פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2187/04 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. כפא אמין
מוחמד מחאמיד
2. נדאל מחמוד ח'דר מחאמיד
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.עניינה של עתירה זו בהשגת העותרים על החלטת המשיב מיום 22.10.01 לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות. העותרת 1, אזרחית ותושבת ישראל, נישאה בתאריך 16.5.97 לעותר, תושב הכפר עאנון שבשטחים. העותרים מתגוררים מאז נישואיהם באום אל פאחם, ונולדו להם ארבע בנות. העותרים הגישו בקשה למתן אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2, אשר נדחתה ביום 22.10.01 מטעמים ביטחוניים. כנראה שלמעשה הבקשה הייתה אף לקבלת אזרחות. על החלטה זו מוגשת העתירה. יצוין, כי בהחלטת הסירוב של משרד הפנים נאמר, כי בתום שנה ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה.
2.דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. בקשת העותרים למתן אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל סורבה בסוף שנת 2001, ומאז עברו שנתיים, במהלכן, ככל העולה מן העתירה, לא תקפו העותרים החלטה זו, והעותר 2 המשיך להתגורר בישראל. בנסיבות אלה, אין מקום לעתור כנגד החלטה עתה, שכן עתירה זו של העותרים מהווה, למעשה, בקשה חדשה לאיחוד משפחות. זאת ועוד, העותרים לא הצביעו על כך שהגישו בקשה חדשה בחלוף שנה מהחלטת הסירוב, אף שניתנה להם אפשרות לעשות כן. משחלף זמן כה רב מאז נדחתה הבקשה, השתנו, כך נראה, הנסיבות והתשתית העובדתית ויש לראות בשיהוי הניכר משום זניחת אותה בקשה (בג"ץ 8663/03 אבו עגאג נ' שר הפנים (לא פורסם); בג"ץ 8662/03 שריף נ' שר הפנים (לא פורסם)). בקשה חדשה יכול שתוגש, אם תהא עילה לעשות כן, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות בבית משפט זה באשר להחלטת הממשלה מיום 12.5.02 ובנוגע לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (בג"ץ 4608/02, 4022/02, 7102/03).
העתירה נדחית, איפוא, על הסף.
ניתן היום, י"ב באדר תשס"ד (5.3.04).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ש ו פ ט ת