פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
4097/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
העותר:
יהודה רסלר
נ ג ד
המשיב:
יושב ראש הכנסת
עתירה למתן צו על
תנאי ובקשה למתן צו ביניים
העותר:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד סומפולינסקי אביטל
פסק-דין
השופט י' אלרון:
1.
בעתירה שלפנינו נתבקש צו על תנאי האוסר על יושב ראש הכנסת (להלן: המשיב ) להעביר למפלגות השונות המבקשות להשתתף בבחירות לכנסת ה-22 (להלן: המפלגות ) כספים מתקציב המדינה לשנת 2019, לצורך מימון מערכת הבחירות הקרובה. כמו כן נתבקש צו ביניים האוסר על העברת הכספים כאמור עד למתן פסק דין בעתירה.
2.
לטענת העותר, המפלגות קיבלו את מלוא מסגרת התקציב האפשרית לשנה הנוכחית לצורך מימון מערכת הבחירות שנערכו זה מכבר בחודש אפריל 2019, וזאת במסגרת סעיף 14 לחוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018 (להלן: חוק התקציב 2019 ). משכך, לשיטת העותר, ולנוכח הוראת סעיפים 3 ו-40(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב ), אין למשיב סמכות להעניק למפלגות תקציב נוסף לצורך מימון מערכת הבחירות הצפויות להתקיים בחודש ספטמבר 2019.
3.
בתגובתו המקדמית לעתירה טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל אי-צירוף המפלגות כמשיבות לעתירה, וכן בהיעדר עילה לקבלתה.
בהקשר זה נטען כי סמכותו של המשיב להקצות מימון למפלגות לצורך הבחירות מוקנית לו לפי סעיף 5 לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019 (להלן: חוק הבחירות 2019), המורה כי: "תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ושתיים יהיה שווה לתקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ואחת לסעיפיו".
המשיב הדגיש, כי בעוד שהוראת סעיפים 3 ו-40(א) לחוק יסודות התקציב מטילות על הממשלה את החובה לפעול במסגרת התקציב השנתי, הן אינן מגבילות את כוחה של הכנסת בחקיקה ראשית.
עוד נטען, כי פרשנות העותר אינה מתיישבת עם סעיפים 12-11 לחוק יסודות התקציב המאפשרים לממשלה, בכפוף לפיקוח הכנסת, לערוך שינויים בתקציב במהלך שנת התקציב. בהקשר זה צוין כי לצורך מציאת מקור תקציבי למימון תקציב המפלגות, בכוונת שר האוצר לפנות לוועדת הכספים של הכנסת ולבקש את אישורה להעברה תקציבית לסעיף זה מ"סעיף הרזרבות" שבחוק התקציב 2019.
4.
הפרשנות שמציע העותר לסעיפים 3 ו-40(א) לחוק יסודות התקציב מעוררת שאלות, בפרט לנוכח הוראה בחקיקה ראשית (חוק הבחירות) המאפשרת הקצאת מימון למפלגות לצורך הבחירות שעתידות להיערך בחודש ספטמבר 2019.
מכל מקום, איננו נדרשים להכריע בכך בסד הזמנים הקצר שעד למועד זה, וזאת משום שאנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי-צירוף המפלגות כמשיבות לה.
טענת העותר היא כי יש למנוע העברת התקציב למימון מערכת הבחירות למרות שהן זכאיות לו על פי חוק הבחירות 2019. בנסיבות אלה, אין ספק כי המפלגות הן צד רלוונטי ואף הכרחי לצורך בירור העתירה, וכי הן עתידות להיפגע כתוצאה מקבלת עמדת העותר. משלא צירף העותר את המפלגות כמשיבות לעתירה – דינה להידחות על הסף (ראו למשל, לאחרונה: בג"ץ 3741/19 משגב נ' פרקליט המדינה (13.6.2019); בג"ץ 3478/19 אגודה שיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חירות נ' מדינת ישראל
(22.5.2019)).
5.
העתירה נדחית אפוא, ועימה גם הבקשה למתן צו ביניים. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בסיון
התשע"ט (26.6.2019).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט