בג"ץ 1613/14 ידידיה משולמי נ. צבא הגנה לישראל -מפקד כוחות צה''ל ביו''ש

השופט ע' פוגלמן :

העותר הוא תושב רכס גדעונים . הוא משמש מזכיר זמני של הוועד המקומי ביישוב איתמר. לדבריו, ההתיישבות ברכס היא בעלת אופי חקלאי בולט, המתאפיין במוקדים ספורים של התיישבות – כשבעה מוקדים בלבד בשטח נרחב של אלפי דונם. בצד ההגנה הצבאית המרחבית שמעניק צה"ל ליישובי הרכס, מפעילים בו התושבים מערך ביטחון אזרחי המכונה "ביטחון גדעונים" (להלן: המערך האזרחי ). מערך זה כולל כיתת כוננות ושני רכבי סיור אזרחיים. לטענת העותר, כנגזרת מאופיו הייחודי של הרכס נודעת למערך זה חשיבות רבה והוא הכרחי כדי לספק לתושבים מענה ביטחוני הולם. ניהולו הכולל של המערך האזרחי נתון בידי רכז הביטחון הצבאי האזורי (להלן: רבש"צ גדעונים ), הכפוף באופן ישיר למשיב. ביום 24.2.2014 נעצר רבש"צ גדעונים בחשד לביצוע עבירות חמורות הקשורות להחזקת ציוד צבאי ואמצעי לחימה. אירוע זה הוא מוקדה של הנחיה מיום 25.2.2014 שנתן המשיב תחת הכותרת "מציאת אמל"ח וציוד צבאי בכמות מופרזת בביתו של רבש"ץ גדעונים". במסגרת ההנחיה עדכן המשיב את ההוראות בדבר החזקת אמצעי לחימה וציוד צבאי ביישובים והורה על איסוף של חלקם. כמו כן הדגיש המשיב כי בהתאם להוראת מפקד האוגדה ישנה מכסה מירבית של 1,000 כדורים בלבד שבהם רשאית כיתת כוננות של יישוב להחזיק. לטענת העותר, מעצרו של רבש"צ גדעונים הוביל לקריסת המערך האזרחי – כיתת הכוננות פורקה, בוטלו הסיורים האזרחיים והופסקה הקצאת האבטחה שהעניק המשיב למקום. לשיטתו, המעצר וההנחיה שבאה בעקבותיו יצרו ברכס מצב חירום היוצר סכנה ממשית לביטחון התושבים ולשלום הציבור, ועל כן יש צורך דחוף להפעיל מחדש ללא שיהוי את המערך האזרחי על כל מרכיביו. בהתאם לכך, מבקש העותר כי ניתן בדחיפות צו המורה למשיב להשיב את מערך הביטחון באזורו לתפקוד מלא.

דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. כידוע, עותר המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נדרש להקדים ולשטוח טענותיו בפני הרשות שכלפיה מכוונת העתירה. ככלל יידרש בית משפט זה לעתירה לאחר שהרשות דחתה את פנייתו של העותר או שלא נתקבלה תשובתה בתוך פרק זמן סביר (בג"ץ 761/13 דובוסק כהן נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון , פסקה 5 (20.2.2013); בג"ץ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל – משרד הפנים , פסקה 3 (28.7.2002)). במקרה שלפנינו פנה העותר לגורמים המוסמכים בצה"ל בשני מכתבים – האחד מיום 1.3.2014 והשני מיום 2.3.2014. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 3.3.2014, בלא שעמד לרשות המשיב פרק זמן סביר לענות לפניותיו של העותר. במצב דברים זה, העתירה שלפנינו מוקדמת ודינה להידחות בלא שאנו מביעים עמדה לגופם של דברים. אין צו להוצאות.