בג"ץ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

הנשיא א' ברק:

לפנינו בקשה מטעם העותרים למתן צו ביניים להפסקת עבודות לבניית מעקה בטחון בדרום הר חברון.

1.עניינן של שלוש העתירות, שהוגשו בפברואר ובמרץ 2006, הוא בהקמתו של מעקה ביטחון לאורך כביש 60 וכביש 317 באיזור דרום הר חברון. לצורך הקמת מעקה הביטחון הוציא מפקד כוחול צה"ל שלושה צווי תפיסה - צווי התפיסה ת/185/05, ת/186/05 ות/187/05. העתירות מופנות כנגד שלוש הצווים התופסים מאדמות הכפרים דאהריה, יטא, סמוע, א-תוואנה, ח'ירבת זנוטה, ח'ריבת אלרהוה וא-טובא. מעקה הביטחון נועד להגן על הנוסעים בשני הכבישים, המחברים אל ישובים ישראליים המצויים מעברה "הפלסטיני" של גדר הביטחון, ובכלל זה טנא, כרמל, סוסיה, שמעה ומעון.

2.עם הגשת העתירות ביקשו העותרים צו ביניים, שימנע ביצוע עבודות לבניית מעקה הביטחון, ובכלל זה ימנע עבודות תשתית, פגיעה באדמות חקלאיות והצבת גדרות הבטון. נטען כי העבודות יביאו לפגיעה באדמות פרטיות, בנגישות התושבים לשירותים חיוניים הנמצאים במרכזים עירוניים סמוכים ובנגישותם של חקלאים לאדמותיהם. העותרים טוענים כי העבודות לבניית הגדר החלו בטרם הוגשו העתירות. העבודות שהחלו בקטעים שונים כוללות ביצוען של עבודות עפר לשם הכשרת הקרקע להקמת הגדר, גורמים לנזקים בלתי הפיכים לאדמות פרטיות ולמצער לשינויים שעלות תיקונם גבוהה. לטענת העותרים, אין כל דחיפות מיוחדת בהקמת הגדר, לא ביטחונית ולא אחרת. העותרים טוענים כי ההחלטה על הקמת מעקה הביטחון תמוהה, משום שנזקיו הביטחוניים עולים על תועלתו.

3.המשיבים מתנגדים להוצאת צו ביניים. לטענתם, תכליתה של הקמת מעקה הביטחון היא תכלית ביטחונית ברורה. המעקה, שיוקם לאורך הכבישים, יאפשר ניתוב תנועת כלי הרכב באזור אל אותם פתחים אשר יוותרו במעקה הביטחון, בהם לא יותקנו שערים ותתאפשר תנועה חופשית. הדבר יאפשר לצה"ל לשלוט בצורה טובה יותר על תנועת כלי הרכב החוצים את הכביש ובכך לסכל תנועה רכובה של מפגעים במרחב דרום הר חברון. בכך תושג הגנה על היישובים הישראליים בדרום הר חברון ועל דרכי הגישה אליהם. המשיבים מדגישים כי המעקה אינו יוצר הגבלה על תנועת הולכי רגל באזור וכי לעת הזו אין הגבלה כללית על תנועת כלי רכב פלסטינים על הכבישים עצמם. הם מוסיפים כי החסימות, הקיימות כיום בחלק מדרכי הפער החוצות את הכביש, מתוכננות להיות מוסרות עם השלמת המעקה, בכפוף לצרכי ביטחון.

4.לדברי המשיבים, פגיעתה של הגדר מצומצמת: המעקה יוקם במרחק שלא יעלה על שלושה מטרים מהכביש, הרוחב בבסיס המעקה 60 ס"מ ובחלקו העליון 20 ס"מ בלבד. הקמת המעקה לא תביא לפגיעה בשטחים חקלאיים או בעצים. על רקע זה סבורים המשיבים כי מאזן הנוחות – לענין צו הביניים – נוטה בבירור לטובת המשיבים. המשיבים התחייבו כי אם בסופו של יום תתקבל העתירה, הם יחזירו את הקרקע למצבה עובר להגשת העתירה וישלמו פיצוים לגבי הנעשה שאין להשיבו.

5.קיימנו דיון בבקשה לצו ביניים ביום 3.4.2006. לאחר שעיינו בחומר המצוי לפנינו ושקלנו את טענות הצדדים, לא שוכנענו כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים. זאת, הן בהתחשב בהיקף הפגיעה המיידית הצפויה כתוצאה מהעבודות להקמת המעקה והן בהתחשב בכך שאין המדובר בצעדים בלתי הפיכים. הנזק שייגרם מן העבודות הוא נזק בר תיקון היה ויתקבלו העתירות בסופו של יום, ומכל מקום, המשיבים התחייבו לשלם פיצויים לגבי הנעשה שאין להשיבו. מקובלת עלינו עמדת המשיבים לפיה קיים צורך ביטחוני חיוני בהגנה על הכבישים בדרום הר חברון, המשמשים לתנועת ישראלים. מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנענו, איפוא, כי נזקם המיידי של התושבים באיזור מעבודות הקמת המעקה עולה על הנזק הצפוי מעיכוב בהקמת המעקה.

אין בהחלטתנו זו בדבר דחיית הבקשה לצו ביניים משום נקיטת עמדה לגופה של העתירה. הצדדים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט אם שינוי נסיבות יצדיק זאת.

הבקשה למתן צו ביניים נדחית.