בג"ץ 1563-23 בג"ץ 1563-23

1.ביום 23.2.2023 הגיש העותר את העתירה דנא, בגדרה ביקש כי בית משפט זה יורה על ביטול החלטות שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בתיק תמ"ש 58981-03-15 מיום 3.5.2015 ומיום 27.12.2020 בענייני משמורת ומזונות זמניים בהליכים המתנהלים בין העותר לבין המשיבה 2 (להלן: המשיבה). ביטול ההחלטות התבקש עקב טענות לפגמים שנפלו במתן ההחלטות האמורות.

2.בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש העותר בקשה לפטור מתשלום אגרה (התבקש גם פטור מהפקדת ערובה, ואולם בהליך זה ממילא לא נדרשת הפקדת ערובה סטטוטורית) (להלן: בקשת הפטור). בהחלטתי מיום 26.2.2023 קבעתי כי המשיבים רשאים להשיב לבקשת הפטור עד ליום 13.3.2023.

3.ביום 21.3.2023 הגישה המשיבה הודעה שלפיה טרם הומצאו לה כלל כתבי הטענות והבקשות בהליך, ובהחלטתי מיום 22.3.2023 הוריתי לעותר להמציא למשיבה את כלל המסמכים לאלתר, וקבעתי כי המשיבה 2 תהא רשאית להשיב לבקשת הפטור עד ליום 23.4.2023. חרף האמור, ביום 19.4.2023 הגישה המשיבה הודעה נוספת שלפיה המסמכים טרם הומצאו לה, וביקשה להורות על מחיקת ההליך בשל כך. בהחלטה מיום 23.4.2023 קבעתי כי על העותר להשיב לבקשת המשיבה עד ליום 30.4.2023, וכן ציינתי כי "אם לא תוגש תשובה מטעם העותר, עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת".

4.בהמשך לכך, ביום 24.4.2023 הגיש העותר "הודעה בדבר ביצוע מסירה" בה צוין כי ב"כ העותר נפגש עם המשיבה ומסר לה באופן אישי את כתב העתירה המלא ואת בקשת הפטור. ואולם, כפי שהתברר מאוחר יותר, בשל תקלה מזכירותית, הודעת העותר מיום 24.4.2023 לא הופיעה ברישומי המערכת, ואף לא הומצאה לעיוני. בנסיבות אלה, בפסק דין מיום 4.5.2023 קבעתי כי בשים לב להחלטות קודמות בנדון, ומאחר שהעותר בחר שלא להשיב לבקשת המשיבה למחיקת העתירה, העתירה נמחקת.

5.על רקע האמור, ביום 30.5.2023 הגיש העותר בקשה לביטול פסק הדין מיום 4.5.2023. בבקשה טען העותר כי ההחלטה האמורה לא הומצאה לו על-ידי בית המשפט, וכי מכל מקום, מאחר שביום 24.4.2023 הגיש העותר הודעה בדבר ביצוע מסירה, לא היה מקום להורות על מחיקת ההליך.

6.המשיבה ביקשה להסדיר את ייצוגה בהליך בטרם שתשיב לבקשת העותר לביטול פסק הדין מיום 4.5.2023, ובהחלטתי מיום 13.6.2023 קבעתי כי היא רשאית להשיב לבקשה האמורה עד ליום 29.6.2023.

7.בתשובת המשיבה נטען כי ככל שהעותר סבור שנפלה טעות בפסק הדין, היה עליו להגיש ערעור בנדון. לגופם של דברים, נטען כי העותר ובא-כוחו נמנעו מלהמציא למשיבה, אשר לא הייתה מיוצגת באותה עת, את המסמכים השונים שהוגשו על-ידיהם בהליך זה, ודי בכך כדי להורות על דחיית בקשתם.

8.לאחר העיון בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את בקשת העותר לביטול פסק הדין מיום 4.5.2023, וזאת מאחר שפסק הדין בגדרו הוריתי על מחיקת העתירה התבסס על טעות שנבעה מתקלה מזכירותית, בגדרה הודעת העותר מיום 24.4.2023 לא תועדה ברישומי המערכת ולא הובאה לעיוני, על אף שאין מחלוקת כי היא הוגשה במועד האמור (ראו והשוו: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984).

9.סוף דבר: הבקשה לביטול פסק הדין מיום 4.5.2023 מתקבלת.

בנסיבות העניין, ועל רקע מחדליו של העותר להמציא את מסמכי העתירה במועד למשיבה, אין צו להוצאות.

המשיבה רשאית להשיב לבקשת העותר לפטור מתשלום אגרה עד ליום 30.7.2023.

המזכירות תוודא המצאת החלטה זו לבאי כוח הצדדים, ותשיב את התיק לעיוני ביום 31.7.2023.