פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
2579/05
כבוד השופט א' א' לוי
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
העותרים:
1. ג'לילה
עיסא אחמד אבו סיף
2. מוחמד אחמד אלקורעאן
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
- סניף באר-שבע
2. שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
העותרים: בעצמם
בשם המשיבים: עו"ד רננה
קידר
פסק-דין
1.בעתירה שבפנינו מבקשים העותרים כי יינתן לעותרת 1, תושבת "האיזור", מעמד בישראל. על פי הנטען בעתירה, העותרת 1 נשואה לעותר 2, אזרח ישראלי, ולהם חמישה ילדים. בעתירתם מציינים העותרים כי בקשתם לאיחוד משפחות נענתה בסירוב.
2.בתשובתם לעתירה טוענים המשיבים כי בקשה לאיחוד משפחות עבור העותרת 1 הוגשה על ידי בנה, ביום 20.6.95, ונדחתה במועד זה. הודעה על דחיית הבקשה נמסרה לבנה של העותרת 1 כבר ביום 3.8.95. יצויין, כי הדברים עולים אף מהצרופות לעתירה. משכך, טוענים המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף מפאת השיהוי הרב בו היא לוקה.
3.עמדת המשיבים מקובלת עלינו. כעולה מהעתירה על צרופותיה, כמו גם מתגובת המשיבים, מאז נדחתה בשנת 1995 הבקשה לאיחוד משפחות שהוגשה עבור העותרת 1, לא פעלו העותרים להסדרת מעמדה בישראל ולא עתרו נגד ההחלטה אלא כעת, כעבור כעשור. התנהלות זו מצביעה על זניחת הבקשה המקורית לאיחוד משפחות. במצב דברים זה, ברי כי אין כל מקום להתערבותנו, מפאת השיהוי שבהגשת העתירה, מה גם שבחינת ההחלטה צריכה להיעשות לאור נסיבותיה העדכניות של העותרת 1 ולא מן הנמנע כי אלה שונות מאלה שהיו בעת קבלת ההחלטה על דחיית הבקשה לאיחוד משפחות על ידי המשיבים (בג"צ 2187/04 מחאמיד נ' שר הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 5.3.04; בג"צ 3517/03 בדארנה נ' שר הפנים ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 23.3.04) .
יוצא איפוא כי על העותרים להגיש בקשה חדשה, אלא שנוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אין בקשות חדשות מטופלות. יחד עם זאת, בידם של העותרים לשוב ולפנות לרשויות המוסמכות לעניין זה, ככל שיסברו שבידם עילה לכך, לאחר שיינתן פסק הדין בעתירות התלויות ועומדות בפני בית משפט זה כנגד חוקתיות חוק זה.
העתירה נדחית איפוא.
ניתנה היום, י"ג באייר תשס"ה (22.0-+.05).
ש ו פ
ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת