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (הרשמת הבכירה ר' אוחיון) בת"ע 19940-06-23 מיום 12.12.2023, שבמסגרתה ניתן צו איסור דיספוזיציה בנכס מקרקעין (להלן, בהתאמה: הצו ו-הנכס); ולחלופין, כי נורה על החרגת העותרת מהצו. העותרת טוענת, כי הצו פוגע בזכויותיה על-פי הסכם קומבינציה שנערך עמה בקשר לנכס; וכי היא לא צורפה להליך בבית המשפט לענייני משפחה, חרף ידיעתם של הצדדים לו על עניינה האמור בנכס.

2.דין העתירה להידחות על-הסף.

3.כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות שנתנו הערכאות המוסמכות, ואין לאפשר את עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו, למשל: בג"ץ 7717/23 הראל נ' בז'ה, פס' 3 (26.10.2023); בג"ץ 8060/23 בר נ' ביהמ"ש השלום בתל אביב, פס' 2 (25.12.2023)). כמו כן, הלכה היא עמנו, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה מקום שבו עומד לרשות העותר סעד חלופי (ראו, מני רבים: בג"ץ 5602/21 סיאם נ' משטרת ישראל, פס' 6 (27.10.2021)). במקרה שלפנינו, עומד לרשות העותרת סעד חלופי בדמות נקיטת הליך ערעורי מתאים על ההחלטה הנ"ל בפני הערכאה המוסמכת. העובדה כי העותרת לא הייתה צד להליך בבית המשפט לענייני משפחה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו, שכן נפסק זה מכבר כי זכות הערעור עשויה להיות נתונה אף למי שלא היה בעל-דין בהליך שהתנהל בפני הערכאה הדיונית, כל עוד "שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדבר זכותו 'ההופלדיאנית'" (בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670, 695 (1991); ההדגשות הוספו; וכן ראו: ע"א 2830/23 מזאריב נ' מזאריב, פס' 13, וההפניות שם (21.1.2024); בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון, פ"ד נב(3) 721, 730-729 (1998)). זאת, בכפוף לכך שיוכיח כי קיים טעם טוב שבגינו לא הצטרף מלכתחילה להליך הנדון, וכי "לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין" (בש"א 7240/15 יצחקי נ' ארז, פס' 8 (9.2.2016)).

4.העתירה נדחית אפוא.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"ג באדר א התשפ"ד (22.2.2024).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות, ואין לעקוף את הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות עתירה.
  2. 2זכות הערעור עשויה להיות נתונה גם למי שלא היה בעל-דין בהליך, בכפוף להוכחת טעם טוב לאי-הצטרפות ולכך שלא השתהה.