בג"ץ 1691/06 פלוני נ. משרד ראש הממשלה

על פי החלטותינו הקודמות נתבקשו המשיבים לבדוק את טענות המאויימות שהעלו העותרים בעתירה, ולאחר מכן בהחלטה מיום 15.5.2006, נתבקשו לבדוק טענות של התנכלות למשפחת העותרים בשל היות אביהם, ראש המשפחה, סייען.

העותרים הם אלמנתו וילדיו של הסייען שנרצח בשנת 1989 עקב פעילותו והם נותרו בכפרם, כפר יאטה, מאז ועד היום. המשפחה היתה נתונה לקשיים כלכליים והוכרה כמשפחת סייען על ידי המנהלת המופקדת על הטיפול במשפחות סייענים. בהתאם לכך קיבלה המשפחה במקום מגוריה את הסיוע הכלכלי וההטבות על פי הנוהל. ליבה של העתירה הוא בטענה כי עקב התנכלויות במקום מגוריהם יש לאפשר לבני המשפחה להתגורר בישראל ולקבל כאן מעמד. המשיבים בדקו את הטענות ועל פי החומר שנאסף על ידם והובא לעיוננו, לא נמצא בסיס של ממש לטענה כי מצוקותיהם בכפרם קשורות להיותם משפחתו של סייען. הסיוע הקבוע הסתיים עקב חלוף השנים, עם זאת ממשיכים המשיבים לתמוך בסכום קצוב בעותרת כאם המשפחה.

אנו מניחים כי תמיכה זו תימשך גם להבא, ונוכחנו כי לעותרת יש קשר על פי הצורך עם נציגי המנהלת. מעבר לכך לא ראינו להתערב בהחלטה שלא לאפשר למשפחה להתגורר בישראל, לאחר שהמשיכו לגור ביאטה שנים כה רבות, ובהיעדר כל אינדיקציה כי המשפחה נתונה לסיכון או התנכלות עקב עברו של ראש המשפחה. אין באמור כדי לשלול את האפשרות שבתנאי חייה אכן חשה העותרת בנסיבות מסויימות ועקב אירועים שהיו בכפרה, תחושה סובייקטיבית שהיא ומשפחתה נפגעים עקב שיתוף הפעולה של בעלה המנוח. יש להניח כי אם יתבררו נתונים אובייקטיביים המבססים תחושה כזו, ייבדק עניינה מחדש בידי המשיבים על פי הנתונים שיובאו בפניהם.

העתירה נדחית.