בג"ץ 1968/21 רעות גרפי נ. משטרת ישראל

השופט א' שטיין:

1.

העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתה של המשיבה 2 לדחות את הערר שהגישה העותרת 1 על ההחלטה בדבר סגירת תיק החקירה (פל"א 74442/20), אשר נסב על נסיבות מותו של המנוח, מר אבשלום ג'רפי ז"ל (להלן: המנוח ), בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.2.2020 (להלן: התאונה ).

2.

בבוקר יום 19.2.2020 הסיע המנוח מספר נוסעים בכביש 40, בסמוך לצומת קסטינה (מלאכי). מעיון בנספחי העתירה עולה כי התאונה אירעה כאשר הרכב בו נהג המנוח התנגש בעצמה רבה במשאית אשר עצרה בשולי הכביש (להלן: המשאית ) – חזית באחור. כתוצאה מהתאונה, נפגע המנוח פגיעה קשה בגופו ונפטר במקום. בעקבות האירוע הטראגי, פתחה המשיבה 1 בחקירה שבמסגרתה נחקר נהג המשאית תחת אזהרה. לבסוף, ביום 19.4.2020, הוחלט בפרקליטות מחוז דרום על סגירת תיק החקירה נגד נהג המשאית מפאת חוסר אשמה.

3.

ביום 8.6.2010 הגישה העותרת 1 ערר בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, על ההחלטה בדבר סגירת התיק (להלן: הערר ). ביום 17.1.2021 נדחה הערר תוך שנקבע על ידי המשיבה 2 כי ההחלטה לסגור את התיק הייתה מוצדקת וכי אין מקום להתערב בה. מכאן העתירה שלפנינו.

4.

העותרים טוענים כי המשיבה 1 ניהלה את חקירת התאונה באופן רשלני, "והגיעה לממצאים הפוכים לעניין האשם שלתאונה ולקרות הנזק", כלשונם. לטענת העותרים, החקירה נפגמה בליקויים שונים, ביניהם איסוף רשלני של ממצאים בזירה, אי-ביצוע בדיקות נדרשות והסתמכות על עדות יחידה, אשר לדבריהם אינה יכולה לעמוד כשלעצמה. בהמשך לכך, נטען כי החלטת המשיבה 2 לדחות את הערר הינה שגויה, וכי היא התקבלה מבלי שטענות העותרת 1 נבחנו כדבעי. לפיכך, העותרים מבקשים כי נורה למשיבה 2 לחזור בה מהחלטתה וכי נורה למשיבה 1 לבצע חקירה מחודשת ביחס לתאונה.

5.

דין העתירה להידחות על הסף, מבלי לקבל את תגובת המשיבות – זאת, מאחר שהעתירה אינה מגלה כל עילה להתערבותנו. הלכה היא עמנו, מקדמת דנא, כי בית משפט זה לא ימיר את שיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק ורשויות התביעה בשיקול דעתו שלו. שיקול הדעת המסור למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה בענייני חקירה פלילית והעמדה לדין הוא שיקול דעת מקצועי רחב, והתערבותנו בו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מדובר בהחלטות אשר נפגמו בפגמים היורדים לשורש העניין, כדוגמת חוסר סבירות קיצוני (ראו: בג"ץ 10054/07

בלילתי נ' פרקליטות המדינה

(16.4.2008); בג"ץ 8553/18 זלצמן נ' פרקליטות המדינה (26.12.2018); בג"ץ 3478/19 אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חירות נ' מדינת ישראל

(22.5.2019)). לא כך הם פני הדברים בענייננו-שלנו: העותרים לא הצביעו בעתירתם על חוסר סבירות קיצוני או על עיוות מהותי בהתנהלות המשיבות, אשר יורד לשורש העניין; ואין בקיומה של חוות דעת של "מומחה בשחזור תאונות דרכים", אשר תומכת בעמדת העותרים, כדי לשנות ממסקנה זו. מעורבותו של נהג המשאית – אשר גם לא צורף כמשיב בעתירה, חרף היותו בעל דין דרוש – באירוע הטראגי נבדקה על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך, ובעקבות כך הוחלט על ידי פרקליטות מחוז דרום על סגירת תיק החקירה. ממצאי האירוע נבחנו שוב על ידי המשיבה 2 במסגרת הערר שהוגש, ואף היא סברה כי יש לסגור את התיק. קיומו של מומחה אשר בא לחלוק על ממצאים כאמור איננה משנה דבר – זאת, בין היתר, לנוכח חובת התביעה במשפט פלילי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. בנסיבות אלה, ברי הוא כי לא נפל שום פגם בהחלטותיהן של המשיבות, קל וחומר פגם היורד לשורש העניין אשר מקים עילה להתערבותנו.

6.

אנו מביעים צער עמוק על אשר אירע ותנחומינו שלוחים למשפחת המנוח, אך עתירה זו לא נוכל לקבל, ולו באופן חלקי.

7.

העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות.