החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1744/97 סרוסי יעקב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפני נשיא בית המשפט העליון לאחר דחיית בקשה קודמת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה, ביקש עיכוב נוסף בביצוע עונש המאסר בטענות רפואיות והליכי חנינה. הנשיא דחה את הבקשה, וקבע כי מצבו הרפואי נלקח בחשבון בגזר הדין וכי האישור שהוגש סתמי. הורה למבקש להתייצב לריצוי העונש במועד חדש.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ונגזר עליו מאסר בפועל. ערעוריו נדחו, ומועד ריצוי העונש נדחה פעם אחת בהסכמה. בקשה נוספת לדחיית הביצוע נדחתה, וההחלטה הומצאה למבקש באיחור לאחר שלא הגיע לבית המשפט כפי שהתחייב. המבקש טען להתדרדרות רפואית והליכי חנינה מתקדמים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש מאסר שנקבע לריצוי, בשל מצב רפואי וטענה להליכי חנינה?

הלכות

  1. 1

    מצבו הרפואי של הנאשם נלקח בחשבון בעת גזירת הדין, וחזקה על הרשויות שייתנו לו את הטיפול הנדרש במתקני שירות בתי הסוהר.

    ״חזקה על הרשויות כי יעניקו למבקש את הטיפול לו הוא ראוי ואליו הוא נזקק.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אישור סתמי על שהייה בבית חולים אינו מצדיק עיכוב ביצוע העונש, וההליכים לחנינה אינם מצדיקים דחיית המועד.

    ״באישור זה - כמו גם ביתר נימוקי המבקש - אין להועיל - ומן הדין כי יתייצב לריצוי עונשו כאמור לעיל.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • ריצוי עונש
  • מאסר בפועל
  • נשיא המדינה
  • שירות בתי הסוהר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

רע"פ

97 / 1744

בפני: כבוד

הנשיא א' ברק

המ

בקש

:

סרוסי יעקב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

ריצוי עונש מאסר

בשם

המבקש: בעצמו

החלטה

המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בשורת עבירות על פקודת מס הכנסה. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל, חמישה-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו, ותשלום קנס בסך 50,000 ש"ח, או חמישה חודשי מאסר תמורתו. ערעור של המבקש לבית המשפט המחוזי - כמו גם ערעורו לבית משפט זה - נדחו. בהחלטה מיום 14.4.97, הוריתי כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 4.5.97. לאחר החלטה זו נדחה מועד ביצוע העונש - בהסכמה -עד ליום 22.5.97. המבקש פנה שוב בבקשה לדחות ביצוע עונשו. בהחלטתי מיום 22.6.97, נדחתה הבקשה. צויין בהחלטה, כי למרות מצבו הרפואי של המבקש, הרי ששומה עליו להתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע, וכי מצבו הרפואי יטופל - כדרך שאר האסירים, במתקני שירות בתי הסוהר. לפיכך הוריתי על תחילת ריצוי עונשו של המבקש ליום 29.6.97.

היום, 6.7.97, מוגשת בקשה נוספת בפני לעיכוב הביצוע. המבקש טוען, כי ההחלטה מיום 22.6.97 (הקובעת את ריצוי העונש החל מיום 29.6.97) הגיעה אל עורך דינו רק ביום 2.7.97. לטענת המבקש, הוא מאושפז כעת בבית החולים נוכח התדרדרות במצבו הבריאותי. כן מציין המבקש כי ההליכים לחנינתו על ידי נשיא המדינה נמצאים בשלב מתקדם. על כן נתבקשה דחית מועד ריצוי העונש עד ליום 1.10.97.

בירור במזכירות בית המשפט העלה, כי עוד ביום 26.6.97 הסתבר כי ההחלטה מיום 22.6.97, שנשלחה אליו בדואר אקספרס-רשום, לא הגיעה אל המבקש. ביום זה הודע למבקש טלפונית כי עליו לסור לקבל את ההחלטה בדבר התיצבותו. המבקש התחייב לבוא לבית המשפט ביום 27.6.97, אך לא עשה כן. מטעם זה, הומצאה ההחלטה מיום 22.6.97 למבקש, רק היום - 6.7.97 - ויחד עימה הוגשה הבקשה דנן לעיכוב הביצוע.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. כאמור בהחלטתי מיום 22.6.97, מצבו הרפואי של המבקש נלקח בחשבון בגזר דינו. חזקה על הרשויות כי יעניקו למבקש את הטיפול לו הוא ראוי ואליו הוא נזקק. הוא הדין באשר לנימוק המבקש לענין חנינתו הצפויה - לטענתו - על ידי נשיא המדינה. אין אני מוצא לשנות מהחלטתי מיום 22.6.97 בענין זה. לבקשה דנן צורף אך אישור סתמי, המציין כי המבקש שהה בבית החולים ביום 3.7.97. באישור זה - כמו גם ביתר נימוקי המבקש - אין להועיל - ומן הדין כי יתייצב לריצוי עונשו כאמור לעיל.

לפיכך אני מורה כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום א', 13.7.97, עד השעה 10:00, במזכירות המחלקה הפלילית של בית משפט השלום בתל-אביב—יפו.

המזכירות תוודא המצאת החלטה זו למבקש בהקדם.

ניתנה היום, א' בתמוז התשנ"ז (6.7.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97017440.

A11

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מצבו הרפואי של הנאשם נלקח בחשבון בעת גזירת הדין, וחזקה על הרשויות שייתנו לו את הטיפול הנדרש במתקני שירות בתי הסוהר.
  2. 2אישור סתמי על שהייה בבית חולים אינו מצדיק עיכוב ביצוע העונש, וההליכים לחנינה אינם מצדיקים דחיית המועד.