בג"ץ 1738/12 מרים מורן לוס נ. וועדה מקומית לתכנון ובניה שרונים

השופט נ' הנדל:

1.

מונחת לפנינו עתירה שעניינה מתן צו מניעה המורה למשיבות להימנע מלהרוס או לפנות את המבנים היבילים בהם מתגוררת העותרת ומשפחתה (להלן: "המבנים").

2.

על פי הנטען בעתירה, ביום 25.7.2011 נאלצה העותרת לפנות את הדירה בה התגוררה בשכירות. על כן עברו העותרת ומשפחתה להתגורר במבנים אשר אינם מחוברים לקרקע, ומוצבים על מגרש המצוי בבעלות העותרת, הידוע כגוש 8016 חלקה 84. ביום 31.7.2011 הוציאו המשיבות לעותרת צו הריסה מינהלי למבנים. משכך, פנתה לבית המשפט לעניינים מקומיים ובערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, אשר בהחלטתו מיום 7.11.2011 (עפ"א 44229-09-11, כב' השופטת נ' אהד ) קבע, בהסכמת הצדדים, כי הערעור לעניין צו ההריסה יידחה לגופו. כן נקבע כי העותרת תפנה את המבנים לא יאוחר מיום 1.3.12.

בעתירתה כאמור מבקשת העותרת כי נורה למשיבות להימנע מלהרוס או לפנות את המבנים, או לחלופין ליתן צו מניעה עד שתאושר תוכנית שינוי מתאר על ידי המשיבות. נטען כי העותרת גרושה, מובטלת, חסרת בית מזה זמן רב, וכל רכושה עלי אדמות הוא המגרש שבבעלותה. על פי העולה בעתירה, שינוי התב"ע יכשיר את המקרקעין שבבעלותה למגורים, וכך תוכל לשהות תחת קורת גג.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. אמנם, העותרת מימשה את זכותה בהתאם לסעיף 250 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ופנתה בערעור לבית המשפט המחוזי. ואולם, כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי המשפט האחרים וזאת ביחס לצו ההריסה המינהלי (וראו: בג"ץ 1347/03 גניש נ' מדינת ישראל (3.3.2003); בג"ץ 10551/05 אבו סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה (29.11.2005)).

על רקע זה, אין מקום להיעתר לעתירה למתן צו מניעה עד לקבלת היתר זמני. ודאי אין מקום לפנות לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ בבקשה להאריך את תוקף צו המניעה עד לאישור ביצוע בפועל של תכנית שינוי מתאר. יצוין, שמועד ביצוע צו ההריסה נדחה בהסכמת העותרת עד ליום 1.3.2012. לנוכח העובדה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ניתן ביום 7.11.2011, עולה כי הגשת העתירה אתמול, יומיים לפני תום המועד, מגלה שההליך לוקה בשיהוי ניכר. עתירה זו אינה אלא הליך העוקף את המסלול המתאים.

4.

כאמור לעיל, העתירה נדחית. בהיעדר תגובה אין צו להוצאות.