בג"ץ 3478/19 אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חירות נ. מדינת י

לפניי בקשה לעיין בעתירה שבכותרת. הבקשה הוגשה מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). העותרת מתנגדת לבקשת העיון, ואילו המשיבה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. יצוין כי התשובות לבקשה הועברו לעיוני היום (2.7.2019).

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית המשפט מצד מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנות העיון. תקנה 4 לתקנות אלה קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". אם כן, ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון, ועל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל , פיסקה 4 (20.6.2017); עע"מ 3195/18 גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע"מ נ' המועצה המקומית שהם - רשות הרישוי לעסקים , פיסקה 4 (10.6.2019)).

איני סבור כי תשובת העותרת מצביעה על אינטרס לגיטימי וכבד משקל המצדיק את שלילת זכות העיון. מדובר בתשובה לקונית ולא מפורטת. למעשה, הטענה היחידה שהועלתה בה הינה כי "לא רק שמעורבות המבקשים בהליך [בעתירה דנן – ר' ג'] לא הייתה דרושה אלא אף הייתה פסולה". טענה זו יש בה משום השגה על פסק-דינו של בית משפט זה בעתירה דנן שבו נדחתה העתירה על הסף בין היתר בשל אי צירופם של מבקשי העיון כמשיבים לעתירה . ברי אפוא כי אין מקום לקבל טענה זו לנוכח האמור בפסק-הדין, ומכל מקום בוודאי שאין בטענה זו משום טעם המצדיק את שלילת זכות העיון.

על רקע זה, ובשים לב לעמדת המשיבה שהותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובהתחשב בכך שההליך התנהל בדלתיים פתוחות – ראיתי להיעתר לבקשה.

המבקשים רשאים אפוא לעיין בתיק. העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.