פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
1960/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ג' קרא
העותרים:
1. פלוני ו- 5 אח'
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - משרד הביטחון
2. שירות הביטחון הכללי
עתירה
למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים
בשם
העותר:
בשם
המשיבים:
עו"ד
אדיסו מקונן
עו"ד
פנחס גורט
פסק-דין
השופט ג' קרא:
1.
עתירה שעניינה בקשת העותרים לקבלת אישורי שהייה כדין בישראל, נוכח הסכנה הצפויה להם, לטענתם, אם ישובו לשטח הרשות הפלסטינית, בשל חשד להיותם משתפי פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים ועקב כך שמכרו אדמות ליהודים. במסגרת העתירה התבקש צו ביניים האוסר על גירוש העותרים משטח מדינת ישראל עד להכרעה בעתירה. ביום 8.3.2018 הוריתי באופן ארעי כי העותר לא יורחק משטח מדינת ישראל עד ליום 25.3.2018.
2.
בעתירה טוענים העותרים כי פנו לקצין העומד בראש הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן ובהתאמה: קצין המאוימים ו -ועדת המאוימים ) לשם הסדרת מעמדם בישראל. במענה מטעם ועדת המאוימים מיום 9.5.2017 נמסר כי פניית העותרים כללית מאוד, ועל כן עליהם להרחיב אודות טענותיהם, לרבות רצף זמני האירועים, מיקומי התרחשות, והאנשים המעורבים בהם, בטרם ניתן יהיה להמשיך ולבחון את העלאת עניינם לדיון בפני ועדת המאוימים. לטענת העותרים, החלטה זו נגועה בחוסר סבירות, בחוסר מידתיות ובשרירות לב.
3.
עתירה קודמת שהגישו העותרים (בג"ץ 7514/17, להלן: העתירה הקודמת ) נדחתה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, בשל היותה מוקדמת, כללית ונעדרת פרטים קונקרטיים. העותרים מציינים כי לאחר מתן פסק-הדין בעתירה הקודמת פנו לקצין המאוימים על מנת לקבל היתרי שהייה זמניים בישראל, אולם הלה "לא היה מוכן לקבלם".
4.
בתגובתם המקדמית לעתירה המשיבים מציינים, כי בדיקה שערכו מול גורמי ועדת המאוימים העלתה כי לא נמצאו אינדיקציות לפנייה נוספת אל קצין המאוימים מאז העתירה הקודמת, בניגוד לטענת העותרים בעתירתם, ולכן כלל לא התרחש שינוי בנסיבותיהם. המשיבים טוענים, בין היתר, כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט; אי מיצוי הליכים מול ועדת המאוימים; היות העתירה מוקדמת; והיעדר תשתית עובדתית מספקת.
5.
דין העתירה להידחות על הסף. לא השתכנעתי כי התקיים שינוי בנסיבות העותרים מאז מתן פסק-הדין בעניינם לפני פחות משלושה חודשים שהצדיק הגשת העתירה דנן. העותרים טוענים בעלמא, ללא ציון מועד או צירוף עותק מהפנייה, ובניגוד לאמור בתגובת המשיבים, כי פנו לקצין המאוימים. בנסיבות אלו, ברי כי הרשות המינהלית טרם קיבלה החלטה בעניינם של העותרים, ואין מקום שעניינם יתברר בפני בית משפט זה בטרם מיצו את ההליך המנהלי בעניינם (ראו: בג"ץ 6212/17 פלוני נ' משרד הבטחון , בפסקה 8 ( 2.10.2017 )). יתרה מזאת, הגשת העתירה דנן לאחר שעתירה זהה (למעט הטענה בדבר שינוי הנסיבות) שהוגשה לפני מספר חודשים בודדים נדחתה על הסף עולה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט. שתי העתירות מעורפלות ונעדרות פרטים ואסמכתאות לטענות המועלות, ובית משפט זה עמד לא אחת על החשש שעתירות כגון דא מוגשות במטרה לקבל סעד ארעי גרידא שיאפשר המשך שהייה של העותרים בישראל, חרף אי הסדרת מעמדם כדין (ראו: עניין פלוני , בפסקה 9; בג"ץ 7514/17 פלוני נ' משרד הביטחון , בפ סקה 7 ( 29.1.2018 ) ).
6.
סוף דבר, העתירה נדחית. הצו הארעי מבוטל. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה בניסן
התשע"ח (10.4.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט